תודה רבה!
גם לי הוא היה קצת. שיניתי אותו.
חח
שני הצדדים מוקצנים.
זה לא לא מציאותי, זה מוקצן. בהחלט.
תודה רבה על הביקורת!!
תודה רבה על הביקורת!!
כמו שאמרתי, זה מוקצן.
תמיד יהיו הגזמות. לדעתי זה משעשע יותר, לא?
פרק 5
'וואו, מעניין איזו הפתעה היא הכינה לי...' הרהר מוישי. יום הולדת ראשון בתור נשוי אינו עניין של מה בכך.
'אולי היא התקשרה לחברים שלי מהישיבה, והם כולם מחכים לי עכשיו בבית?' עלה החשש במוחו 'רק זה חסר לי...'
'מה עוד יכול להיות? אה, אופס...
תודה רבה!!
תודה רבה!!
כמובן.
ודאי שיש הקצנה ברורה לשני הצדדים...
עניין של הרגל אצלי. אני אוהב יותר דיאלוגים.
מסכים. הייתי צריך לכתוב תיאור.
תודה רבה על הביקורת!!
גם אני... ;)
וואווו @שועל ספרות.
כיף כל כך לקרוא!!
שנון, מצחיק וקורעעע
בכלל אהבתי מאוד את השילוב של אז ועכשיו
והשימוש במשפטים בצורה דו משמעית (אם הבהרתי נכון את הרגשותיי:LOL:)
איפה פרק חמישי??
מחכים לו ממש:D
פרק 4
"אואה, איזה ריחות, מריחים כבר מלמטה!" נכנס מוישי בסערה, מעיף בטעות כיסא בקול רעש גדול.
"תודה, רציתי שיהיה לך משהו טעים!" התרגשות נכחה בקולה של חני.
"תודהה, איזה כיף! אני כבר לא יכול לחכות".
"אף פעם לא התלהבת ככה, מה עד עכשיו לא הכנתי לך...
פרק 3
"מה קורה מוישי, איך היה בכולל?"
"בסדר גמור! הראש כולל החמיא לי על סברא, שחבל לך על הזמן..."
"הוא צודק! אתה גאון!"
"חח לא צריך להגזים..."
"אני ישבתי כאן משועממת כל הצהריים, דברתי עם אימא שלי פעמיים..."
"מה היא מספרת?"
"ש... וואו..."...
לה... למה כמו בני שש?
חד משמעית הקצנה פרועה, אבל ממש לא לתינוקיות...
השורה של הנלך ביחד? מסיפור שקרה, ואני חושב שזה דבר מדהים!
תודה רבה!!
הבהרה חשובה לכל הסדרה:
שתי התקופות הן מדהימות!
הזוציו"'ת עם כל הבוסריות, הלמידה את החיים, הנאיביות, היא...
צודק לגמרי! תודה רבה!!
חח השאלה היא אם הרף יורד לכך שאפילו סקוצ'ים מפנקים כמו שנכתב על ידי (n)
תודה רבה!!
אופס.....
תודה רבה!!
חלילה. לפני שלומדים את החיים לפעמים משעמם, ממש לא טמטום!
ואפילו תועלת לחיים יש לך!
לה... זה פשוט. רק שזה תלוי...
הקטע יפה מאוד מה,
שהכי אהבתי זה
מה היית בבית שלי בשנה ראשונה?
חשבתי שרק אני מטומטם.
טוב, לפחות אני יודע!(?) כמה סיבים תזונתיים יש בתירס.
וגם, כמה תירס צריך בשביל לבנות מגדל בגובה של מגדל אייפל, (),
פרק 2
"אין, אנחנו חייבים לצאת לקניות" אמרה חני, תוך שהיא מיישרת את קצוותיה של חולצתו, לאחר סיום גיהוצה במשך רבע שעה.
"מה קרה, מה חסר?" הוא היה באמצע עיון בדברים הנשגבים הכתובים על גבה של קופסת הקורנפלקס.
"נגמרה העגבנייה, ולדעתי הארטיקים שוקולד...