שיתוף - לביקורת כספומט חסר עמוד שדרה

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כספומט.

זה לא נראה אמנם, אבל זה מה שנהייתי בימים שלפני פסח.

אני עומד בחזית הבנק; יד אחת מושטת פנימה לתוך הסניף, מטעינה אותי במזומנים תמורת ריביות נשכניות, ויד אחרת מוציאה שטרות מגוהצים - משיכה אחר משיכה.

אני והמכונה הכסופה שמקיאה כסף לפי דרישה, חולקים עכשיו צורת חיים זהה. שנינו גרים ברחוב – אף אחד, או יותר נכון, אף אחת לא ממש צריכה אותנו בבית. אנחנו אוכלים בחוץ, ובלילות שבהם מנקים את חדר השינה, גם ישנים על המדרכה שליד הבנק.

כמו כספומט מתכתי והרמטי אני מנסה לשמור על הכסף – להוציא רק מה שיש. אני כותב ש'אין כיסוי מספק', אלא שהגבאי של קמחא דפסחא, היא והילדים כבר יודעים בדיוק איפה ללחוץ כדי לגרום לי לפלוט שטרות בקצב מסחרר.

בכל בוקר אני רואה את הרכב הממוגן של 'ברינקס' עוצר, חמוש עם שקיי כסף בידו מזנק ממנו ומזין את כל הכספומטים. חוץ מאותי.

הבוקר זה היה שונה. החמוש חמור הסבר של 'ברינקס' זינק כהרגלו מהרכב. אישה צעדה מולו ודרשה ממנו את כל הכסף, הוא החוויר כסיד, מסר לה את כל השקים המנופחים מבלי להתווכח.

"אבל היא אפילו לא חמושה", אמרתי לו בהלם כשהלכה, "כן, אבל זו אשתי", ענה.

התייפחנו זה על כתפו של זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
גאוני!
כשייכת למגדר מושכות המזומנים - הרשיתי לעצמי לצחוק מכל הלב,
מתארת לעצמי שה"כספומטים" ילייקו באימוג'ים מתייפחים זה על כתפו של זה... :)

ואהבתי את האורך הקצר ולעניין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
גאוני!
כשייכת למגדר מושכות המזומנים - הרשיתי לעצמי לצחוק מכל הלב,
מתארת לעצמי שה"כספומטים" ילייקו באימוג'ים מתייפחים זה על כתפו של זה... :)

ואהבתי את האורך הקצר ולעניין!

ענק!!! (כלומר - קצר!!!)
קטע חד ומדויק שגרם לי לצחקק בקול ענות גדולה לנוכח נוכחותו.

קצר וטוובב!
תודה רבה לכם על תגובות מפרגנות מכל הלב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בניסן נגאלו: ברינקס מכירים בי ככספומט מהשורה

אני והאיש של ברינקס שומרים על קשר חם ותומך – אחוות עשוקים.

אם עד לאותו בוקר שבו התחברנו, הוא הביא איתו שק מנופח לכל כספומט, בעוד ממני הוא התעלם במבט שחצני, הרי שעכשיו זה השתנה.

הבוקר לראשונה, הוא הביא שק מנופח מאוד גם עבורי – הכספומט האנושי המועדף עליו. "דאגתי לך, אח יקר", אמר.

לא האמנתי שזה קורה. דמעות של התרגשות הטביעו את עיניי.

השק היה כבד מנשוא. כבד טוב, כבד מנחם ומשמח. זה כנראה מטבעות של 10 שקלים, ולא שטרות. אבל לפי הנפח והכובד, גם אם אלה מטבעות של 10 אגורות, זה עדיין יצא סכום אגדי.

ריכזתי את כל בני המשפחה בשעה שפתחתי את השק, והנה אוצר ענק של תפוחי אדמה התגלה לפניי לצד פתק עם הכיתוב: "בברינקס דואגים לקהילה. פסח כשר ושמח, מאת אגף קמחא דפסחא".
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בניסן נגאלו: ברינקס מכירים בי ככספומט מהשורה

אני והאיש של ברינקס שומרים על קשר חם ותומך – אחוות עשוקים.

אם עד לאותו בוקר שבו התחברנו, הוא הביא איתו שק מנופח לכל כספומט, בעוד ממני הוא התעלם במבט שחצני, הרי שעכשיו זה השתנה.

הבוקר לראשונה, הוא הביא שק מנופח מאוד גם עבורי – הכספומט האנושי המועדף עליו. "דאגתי לך, אח יקר", אמר.

לא האמנתי שזה קורה. דמעות של התרגשות הטביעו את עיניי.

השק היה כבד מנשוא. כבד טוב, כבד מנחם ומשמח. זה כנראה מטבעות של 10 שקלים, ולא שטרות. אבל לפי הנפח והכובד, גם אם אלה מטבעות של 10 אגורות, זה עדיין יצא סכום אגדי.

ריכזתי את כל בני המשפחה בשעה שפתחתי את השק, והנה אוצר ענק של תפוחי אדמה התגלה לפניי לצד פתק עם הכיתוב: "בברינקס דואגים לקהילה. פסח כשר ושמח, מאת אגף קמחא דפסחא".
טובבב!
ציחקקתי עוד קודם 'הפניה חדה שמאלה'.
ידעתי שבסוף השק הזה יכנס בי תרתי משמע במלא העוצמה!

מתי למען ה' יגמרו המשלוחים של התפודים העשנים והמשמינים 😛 הללו...


אני כספומט.

זה לא נראה אמנם, אבל זה מה שנהייתי בימים שלפני פסח.

אני עומד בחזית הבנק; יד אחת מושטת פנימה לתוך הסניף, מטעינה אותי במזומנים תמורת ריביות נשכניות, ויד אחרת מוציאה שטרות מגוהצים - משיכה אחר משיכה.

אני והמכונה הכסופה שמקיאה כסף לפי דרישה, חולקים עכשיו צורת חיים זהה. שנינו גרים ברחוב – אף אחד, או יותר נכון, אף אחת לא ממש צריכה אותנו בבית. אנחנו אוכלים בחוץ, ובלילות שבהם מנקים את חדר השינה, גם ישנים על המדרכה שליד הבנק.

כמו כספומט מתכתי והרמטי אני מנסה לשמור על הכסף – להוציא רק מה שיש. אני כותב ש'אין כיסוי מספק', אלא שהגבאי של קמחא דפסחא, היא והילדים כבר יודעים בדיוק איפה ללחוץ כדי לגרום לי לפלוט שטרות בקצב מסחרר.

בכל בוקר אני רואה את הרכב הממוגן של 'ברינקס' עוצר, חמוש עם שקיי כסף בידו מזנק ממנו ומזין את כל הכספומטים. חוץ מאותי.

הבוקר זה היה שונה. החמוש חמור הסבר של 'ברינקס' זינק כהרגלו מהרכב. אישה צעדה מולו ודרשה ממנו את כל הכסף, הוא החוויר כסיד, מסר לה את כל השקים המנופחים מבלי להתווכח.

"אבל היא אפילו לא חמושה", אמרתי לו בהלם כשהלכה, "כן, אבל זו אשתי", ענה.

התייפחנו זה על כתפו של זה.
ועוד יותר טובבב 😊

לא יודע כבר על מי לרחם, על הגברים עבדי פרעה.. אה סליחה, נשותינו.
או על הנשים שדמן נשפך כמים - כל ערב יציאת מצרים - על ידינו 😉
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15

ועוד יותר טובבב 😊
תודה רבה משמח לשמוע.
חשבתי שכספומטים הם מאושרים... מסתבר שלא.
דווקא כן. פעם הייתי כספומט מאושר. רק לי היה את קוד הגישה לכסף של עצמי.
אפשר לקרוא לזה כספומט מאושר, אבל ההמון נוהג לקרוא לזה "רווק".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה