דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

הכריכה.
יסכה.
הסצנה עם האיקסים.
אני רואה את כל השאלות, מודה עליהן. ממש ממש מקווה שאצליח לכתוב פוסט שיענה על הכל או כמעט. תפילות תמיד עושות טוב :).
שוב תודה גדולה.
הכי מעניין אותי יסכה
היה לי קשה מאוד לקרא עליה יותר מאשר הקטעים של אמא של בקה
אמא של בקה הייתה מטורללת לחלוטין
יסכה "כביכול" נורמטיבית - אבל אני לא סובלת אותה היא חנפנית ומשתלטת על בקה יותר מידיי מנצלת את החולשות שלה
 
נערך לאחרונה ב:
הכי מעניין אוצי יסכה
היה לי קשה מאוד לקרא עליה יותר מאשר הקטעים של אמא של בקה
אמא של בקה הייתה מטורללת לחלוטין
יסכה "כביכול" נורמטיבית - אבל אני לא סובלת אותה היא חנפנית ומשתלטת על בקה יותר מידיי מנצלת את החולשות שלה
היופי בדמות של יסכה, זה ההדגמה איך רעל עובר
איך מדמות שהיתה ניטרלית כביכול ואפילו בעד - החברה הכי טובה, כשהיא נכנסה למערכת הרעילה היא הושפעה ונדבקה
ואגב הדמויות בספר- מי מסכים איתי שהכי בלתי נסבלת היא רוחמה הסבתא של גרשי?
לכל השאר , אפילו לאמא של בקה (ואל תסקלו אותי) הצלחתי פה ושם למצוא מעט אמפתיה, או חמלה, או הבנה
אבל הסבתא הזו... מכשפה ממש...
 
הסצנה עם האיקסים.
מטלטלת.
וכל הפרק הטריד אותי עם איזה לורד היא השתמשה ואם הוא יירד :sne:

במבט לאחור,
אמא של בקה שמה עליה איקסים אדומים מהרגע שהגיחה לעולם.
הם תמיד היו שם, שקופים צורבים ורעילים.

הפרק עם האיקסים האדומים שם אותם בפרונט.
שפך צבע על רעל והתעללות.
 
מטלטלת.
וכל הפרק הטריד אותי עם איזה לורד היא השתמשה ואם הוא יירד :sne:

במבט לאחור,
אמא של בקה שמה עליה איקסים אדומים מהרגע שהגיחה לעולם.
הם תמיד היו שם, שקופים צורבים ורעילים.

הפרק עם האיקסים האדומים שם אותם בפרונט.
שפך צבע על רעל והתעללות.
את חוסכת לי פרק בפוסט :).
 
שהכי בלתי נסבלת היא רוחמה הסבתא של גרשי?
היא הייתה הכי נסבלת מכל הרעילים.
כי היא לא הסתירה את זה עם מניפולציות.

כל הרעילים שולטים בקורבנות שלהם, היא עשתה את זה גלוי.
אז בהתפכחות קל להעיף אותה ולהעמיד אותה על קצה חוד האשמה.

לכו תאשימו את קותי
תעמידו לדין את יסכה
תתווכחו עם אבא של בקה
אפשר למות בדרך לשם.
 
קל וחומר אמור לראות אור לקראת בין הזמנים של אב, אי"ה ורק בכוחו.
יש! איזו בשורה משמחת.
או שבעצם היא קצת עצובה (כל פעם שאני פותחת את העמוד של קל וחומר אני בודקת שלא כתוב בתחתית 'סוף'. מפחדת שיגמר).

מרגישה ילדה שמתרגשת מספר של ילדים.
אבל באמת שמולי פשוט נגע בי עמוק. עמוק מאוד.
תודה על זה!
 
ואגב הדמויות בספר- מי מסכים איתי שהכי בלתי נסבלת היא רוחמה הסבתא של גרשי?
מרשעת אמיתית.
כמה שדים וכעס היא הוציאה ממני המחשושה הזאת.
זה הכינוי הכי רע שמצאת לה? אין משהו יותר משקף?

אמא של בקה - שייכת למחלקת המטורללים. בין אם מדי פעם מגיחה כלפיהם איזה גל של אמפתיה ובין אם לאו - המקום ממנו דנים אותה הוא מקום של 'היא לא כמונו, היא מטורללת'. נכון שהטרלול הזה השפיע במעגלים הבאים כל כך קשה, אבל עדיין - היא לא דוגמה של אישה תקינה ואף אחד לא עשוי ללמוד ממנה התנהגות, בכל אופן - במודע.

סבתא רוחמה היא אישה נורמטיבית, אבל ההתנהגות שלה מרושעת, מניפולטיבית ואטומה. אין לה אפילו מינימום שכל להסתיר, היא בטוחה שהיא הכי צודקת והכי צדיקה והכי יודעת והכי חכמה. אני יכולה להמר בקלות שהיא מעולם לא עבדה על מידותיה. כל כך הרבה רוע ואטימות באישה אחת. 'רק' לדחוף לה את הנכד הבעייתי שלה, ולא שהיא לא ידעה. היא ידעה טוב מאד, העיקר לסדר אותו בחיים ולאמלל על הדרך נכדה של חברה, כי מה אכפת לה ומילא יסכה היא מסכנה כזאת ולמה לא והיא תוכל לעשות בנאדם מגרשי, ובשביל זה היא נמצאת בעולם, לא? במילא היא לא ממש תקבל שידוך נורמלי, היא רואה את זה בעצמה.
אנשים כמוה, מסוכנים ממש לעולם.

יסכה, נדבקת ברוע אבל גם מכירה בכך ונאבקת להלחם בו ולהשתחרר ממנו.
אבא של בקה - מקבל זבנג ומראה מול פניו, ונאלץ לחשב את דרכו מחדש.
מקותי אין לי ציפיות. עצוב.
עזרי, כמעט לא מדברים עליו, אבל נראה לי שבסוף הוא יתפייס עם בקה.
אמונה עברה צד במוצהר מאגוצנטריות מוחלטת, לכך שהיא רואה את הסביבה, מתחשבת ותומכת בבקה, בעיקר.
סבתא של בקה - אישה קשוחה וקשה, אבל אפשר להבין מעט, להניח הנחות, לשער. הגיוני שהקשיחות שלה היה בין הגורמים לכך שהבת שלה, אמא של בקה, התמוטטה נפשית ויצרה מבקה מפלצת לעצמה. אבל עדיין, בהנחה שהיא דור השואה או הגיוני יותר; דור שני לשואה - אפשר להבין.
 
יש פה הרבה שיח על יסכה אם היא דמות טובה/רעה/מפלצתית ועוד...
אני ראיתי אותה קצת כמו דמות מראה של בקה, כשבקה מרגישה חלשה ולא מסוגלת, היא מתנהגת אליה בהתאם. כשבקה מנסה להילחם על מקומה- היא גם קצת נלחמת בה. אבל כשבקה עומדת על שלה ובטוחה בעצמה פתאום גם יסכה 'רואה' אותה והן הופכות להיות שותפות אמתיות בעסק.
היא מראה לנו את הכוח של הבןאדם לעצב את ההתנהגות של הסביבה אליו
 
יש פה הרבה שיח על יסכה אם היא דמות טובה/רעה/מפלצתית ועוד...
אני ראיתי אותה קצת כמו דמות מראה של בקה, כשבקה מרגישה חלשה ולא מסוגלת, היא מתנהגת אליה בהתאם. כשבקה מנסה להילחם על מקומה- היא גם קצת נלחמת בה. אבל כשבקה עומדת על שלה ובטוחה בעצמה פתאום גם יסכה 'רואה' אותה והן הופכות להיות שותפות אמתיות בעסק.
היא מראה לנו את הכוח של הבןאדם לעצב את ההתנהגות של הסביבה אליו
איפה נכנסים כל המקומות שבקה הנשמה מחזקת אותה ויודעת, בלי לקשקש בכלל, לומר לה בול את המילים שהיא צריכה לשמוע?
 
מרגישה ילדה שמתרגשת מספר של ילדים.
זה לא ספר ילדיםץ בעיני אפילו לא נוער בוגר
גם אם הוא בטעות נכנס לעיתון ילדים

אגב פספסתי פרק עם גבי ומאז אני בשאלה מה קרה לגבי
מישהי יודעת לכתוב?
 
ידוע שמדברים ודנים על בני הזוג של בעלי הפרעת אישיות (יש כמה סוגים - לא יודעת מה אמא של בקה אבל די ברור שזה זה)
בן הזוג- גם אם בטבעו נורמטיבי ומסוגל לתת
מושפע מאד והופך גם הוא לאישיות בעיתית ובעיקר התנהגות ודיבור פוגע ומונע ממי שזקוק לתמיכה.
עליו כועסים יותר - וזה כנראה מוצדק
ילדיו פגועים ומרגישים נבגדים
כאב לי מאד לראות את זה בספר
 
מה שיפה שאנחנו דנים בדמויות שבספר
כועסים, מגינים, מתרצים
וכל אלו רק מילים
בסך הכל שורות על מסך בתיקיה שמורה במחשב
זה מטריף לי את המוח
במחשבה שניה -
איזה נס שהסיפור הזה לא קרה במציאות!!! רחמנות...
 
במחשבה שניה -
איזה נס שהסיפור הזה לא קרה במציאות!!! רחמנות...
הסיפור הזה קורה במציאות
כל יום ושעה
אולי האיקסים לא אדומים אלא נחרטים בלב
ואולי במקום יויו קופצני יש ילד ש"בקה" מקווה להיות האמא הכי טובה בעולם בשבילו
כי היא לא יודעת איך
יש רוחמות שהורסות
ואמונות שרק צריכות מקום ומישהו שיאמין בהן
הסיפור הזה לא היה עלילת מתח ודרמה מרגשת
שבסיומה הוילון שבסטייג' משיל את עצמו מהבמה והשחקנים צוחקים
וזה בדיוק מה שצריך לקחת ממנו
וזו המטרה שלשמה הוא נולד לאוויר העולם
וזו הסיבה שהוא נולד כסיפור ודמויות שהתחברנו אליהן ולא כמאמר מקצועי עם מלא מילים מפחידות
שרובנו היינו מדפדפות הלאה


מצרפת משהו שכתבתי על הסיפור (היה באשכול אחר שאני לא יודעת איפה הוא)

לְכָל שֶׁכַּף גֵּווֹ מִשֵּׁבֶט
מִשֶּׁבֶת עַל כַּף מַאֲזָן
שָׁבוּי בְּתִקְוַת הַ"אוֹהֶבֶת"
הַנּוֹדֶבֶת בְּיוֹם מְאֻזָּן
כְּפִיסֵי חֲלוֹם נִרְפָּס
לָרוּחַ מְמֹלֶלֶת חַיִּים
נוֹקֶבֶת בְּנֶפַח מִפְרָשׂ⁠
לְהָטִיחַ בְּמַיִם גּוֹאִים

לְכָל שֶׁשָּׂחוּ שְׁכָמוֹת
מֵעֹתֶק מִשְׂחָק וּבַמּוֹת
כְּמוֹ צֵל אָדָם נָטוּי עַל קִיר
גָּדֵר דְּחוּיָה שְׂכוּרַת מַחְכִּיר
בְּמֵיצָג שׁוֹזֵר עֲלִילַת כָּזָב
בְּלֹבֶן מִצְנֶפֶת וְחִיּוּךְ רַהַב
בְּ"אֹמֶץ" הֶסְתֵּר הַפָּנִים
לְשֵׁם צֶדֶק בֶּן כָּל הַשָּׁנִים

לְכָל שֶׁעָרְמוּ לְגִבְעַת טִטּוּרָהּ⁠
נֹפֶךְ נַפְשָׁם הַסְּבוּכָה
לִפְדּוֹתָהּ בְּמִסְדַּר מַנְטְרָה
לְסַדֵּר בָּם אֶת גַּן הַמְּבוּכָה
וְחָשְׁקוּ קְצָת בְּמֶרֶץ עוֹלָל
לְחוֹלֵל בָּהּ פּוֹגְרוֹם
לְחַלֵּל אֶת הַ"דּוֹם"
וּלְמַלֵּט חֵרוּתָם לְשָׁלָל

לְכָל שֶׁעָרְגָה "הַכָּרָה"
בְּחִרְחוּר אַחֲרוֹן שֶׁל "עוֹדֶנִּי עֵרָה"
לְכָל שֶׁיָּדְעָה תַּמְצִית נְשִׁימָה
וְשָׂרְדָה בַּאֲבַק הַמִּדְבָּר
לְכָל שֶׁחָלְמָה בְּהָקִיץ "נְשָׁמָה"
כְּמוֹ צוֹמֵחַ וְחַי וּמְדַבֵּר

לְכָל שׁוֹאֶפֶת טִלְלֵי תְּחִיָּה
לְכָל עוֹטֶפֶת דְּוַי בִּכְיָה
לְכָל צוֹרֶפֶת עֲדָיֵי שְׂכִיָּה
לַלֵּב
 
הסיפור הזה קורה במציאות
הספר הזה מרוכז מאד. הרבה דמויות פוגעות ובעיתיות. יש סבתא, ויש אמא, ויש אבא, ויש יסכה (התחדש לי פה שהיא דמות אולי שלילית. בעיני היא אנושית) יש גרשי, יש סבתא של גרשי, סבתא של יסכה, ההורים של יסכה, אמונה, קותי ולא זוכרת מי עוד.
מרגיש לי שהמציאות קצת יותר רחבה, פחות דרמטית..
אולי אני קצת נאיבית....
 
הספר הזה מרוכז מאד. הרבה דמויות פוגעות ובעיתיות. יש סבתא, ויש אמא, ויש אבא, ויש יסכה (התחדש לי פה שהיא דמות אולי שלילית. בעיני היא אנושית) יש גרשי, יש סבתא של גרשי, סבתא של יסכה, ההורים של יסכה, אמונה, קותי ולא זוכרת מי עוד.
מרגיש לי שהמציאות קצת יותר רחבה, פחות דרמטית..
אולי אני קצת נאיבית....
קודם כל
זה ספר שבא להציף את זה
מן הסתם הוא יהיה מרוכז
אבל זה בא גם להאיר זוית על הקטע של מעגלים
והבן אדם שבוחר לחתוך מהמעגל בסופו של דבר
נכון שהסיפור המורכב של יסכה כנראה לא מתחבר במציאות לסיפור המורכב של בקה
אבל לכן זה ספר
 
@א.אדם
מי את?
איפה אפשר לקרא אותך?
תודה על ה"שיר" (מחפשת מילה אחרת- יש?)"
נוגע מאד כתוב מדהים!
תודה רבה!!
בעיני זה בהחלט שיר
כרגע אי אפשר לקרוא אותי בשום מקום
אבל בעז"ה מקווה יום אחד לכתוב יותר
השאלה אם יש ביקוש:sneaky:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אושר של אחרים 2.0 -מתוך הפוסט של @dvory (מפורסם כאן בהסכמתה)

גילוי נאות:
התכוונתי לפרסם את הפוסט הזה בשנת תשפ"ה, שבוע לפני שהיא מסתיימת. הרגשתי שזה הזמן הנכון, רגע לפני דין, לייצר עוד קצת תקווה בעולם.

רצה הבורא ונפלתי לעומס לא הגיוני. לא הצלחתי לכתוב. לא הצלחתי לפרסם. תשפ"ה הסתיימה, תשפ"ו התחילה, והנה אני. רק עכשיו.

יכולה לנזוף בעצמי על אנושיותי. מעדיפה לקפוץ למוסר השכל, סופרת במוד חיסכון ;). עשרת ימי תשובה,זה השיעור הגדול שלהם, נכון? זאת המתנה, אלה הרחמים; היכולת לתקן.

פעם, כשיסכה עדיין היתה לבד ודיברנו על חגים, היא אמרה שחגים הם כמו קרש, גשר באמצע חיים.
בבתים רגילים, יציבים, הוא מונח על הרצפה, אין בעיה לדרוך, לחזור לחיים. בבתים אחרים, מתעתעים,הוא תלוי בקצה צוק, מתנדנד מעל התהום.

ולכי תחצי ככה.

(מתוך הקיר הרביעי)

חגים הם טריגר איום למי שחורג מתו התקן. סיבה לשמוח אצל נפש אחת, רגילה, היא סיבה לבכות אצל נפש אחרת ממתינה לגאולה. הנה למה הפוסט הזה נכתב. בשביל קצת תקווה, בשביל סיכוי, אפילו אחד לאלף, שיהיו זמנים לששון.

זוכרת את אושר של אחרים? אין סיכוי ששכחת. מאות תגובות, עשרות הצעות, שידוך אחד שקם והיה!

בואי נעשה את זה שוב.

בבקשה, קחי דקה–שעה–יום לחשוב על רווק/ה שאת מכירה. חפשי בשבילו. בשבילה. הרימי טלפון לאנשים שאולי יכולים להכיר. שלחי מייל. עומס החיים, אני יודעת. וערב חג. דווקא לכן. דווקא עכשיו.

כל הצעה שתירקם מהיום ועד ראש חודש חשוון תשפ"ו תזכה אותך בכרטיס כניסה להגרלה על אחד מהפרסים המפורסמים בהמשך. אם תציעי הצעה לרווק/ה שעברו את גיל 25, תיכנסי להגרלה פעמיים.
במילים פשוטות, תכפילי את סיכוייך לזכות.

המשך הפרטים בלינק המצורף

אושר של אחרים 2.0

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה