הלוואי וזה היה כזה פשוט
היום הכל אחרת
אני על המשמר באדיקות, שומרת על עצמי מאוד מאוד
למדתי את השפה (למשל לא התחשק לי לארח אותה שבת אחת, היא מהסוג ש"כופה אירוחים" היא באה עם כולם, לא עוזרת לא בבישולים, לא בהגשה ולא בהורדה כי היא "באה לנוח" אבל כשאני מגיעה (ואני לא מגיעה) עם כל השיירה, אני צריכה להביא איתי 4\3 מהשבת, לבשל אצלה, להגיש ולהוריד כי היא "צריכה לנוח" כי עבדה קשה, לא מדברת על זה שאנחנו צריכים לשלם על שבת שלימה שלנו ושלהם כשאנחנו מגיעים וכשבאים אלינו זה ברור שהם לא משלמים, כי הם אורחים,
זה היה שבוע חורפי והילדים היו חולים בשרשרת, עבדתי עד כלות ורק רציתי לנוח בשבת, כשהיא אצלי, זה גם לטרוח המון לפני השבת, גם בשבת, גם לשמור על עצמי זה עבודה וגם אחרי השבת, שכחתי לציין שהיא אוסרת על הילדים שלי לעזור לי כדי שלא אקח להם את הילדות ח"ו... ידעתי שאם אומר לה שאני לא יכולה, יתחיל מסע שכנועים למה זה כן נכון, לכן, דיברתי בשפה שלה "יואו!!! איך בא לי לארח אותךךךךך, אבל אני מפחדת שתדבקי מהילדים שלי! זה יכול לסכן את סבא וסבתא"
חחח ירדה מזה כמובן....)
היינו שנים בנתק, עברנו דירה מהעיר שגרנו איתם, היא נלחמה בנו, נלחמה בכל מי שיכול היה להיות קשור אלינו, הגיעה למקומות אפלים... שאפילו המטפל שלנו בנושא החליט לברוח מהתיק הזה, למרות שהוא אמר שנתקל בהרבה מקרים ומעולם הוא לא ברח.
היום אחרי טיפול ארוך מאוד (עדיין באמצע כמובן)
אני מעמידה אותה על המקום, בהתייעצות עם רבנים מזהירים את הילדים שלנו ממנה
הורינו להם שכשהיא מדברת נגדינו פשוט לומר לה שההורים לא מרשים לדבר ככה,
היום, כן, היום.
אמצע מלחמה, ער"פ אנחנו גם עוברים דירה, כל הילדים בבית, כל יום שולחת אלי לארח מישהו אחר כדי שיהיה לה קל (נשאר לה ילד אחד לחתן) ולכבודם אני גם עומדת וטורחת ומבשלת דברים מיוחדים
התקשרה לבת שלי וביקשה שנשלח לה עם האורח היום, ארוחות מבושלות, כי מסכנה, אין לה זמן לבשל... ואני ממילא מבשלת לכבודם.
אמרתי לבת שלי שתגיד לה שאם היא רוצה משהו שתדבר איתי, ולגבי האוכל המושקע שהכנתי, קודם שתשלח לי אוכל לפעמים
ולא תבקש בקשות הזויות כאלו
הנושאים החמים
