- הוסף לסימניות
- #1
דמיינו את הסיטואציה הבאה: ילד עומד בחנות, העיניים שלו נוצצות מול עטיפה מרשימה של ממתק חדש, והוא מתחנן לאמא שלו שתקנה לו. האמא מעיפה מבט חטוף על האריזה ואומרת שלוש מילים: "זה בלי הכשר".
באותו רגע, הדיון נגמר. אין "למה", אין "אבל" ואין משא ומתן. הילד מחונך מגיל אפס שיש עקרונות שלא מזיזים – אם זה לא כשר, זה פשוט לא קיים.
אבל האם אימצנו את המודל הזה גם לניהול הכספים שלנו?
לאחרונה שמתי לב, שבהרבה פעמים כשמישהו מעלה כאן שאלה עניינית – למשל על שער הדולר או על כדאיות של מדד ספציפי – הוא מקבל תשובה שסוגרת את הדיון בצורה: "כן, אבל זה לא פאסיבי". נקודה.
השקעה פאסיבית היא אסטרטגיה מנצחת, אבל היא אמצעי, לא המטרה. בסוף, אנחנו רוצים להרוויח כסף כדי להשיא ילדים בכבוד ולדאוג לעתידנו.
אז אני רק תוהה: האם המטרה שלנו היא לחסוך כמה שיותר כסף בדרך הכי יעילה, או שהמטרה הפכה להיות פשוט להיקרא "משקיע פאסיבי"? והאם בדרך לשם, אסור לנו כבר לקבל תשובות ענייניות של "למה זה טוב או לא טוב" בלי שההגדרה היבשה תעצור את הכל?
גילוי נאות: כותב השורות הוא משקיע פאסיבי
באותו רגע, הדיון נגמר. אין "למה", אין "אבל" ואין משא ומתן. הילד מחונך מגיל אפס שיש עקרונות שלא מזיזים – אם זה לא כשר, זה פשוט לא קיים.
אבל האם אימצנו את המודל הזה גם לניהול הכספים שלנו?
לאחרונה שמתי לב, שבהרבה פעמים כשמישהו מעלה כאן שאלה עניינית – למשל על שער הדולר או על כדאיות של מדד ספציפי – הוא מקבל תשובה שסוגרת את הדיון בצורה: "כן, אבל זה לא פאסיבי". נקודה.
השקעה פאסיבית היא אסטרטגיה מנצחת, אבל היא אמצעי, לא המטרה. בסוף, אנחנו רוצים להרוויח כסף כדי להשיא ילדים בכבוד ולדאוג לעתידנו.
אז אני רק תוהה: האם המטרה שלנו היא לחסוך כמה שיותר כסף בדרך הכי יעילה, או שהמטרה הפכה להיות פשוט להיקרא "משקיע פאסיבי"? והאם בדרך לשם, אסור לנו כבר לקבל תשובות ענייניות של "למה זה טוב או לא טוב" בלי שההגדרה היבשה תעצור את הכל?
גילוי נאות: כותב השורות הוא משקיע פאסיבי
הנושאים החמים