דרוש מידע להוריד את הסטיגמות! כדורים פסיכיאטרים

[נוי]

אבל להכיל ולקבל לדוג' אדם שמתאשפז במיון פסיכיאטרי החברה שלנו עדיין לא במקום הזה

איך להכיל?
אשמח לדוגמאות מפורטות.

 

[chaia]

שיקום פה מישהו אחד. אחד
שהיה מתחתן עם נוטל כדורים כמו שהוא היה מתחתן עם נוטל אנטיביוטיקה

ולהתחתן עם מישהו שסובל מבעיות קשב וריכוז/ מדיסלקציה או מכל בעיה אחרת זה כן לגיטימי?
להתחתן עם בן אדם כזה זה גם דורש התמודדות מצד האישה והילדים
אז למה בזה החברה לא רואה בעיה ואילו בן אדם שסובל מהתמודדות נפשית קלה ומאוזן זה בעיה?

 

[לאלה]

שהיה מתחתן עם נוטל כדורים כמו שהוא היה מתחתן עם נוטל אנטיביוטיקה

לא מדברת על להתחתן.
בחורה בריאה בנפשה לא אמורה להתחתן עם בחור שסובל מהפרעה נפשית גם אם מטופלת ולהיפך.
בדיוק כמו שבחור בריא בגופו לא אמור להתחתן עם בחורה עם בעיה גופנית ולהיפך.

מדברת על יחס.
והם ראויים ליחס הוגן ומכבד.
והם ראויים לכך שיוכלו לספר שהם נוטלים כדורים פסיכיאטריים ולא יסתכלו עליהם כאל חייזרים.
והם ראויים לקבל עזרה עם הילדים בזמן משבר בלי ההתלחשויות והדיבורים והמבטים.

 

[מליון דולר$$$]

בהחלט. דיכאון יכול להגיע למצבים קשים מאוד שלא נראים כפי שתואר בספר.

יש גם מצב שנקרא פסיכוזה אחרי לידה וזה אכן שונה מדיכאון אחרי לידה.

 

[מריומה~]

ולהתחתן עם מישהו שסובל מבעיות קשב וריכוז/ מדיסלקציה או מכל בעיה אחרת זה כן לגיטימי?
להתחתן עם בן אדם כזה זה גם דורש התמודדות מצד האישה והילדים
אז למה בזה החברה לא רואה בעיה ואילו בן אדם שסובל מהתמודדות נפשית קלה ומאוזן זה בעיה?

כי אולי הקושי עם קש"רים זה קושי צפוי ועם בעיה נפשית זה לא ותהיה הקלה שבקלים?

 

[הי אני אפרת]

בדיוק על זה הדיבור, שלזה מתייחסים כ'נוטל כדורים' ואנטיביוטיקה - היא סה"כ אנטיביוטיקה. ברורה ומוגדרת.
וכן, אני קמה, מכירה כמה כאלו, ועוד יותר מזה אם את מכירה מסביבך, את יכולה לשאול ולדעת שרוב הרבנים לא אומרים לדבר על זה לפני פגישות, ובד"כ גם לא בפגישה ראשונה או שניה. להבדיל מכל מיני דברים אחרים.
ושוב - לא מדברת על דברים תורשתיים, או מחלות נפש, אלא על טיפול תרופתי להפרעות רגשיות וכו'.

על דברי הרבנים לא נתווכח, גם כי אנחנו קטנות מהן, וגם, כי באופן אישי, אני מכירה סיפור ( כן, אותה חברה) שהרב שטיינמן אמר לה לספר בתחילה
בנוסף, ייתכן שקיימות הפרעות קלות שאפשר להתנהל איתן לגמרי בסדר. אם הדיון הוא רק עליהן אני מורידה כאן את הכובע

 

[Ruti Kepler]

התיאורים של רותי קפלר בספרה היו ממש לא מבוססי מציאות.
אין שום אישה או גבר שמגיעים לכזה מצב בטח לא מדיכאון.
לא מגבבים משפטים חסרי פשר בלי הקשר בסיסי בין מילה למילה.
התקף לא נראה ככה.

פגשתי אותם, כך שכנראה שהם קיימים. גם אם בקצה הסקאלה.
דיכאון אחרי לידה שמתיישב על פוסט טראומה מורכבת ולא מטופלת, יכול להוריד אשה עד למצב פסיכוטי וניתוק מהמציאות.
נדיר אבל קיים.

הפואנטה בסיפור-הקצה הזה, הייתה השיקוף. הכמיהה של נחמי (הנורמלית) בתת מודע, לחשוב שאולי גם היא הייתה בסכנה. שירחמו גם עליה, שיבינו שהיה לה קשה, גם אם היא לא השתגעה אלא 'רק' הייתה מדוכדכת בתפקוד מלא.

 

[דדד]

@להיות כמו מים
לכתוב כל הזמן שהם "כמונו, כמונו, בלי שום הבדל"
לא יעזור כלום.
אדם שמתמודד עם הפרעה נפשית, גם קלה, כרונית,
הוא לא כמו כל אחד אחר.
אולי אפשר להשוות אותו למישהו שמתמודד עם בעיה גופנית כרונית.
זאת התמודדות, לא סוף העולם- אפשר לעבור אותה (ובהחלט לא תמיד, אגב. על הסקאלה של בעיות נפשיות יש גם גהינום שהרפואה עוד לא יודעת איך לטפל בו בצורה שתאפשר המשך חיים נורמליים.)
אבל "למחוק את המציאות", לעצום עיניים ולומר "זה אנטיביוטיקה", זה לא נכון.
יש כדורים שמשבשים את התאבון, למשל. (הלכתי על הקלים, כן?)
זה מעצבן? כן.
זה נורא ואיום? לא.
כדאי להיות מודעים לזה? אני חושבת שכן.

 

[נוי]

בשידוכים-רוב רובן של הבחורים/ות, מספרים שיש קושי נפשי. בד"כ מספרים...

הלוואי, הלוואי.
כמה דמעות זה היה חוסך למזבח לו זה היה נכון.

 

[הי אני אפרת]

אם רותי קפלר נתנה לי לייק
זו סיבה מספיקה בשבילי לתת לייק לפותחת האשכול

אגב, לחייך באשכול הזה, מותר?

 

[קוויק]

על דברי הרבנים לא נתווכח, גם כי אנחנו קטנות מהן, וגם, כי באופן אישי, אני מכירה סיפור ( כן, אותה חברה) שהרב שטיינמן אמר לה לספר בתחילה
בנוסף, ייתכן שקיימות הפרעות קלות שאפשר להתנהל איתן לגמרי בסדר. אם הדיון הוא רק עליהן אני מורידה כאן את הכובע

גם לגבי הסיפור תלוי מה, אני יודעת על הרב זילברשטיין לדוגמא שאמר בפירוש לא לספר, וזה במקרה שרצו לספר כדי שתהיה שקיפות מלאה מהתחלה, אבל עמד בתוקף על כל שלא לספר.
וכן, מדברת על הפרעות קלות שמצריכות כדורים לעיתים לתקופה, לפעמים לתקופה יותר ארוכה, אבל יחד איתם החיים היומיומיים רגילים וטובים לגמרי (תכלס לפעמים עם קצת יותר שמחה מאנשים אחרים, אבל זה בונוס קטנטן לנוטלים )

 

[דודסטו]

בנוסף, ייתכן שקיימות הפרעות קלות שאפשר להתנהל איתן לגמרי בסדר. אם הדיון הוא רק עליהן אני מורידה כאן את הכובע

הבעיה שלא תמיד יודעים

חברתי התחתנה עם בחור שהיה על כדורים וידעה על זה הרבה זמן מראש (פגישה שלישית מתוך כ10) וחזרה הביתה לפני שבת ז ברכות כי ההורמונים גרמו לחוסר איזון במוח כך שהמינון לא היה נכון והיא קלטה שהיא לא מסוגלת לחיות עם האפשרות שזה יקרה מידי פעם- ואולי בזמנים של שיא לחץ וכו'

לא שאני חולקת על העניין שאנשים כאלו הם אנשים שסובלים הרבה יותר מאיתנו, עוברים הרבה יותר בחיים והרבה פעמים בנוים וערכיים אפילו הרבה יותר ממי שעובר פחות ממנו

 

[נוי]

@להיות כמו מים
לכתוב כל הזמן שהם "כמונו, כמונו, בלי שום הבדל"
לא יעזור כלום.
אדם שמתמודד עם הפרעה נפשית, גם קלה, כרונית,
הוא לא כמו כל אחד אחר.
אולי אפשר להשוות אותו למישהו שמתמודד עם בעיה גופנית כרונית.
זאת התמודדות, לא סוף העולם- אפשר לעבור אותה (ובהחלט לא תמיד, אגב. על הסקאלה של בעיות נפשיות יש גם גהינום שהרפואה עוד לא יודעת איך לטפל בו בצורה שתאפשר המשך חיים נורמליים.)
אבל "למחוק את המציאות", לעצום עיניים ולומר "זה אנטיביוטיקה", זה לא נכון.
יש כדורים שמשבשים את התאבון, למשל. (הלכתי על הקלים, כן?)
זה מעצבן? כן.
זה נורא ואיום? לא.
כדאי להיות מודעים לזה? אני חושבת שכן.

ויש עוד הרבה בעיות נילוות במישורים נוספים שמושפעים.
מגיע לכל בני האדם כבוד כבני אדם.
חשוב לסייע - מי שמסוגל להתמודד עם כל החבילה הזו. (שכן/יועץ/אח/בןדוד וכו')
לא כל אחד מסוגל. ואי אפשר לתבוע את המסוגלות הזו.
כמו שלא כל אחד יכול להתנדב במחלקה אונקולוגית ולשאת את הצער באופן יומיומי.

 

[Ruti Kepler]

א. ראי את הודעתי הקודמת
ב. תאמיני לי, אני מכירה אנשים כאלה, לא אחד ולא שניים, ואני אוהבת אותם בכל לב
והם כל כך כמוני וכמוך עד אימה. ממש
ומי שבסוף מתמודד איתם. כן, גם עם אלו המטופלים, אלו האנשים הקרובים אליהם

לא רק לייק אלא גם ציטוט. מסכימה איתך על כל מילה.
ואם סופרים יתחילו לכתוב באמת על מתמודדי נפש, לא בטוח שזה ימצא חן בעיני כולם.

כי יספרו על הבור השחור של הדכאון, על האובדן, על התפרצויות המאניה גם לאחר נטילת הכדורים.
על תופעות הלוואי של התרופות. על המסע המפרך להתאמה. על הסבל של הילדים, לעיתים.
על אחוזי התורשה הלא נמוכים.

בלי סתירה לזה שאנשים עם בעיה נפשית יכולים להיות מקסימים, כיפיים, כריזמטיים, בני זוג מתוקים חכמים ומלאי הומור.
אבל המחיר הוא מחיר ואין טעם לטשטש אותו.

 

[נוי]

ולהתחתן עם מישהו שסובל מבעיות קשב וריכוז/ מדיסלקציה או מכל בעיה אחרת זה כן לגיטימי?
להתחתן עם בן אדם כזה זה גם דורש התמודדות מצד האישה והילדים
אז למה בזה החברה לא רואה בעיה ואילו בן אדם שסובל מהתמודדות נפשית קלה ומאוזן זה בעיה?

מחמת שאין לי מושג מי עומד מאחורי הניק, ומה הקשר הפרטי שלו לנושא הכללי הזה, אני כותבת באופן כללי כלפי הטענה:
אם אין בעיה? אדרבה, נסו.
חזרו עם החוויות, ואז נגיע למסקנות...

 

[קוויק]

לכתוב כל הזמן שהם "כמונו, כמונו, בלי שום הבדל"
לא יעזור כלום.

לא מדויק
באיזה קטע לא כמונו?? הם כמונו (מוזר לי בכלל להגיד הם, כאילו זה מישהו אחר ומרוחק)
הם הולכים רגיל, עובדים רגיל, נופלים רגיל, קמים לפעמים בקצת יותר זמן, ואנחנו? גם הולכים, קמים, נופלים, גם לנו אין תאבון לפעמים, וגם אנחנו מלאים מועקות
ובלי לדבר על ענין המידות - שזה זה ההפרעות הנפשיות האמיתיות, כי ברור לי מעל לכל ספק, שרוב הבנות לדוגמא היו מעדיפות בעל עם כפייתיות קלה ומידות זהב ומבעל כעסן או קמצן או...

 

[chaia]

כי אולי הקושי עם קש"רים זה קושי צפוי ועם בעיה נפשית זה לא ותהיה הקלה שבקלים?

אני לא חושבת שניתן לחזות את הקשיים הצפויים שבן אדם עם ביות קשב וריכוז יחווה בכל התחתנות בחיים.
והשאלה היא את מגדירה בעיה נפשית קלה כי יש בעיות נפשיות שמטפלים בהן ע"י הגורם המוסמך ותוך תקופה מסויימת של טיפולים הבעיה מסתיימת כמו למשל טראומה שטופלה, והאדם לוקח כדורי הרגעה כשהוא יודע שהוא הולך להכנס לסיטואציה שתלחיץ אותו

 

[הי אני אפרת]

איך להכיל?
אשמח לדוגמאות מפורטות.

גם אני!!

 

[להיות כמו מים]

שיקום פה מישהו אחד. אחד
שהיה מתחתן עם נוטל כדורים כמו שהוא היה מתחתן עם נוטל אנטיביוטיקה

לא חושבת שצריך להתחתן עם מי שאת לא רוצה.
כמו שלא תתחתני עם מישהי שלא מהעדה שלך.

אך אני חושבת שחייבים כאן את הכבוד והאמון והאהבה מול אדם מטופל בכדורים בדיוק כמו מול מישהי אחרת.
תחשבי איך החברות שלך.
אם אנחנו בוררות את החברות שלנו בצורה של: כדורים-לא מתאים, אז המצב גרוע!
כך לדעתי

 

[chaia]

מחמת שאין לי מושג מי עומד מאחורי הניק, ומה הקשר הפרטי שלו לנושא הכללי הזה, אני כותבת באופן כללי כלפי הטענה:
אם אין בעיה? אדרבה, נסו.
חזרו עם החוויות, ואז נגיע למסקנות...

אני לא אומרת שאין בעיה להתחתן עם אדם שסובל מהתמודדות נפשית או אדם שסובל מבעיה רפואית או מבעיות קשב וריכוז.
אני רק שואלת למה יש דברים שהחברה מקבלת ורואה בכדורים משהו לגיטימי ויש דברים שלא.