דרוש מידע יונים במרפסת

  • הוסף לסימניות
  • #1
המרפסת שלי מלאה יונים
שמתי דוקרנים בכל מקום אפשרי
שמתי על הפרגולה ברזנט
אבל זה לא עוזר כי הם נכנסות לתוך המרפסת
יש דרך למנוע יונים שלא יכנסו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תשים דיסקים שיסנוורו אותם
או חוט דיג שקוף על כל האורך איפה שהם עומדים ככה שלא יוכלו לנוח שם
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הם יושבות בכל מקום אפשרי במרפסת
על הכורסאות ועל השולחן (אפילו יש לי קן מתחת הכורסה)
אני לא יכול לשים שם חוט דיג
אולי תרביץ להם?
סתם תנסה עם דיסקים או דחליל
ואם אין דחליל תגיד לילד שיעמוד בלי לזוז-כל יום ילד אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
המרפסת שלי מלאה יונים
שמתי דוקרנים בכל מקום אפשרי
שמתי על הפרגולה ברזנט
אבל זה לא עוזר כי הם נכנסות לתוך המרפסת
יש דרך למנוע יונים שלא יכנסו?
הרבה דיסקים- אם אין פרגולה תמתחו חוט מצד לצד ותתלו על החוט -כמו שרשרת
לצפות את המעקה בנייר כסף - גם עוזר לפעמים.

לא ניסיתי/לא יודעת מה הענין בזה - להשאיר מאוורר דולק
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מה שאנחנו עשינו- אומנם לא למרפסת אלא לתליית כביסה,
(נשמע אכזרי, אבל לדעתי נורמלי בשביל לא לסבול מהן)
שמנו שפריצר מלא במים ליד החבלים ובכל פעם שראינו יונים- ''ריססנו'' אותן במים
כמובן שמיד הן בורחות, זה היה תקופה שהתמדנו בזה,
היום הן כמעט ולא באות אלינו ולשכנים כן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם אני סוגר לתקופה ארוכה את כל המרפסת עם רשת
אחרי שאני יוריד אותה היונות חוזרות או שהם כבר התרגלו שא"א ליכנס למרפסת ולא מנסות שוב פעם
למי שניסה או למי שהצליח לדבר איתם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אם אני סוגר לתקופה ארוכה את כל המרפסת עם רשת
אחרי שאני יוריד אותה היונות חוזרות או שהם כבר התרגלו שא"א ליכנס למרפסת ולא מנסות שוב פעם
למי שניסה או למי שהצליח לדבר איתם...
אין אצלם התרגלות בדברים האלה, מספיק פעם אחת שהם מנסות ואז חוזרות שוב
אולי יש להם התרגלות לצד השני, שאם פעם אחת שמים להם אוכל הם חוזרות
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מה שאנחנו עשינו- אומנם לא למרפסת אלא לתליית כביסה,
(נשמע אכזרי, אבל לדעתי נורמלי בשביל לא לסבול מהן)
שמנו שפריצר מלא במים ליד החבלים ובכל פעם שראינו יונים- ''ריססנו'' אותן במים
כמובן שמיד הן בורחות, זה היה תקופה שהתמדנו בזה,
היום הן כמעט ולא באות אלינו ולשכנים כן...
לא שווה,
עשינו את זה ונהיה לנו במקום זה כיני יונים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

תמיד היתה המרפסת. רחבה, נעימה, אחורית, נשכחת. היו שם הפרחים שאהבתי, שורת אדניות בשלל צבעים. היה שם הערסל, שמרגע שהרגליים שלי היו מספיק ארוכות בכדי לבעוט בגדר, הייתי מתנדנדת בו במשך שעות. הלוך חזור, חץץץ- חץץץץ.
שלווה רכה כזאת... שקט... כמה עולמות היו במרפסת! כמה חלומות! כמה חיים...
כשבשעון הוורוד שלי נפגשו המחוגים ממש בסמוך לספרה 5, נפרדתי מהערסל בחיבוק, לחשתי לו- "אל תפחד, מחר אני אחזור" ורצתי הביתה. לא רציתי שהמרפסת תראה בקלוני, כשיקראו לי בנזיפה: שיעורי בית עשית כבר? ומה המורה אמרה? לא רציתי שהפרחים יהיו עצובים איתי...
השעון המשיך לתקתק, תקתוקים קצובים, מהירים. מחוג רודף אחר מחוג, פוגש בו לחלקיק שניה וממשיך במירוץ האינסופי.
גם הוא בורח...?

שנים רבות חלפו מאז, הערסל נעשה מהוה כל כך, ולולאת הברזל שחרקה הרגיזה את אבא, שפסק את גורלו לאשפה. הפרחים נבלו, ואני בכיתי עליהם כ"כ.

כשעזבתי את הבית, המרפסת בכתה. חשופה, כאובה. לא הייתי שם, אבל אני יודעת.
לא היה לי כלום משלי. אכלתי מה שהזדמן לידי, עשיתי לילות עם חברות, מדי פעם הנחתי ראש על ספסל אבן בגינה צדדית. לא זכרתי מי אני, מה אני עושה כאן, אף אחד לא חיפש אותי. לא אבא, לא אמא, אף אחד...

ולילה אחד, כשהלכתי ברחוב צדדי, שמעתי בכי ילדותי. קפצתי. תמיד אני קופצת כשאני שומעת בכי. הרמתי את הראש, ממש מעלי הייתה מרפסת. ערסל חורק. נרעדתי. בתוך הערסל שכב מכורבל, ילד. ילד מתוק, עדין. אולי בן 8, או 9. לא יותר. והבכי שלו, עייף, פגוע- נגע בי, עמוק. בנקודה הכי פנימית בנפש, שלא זכרתי שעוד קיימת בי. או שאולי בנשמה? משהו הזדעזע בי, ואז נשבר. הסתובבתי, והתחלתי לרוץ. זאת לא הייתי אני שהלכה, לא אני מצאתי את דרכי הביתה- זאת היתה המרפסת ששלחה אלי יד, חבקה אותי והצמידה את ראשי אל ליבה.

כשעמדתי בפתחה, מצמצתי בהלם. דמעות חנקו את גרוני, את עיני, אבל לא את ליבי.
לא הכרתי אותה. עייפה, זקנה, בתוך האדניות נראו קיני יונים, ועל הרצפה היו פזורים זרדים, עטיפות איגלואים שילדי השכנים השליכו מן הסתם, גזירי עיתונים מצהיבים וכמה ארגזים אטומים.
ברעד, ברגש שחשבתי שנקבר מזמן, בכל האהבה והגעגוע שבעולם, חיפשתי לי מקום בחיקה, ולא מצאתי.
הבטתי בה, ולא היו מילים בפי. לא היתה לי נחמה להציע לה. חלקנו שתינו מציאות עלובה.
בודדות, מרוקנות, חלשות...

הרכנתי ראש, עיניים ירוקות מצמצו בחזקה, ומאי שם נשרו דמעות בנות 19.
וכבר לא הייתי לבד. היינו שתינו, יחד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה