הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #301
חשבתי שרק ילדים דוחפים מתחת ואחרי....
מ'רבונה
אחח גדול
אבל ממש גדול, לא כמו
- פותח הנושא שועל ספרות.
- פורסם בתאריך
מ'רבונה
אבל ממש גדול, לא כמו
- הוסף לסימניות
- #302
אואה, חלום לשמור על רמה עד פרק ארבעים ואחד. להגיע לאחד הפרקים הגדולים? למעלה מכל חלום!
תודה רבה!!
כנ"ל תודה רבה!!
תודה רבה!!
חח האימוג'ים של היום...חשבתי שרק ילדים דוחפים מתחת ואחרי....
מ'רבונה
אחח גדול
אבל ממש גדול, לא כמו
תודה רבה!!
- הוסף לסימניות
- #303
פרק 42
"וואו, מוישי, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.
"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישי.
"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"
"כן. כאילו, אני יודע, פיצות, טוסטים, פלאפלים..."
"הררי צ'יפס, גלידות..."
"ג'לים, סוכריות... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."
"חח מוישי, איך כל זה בקטנה?"
"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"
"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"
"מה כל כך חמור בלאכול..."
"קופסת חצי קילו שמנת ארבעים אחוז שומן?"
"וואו, מוישה, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.
"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישה.
"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"
"כן. כאילו, אני יודע, שאריות טשולנט ביום רביעי, קצוות של לחם עבש שהילדים השאירו..."
"הררי סלטים שפג תוקפם, ביצים קשות מתקופת הצנע..."
"ירקות שאין סיכוי לגלות את זהותם, גבינה מחלב שהחמיץ במקרר... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."
"חח מוישה, איך כל זה בקטנה?"
"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"
"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"
"מה כל כך חמור בלאכול יר..."
"אה, אוי וויי, חשבת שזה אחד מהירקות הזוועתיים שאתה רגיל לאכול? זה הסמרטוט ששכחתי אחרי שניקיתי איתו אתמול את המקרר!"
"וואו, מוישי, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.
"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישי.
"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"
"כן. כאילו, אני יודע, פיצות, טוסטים, פלאפלים..."
"הררי צ'יפס, גלידות..."
"ג'לים, סוכריות... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."
"חח מוישי, איך כל זה בקטנה?"
"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"
"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"
"מה כל כך חמור בלאכול..."
"קופסת חצי קילו שמנת ארבעים אחוז שומן?"
"וואו, מוישה, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.
"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישה.
"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"
"כן. כאילו, אני יודע, שאריות טשולנט ביום רביעי, קצוות של לחם עבש שהילדים השאירו..."
"הררי סלטים שפג תוקפם, ביצים קשות מתקופת הצנע..."
"ירקות שאין סיכוי לגלות את זהותם, גבינה מחלב שהחמיץ במקרר... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."
"חח מוישה, איך כל זה בקטנה?"
"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"
"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"
"מה כל כך חמור בלאכול יר..."
"אה, אוי וויי, חשבת שזה אחד מהירקות הזוועתיים שאתה רגיל לאכול? זה הסמרטוט ששכחתי אחרי שניקיתי איתו אתמול את המקרר!"
נערך לאחרונה ב:
- הוסף לסימניות
- #304
- הוסף לסימניות
- #305
הגזמתי?
חח האמת לא יודעת
אבל מה שכן נהניתי מכל מילה
בעיקר ממה שהוא אוכל כשהוא צעיר
אבל יפה לראות את ההבדלים בגילאים שמתאימים את עצמם לתפריט..
"אמא הכנתי בבית ספר כדורי שוקולד!!"
"כן? איזה יופי!!"
אבא יבוא ויאכל..
- הוסף לסימניות
- #306
גם אי ידיעה אומרת הרבה...
סתאם, זה על התפר של בין ה'לא מציאותי' לגבר המבוגר שכבר איבד את חוש הטעם...
חח גדול!!אבל מה שכן נהניתי מכל מילה
בעיקר ממה שהוא אוכל כשהוא צעיר
אבל יפה לראות את ההבדלים בגילאים שמתאימים את עצמם לתפריט..
"אמא הכנתי בבית ספר כדורי שוקולד!!"
"כן? איזה יופי!!"
אבא יבוא ויאכל..
- הוסף לסימניות
- #307
האמת, קצת...הגזמתי?
- הוסף לסימניות
- #308
אחזתי שזה יכול להיות קצת מוגזם... (אבל מה לעשות שזה מה שהיה?
)סתם, תודה רבה על הביקורת!!
- הוסף לסימניות
- #309
פרק 43
"אני גמורה, אין לי כח לארגן מזוודה לנסיעה להורים שלי!" מתאוננת חני.
"הכל טוב, אני אעשה את זה בשמחה!" מתנדב מוישי.
"באמת? אתה בטוח שזה בסדר?"
"בסדר גמור! אני על זה, תנוחי!"
"רק אל תשכח כלום!" מפהקת חני.
"כמובן, הכל טוב!!" מרגיע מוישי.
-----------------------------------
"אוי, מוישי, לא נעים לי..." פונה אליו חני בליל שבת.
"מה, מה קרה?"
"לא, כאילו, עם המזוודה..."
"אוי וויי! שכחתי משהו?"
"לא רציני, פשוט..."
"לא, אני לא מאמין, איך זה יכול להיות? היא הייתה מלאה לגמרי!"
"כן, אבל זה די בסדר, את המטפחת השלישית שלי, זו שאני אוהבת לצהרים..."
"אני גמורה, אין לי כח לארגן מזוודה לנסיעה להורים שלי!" מתאוננת חני.
"נו נו, אני אעשה את זה..." משלים מוישה.
"תודה רבה! אתה בטוח שתצליח?"
"קטן עליי! תנוחי!"
"רק אל תשכח כלום!" מפהקת חני.
"כמובן, הכל טוב!! מרגיע מוישה.
-----------------------------------
"אוי, מוישה, אתה לא רציני.." פונה אליו חני בליל שבת.
"מה, מה קרה?"
"לא, כאילו, עם המזוודה..."
"אוי וויי! שכחתי משהו?"
"לא לא, זה..."
"לא, אני לא מאמין, איך זה יכול להיות? היא הייתה מלאה לגמרי וכבדה נורא!"
"כן, ראיתי שכמעט נפלת איתה כמה פעמים... אבל שהשם ישמור! במקום המזוודה שככל הנראה מילאת בהרבה מהדברים שאנחנו צריכים, סחבת את המפוצצת במפות ואביזרים שלקחנו לשבע ברכות של ריקי!"
"אני גמורה, אין לי כח לארגן מזוודה לנסיעה להורים שלי!" מתאוננת חני.
"הכל טוב, אני אעשה את זה בשמחה!" מתנדב מוישי.
"באמת? אתה בטוח שזה בסדר?"
"בסדר גמור! אני על זה, תנוחי!"
"רק אל תשכח כלום!" מפהקת חני.
"כמובן, הכל טוב!!" מרגיע מוישי.
-----------------------------------
"אוי, מוישי, לא נעים לי..." פונה אליו חני בליל שבת.
"מה, מה קרה?"
"לא, כאילו, עם המזוודה..."
"אוי וויי! שכחתי משהו?"
"לא רציני, פשוט..."
"לא, אני לא מאמין, איך זה יכול להיות? היא הייתה מלאה לגמרי!"
"כן, אבל זה די בסדר, את המטפחת השלישית שלי, זו שאני אוהבת לצהרים..."
"אני גמורה, אין לי כח לארגן מזוודה לנסיעה להורים שלי!" מתאוננת חני.
"נו נו, אני אעשה את זה..." משלים מוישה.
"תודה רבה! אתה בטוח שתצליח?"
"קטן עליי! תנוחי!"
"רק אל תשכח כלום!" מפהקת חני.
"כמובן, הכל טוב!! מרגיע מוישה.
-----------------------------------
"אוי, מוישה, אתה לא רציני.." פונה אליו חני בליל שבת.
"מה, מה קרה?"
"לא, כאילו, עם המזוודה..."
"אוי וויי! שכחתי משהו?"
"לא לא, זה..."
"לא, אני לא מאמין, איך זה יכול להיות? היא הייתה מלאה לגמרי וכבדה נורא!"
"כן, ראיתי שכמעט נפלת איתה כמה פעמים... אבל שהשם ישמור! במקום המזוודה שככל הנראה מילאת בהרבה מהדברים שאנחנו צריכים, סחבת את המפוצצת במפות ואביזרים שלקחנו לשבע ברכות של ריקי!"
נערך לאחרונה ב:
- הוסף לסימניות
- #310
לא עומדים בקצב, אה?
שום ביקורת, הערה, הארה, מחמאה?
שום ביקורת, הערה, הארה, מחמאה?
- הוסף לסימניות
- #311
האמת שכן.. לו"ז חיים עמוס
עוד אמת.. הסוף של הפרק היה פחות...
- הוסף לסימניות
- #312
הו, ומה הבעיה לכתוב את זה?האמת שכן.. לו"ז חיים עמוס
עוד אמת.. הסוף של הפרק היה פחות...
אני ממש ממש חפץ שיהיו גם תגובות כאלה, הן מכוונות אותי!
תודה רבה על הביקורת!!
- הוסף לסימניות
- #313
קצת ריענון עם פרק הפוך, הזוג בהתבגרותו לפני ואחר כך הזו"צ.
מהיום תצטרכו יותר להתעמק בפונט...
פרק 44
"מה קורה? למה את נראית ככה?" מתעניין מוישה.
"מה זה ככה?" מיתממת חני.
"מחוייכת כאילו קבלת הודעה על ביטול מסיבת אימהות בגן של דבורי..."
"אה, כלום..."
"זה לא נראה כלום, אם זה היה כלום לא היית מחייכת כאילו הרב'ה של מוישי התקשר והודיע שהוא מלמד גם בחופש הגדול..."
"טוב, נו, צודק, קצת מצחיק אותי..."
"מה מצחיק אותך?"
"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"
"אני יודע... שיחקת עם הילדים? קילחת אותם?"
"כן, ומה עוד?"
"אויש, קשה לי המבחן הזה... אולי סדרת את הספה?"
"אוי ואבוי! חח אתה אפילו לא זוכר איך הבית היה נראה כשיצאת! שטפתי את הרצפה, את הכלים, סדרתי את הארונות..." צוחקת חני "חח אוי זה גדול, סידרת את הספה הוא אומר לי..."
"מה קורה? למה את נראית ככה?" מבררר מוישי.
"מה זה ככה?" מנסה חני להיתמם.
"מצוברחת כאילו קבלת הודעה ביטול אסיפת הצוות שאת כל כך מחכה לה..."
"אה, כלום..."
"זה לא נראה כלום, את עצובה כאילו המורה שלך בהשתלמות התקשרה להודיע שיש לימודים גם בחופש..."
"טוב, נו, צודק, ביאס אותי ש..." אמרה חני ועצרה את עצמה.
"נו, ש... מה ביאס אותך?"
"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"
"אני יודע... שטפת את הרצפה? כלים? סדרת את הארונות?"
"לא, לא ולא... הסתכלת על הבית לפני שיצאת?"
"אויש, קשה לי המבחן הזה... נו, לא יודע!"
"נו באמת! די, אני לא מאמינה!" בוכה חני "זה לא יכול להיות! אתה באמת לא רואה שהברקתי את הקומקום?!"
מהיום תצטרכו יותר להתעמק בפונט...
פרק 44
"מה קורה? למה את נראית ככה?" מתעניין מוישה.
"מה זה ככה?" מיתממת חני.
"מחוייכת כאילו קבלת הודעה על ביטול מסיבת אימהות בגן של דבורי..."
"אה, כלום..."
"זה לא נראה כלום, אם זה היה כלום לא היית מחייכת כאילו הרב'ה של מוישי התקשר והודיע שהוא מלמד גם בחופש הגדול..."
"טוב, נו, צודק, קצת מצחיק אותי..."
"מה מצחיק אותך?"
"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"
"אני יודע... שיחקת עם הילדים? קילחת אותם?"
"כן, ומה עוד?"
"אויש, קשה לי המבחן הזה... אולי סדרת את הספה?"
"אוי ואבוי! חח אתה אפילו לא זוכר איך הבית היה נראה כשיצאת! שטפתי את הרצפה, את הכלים, סדרתי את הארונות..." צוחקת חני "חח אוי זה גדול, סידרת את הספה הוא אומר לי..."
"מה קורה? למה את נראית ככה?" מבררר מוישי.
"מה זה ככה?" מנסה חני להיתמם.
"מצוברחת כאילו קבלת הודעה ביטול אסיפת הצוות שאת כל כך מחכה לה..."
"אה, כלום..."
"זה לא נראה כלום, את עצובה כאילו המורה שלך בהשתלמות התקשרה להודיע שיש לימודים גם בחופש..."
"טוב, נו, צודק, ביאס אותי ש..." אמרה חני ועצרה את עצמה.
"נו, ש... מה ביאס אותך?"
"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"
"אני יודע... שטפת את הרצפה? כלים? סדרת את הארונות?"
"לא, לא ולא... הסתכלת על הבית לפני שיצאת?"
"אויש, קשה לי המבחן הזה... נו, לא יודע!"
"נו באמת! די, אני לא מאמינה!" בוכה חני "זה לא יכול להיות! אתה באמת לא רואה שהברקתי את הקומקום?!"
- הוסף לסימניות
- #315
הסדר ההפוך בהחלט מרענן.
פרק מעולה!!
אוי, המבחנים האלה... בעלים, תתייאשו מראש. אין סיכוי לצאת מזה בשלום : )
פרק מעולה!!
אוי, המבחנים האלה... בעלים, תתייאשו מראש. אין סיכוי לצאת מזה בשלום : )
גדול!
- הוסף לסימניות
- #316
יש לציין שהפעם דעתי על הפרק שהוא פשוט חמודדדקצת ריענון עם פרק הפוך, הזוג בהתבגרותו לפני ואחר כך הזו"צ.
מהיום תצטרכו יותר להתעמק בפונט...
פרק 44
"מה קורה? למה את נראית ככה?" מתעניין מוישה.
"מה זה ככה?" מיתממת חני.
"מחוייכת כאילו קבלת הודעה על ביטול מסיבת אימהות בגן של דבורי..."
"אה, כלום..."
"זה לא נראה כלום, אם זה היה כלום לא היית מחייכת כאילו הרב'ה של מוישי התקשר והודיע שהוא מלמד גם בחופש הגדול..."
"טוב, נו, צודק, קצת מצחיק אותי..."
"מה מצחיק אותך?"
"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"
"אני יודע... שיחקת עם הילדים? קילחת אותם?"
"כן, ומה עוד?"
"אויש, קשה לי המבחן הזה... אולי סדרת את הספה?"
"אוי ואבוי! חח אתה אפילו לא זוכר איך הבית היה נראה כשיצאת! שטפתי את הרצפה, את הכלים, סדרתי את הארונות..." צוחקת חני "חח אוי זה גדול, סידרת את הספה הוא אומר לי..."
"מה קורה? למה את נראית ככה?" מבררר מוישי.
"מה זה ככה?" מנסה חני להיתמם.
"מצוברחת כאילו קבלת הודעה ביטול אסיפת הצוות שאת כל כך מחכה לה..."
"אה, כלום..."
"זה לא נראה כלום, את עצובה כאילו המורה שלך בהשתלמות התקשרה להודיע שיש לימודים גם בחופש..."
"טוב, נו, צודק, ביאס אותי ש..." אמרה חני ועצרה את עצמה.
"נו, ש... מה ביאס אותך?"
"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"
"אני יודע... שטפת את הרצפה? כלים? סדרת את הארונות?"
"לא, לא ולא... הסתכלת על הבית לפני שיצאת?"
"אויש, קשה לי המבחן הזה... נו, לא יודע!"
"נו באמת! די, אני לא מאמינה!" בוכה חני "זה לא יכול להיות! אתה באמת לא רואה שהברקתי את הקומקום?!"
לא נחנקתי ולא נשפכתי אבל מאוד נהנתי לקרוא!!
אולי זה בגלל שינוי הפונט
- הוסף לסימניות
- #317
הגזמתי?
ברור שהגזמת...אחזתי שזה יכול להיות קצת מוגזם... (אבל מה לעשות שזה מה שהיה?
סתם, תודה רבה על הביקורת!!
אבל זה היה מצחיק ובטעם טוב (לא התפריט...)
פצצה !!!קצת ריענון עם פרק הפוך, הזוג בהתבגרותו לפני ואחר כך הזו"צ.
מהיום תצטרכו יותר להתעמק בפונט...
- הוסף לסימניות
- #318
תודה רבה!!אוי, זה טוב!!
תודה רבה!!הסדר ההפוך בהחלט מרענן.
פרק מעולה!!
אוי, המבחנים האלה... בעלים, תתייאשו מראש. אין סיכוי לצאת מזה בשלום : )
גדול!
תודה רבה על הביקורת והמחמאה!!
חח מי אמר לך מה הטעם של סמרטוט במילוי כל טוב שאריות המקרר?
תודה רבה!!
איך, איך אף אחד לא שם לב (או העיר) שכתבתי
- הוסף לסימניות
- #319
חשבנו שבשלב הזה של החיים מוישה עצמו כבר לא זוכר איך קוראים לו...
- הוסף לסימניות
- #320
מדהים
כל פרק אתה מגלה את עצמך מחדש.
כיף להיכנס פעם בתקופה לפורום ולגלות מקבץ לא קטן של פרקים.
נ.ב.
אני חושבת שיש כאן בהחלט מקום לדון על הוצאה של הפרקים כספר הומוריסטי (עם חידוד של פאנצ'ים בפרקים בודדים)
נראה לי שכדאי לך לחשוב על זה ברצינות או לכל הפחות להתייעץ עם מביני דבר.
כל פרק אתה מגלה את עצמך מחדש.
כיף להיכנס פעם בתקופה לפורום ולגלות מקבץ לא קטן של פרקים.
נ.ב.
אני חושבת שיש כאן בהחלט מקום לדון על הוצאה של הפרקים כספר הומוריסטי (עם חידוד של פאנצ'ים בפרקים בודדים)
נראה לי שכדאי לך לחשוב על זה ברצינות או לכל הפחות להתייעץ עם מביני דבר.
