דרוש מידע ילדה בת 4 שלדעת הגננת היא עם מאפייני אספרגר

רשמת שלא צריך מחקר, מדוע לא?

שאלה נוספת על תל השומר יש בית חולים בירושלים שעושה אבחון ארוך ומקיף גיל 10+ ודרך קופ"ח?
לא ידוע לי,אני יוטדעת שיש בגיל הרך בשערי צדק והדסה עין כרם.
היתרון במחקר זה הזמינות, תהליך של חודש+ ולא יותר, ברמה מעולה (פרופ קורי שולמן).
אפשר גם פרטי, ובגילהזה זה מה שרוב ההורים עושים, אבל זה יקר והזמינותלרוב כמה חודשים לתחילת התהליך.
 
אפשר לפנות למוסד שמתמחה בילדי תקשורת ויש בו גם גני תצפית (כמו סולם בירושלים, מקצועיים מאוד).
יכולים להמליץ על איש מקצוע מתאים.
 

ואולי זו בכלל הפרעת קשב ולא הפרעה בתקשורת?
כיוון שגם לילדים, מבוגרים ונוער הסובלים מהפרעת קשב יכולות להיות בעיות בתפקוד הבין אישי, אולי הקשיים החברתיים שמתוארים בהפרעת התקשורת נובעים בכלל מקשיי קשב וריכוז?

אכן הספרות המחקרית והניסיון הקליני מעידים על קיומם פעמים רבות של קשיים בתפקוד הבין אישי אצל מי שסובלים מהפרעת קשב, אולם בסיס הקשיים שונה. כלומר, הקושי בתפקוד החברתי אצל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נובע יותר מהסגנון האימפולסיבי, הקשב הקצר, `פספוס` מידע חשוב ולא מבעיה ראשונית בהבנת קודים חברתיים. כך שעל אף שעל פני השטח שתי הקבוצות יכולות לסבול מקשיים בהשתלבות החברתית, סיבת הקשיים שונה. שונות זו היא קריטית לתוכנית הטיפולית כיוון שכל אחת משתי האבחנות מחייבת תכנית טיפולית המותאמת לקשיים המסוימים שלה.

הנטייה לתת את אבחנת הקשב בגיל הצעיר באופן שמסתבר אחר כך כמוטעה משום שהמדובר בהפרעת תקשורת, מדווח בספרות המחקרית. לציין עם זאת שהניסיון הקליני המצטבר מראה גם טעויות לכיוון ההפוך. משמע נצפה גם אבחונם של ילדים כסובלים מהפרעת תקשורת, בעוד בפועל מדובר בהפרעת קשב המייצרת דפוסי חברתיות בעיתיים.

חשוב עם זאת להדגיש שכיום ידוע שהפרעת הקשב והפרעת התקשורת יכולות להתקיים במקביל. כלומר, האדם יכול לשאת את שתי האבחנות וזוהי אפילו תופעה הנחשבת לשכיחה למדי. במצב כזה חשוב לאבחן את שתי האבחנות, שכן לכל אחת מהן טיפול משלה, ובהעדר הטיפול המתאים, הן אף מגבירות זו את זו.
 

ואולי זו בכלל הפרעת קשב ולא הפרעה בתקשורת?
כיוון שגם לילדים, מבוגרים ונוער הסובלים מהפרעת קשב יכולות להיות בעיות בתפקוד הבין אישי, אולי הקשיים החברתיים שמתוארים בהפרעת התקשורת נובעים בכלל מקשיי קשב וריכוז?

אכן הספרות המחקרית והניסיון הקליני מעידים על קיומם פעמים רבות של קשיים בתפקוד הבין אישי אצל מי שסובלים מהפרעת קשב, אולם בסיס הקשיים שונה. כלומר, הקושי בתפקוד החברתי אצל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נובע יותר מהסגנון האימפולסיבי, הקשב הקצר, `פספוס` מידע חשוב ולא מבעיה ראשונית בהבנת קודים חברתיים. כך שעל אף שעל פני השטח שתי הקבוצות יכולות לסבול מקשיים בהשתלבות החברתית, סיבת הקשיים שונה. שונות זו היא קריטית לתוכנית הטיפולית כיוון שכל אחת משתי האבחנות מחייבת תכנית טיפולית המותאמת לקשיים המסוימים שלה.

הנטייה לתת את אבחנת הקשב בגיל הצעיר באופן שמסתבר אחר כך כמוטעה משום שהמדובר בהפרעת תקשורת, מדווח בספרות המחקרית. לציין עם זאת שהניסיון הקליני המצטבר מראה גם טעויות לכיוון ההפוך. משמע נצפה גם אבחונם של ילדים כסובלים מהפרעת תקשורת, בעוד בפועל מדובר בהפרעת קשב המייצרת דפוסי חברתיות בעיתיים.

חשוב עם זאת להדגיש שכיום ידוע שהפרעת הקשב והפרעת התקשורת יכולות להתקיים במקביל. כלומר, האדם יכול לשאת את שתי האבחנות וזוהי אפילו תופעה הנחשבת לשכיחה למדי. במצב כזה חשוב לאבחן את שתי האבחנות, שכן לכל אחת מהן טיפול משלה, ובהעדר הטיפול המתאים, הן אף מגבירות זו את זו.
איפה רואים כאן שקל לאבחן בין asd לadd או adhd?
 
עיקר השאלה היא מטרת האבחון.
כסף: אם המטרה היא לקבלת קצבאות אז צריכים לברר על איש-מקצוע שידוע כ'מיקל' לתת את האבחון ASD.
לצורך טיפול נכון: כאן צריכים לברר על איש מקצוע מעולה.
========
באופן כללי
חלק מהבעיה בהפרעת תקשורת, שישנם שהם 'על הגבול' וקשה לתת בזה הכרעה מדויקת, האם הם עוברים את הסף הנדרש.
 
עיקר השאלה היא מטרת האבחון.
כסף: אם המטרה היא לקבלת קצבאות אז צריכים לברר על איש-מקצוע שידוע כ'מיקל' לתת את האבחון ASD.
לצורך טיפול נכון: כאן צריכים לברר על איש מקצוע מעולה.
========
באופן כללי
חלק מהבעיה בהפרעת תקשורת, שישנם שהם 'על הגבול' וקשה לתת בזה הכרעה מדויקת, האם הם עוברים את הסף הנדרש.
על זה בדיוק מדברים.
על אבחנה מבדלת שזה אחד הדברים הקשים ביותר.
[וגם לכל בעל מקצוע יש טווח אחר להגדיר מה תקשורת, אין בזה משהו מוחלט, במקרים גבוליים.]

להוציא כסף זה כבר ענין אחר. לא קשור לכאן.
 
מכירה מקרה מקרוב - ילד עם בעית קשב שהגננת גם היתה משוכנעת שסובל מבעיית תקשורת
ובהמשך התברר שהבעיה היא נטו קשב וריכוז
היום אנחנו בדור שסובל מאבחון יתר
כל ילד שני הולך לקלינאית/ מרפאה בעיסוק / מרפאה רגשית ועוד ...
איפה רואים כאן שקל לאבחן בין asd לadd או adhd?
 
על זה בדיוק מדברים.
על אבחנה מבדלת שזה אחד הדברים הקשים ביותר.
[וגם לכל בעל מקצוע יש טווח אחר להגדיר מה תקשורת, אין בזה משהו מוחלט, במקרים גבוליים.]

