הפעילות האחרונה של נאו ממש

  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    מיטל - אמא של אפרת כל לילות שבת זכורים לי. הייתה שבת אחת שלא הצלחתי לשכוח. בחמישי בערב הקיה של נטלי צפרה מתחת ללובי של הבניין שלנו. ירדתי אל החניה. דלת הרכב נפתחה. הקוקו של נטלי גלש מתוכה, שאל: "מאחד עד עשר עד כמה את ספונטנית?" "ניראלי...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק כ"א / כמעט אלפיים שנה מאז שנטשתי בית, מצאתי את עצמי בדרכים. נוסעת מבני ברק לרמת גן, מרמת גן לפתח תקווה. מחפשת את עצמי באשדוד ובכפר סבא. זה היה התחביב שאימצתי לעצמי אחרי שיצאתי לגלות. לא היה לי תחביב טוב יותר לעסוק בו. כמעט תמיד מצאתי את...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק כ'/ שבורה בשעה תשע בבוקר התייצבתי ב"שמלה לכל בת" עם חיוך מאולץ מדי ובגדים במצב לא רע. אף כתם או קמט לא הסגירו את הלילה שעברתי. ומה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות היה חמץ שנשאתי איתי לכל מקום. הלילה הזה רק מרור. ופתאום כבר לא...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק י"ט/ בעיות או לא להיות חזרתי אל בית עולה בלהבות של כעס ואשם. העיניים האדומות של רחלי עפעפו לעברי, שאלו מה עשית?? אמא תרגמה את השתיקה למילים, אמרה: "אם היה סיכוי קלוש שמתישהו רחלי תתקבל לסמינר – הרי שעכשיו הרסת אותו בשתי ידייך". "אז עכשיו...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק י"ח/ חדר המנהלת בחצר האחורית של הסמינר היו שלוש מדרגות אבן קטנות שהובילו למסדרון צר שהסתעף לחמישה חדרים. באמצעי שבהם ישבה המנהלת. פתח צר חצץ בין המשקוף אל דופן הדלת. הקול של המנהלת גלש ממנו, מאופק. לו הייתי חוזרת לימים ההם, הייתי בורחת...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק י"ז/ עולם פגום "איפה את חושבת שאת נמצאת?", זה היה הבוקר טוב של עמוס. ככה פתחתי את היום שלי. "בעבודה", עניתי, מבולבלת. אף פעם לא ידעתי להתמודד עם סימני שאלה לועגים. תמיד עניתי עליהם בכנות תמימה. "בעבודה או בקייטנה?", הוא העלה אוקטבה אחת...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק ט"ז/ דרושות תשובות העיניים הגדולות של איילה היו הדבר הראשון שראיתי כשפתחתי את דלת העץ. הן הבהבו לעברי, מופתעות. גם שנשכרתי לכיוון החדר ורוקנתי את השקיות על המיטה, העיניים החומות המשיכו ללוות אותי. סרקו אותי מבוהן ועד קודקוד. אמא נכנסה מיד...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק ט"ו/ תיבת נוח. ישבנו בחדר ההמתנה, אמא ואני. בחדר ממול אבא נאבק על נשימותיו. אורות הפלורוסנט מלמעלה הבהבו לסירוגין, והטילו צללים מפחידים שרקדו בלעג על הקירות הלבנים. הבטתי על כפות רגלי שנעו קדימה ואחורה: זוג נעלי מוקסין בגוון ורוד אפרסק. רק...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק י"ד/ עלים צורחים הבטתי בחתכים שנפערו בכף ידי, לא האמנתי שהטיפשה שאחראית למעשה הזה זו אני בעצמי. לא זוכרת מה חשבתי לעצמי באותם הרגעים כשהנחתי את כפות ידיי על הזכוכיות כאילו היו הן מפת קטיפה רכה. זוכרת איך הרגשתי כשהדם צבע את כפות ידיי: תלושה...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    פרק י"ג / חולת נפש לא דפקתי על דלת ביתי. לא התחננתי, נואשת, שיפתחו לי. לא ניסיתי ליצור קשר עם אמונה. לא רציתי שתגאל אותי. כל אחת מהאפשרויות הללו הייתה עוד צעד בדרך לכישלון שלי. ואני, הבטחתי לנצח. בהחלטה של רגע ירדתי את גרמי המדרגות במהירות...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    בס"ד פרק י"ב/ ההומלסית מבני ברק המשכורת הראשונה שלי הייתה המתנה המרגשת ביותר שיכולתי להעניק לעצמי. אחרי חודש ארוך ומייגע הגיעה נחמה. עשרות שטרות צבעוניים נחו במעטפה שקיבלתי מעמוס. אם הייתי מתרגמת כל שטר, מחלקת אותו לשישים דקות עבודה, הייתי...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    בס"ד פרק י"א/ ציפור טורפת זאב היו המון שאלות ששנאתי בתור ילדה, העיקרית שבהם היא מה תירצי להיות כשתהיי גדולה? אף פעם לא ידעתי לענות על השאלה הזו. זה היה משהו שתמיד חמקתי ממנו, ותמיד רדף אחרי, הטריד. הנחמה היחידה שמצאתי בשאלה הזו, היא הזמן...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    בס"ד בסך הכל היה מרתק במחיצת אמונה. בזמנים שקטים יותר, שלקוחות לא איישו כל משבצת בחנות, היינו נשענות על הדלפק. מדברות על הדבר המורכב הזה שנקרא החיים. אמונה סיפרה על הבית שהיה לה פעם, על הילדה שהייתה. "הייתי דוסית כמוך לפני שהכל התחיל", היא...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    "נכון מהממם לה הכתום", פזלה אמונה לעמוס רגע לאחר שדרכה נעל הבלנסטון שלו בפתח החנות. עמוס הנהן. דם ברח מפני, נדחס בעורקי. הותיר אותי חיוורת. "א -מונה", נעצתי בה מבט משתומם. כל אות הייתה טבולה בתוכחה שהתאמצתי להעביר לה ללא מילים. "מה אמרתי?"...
  • נ
    נאו ממש סימנ/ה תודה תודה להודעה של הודיה לוי. באשכול סיפור בהמשכים סודות מן החדר.
    מעולם לא בחרתי את הבגדים שלבשתי. לא באמת אהבתי אותם. אמא הייתה קונה את הבגדים לכל המשפחה מחברת ילדות ותיקה: "שושי בגדים". בתוך עולם מלא בצבע ובטרנדים אופנתיים המשתנים ללא הרף, נראה היה שהחנות של שושנה עומדת מחוץ לזמן. הבגדים שמכרה לא היו...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה