חדשות בעולם שאגת הארי • עדכוני מלחמת איראן האחרונה

בחירתו של מוג'תבא ח'אמנאי לתפקד עשויה להיראות כמו מהלך טבעי, אולם מאחורי הבחירה הסתתר מאבק ירושה דרמטי בין מחנות פוליטיים וצבאיים בצמרת המשטר. במשך כשבוע התנהל קרב פוליטי חריף על השאלה מי יעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית, שבסופו ניצח המחנה הנתמך בידי משמרות המהפכה, אך לא בלי התנגדות עזה מצד גורמים מתונים יותר.

ההחלטה התקבלה לאחר סדרה של דיונים פנימיים ומאבקי כוח בין פלגים שונים במשטר, כך לפי עדויות של גורמים איראניים בכירים, אנשי דת ואנשי משמרות המהפכה.

ב-3 במרץ קיימה מועצת המומחים פגישה חשאית מקוונת. מוקדם יותר באותו היום הפציצה ישראל את מטה המועצה בעיר קום, שם מתגוררים רבים מאנשיה ומלמדים בסמינרים השיעיים, והתקיפה גרמה למותם של כמה מאנשי המנהלה. מאז חיסולו של עלי ח'אמנאי החלו מחנות שונים בצמרת האיראנית לפעול כדי לקדם מועמדים משלהם ולהבטיח את המשך השפעתם.

המחנה הקשוח ביקש להמשיך את הקו של ח'אמנאי ולהגיב בתקיפות לקריאות מבית ומחוץ לשינוי המשטר. מנגד, המחנה המתון יותר טען כי איראן זקוקה למנהיג חדש עם סגנון הנהגה אחר ולשינוי מדיניות שיכלול גם אולי את סיום העימות עם ארצות הברית.

למוג'תבא ח'אמנאי היו בעלי ברית רבי כוח. בין התומכים הבולטים בו היו משמרות המהפכה והמפקד החדש שלהם, הגנרל אחמד וחידי, והגנרל מוחמד עלי עזיז ג'עפרי, שנחשב לאחד האסטרטגים של המלחמה הנוכחית. גם יו"ר הפרלמנט מוחמד-באקר קאליבאף, מפקד לשעבר במשמרות המהפכה, תמך במינויו. למחנה זה הצטרף גם חוסין טאאב, לשעבר ראש יחידת המודיעין של משמרות המהפכה.

מנגד הופיעה התנגדות מכיוונים לא צפויים. עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה לביטחון לאומי והשליט בפועל של איראן באותה עת, אמר לחברי מועצת המומחים כי המדינה זקוקה למנהיג מאחד ומתון יותר והזהיר כי מוג'תבא ח'אמנאי עלול להיות דמות מקטבת. גם הנשיא מסעוד פזשכיאן וכמה אנשי דת ובכירים נוספים הצטרפו להתנגדות.

המחנה המתון קידם כמה מועמדים חלופיים. ביניהם הנשיא לשעבר חסן רוחאני, שהיה מזוהה עם המשא ומתן להסכם הגרעין עם ארצות הברית ב-2015, וחסן חומייני, נכדו של מייסד הרפובליקה האסלאמית ומקורב למפלגות הרפורמיסטיות. בנוסף הוצע גם עלי-רזא עראפי, איש דת ומשפטן חבר מועצת המומחים ומועצת ההנהגה הזמנית, כמועמד פשרה.

אך ככל שהדיונים נמשכו, גברה בקרב חלק מחברי מועצת המומחים התחושה כי יש לבחור מנהיג שימשיך את דרכו של ח'אמנאי וינקום את מותו.

בסבב ההצבעה הראשון שנערך ב-3 במרץ הצליח מוג'תבא ח'אמנאי להשיג רוב של שני שלישים, הרוב הנדרש לבחירה. בעקבות זאת החלו הרשויות להיערך להודעה רשמית על מינויו עם שחר ב-4 במרץ.

אלא שההכרזה נעצרה ברגע האחרון. עלי לאריג'אני הורה לעכב אותה בטענה שהדבר עלול לסכן את חייו של ח'אמנאי, לאחר האיומים מצד ארצות הברית וישראל לחסל כל יורש לתפקיד.

העיכוב נתן למחנה המתון הזדמנות לניסיון אחרון לשנות את ההחלטה. לאריג'אני טען כי ההצבעה אינה תקפה משום שהחוקה מחייבת הצבעה פיזית ולא מקוונת. במקביל הועברה למועצה גם הודעה שלפיה מוג'תבא ח'אמנאי עצמו אינו מעוניין בתפקיד.

עם זאת, מקורבים אליו טענו כי מדובר בסירוב טקסי בלבד, בהתאם למסורת בקרב אנשי דת שיעים להצהיר תחילה כי אינם מחפשים כוח לפני שהם מקבלים את התפקיד.

בהמשך הציגו שניים מעוזריו הקרובים ביותר של עלי ח'אמנאי עדות נוספת. לדבריהם, המנהיג העליון המנוח אמר להם כי אינו רוצה שבנו או כל בן משפחה אחר יירש אותו, משום שירושה משפחתית מנוגדת לרוח המהפכה האסלאמית שהפילה את המשטר המלוכני. הם הציגו גם צוואה כתובה עם מסר דומה וביקשו מהמועצה לבטל את ההצבעה.

המהלך הזה הפתיע את חברי מועצת המומחים והגביר את המתיחות. במקביל הוא גם הדאיג את הגנרלים של משמרות המהפכה שתמכו במוג'תבא ח'אמנאי.

העימות החריף עוד יותר כאשר הנשיא פזשכיאן הודיע ב-7 במרץ כי איראן תפסיק לתקוף מדינות ערב במפרץ הפרסי ואף התנצל.

הגנרלים של משמרות המהפכה, שניהלו את המלחמה ותמכו בח'אמנאי, זעמו על ההחלטה והפעילו לחץ על מועצת המומחים לכנס הצבעה סופית ולהכריז מיד על המנהיג החדש.

חוסיין טאאב, לשעבר ראש המודיעין של משמרות המהפכה, התקשר לכל 88 חברי המועצה והפציר בהם להצביע בעד ח'אמנאי. לפי גורמים איראניים, הוא אמר להם כי תמיכה בבנו של האייתוללה היא "חובה מוסרית, דתית ואידיאולוגית".

ב-8 במרץ התכנסה מועצת המומחים פעם נוספת לדיון מקוון. חבריה דנו בטענות המחנה המתון ובשאלה אם יש לכבד את רצונו של המנהיג המנוח או להפעיל את סמכותם העצמאית.
בסופו של דבר הוסכם כי תנאי המלחמה מאפשרים הצבעה מקוונת שתיחשב תקפה. כל אחד מחברי המועצה כתב את שם המועמד על פתק, הכניס אותו למעטפה חתומה בשעווה ושליחים העבירו את המעטפות לוועדה שסיפרה ואישרה את הקולות.

התוצאה הייתה ברורה אך לא פה אחד. מוג'תבא ח'אמנאי קיבל 59 מתוך 88 קולות, רוב של שני שלישים הנדרש לבחירה.

מעט לפני חצות הודיעו כלי התקשורת הממלכתיים כי לאיראן יש מנהיג עליון חדש. זמן קצר לאחר מכן החלו לזרום הודעות ברכה והצהרות נאמנות, גם מצד גורמים שניסו קודם לכן לבלום את עלייתו