להוציא כסף זה כבר ענין אחר. לא קשור לכאן.
איני סבור שכל-כך קשה להבחין בין ASD להפרעת קשב וריכוז.
לפעמים 'לא חושבים' על הפרעת תקשורת שהיא הפרעה לא כל-כך שכיחה.
עיקר הקושי הוא לאבחן את הASD הגבוהים.
וישנו גם קושי לאבחן בין קושי רגשי/נפשי, לבין הפרעת תקשורת.
==========
לדוגמא:
ילד שהוריו מתגרשים יהיה מסוגר בעולמו, עצבני, לא ישחק עם חבריו ולא יתרכז בלימודים.
שיש בזה מהדומה להפרעת-תקשורת.
מכיר מקרה שהתקשו בתחילה לאבחן ASD, בגלל מצב משפחתי מורכב.
===========
לא לחינם ביטוח-לאומי נותן קצבה להפרעת-תקשורת, ומסרב [כמעט תמיד] לתת קצבה להפרעת-קשב.
הפרעת תקשורת היא הפרעה מאוד משמעותית שלצערנו גורמת לבעיות רציניות אצל הילד/מתבגר/מבוגר ...
 
איני סבור שכל-כך קשה להבחין בין ASD להפרעת קשב וריכוז.
לפעמים 'לא חושבים' על הפרעת תקשורת שהיא הפרעה לא כל-כך שכיחה.
עיקר הקושי הוא לאבחן את הASD הגבוהים.
וישנו גם קושי לאבחן בין קושי רגשי/נפשי, לבין הפרעת תקשורת.
==========
לדוגמא:
ילד שהוריו מתגרשים יהיה מסוגר בעולמו, עצבני, לא ישחק עם חבריו ולא יתרכז בלימודים.
שיש בזה מהדומה להפרעת-תקשורת.
מכיר מקרה שהתקשו בתחילה לאבחן ASD, בגלל מצב משפחתי מורכב.
===========
לא לחינם ביטוח-לאומי נותן קצבה להפרעת-תקשורת, ומסרב [כמעט תמיד] לתת קצבה להפרעת-קשב.
הפרעת תקשורת היא הפרעה מאוד משמעותית שלצערנו גורמת לבעיות רציניות אצל הילד/מתבגר/מבוגר ...
למיטב ידיעתי גם הפרעת קשב גורמת לבעיות רציניות בכל הגילאים ובכל המישורים.
 
איני סבור שכל-כך קשה להבחין בין ASD להפרעת קשב וריכוז.
לפעמים 'לא חושבים' על הפרעת תקשורת שהיא הפרעה לא כל-כך שכיחה.
עיקר הקושי הוא לאבחן את הASD הגבוהים.
וישנו גם קושי לאבחן בין קושי רגשי/נפשי, לבין הפרעת תקשורת.
==========
לדוגמא:
ילד שהוריו מתגרשים יהיה מסוגר בעולמו, עצבני, לא ישחק עם חבריו ולא יתרכז בלימודים.
שיש בזה מהדומה להפרעת-תקשורת.
מכיר מקרה שהתקשו בתחילה לאבחן ASD, בגלל מצב משפחתי מורכב.
===========
לא לחינם ביטוח-לאומי נותן קצבה להפרעת-תקשורת, ומסרב [כמעט תמיד] לתת קצבה להפרעת-קשב.
הפרעת תקשורת היא הפרעה מאוד משמעותית שלצערנו גורמת לבעיות רציניות אצל הילד/מתבגר/מבוגר ...

מניסיון של גם וגם ולא רק של ילד אחד
יש הפרעות קשב שהן הרבה הרבה יותר קשות מתקשורת

ועל ביטוח לאומי-
יש הרבה מחוסר ההוגנות בנושא:
הטיפול המאמץ וההשגחה שילד עם בעית קשב צריך הם לעיתים לא נדירות יותר קשים ויותר דורשים מילד חינוך מיוחד ממש
לא באה להשוות ח"ו רק שהקושי בלקבל על נושא זה אינו מוצדק כלל במיוחד שההוצאה הכספית היא גדולה מאוד מצד אחד ומצד שני ילד במוסדות רגילים לא מקבל כלל מעטפת ואז גם הזמן שצריך לרוץ איתם וגם הכסף הוא בנוסף למוסד
 
