"אולי כדאי שנתנקה מעצמנו", הוא אמר בבעתה לידידו משכבר הימים.
"לא בטוח שאנחנו רוצים שהוא ינקה אותנו", השיחה המוזרה התפתחה לכדי נימוק הגיוני.
הדובר פזל לנקודה מסוימת בעיניים מפוחדות, חברו פזל בעקבותיו; הוא כבר לא היה זקוק למילים. הסיכון היה ברור...
בס"ד פרק 32
זה לא יפה להתלונן על הפלגה נוחה בלי שום סערות ומאורע יוצא דופן, כמו ילדה קטנה ומפונקת שהקושי היחיד שלה בחיים זה מאמץ קל בזרת.
אבל היא לא מפונקת!
אילו הייתה אישה עמלה היתה יכולה להאנח שהמחט נתקעה על אצבעה ויצרה פקעת בלתי הפיכה. אך...
שיתוף
על רובוטים, מורות, ופחד אחד שנמס
זה התחיל משיחה רגילה
ישבתי ודיברתי עם בת־דודה נחמדת על האכזבה ממורה ספציפית
ואז זה נפלט לי מהפה
'הלוואי שרובוטים יחליפו את המורות- שלי לכל הפחות
כי די נמאס לי מ. אה..ם.
אם רובוטים מחליפים את המורות (שלי...
המשך פרק 1
הדלקתי את המנורה השולחנית, ויישרתי את הפתק.
מילים כתובות בצפיפות בדיו כחול היו שם, המהירות בה נכתבו גרמה שהן יראו כמילה אחת ארוכה.
"עלי." קראתי שם, "זה אני, פארוק." פארוק? מי זה? הרהרתי. המשכתי לקרוא. "הייתי חייב ללכת, למרות שלא...
המשך פרק 1
השתחלתי החוצה דרך החלון, נזהר לא לרמוס איזה עלה קטן, וסגרתי אותו מאחוריי. סימנתי לאיש הזר לזחול מתחת לקו החלון, והתרחקתי מהחלקה המטופחת. הלכתי לאחורי הבית. בדרך כלל חשוך שם, אבל הפעם ירח של אמצע חודש האיר לי את הצללית הזוחלת של הפולש...
פרק 1
"היה פיגוע!"
זליכוביץ' שאג זאת מיד כשנכנס לחדר האוכל, נהנה לראות את המבטים הננעצים בו, ומחכה לעוד. כשהייתה כמות מספקת של מאזינים פעילים הוא המשיך לספר. "ממש כאן ליד!" כמה הצטמררו. "תפשו מחבל... פו... מפחיד! עם נשק... 16M!" הוא צעק את כל...
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בתכנון ועיצוב החללים הציבוריים 'סלון - מטבח' בדירות המגורים.
עד לפני כ 20-25 שנה הכניסה אל הדירה היתה אל חדר מבוא שנקרא "הול". זה במקרה הטוב.
במקרה הפחות טוב הכניסה היתה אל פרוזדור שממנו נכנסו אל החדרים השונים...
אם נעצור לרגע ונחשב את שעות העבודה שלנו בבית, נגלה נתון מפתיע: חדר הכביסה הוא אחד החללים הפעילים ביותר. אנחנו נמצאים בו שעות מדי שבוע- ממיינים, מעבירים, תולים ומקפלים. ולמרות זאת, משום מה, הוא נשאר לעיתים קרובות החדר הכי מוזנח בבית; צפוף, עמוס...
פרק יג
הורדוס, שזה עתה שב ממשפט שבו צפה בהריגת שניים מעוזריו הנאמנים, הבין שאולי גם הפעם הלך שולל אחר התככים המתרבים בתוך ארמונו. יש לו מזל שאנטוניוס הרומאי הגדול חולק לו כבוד, זוקף את קומתו והופך אותו ליהיר מתמיד. איתו עדיין שומרים לו אמונים...
הכל בסדר, אתה חתן 'מדהים'
אמרו לו השווער והשוויגער החרדים...
אנחנו מקווים לפגוש אותכם שוב עם הארון והבדים
אבל מחילה, לאן אתה לוקח את הנכדים???
האם אין שם מספיק לכודים???
מה אשמים החמודים?
גם כאן אפשר להשאר יהודים?!?!
הרי כולם כבר יודעים...
פרק 56
"מה קורה חני? את עדיין עובדת? אני כבר לבשתי פיג'מה בדרך למיטה..." פונה מוישה לחני בעיניים חצי עצומות.
"מה זאת אומרת בדרך למיטה? יש עוד המון עבודה!" מבקרת חני.
"אני מבין, אבל אני די עייף..."
"ואני לא? אבל מה אני אעשה שהבגדים המלוכלכים...
פרק 55
"מוישי, יש מצב אתה מתקין לנו תיבת דואר?"
"תיבת דואר?"
"כן, קניתי, נמאס לי שבגלל שאנחנו יחידת דיור אנחנו לא יכולים לקבל שום דואר או ששמים לנו מעל התיבות וכאלה..."
"צודקת, כל הכבוד! מתי קנית?"
"בחזור מהעבודה. האמת, זה קצת היה מפדח ללכת...
פרק י: שתי זירות, חיוך אחד מאולץ
הדפיקות של אריה על דלת חדר הייחוד הדהדו בראשי כמו פטיש על סדן. באותו רגע, הזמן קפא. עמדתי שם במסדרון הצר, מביט בגבו המתוח של אריה, והרגשתי איך כל טיפות הביטחון שעוד נותרו בי נוזלות ממני והלאה. "רק לא עכשיו,"...