הפעילות האחרונה של חולמת לכתוב

מחר עובר בדיוק שבועיים. ולכן אני אכריח את עצמי לפנות זמן לדיוקים אחרונים עד מחר:) תודה רבה. חייבת לציין שכולכם ממש נותנים לי כוח להמשיך ולכתוב. לגבי השאלה שלך - אני עדיין לא יודעת אם אני אוציא את זה כספר, אבל כן יכולה לומר לך שהסיפור הזה הולך...

זאת הערה טובה. טובה מאוד יש לציין. וזאת אחת הבעיות בכתיבה בגוף ראשון. אף אחד חוץ מאלוקים ואמא של אפרת - לא יכולים לדעת מה היא מרגישה. אפרת לא יכולה לדעת מה אמא שלה מרגישה ואני כותבת את הסיפור מהמבט שלה בלבד. אין לי ספק שאם הסיפור לא היה נכתב...

בס"ד פרק י"ב/ ההומלסית מבני ברק המשכורת הראשונה שלי הייתה המתנה המרגשת ביותר שיכולתי להעניק לעצמי. אחרי חודש ארוך ומייגע הגיעה נחמה. עשרות שטרות צבעוניים נחו במעטפה שקיבלתי מעמוס. אם הייתי מתרגמת כל שטר, מחלקת אותו לשישים דקות עבודה, הייתי...

דווקא עומדת לי חנות בראש שזה המצב שם בדיוק...

מקסימום אפשר לוותר על ההגדרה הזאת, את יודעת...

"נכון מהממם לה הכתום", פזלה אמונה לעמוס רגע לאחר שדרכה נעל הבלנסטון שלו בפתח החנות. עמוס הנהן. דם ברח מפני, נדחס בעורקי. הותיר אותי חיוורת. "א -מונה", נעצתי בה מבט משתומם. כל אות הייתה טבולה בתוכחה שהתאמצתי להעביר לה ללא מילים. "מה אמרתי?"...

כמוך, עוקבת מהצד. אבל הבאת נקודה חשובה שגורמת גם לי להגיב : ) יש לי ראקציה די חמורה מסיפורים שבאים ללמד משהו, לחנך מישהו או לגלות לו את הדרך הנכונה בה ינהג או יחשוב. ונכון, סיפור כמעט תמיד יכיל אמירה כלשהי, תמה מרכזית שתוביל אותו, ועדיין, יש...

לדעתי סיפור כזה יכול להתאים גם וגם. ז"א גם לנשים וגם לבחורות. אבל בגלל שאפרת כאן היא הדמות הראשית ומציגים את הסבל שלה, אני חושבת שבחורות יתחברו יותר. אבל יכול להיות שאני טועה. (תתקנו אותי אם כן :)) מכירה ספרי עלילה על נוער נושר? (לא ספרי הדרכה...

ספרים על נוער נושר לפעמים מיועדים נטו למבוגרים. אם זה מיועד לנוער זה צריך להיות זהיר זהיר ועם אמירה ברורה מאוד. לפחות בשביל שיתקבל בציבור בלי ביקורת רבה מידי.

מתנצלת אבל אני נמצאת בתקופה עמוסה מאוד שתסתיים בעז"ה בעוד חודש. לא נראה לי שאגיע לזה לפני כן. אמנם הפרק הבא כבר בנוי וכמעט מוכן, אבל חסרים בו כמה דיוקים. ובסיפור כזה, שמדבר על אירועים אמיתיים מהחיים, מאוד חשוב לי לדייק בתחושות וברגשות של גיבורת...

לפני שבועיים קיבלתי הרשאה פה. מקוצר הזמן עוד לא הצלחתי להחליט מה תהיה הפעילות הראשונה, והזמן חלף בנחת, עד שבאת את ושברת אותי באחת. נצחת. פרק מופלא. מה הפואנטה? הכנות. לחפור ממש? "הפסקת הבוקר" הוא לא מושג בן ימינו, הייתי מחליפה ל"בהפסקה" סתם, או...

ארוך.....ארוך פליזז

הצדק עמך. רק שאני די מתלבטת איך לחלק את הזמן. פעם בחודשיים פרק בהמכשפה מקומה שלוש עשרה פעם בחודש הבריחה אל הלא נודע פעם בשלושה חודשים בסיפור הזה. פעם בחצי שנה ממבט אחר... חישוב משוערך לסיום כלל הסיפורים: פנסיה ועכשיו ברצינות, הייתם רוצים...

כואב אבל אמיתי. חייבת לציין שהפרק הזה הכי קרוב לאותו הסיפור. (יותר מהשניים הקודמים)

מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום. אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין. גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות. אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה...