התייעצות תופעה מציקה

  • הוסף לסימניות
  • #1
גם אתם נתקלתם בטח בתופעה הבאה,

יושבים קבוצת אנשים יחד בסעודת פורים או בכל מקום אפשרי,

ואז.. אזעקה מנסרת חלל האזור...

ישר קמים חלק מקבוצת האנשים ורצים במהירות לממ"ד/מקלט,

אבל.. חלק שייכים לקבוצת האדישים, הם נשארים לשבת בפנן שלהם,

עוברות 10 דקות חוזרים לשולחן,

ואז מין תחושה כזאת של - "אתם רואים שלא היה צריך לרוץ לממ"ד"...

הרי לא קרה כלום ונשארו בחיים גם אלה שלא רצו למקלט.

מה עושים נגד התחושות האלו זה ממש מקרר את הפחד?....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אין צורך בפחד כי הוא לא מועיל.
פשוט לומר לעצמך בצורה שכלית שנכון שהסיכוי שיפול טיל בדיוק כאן לא מאוד גבוה, אבל יש לנו חיוב של "ונשמרתם" ואתה עושה מצווה כל פעם שנכנס, וזו גם ההשתדלות שלנו לשמור על עצמינו.
וזהו. מי שלא רוצה - שלא יכנס, אני מקיים את חובתי, בדיוק כמו שאני אוכל כשר למרות שיש כאלה שלא והם לא מתים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
גם אתם נתקלתם בטח בתופעה הבאה,

יושבים קבוצת אנשים יחד בסעודת פורים או בכל מקום אפשרי,

ואז.. אזעקה מנסרת חלל האזור...

ישר קמים חלק מקבוצת האנשים ורצים במהירות לממ"ד/מקלט,

אבל.. חלק שייכים לקבוצת האדישים, הם נשארים לשבת בפנן שלהם,

עוברות 10 דקות חוזרים לשולחן,

ואז מין תחושה כזאת של - "אתם רואים שלא היה צריך לרוץ לממ"ד"...

הרי לא קרה כלום ונשארו בחיים גם אלה שלא רצו למקלט.

מה עושים נגד התחושות האלו זה ממש מקרר את הפחד?....
מה יש להתייחס אליהם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני משנן לעצמי (ולמשפחתי) כל הזמן
שברגע שיהיו נפילות ואתחיל לפחד מהטילים, באותו שנייה
כבר לא אוכל לקיים "חובת השתדלות" אלא ארוץ לממ"ד מתוך ביטחון שקרי
שהממ"ד יכול לעזור לי.

ולכן, כשאני כל כך מסודר במוח, בסיבה שאני הולך לממ"ד
אז שכל אחד ישאר איפה שבא לו.

כאשר האזעקות מעצבנות וקופץ לי ה"עצלנות" למוח
ואני מעדיף להישאר במקום - אז עוד יותר אני ממחיש לעצמי
עד כמה אני הולך לממ"ד רק בשביל קיום החובה היהודית שלי.
ואני אפילו אומר זאת בקול לילדים "די אין לי עצבים ללכת לממ"ד אבל אני הולך כי זאת המצווה שלי כרגע"
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מה עושים נגד התחושות האלו זה ממש מקרר את הפחד?....
נו, ומה הבעיה?
אם צריך להיכנס לממ"ד, תמשיך להיכנס גם בלי פחד.
אם באמת אתה עושה את זה רק מפחד, מה הבעיה שהוא יתקרר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כיהודים מאמינים אין מה לפחד כלל!!
אנחנו יודעים ומאמינים שלכל כדור וטיל יש כתובת, ואם נגזר על האדם שימות זה יכול לפגוע בו בכל מקום אפשרי.
הסיבה שאנחנו בכל זאת נכנסים לממ״ד, כי זה חובת ההשתדלות שלנו במצווה של התורה לשמור על החיים, מכיוון שזה מקום עם סיכויים יותר טובים לא להיפגע.
מי שרץ לממ״ד בגלל פחד (וגם מי שלא) מומלץ מאוד ללמוד קצת את דברי רבותינו על אמונה וביטחון, זה מאוד מחזק ובאופן כללי משרה אווירה רגועה.
וצריך לזכור, שכמו בכל המצוות יש כאלו שמקפידים יותר ויש שפחות…
אם כי יש מקומות וזמנים שבאמת יש סיבות לא ללכת, ואכמ״ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני עובדת מהבית, ומותר לי בזמן של אזעקה להפסיק ל10 דקות.
מאז ששמעתי על זה אני קופצת על המציאה ורצה למרחב מוגן על כל אזעקה...

ועכשיו ברצינות - לא הולכים לממד כי מפחדים. הולכים לממד כי זו השתדלות שלנו.
גם אם כל פעם שיוצאים מהמרחב המוגן רואים את הבית שלם - אז פעם הבאה לא נלך???
מה זה משנה אם יש אנשים בחוץ או לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
חברים כל אחד יש לו את הדעה שלו האם זה נכון להיכנס לממ"ד או לא,
אני חושב שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ולא צריך לשכנע אנשים לא לצרוך חדשות או להיכנס לממ"ד הרי כולם
יודעים מה דעתם האישית ולא נראה לי שיעזור להגיד מה הדעה שלכם אבל בבקשה מי שיכול שלא יעשה צחוק על ממי
שנכנס לממ"ד כי כמו שכבר ראינו היה נפילות ולכן אם הוא מפחד זה לאו דווקא בגלל צריכת חדשות,
כל מי שיכול שיתחשב ואתם תחליטו מה שדעתכם ואל תשימו על מה שמישהו אומר או חושב כי א"כ כמו שהוא חושב גם אתם יכולים לחשוב אז למה שהוא לא יעלב שחושבים שהוא מלא חושב על החיים ולוקח סיכון,
וכמובן אני לא נכנס לאף דעה אלא נותן עצות,
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בלת"ק
ללא ספק אין מה לפחד מהטילים, הסיכון הוא כמעט אפסי
הרבה הרבה פחות מסוכן מלנסוע ברכב בפער אינסופי.

הכניסה לממד היא החלטה רציונאלית
אנחנו ממשיכים לנסוע ברכב ולעבור כביש על אף הסיכון הגדול משום שאמנם הסיכון הוא חמור - מות או פציעות, אולם המחיר של הפחתת הסיכון [כלומר להישאר בבית כל היום וכל הלילה] הוא בלתי אפשרי, אנחנו לוקחים את הסיכון בשביל לחיות חיים שפויים.
ואנחנו נכנסים לממ"ד בשעת אזעקה בגלל שלא עולה לנו כלום להפחית את הסיכון ל0, ומנגד המחיר של הסיכון הוא אינסופי - מות.

אפשר לשאול את מי שלא נכנס לממד:
אם היית בחדר עם 1,000,000 אקדחים, כשרק באחד מהם יש כדור
והיו אומרים לך: או שתלך לחדר השני או שתקח את אחד מהאקדחים ותירה לעצמך בראש
האם היית לוקח את הסיכון, או שפשוט היית מקדיש 10 שניות מזמנך, עובר לחדר השני, ומקטין את הסיכון ל0?

אז כמובן, להעיר 7 ילדים באמצע הלילה ולרדת למקלט או לרדת למקלט ציבורי במרחק 100 מ"ר כל 10 דקות... אפי' באמצע היום, - יתכן מאד שמבחינה רציונאלית ההחלטה תהיה ללכת רק לחדר פנימי לבית.

אבל סתם להיות אדיש [הדחקה, תבדקו טוב] ולהסביר שלזה לא מסוכן וכו'
זה לא רציונאלי, זה לא החלטה עם הגיון
זו החלטה רגשית, בדר"כ בגלל פחד מודחק. או סתם קלות דעת.

אז בקיצור: לא לפחד, ממש לא לפחד, אין בזה הגיון.

אבל להתמגן, בפירוש!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
בלת"ק
ללא ספק אין מה לפחד מהטילים, הסיכון הוא כמעט אפסי
הרבה הרבה פחות מסוכן מלנסוע ברכב בפער אינסופי.

אבל הכניסה לממד היא החלטה רציונאלית
אנחנו ממשיכים לנסוע ברכב ולעבור כביש על אף הסיכון הגדול משום שהמחיר הוא בלתי משתלם, אנהחנו לוקחים את הסיכון בשביל לחיות חיים שפויים
ואנחנן נכנסים לממג בשביל להקטין את הסיכון ל0 כי זה לא דורש מאיצנו כמעט כלום

אפשר לשאול את מי שלא נכנס
אם היה לך חדר עם 1M אקדחים, כשרק באחד מהם יש כדור, והיו אומרים לך - או שתלך לחדר השני או שתקח את אחד מהאקדחים ותירה לעצמך בראש, האם היית לוקח את הסיכון או שפשוט היית מקדיש 10 שניות מזמנך ומקטין את הסיכון ל0?

אז כמובן, להעיר 7 ילדים באמצע הלילה ולרדת למקלט או לרדת למקלט ציבורי במרחק 100 מ"ר כל 10 דקות... אפי' באמצע היום
- יתכן מאד שמבחינה רציונאלית ההחלטה תהיה ללכת רק לחדר פנימי לבית.
אבל סתם להיות אדיש [הדחקה, תבדקו טוב] ולהסביר שלזה לא מסוכן וכו' זה לא רציונאלי, זה החלטה רגשית, בדר"כ בגלל פחד מודחק.

אז בקיצור: לא לפחד, ממש לא לפחד, אין בזה הגיון.
אבל להתמגן, בפירוש!
גם אני מצטרף לדעה זו,
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מי שהחיים שלו חשובים - שומר עליהם.
ומי שמזלזל כנראה לא חושב שהחיים שלו שווים הרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יש כאלו שלא נכנסים דווקא מהפחד..
הם מרגישים שהמלחמה שלהם בפחד של עצמם
הוא דווקא לא להיכנס לממ"ד.
זו גם תגובה קיימת.

ויש כאלו שבאמת אדישים
(שאפשר לבדוק מאיזה מנוע בנפש צומחת האדישות- עצלות, צומי וכד')
ואולי אף מוצאים לכך אסמכתאות- "צפצופי ביטחון"
ברור לי שזה לא רצון ד'.
רק שאין לי שום חשק להיכנס איתם לדיון עקר,
כי אף פעם לא ישבתי ובניתי לעצמי תזות "אמוניות"
בכמות שהם היו צריכים לבנות לעצמם כדי להצדיק את גישתם.

ואפשר להרחיב את הדיון
לאלו שלא מסוגלים להישאר בממ"ד מעבר לדקה.
(במקלט בבנין זה תסכול, גם כי הדלת נפתחת וגם כי האוירה נהיית שה"פנאטיים נשארים")

אני רק אומרת
(למי שיצא לי לשוחח איתו בנידון)
את דברי החזו"א (בענייני רפואה אך שייך גם לכאן)
שגם אם נגזר משהו לא טוב ח"ו
ההשתדלות פותחת שערי רחמים.

ונהניתי מכל מי שעשה הפרדה בין כניסה לממ"ד מפחד לבין כניסה מתוך מצוות ונשמרתם!
יישר כח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מי שהחיים שלו חשובים - שומר עליהם.
ומי שמזלזל כנראה לא חושב שהחיים שלו שווים הרבה.
אני לא מעוניין להיכנס לוויכוח אבל אני גם דן לכף זכות את האנשים שלא נכנסים לממ"ד
הרי יש אזעקה כמה פעמים ביום ואין הרבה סיכויים שיפול ואם יפול אז דווקא איפה שהוא נמצא,
ויש עוד דברים שצריך להיזהר כמו עישון ואוכל לא בריא שזה גם סיכון
ושוב אני לא נותן דעה אלא רוצה שתנסו להבין את הצדדים,
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בלתק

אני גרה בבניין ללא ממדים וזו מציאות שכשיש אזעקה בשעות היום
מגיעות לפחות שמונה משפחות לחדר מדרגות
וכשיש אזעקות בלילה מגיעות אולי 2 משפחות

דווקא הצילומים הקשים מהפגיעות בממד גורמות להתנהלות הזו
אנשים עושים מה שיש ביכולתם להתמגן בהתאם לנתונים
ויודעים שאם לא ישמרו עיר שווא שקד שומר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה