הפעילות האחרונה של ה. בקר

לגמרי. מי שלא במודעות ולא שומר אחרי ניתוח- יעלה. אולי זה יקח יותר זמן לעלות מאשר מי שלא נותח---אבל בסופו של דבר הוא יעלה. מה שכן אני חושבת שמי שיורד מניתוח רואה תוצאות יותר מהר ולכן הדרך פחות מתסכלת ויש יותר דרבון עצמי לשמירה אחר כך. אבל שורה...

גם לדעתי אי אפשר לרדת כאלו מס' רב של קילוג' בלי ניתוח וברור שהרבה יותר קל לשמר את זה אחרי ניתוח אבל ברור שחייבים אחרי ניתוח גם לשמור ולהיות במודעות כדי לא לעלות

אוקיי אז לא הבנתי אותך. אני באמת בן אדם מגוחך. יפה שעלית על זה. אגב, ממה שידוע לי זה גם פונקיה של כמה זמן את אחרי ניתוח. שנה שנתיים זה לא כמו אחרי חמש למשל....כל מי שאני מכירה שמנותח יותר מארבע חמש שנים מתמודד בהחלט מול האוכל. מי שבתוך השנתיים...

בהדגשה על כלי אדיר לעזור לירידה במשקל. לא לשמירה לאחר מכן, שצריך באמת לשור כמו כל מי שירד. אולי עולים קצת יותר לאט- אבל תכ'לס אין חוכמות- לא שומרים-עולים

אני גם מכירה לא מעט שעלו ממיני בדיוק עכשיו סיימתי שיחה עם חברה שהיא שנתיים וקצת אחרי מיני ולא מפסיקה לעלות כי לא מספיק משיגה שליטה על האוכל גם משורוולים עולים וגם מעוקפים מלא אם לא עשו שינוי הרגלים ושינוי בראש הניתוח הוא כלי עזר פצצה לירידה במשקל...

אז אני מכירה מעוקפים שעלו. לא רק משרוולים. הם עולים אמנם יותר לאט, אבל אם לא שומרים ---בסוף עולים. לא יודעת מה אצלכם, אבל יש לי כמה חברות מעוקפות [או מיני] שעלו. נראה לי שהיום מעקף מלא לא עושים כל כך. אלא המיני, ואחריו אני מכירה לא מעט שעלו.

לגמרי.

סוף מעשה במחשבה תחילה יש המן אוכל שאפשר להכין ראש בדקות ספורות והם מהווים עוגן הצלה לרגעים האלו.

נהדר שכתבת כי זו הוכחה מעולה לכך שגם מי שיורד בניתוח, בסופו של דבר מתמודד אחרי הירידה כמו מי שירד שלא בניתוח. ההתמודדות מול עליה חזרה במשקל- היא של כולם. דיאטה, ניתוח, זריקות, כדורים וואטאבר.

. יצאתי להסתובב בעיר. רחובות מלאים אנשים, תנועה, חיים. ובאמת קשה להתעלם מזה, לרוב האנשים זה נראה פשוט. הולכים, עוצרים, אוכלים, נהנים. בלי יותר מדי מחשבות. ובכל פינה - באמת בכל פינה גלידריה, אייס קפה, ופל בלגי, פיצה. עוד חנות, ועוד אחת...

זה לא קל בהחלט אבל יש תחליפים. ועם הזמן כשאת מבינה שזה אכילה רגשית ולא צורך אמיתי ואת נמנעת ממנו [בקושי גדול בהתחלה], עם הזמן זה נעשה הרבה יותר קל אבל צריך להתחיל...

מכירה המון שירדו בדיאטה ושומרים על משקל תקין זה אחרי עבודה ומאמץ ושינוי הרגלי חשיבה ואכילה וכמו כל מה שכתבתי לעיל בענן זיהוי האכילה הרגשית וכו' אף אחד לא אומר שקל לשמור על תוצאות ירידה. אבל לומר שזה כעט לא קיים לא נכון. ויש גם הבדל גדול בין מי...

סליחה שאני אומרת נראה שמפריע לך לשמוע על מישהו שהצליח להוריד מתוך חיבור לגוף שלו, אכילה של דברים טעימים והנאה מהתהליך. למה? אולי אם תעני לעצמך זה יעזור לרדת לשורש הבעיה אני ב"ה עשיתי תהליך כזה והורדתי כמעט 40 קילו והקפדתי על אוכל טעים בלבד...

גנטיקה זה רק חלק קטן ממה שנקרא מעגל ההשמנה וגן את הגנטיקה אפשר לנצח אבל כן, דרושה הרבה עבודה וכח רצון. בתכ'לס יש לא מעט שהצליחו. ואני מכירה לא מעט כאלו. אכילה נכונה, זיהוי אכילה רגשית ומיחוי הצורך בדברים אחרים, פעילות גופנית להאצת חילוף החומרים...

ושם בדיוק המקום להבחין שזו אכילה רגשית [ע"י כמה שאלות פשוטות], ואם זו אכילה רגשית אז לחש משהו אחר שירגיע במקום האוכל. ויש לא מעט כאלו. מכירה את זה מעצמי