מאוד מציק לי
השם של האשכול הוא בחטא
אסור למי שלא למד אבחון לאבחן נקודה
למרות שהשםיחסית ישן
וגם
כל המבינים
האם איקס דומה לואי
ביקשו מידע איפה אפשר לאבחן
אל תסבירו להורה שצריך עזרה שזה לא דומה
אם לא היה לו ספק הוא פשוט לא הי מסתפק
 
למיטב ידיעתי גם הפרעת קשב גורמת לבעיות רציניות בכל הגילאים ובכל המישורים.
אולי נכון.
אבל העוצמה של ההפרעה של בעיית-תקשורת היא מהותית.
בעלי הפרעת קשב מתחתנים כמו כולם.
הפרעת-תקשורת, לרוב אינם נשואים [גם הגבוהים] ....
 
אולי נכון.
אבל העוצמה של ההפרעה של בעיית-תקשורת היא מהותית.
בעלי הפרעת קשב מתחתנים כמו כולם.
הפרעת-תקשורת, לרוב אינם נשואים [גם הגבוהים] ....
בהפרעות תקשורת עד כמה שידוע לי ככל שמטפלים בזה מוקדם יותר וביסודיות, אנשים על הרצף בתפקוד הגבוה ביותר - בעיקר באזור שזה מבלבל מאד וחמקמק למדו לתקשר ויצאו מזה הקימו משפחות יפות מאד.
אבל זה בהחלט מצריך המון השקעה ומסירות
 
הפרעת-תקשורת, לרוב אינם נשואים [גם הגבוהים] ....
לא מדוייק. לפעמים קוראים להם עילויים ואפילו דורשים עליהם מחיר בשמים, והם מתחתנים בהחלט.
מכירה אישה לבעל כזה, החיים שלה לא פשוטים.
 
אולי נכון.
אבל העוצמה של ההפרעה של בעיית-תקשורת היא מהותית.
בעלי הפרעת קשב מתחתנים כמו כולם.
הפרעת-תקשורת, לרוב אינם נשואים [גם הגבוהים] ....
ההגדרה כל כך רחבה שההכללה הזו היא פשוט טעות.

יש המוןןןן כאלה בדורנו שלא אובחנו - כנראה רוב הASD בתפקוד גבוה בגילאי 20+, ואין שום דרך למדוד את הקשר בין הקושי לנישואין והקמת משפחה.

בנוסף כמעט אין בוגרים בתפקוד גבוה שאובחנו וטופלו מילדותם כדי ליצור סטטיסטיקה מתאימה ל'ילדים של היום'.
מהסיבה הפשוטה שבילדותם הם לא נכללו בהגדרה (רק מ2013 התפקוד הגבוה מוגדר כך ומקבל טיפולים בהתאמה)

(ברור שיש מקרים שאנשים זיהו (או חושבים שזיהו - ולא כל קושי בזוגיות זה ASD) בהמשך החיים ויש קשיים שיכולים להיות גדולים מאוד, אבל - א. לא לכולם יש בעיה תפקודית בבגרות, ב.כל אלו ש'אובחנו' ע''י בני זוגם לא קיבלו טיפול מתאים מילדות)

סתם לידע, האיש האשיר בעולם - אלון מאסק - מאובחן באוטיזם.

לגבי ה'עוצמה' לדעתך, הגישה למדידה היום היא הפרופיל ההסתגלותי, שמושפע מהרבה פרמטרים מלבד הקושי התקשורתי (IQ, DQ, ויסות רגשי, שפה ועוד).
ולכן ADHD עם כושר התסגלות נמוך הוא בעל הפרעה בעוצמה חזקה יותר מASD עם כושר הסתגלות גבוה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה