הם לא מחליטים, ואין אנשים שמחליטים בכלל.
יש מאגרי דירות לפי התקנון וזהו.
אם אין מספיק דירות, באופן קיצוני, הפיקוח לא מצליח, המחיר מתפרע, וגם אז אין לכולם דירות.
הם אין מספיק דירות, אבל יש הרבה, אז אכן לא לכולם יש, אבל אלו שיש להם משלמים זול מכח הקהילה שהגבילה.
אם בכל מקרה אין לכולם, מה רע בכך שמי שיש לו יהנה מכח הקהילה וישלם זול?
אתה טוען ש"בכל מקרה אין לכולם" אבל זה לא נכון, כי היצע הדירות תלוי אך ורק במחיר.
כשהמחיר עולה, יותר אנשים מציעים את הדירה שלהם להשכרה,
זוגות צעירים הולכים להורים ומשכירים את דירתם,
גם בשכונות צמודות אנשים משכירים דירות,
ופחות אנשים שוכרים דירות,
וקרובי משפחה מתארגנים יחד לדירה אחת,
ויותר אנשים הולכים לפתרונות אלטרנטיביים (מלון/לינה בחיידר/בישיבה).
יש אפילו תופעה רווחת של משפחות (אמיתי) שנוסעות לחג לצימר בצפון, כדי להשכיר את הדירה ולהרויח!
וכשהמחיר יורד בצורה משמעותית (לאור הפיקוח),
פחות אנשים ישכירו דירות,
זוגות צעירים ישכרו דירות ענקיות,
יבואו פתאום גם משפחות ליטאיות מרמות פולין לעשות את החג "במקום אשר ה' אלוקיך שם - בקרית בעלזא"
וכו
וכמובן, שלא יהיה לך ספק, גם כשיש פיקוח דרקוני,
"המקושרים" ימצאו בדרך פלא דירה צמוד לבית האדמו"ר,
ומי שלא ימצא דירה - אלו העניים, והמשפחות ברוכות הילדים.
אלו מספרים פשוטים שבנויים על תמריצים לבני אנוש. לא תחושות של כלכלנים.