שיתוף - לביקורת זעקת הרווקים

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
הוא יודע שהוא שקוף. לא תמיד הוא היה כזה. ליבו נזכר בערגה, רק לפני כמה שנים. נו בן כמה הייתי אז?, 18 17 בערך. מוקף חברים, ידידים, קרובים, או במילים אחרות "אדם חי"... התבגרתי לאיטי. עדיין מחכה. ומאז נהייתי שקוף. בשמחות, בשבתות, בחגים, ובסתם זמנים. לא רואים אותי כנראה... טוב אדון אותם לכף זכות, עסוקים עם החיים שלהם... זה יותר מעניין ממני....

הוא ממשיך וחושב, איך שפעם אהבתי לדבר עם חברים. אבל מאז כל פעם שנפגשים הם רק מדברים על ילדים. טוב אין להם עדיין בחורים בשידוכים. עוד מזל, אם כן גם את זה הייתי צריך כאילו לא לשמוע...

גם לשמחות של משפחה אני כבר לא הולך. בשביל מה, שהחתן יענה לי עם מבט מרחם "אצלכם בשמחות". אני יכול כמעט להיות אבא שלו. ובכלל הדודים שבטוחים שהם "המחזקים הלאומיים". נו, מה איתך? "בקרוב ממש נבוא לרקוד איתך" אתה תראה... נו בטח, כי לא אמרו לי את זה כבר לפני שבע ושמונה שנים.

גם בבית כנסת אני לא דורך. בשבת אני מתפלל בשטיבלאך שנמצאים רחוב ליד. בשביל מה להתפלל שם?. בשביל לראות את המבטים של החברים שלי, מנסים לא להיתקל בי. כדי שהגבאי יעבור לידי וישאל "עוד כמה זמן לשמור לך פתיחה?". או " אנחנו כבר מחכים לשבת עלייה לתורה שלך!!!!!". והשכן לספסל, נו זה שבאמת אכפת לו, יגיד "תשמע אתה צריך להתחיל להתפשר".... "אז לא תקבל דירה שלימה"......

ומאז אני מנסה להיות שקוף...

למה אין אפילו אחד שיכול פשוט להבין אותי וזהו?...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
עצוב. וזה היופי פה. זו יכולת מופלאה לבחור בדיוק את המילים שיבטאו את מה שרצית להביע ולהעביר את הרגשות בצורה כל כך מוצלחת לקוראים. מחכים לעוד שיתופים (אולי סיפור בהמשכים? ממש מעניין אותי לקרוא סיפור שכתוב בסגנון ההבעה שלך) בהצלחה וברוכים הבאים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תמיד צריך לזעוק זעקה כאשר היא מתבקשת,
והשאלה בסוף היא כנראה סוג של סיכום - בקשה להבנה.
אז כן, כשרואים מישהו מתמודד לא נכון להתעלם,
וכן נכון להגיד מילה מתחשבת, כמו למשל: חושבים עליך,
ומתפללים בשבילך, או מילת הזדהות עם הקושי, בעיני זה רק מחזק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כן.. זה שוב אני, נו השקוף... האמת היא שחשבתי הרבה על המחשבות שסובבות אותי, הגעתי גם למסקנא, שזה הכל תלוי בי, אני גורם את זה לעצמי, אני ממסכן את עצמי, לא נותן לחברי נושאי שיחה שמעניינים אותי אז הם מדברים מה שמעניין אותם, ולכן ברוב מוחץ הוחלט בקבינט המוחי שלי "הולכים לשינוי",

בחתונה של קרובי משפחתי, רקדתי עם כל העוצמות והשתתפתי מכל הלב, (אל תדאגו, לא שמעתי את הדוד שלי מצקצק בלשונו "כנראה לקחו אותו לטיפול, הוא התחיל לחזור לעצמו") וגם כשהחתן (שגילו...) בירך אותי בלבביות "אצלכם בשמחות", ניסיתי להרגיש את הלב שהוא מכניס בברכה, ועניתי בכוונה "אמן",

בשיחות עם חברים התחלתי אני לפתוח עניינים שמדברים אלי, והופתעתי לראות שהשיחה זורמת, במבט שני היה נראה שאפילו לחברי יותר קל השיח הזורם גם איתי,

בשבת הלכתי לראשונה אחרי תקופה ארוכה, להתפלל בבית הכנסת הקהילתי, לגבאי "המעודד" חייכתי בשלווה, לשכן "חסר הטקט" הגבתי בעדינות שאכן אני מקבל את ההצעה, ואם יש לו רעיון לשידוך שכפי דעתו יכול להתאים שיפנה להורי, (למתעניינים, הם עדיין מחכים לטלפון ממנו...)

ואכן חיי השתנו, מסכימים?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
אשמח להערות מחברי הקהילה המדהימה(!!!) גם על הפרק הזה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אתה כותב מאוד יפה, בעצם האירוע הוא שינוי תפיסה מנגרר למוביל, אני כן הייתי נותן איזה סיטואציה ממשית של השתלטות על השיח (כגון שאתה יוזם שיחה על נושא מסויים והחבר'ה ז\ורמים ושוכחים מהשידוך...) שזה מסביר לקורא הפשוט איך השינוי בראש השפיע על כל הגישה. כותב מצויין!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י מכיר כל דבר:
אתה כותב מאוד יפה, בעצם האירוע הוא שינוי תפיסה מנגרר למוביל, אני כן הייתי נותן איזה סיטואציה ממשית של השתלטות על השיח (כגון שאתה יוזם שיחה על נושא מסויים והחבר'ה ז\ורמים ושוכחים מהשידוך...) שזה מסביר לקורא הפשוט איך השינוי בראש השפיע על כל הגישה. כותב מצויין!!!
לחצ/י כדי להרחיב...
קודם כל תודה רבה על העידוד!!!
ובקשר לשיח אני פשוט לא רציתי להיכנס לשיח פרטני, אלא בכלליות איך משנים גישה ממסכן לגיבור!!!
בכל מקרה תודה על ההערה/הארה!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י דער קרימער:
קודם כל תודה רבה על העידוד!!!
ובקשר לשיח אני פשוט לא רציתי להיכנס לשיח פרטני, אלא בכלליות איך משנים גישה ממסכן לגיבור!!!
בכל מקרה תודה על ההערה/הארה!!!!!!
לחצ/י כדי להרחיב...
קיבלתי. אם זה הנידון, אז בוודאי. ככה משנים גישה! מהמבט שלי, כל האירוע הוא לא אצל האחר הוא אצלי!! (אני אישית מבוגר יחסית ולא מעניין אותי כי אני לא בשידוכים). ולכן עם הסיום "לכן חיי השתנו, מסכימים" מסכים לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י מכיר כל דבר:
קיבלתי. אם זה הנידון, אז בוודאי. ככה משנים גישה! מהמבט שלי, כל האירוע הוא לא אצל האחר הוא אצלי!! (אני אישית מבוגר יחסית ולא מעניין אותי כי אני לא בשידוכים). ולכן עם הסיום "לכן חיי השתנו, מסכימים" מסכים לגמרי.
לחצ/י כדי להרחיב...
חזק ואמץ!!!
תמשיך להיות גיבור!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י דער קרימער:
(אל תדאגו, לא שמעתי את הדוד שלי מצקצק בלשונו "כנראה לקחו אותו לטיפול, הוא התחיל לחזור לעצמו")
לחצ/י כדי להרחיב...
סתם שאלה?
הבנתם את הפאנ'ץ שהתכוונתי פה?
כי הראיתי לכמה חברים והם לא הבינו!!
{אם הבנתם תגיבו באמוג'י צוחק ואם לא בנדהם (וואו)}
התכוונתי שהוא כן שמע והוא החליט פשוט לא להתייחס!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מה אתם אומרים איזה סגנון פרק להעלות עכשיו?
כמו הראשון או כמו השני?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 743
    • א
    שיתוף - לביקורת הנהון קצר ב7:52
  • אבינועם גולדברג //
    • בכל בוקר כשאני יורד מהאוטובוס בתחנה שליד העבודה, הוא עולה.
    כתף משתפשפת בכתף לשבריר שניה, ואנו מהנהנים.
    אנחנו לא מכירים זה את זה. לא שואלים שמות, לא ”מאיפה” לא ”לאן”. רק מהנהנים.
    הנהון קטן, כמעט לא קיים. הנהון שאין בו משום ברכה או חיבה.
    סתם טקס.

    בלי מילים.
    בלי חיוך.
    רק הנהון. כמו העברת כרטיס עובד.
    "נוכח"!

    על המדרגות האחוריות של קו ארבעים ואחת, בשעה שבע חמישים ושתים. הנהון קצר. והיום ממשיך לטוס.

    ..................................

    ”אבינועם!”
    ”הא?”
    ”מה אתך”
    ”מה, מה איתי?!”
    ”אתה כבר חצי שעה מסתכל בחלון במקום על המסך”.
    ”אני, אמ, נכון סליחה. אז איפה היינו?”
    ”קרה משהו אבינועם?”
    ”משהו?! לא, לא, לא קרה כלום. אני... כלום כלום. הנה כאן, בעמודה של אוגוסט חסר הניכוי של הפרשת מעסיק...”
    ”אבינועם”
    ”די נו, שום דבר. אתה תצחק עלי”
    ”מה פתאום שאצחק. ספר לי הכל, סגור את המחשב וספר לי”

    ”מישהו שאני פוגש כל בוקר, אה, באוטובוס, לא הגיע היום”.
    ”חבר?”
    אין לי מושג מי זה, תאמין לי שלא הכרנו ולא דיברנו אף פעם, אפילו שלום או מה נשמע לא אמרנו מעולם. אנחנו רק מהנהנים”.
    ”מהנהנים?”
    ”הנהון חטוף, הנהון של זרים שמכירים רק את השעה שבע חמישים ושתים ואת המדרגות האחוריות של האוטובוס.
    בתוך עיר עם אלפי פרצופים שאף אחד לא זוכר, אנחנו זה בשביל זה פנים שאי אפשר לשכוח.
    והיום הוא נעלם, ומאז משהו בי חסר”.

    “חסר מה?”

    שתקתי.

    ”לא יודע. חסר לי הקיום של ההנהון. ההוכחה היומית שהעולם זז ואני חלק ממנו. שיש עוד מישהו שמזהה אותך בתוך ההמון — גם אם לשבריר שנייה.
    מישהו שאומר לך, גם אם באמצעות העיניים בלבד: אני רואה אותך. אתה קיים. לרגע אחד בנסיעה האפורה בתוך עולם מנוכר, אינני שקוף”.
    ..............

    למחרת.
    בשבע חמישים ושתים, כשנפתחה הדלת האחורית של האוטובוס, ראיתי אותו. הוא עלה בזריזות כדרכו, ואני ירדתי לאטי.
    כתף השתפשפה בכתף לשבריר שניה, ומבטינו נפגש.
    הנהון קצר.

    אבל הפעם המבט נשאר תפוס לעוד רגע.
    ואז הופיע הנהון נוסף, טיפה עמוק יותר. כמו הסכם מחודש.
    וכבר נסגרו הדלתות בקול שריקת לחץ אויר ומנוע האוטובוס הרעים לדרכו.

    בכאוס של בדידות עירונית ורעש אינסופי, הנהון חטוף היה עבורי לחישה שקטה של נוכחות המחברת אותי מחדש בהרמוניה עם העולם ועם עצמי.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: החיים טובים, יוסף בן שאול, yael305 ועוד 79 משתמשים82 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הבזק של שפיות
    קטע מדהים! ממש אהבתי. יש הרבה מדריכי כתיבה, בדיוק עכשיו פתחו אשכול על זה. מדריך כתיבה מומלץ
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה