מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

לא ידוע, ככה ראיתי באיזה זמירות מפורסם שמביא מקורות כמעט על כל דבר
אגב, לאחרונה יצא לאור ספר מעניין בשם "מלוגמא" על עניני מוצ"ש (בסגנון של חק לניסן - חק לאלול)
כנראה שאם הספר נקרא בשם זה לכאורה מביא שם מקורות וענינים בנושא זה
ועדיין - מקור אין כאן!
 
ועדיין - מקור אין כאן!
צריך להדגיש בלת"ק
שחמין זה מלוגמא זה גמ' בשבת קיט ב'
וממילא פשוט צדיקים לא עשו ענייני העוה"ז סתם כך אלא אם סיבה כל ערב לא שותים כוס תה למה במוצש"ק שותין לקיים מה שנאמר בגמ' חמין במוצש"ק מלוגמא וזה היה הכוונה בסרטון לא מסביר ח"ו את הגר"ח רק לפום הבנתי למה אני ככה שותה כוס תה ונהנה לקיים את הנאמר בגמ'
 
תשובות והנהגות כרך ב סימן קסו
ולפני ששותה טה או קפה חם אומר "חמין במוצאי שבת מלוגמא" וכן מחמם הפת שאוכל ואומר "פת חמין במוצאי שבת מלוגמא", והדבר סגולה נפלאה לרפואה ומגלה אמונה ברבותינו זצ"ל שאמרו כן.
 
צריך להדגיש בלת"ק
שחמין זה מלוגמא זה גמ' בשבת קיט ב'
וממילא פשוט צדיקים לא עשו ענייני העוה"ז סתם כך אלא אם סיבה כל ערב לא שותים כוס תה למה במוצש"ק שותין לקיים מה שנאמר בגמ' חמין במוצש"ק מלוגמא וזה היה הכוונה בסרטון לא מסביר ח"ו את הגר"ח רק לפום הבנתי למה אני ככה שותה כוס תה ונהנה לקיים את הנאמר בגמ'
הנושא הוא לא מקור הדברים בגמ' בשבת ואני כן קת"ק
הנושא היה האם יש מקור לומר זאת בעת השתיה, ואמירת הגר"ח אינה מהווה מקור
וכן המקור מתשוה"נ ללא ציון אלא רק ע"ס צדיקים שנהגו כן, עדיין אי"ז נחשב מקור לאמירה
 
הנושא הוא לא מקור הדברים בגמ' בשבת ואני כן קת"ק
הנושא היה האם יש מקור לומר זאת בעת השתיה, ואמירת הגר"ח אינה מהווה מקור
וכן המקור מתשוה"נ ללא ציון אלא רק ע"ס צדיקים שנהגו כן, עדיין אי"ז נחשב מקור לאמירה
התשובות והנהגות חיי
תעלה אליו לירושלים
ותאמר לו ילמדנו רבינו מה מקור הדברים שצריך לומר שבגמ' נראה רק עצם הפעולה אבל מנין לרבינו שצריך לומר
 
התשובות והנהגות חיי
תעלה אליו לירושלים
ותאמר לו ילמדנו רבינו מה מקור הדברים שצריך לומר שבגמ' נראה רק עצם הפעולה אבל מנין לרבינו שצריך לומר
לא זכיתי להתאבק בעפר רגליו, ואשמח מאוד אם אי מי ממקורביו יוכל לעשות כן ולומר את המקור.
כל זמן שאין לפנינו מקור מפורש, אמירה בנוסח "כך נהגו צדיקים" אינה מקור.
 
5. תפילין רש"י ור"ת - המחלוקת הייתה עוד קודם. גם הרבה לפניהם
שני סוגי התפילין כבר מוזכרים בתיקוני הזוהר הקדוש.
גם אומרים שלעתיד לבוא יניחו כולם תפילין דרבינו תם, לא ידוע לי מקור לכך.
 
מה זה מבחינתך מקור
כתב הרשב"א כתב הריטב"א וכו' נסביר את דבריך
מקור מחולק לשנים.
יש מקור שבכוחו לחייב בעיקרון לנהוג כמוהו, כמו מקור בש"ס או בראשונים (אלא שפעמים דנו בזה הפוסקים וכתבו לא לנהוג כך, אך עדיין לעיקר ההנהגה יש מקור)
ויש מקור שאין עניינו לחייב את הדבר אלא רק להראות שמי שעושה את זה הוא לא ממציאן.
אבל גם בשביל הסוג השני, אם לפני 150 שנה קם אדמו"ר והתחיל לאכול בשבת ג' קוגלים בד' סעודות בה' שעות, ואחריו נהגו כן כל מקהלות הטיפשים בארץ ובגולה, זה לא מקור.
בדרך כלל אם המקור הוא בגדולי האחרונים אזי אין שם החלטה שרירותית בנוסח כך נוהגים אלא יש גם הסבר מדוע לנהוג כך, וזה בהחלט מקור
 
ואחריו נהגו כן כל מקהלות הטיפשים בארץ ובגולה, זה לא מקור.
זה נכון שיש מקורות שאינם מחייבים, וזה לא מחייב אותך לנהוג כן
אבל זה שחסידים נוהגים כמנהג רבם, אין שום צדק לזלזל בהם ולכנותם "טיפשים", ומבחינתם זה ה"מקור" שלהם.
וגם היו צדיקים שהנהיגו מנהגים בלי לתת טעם [או כמו שאומרים "מטעם הכמוס"]
 
מקור מחולק לשנים.
יש מקור שבכוחו לחייב בעיקרון לנהוג כמוהו, כמו מקור בש"ס או בראשונים (אלא שפעמים דנו בזה הפוסקים וכתבו לא לנהוג כך, אך עדיין לעיקר ההנהגה יש מקור)
ויש מקור שאין עניינו לחייב את הדבר אלא רק להראות שמי שעושה את זה הוא לא ממציאן.
אבל גם בשביל הסוג השני, אם לפני 150 שנה קם אדמו"ר והתחיל לאכול בשבת ג' קוגלים בד' סעודות בה' שעות, ואחריו נהגו כן כל מקהלות הטיפשים בארץ ובגולה, זה לא מקור.
בדרך כלל אם המקור הוא בגדולי האחרונים אזי אין שם החלטה שרירותית בנוסח כך נוהגים אלא יש גם הסבר מדוע לנהוג כך, וזה בהחלט מקור
הדברים שנכתבו בהחלט גרמו לי לעזוב את כל נקיונות הפסח ולהבאיר את "חשש החמץ" מהדברים שנכתבו כאן, יש נידונים רבים בספרות ההלכתית על מנהג שסותר הלכה, ומנהגים שחובה לנהוג בהם כי כך מנהגי ישראל. אבל בנוגע למנהגים שנהגו אדמורים שהיו לפני כמאה וחמישים שנה שהיו כמובן ברמה רוחנית גבוהה יותר מאנשי דורינו שנהגו בדברים מסויימים לא בהכרח שאנו ננהג כמוהם, אך בוודאי שהדברים מיוסדים ומקורם בקודש ומכאן ועד לכנות את החסידים ההולכים אחריהם "מקהלות הטיפשים בארץ ובגולה" זה בוודאי לא הכיון הנכון ולא הדרך הנכונה.
 
הדברים שנכתבו בהחלט גרמו לי לעזוב את כל נקיונות הפסח ולהבאיר את "חשש החמץ" מהדברים שנכתבו כאן, יש נידונים רבים בספרות ההלכתית על מנהג שסותר הלכה, ומנהגים שחובה לנהוג בהם כי כך מנהגי ישראל. אבל בנוגע למנהגים שנהגו אדמורים שהיו לפני כמאה וחמישים שנה שהיו כמובן ברמה רוחנית גבוהה יותר מאנשי דורינו שנהגו בדברים מסויימים לא בהכרח שאנו ננהג כמוהם, אך בוודאי שהדברים מיוסדים ומקורם בקודש ומכאן ועד לכנות את החסידים ההולכים אחריהם "מקהלות הטיפשים בארץ ובגולה" זה בוודאי לא הכיון הנכון ולא הדרך הנכונה.
והוסיף ואומר, אם חפץ אתה "במקורות קדומים" שהם לא מעדת החסידים, אז הנה לך חומרה: בעבר היה זמן מסויים שבו לא נהגו להניח תפילין מפעת סיבות שונות שאחת מהם היא הזהירות היתירה בגוף נקי. מובן לכל בר דעת שמי שינהג כך היום הוא לא יחשב לחכם במיוחד. (רשב"א שבת קל. סמ"ג עשין ג, ועוד). והדברים ברורים.
 
הדברים שנכתבו בהחלט גרמו לי לעזוב את כל נקיונות הפסח ולהבאיר את "חשש החמץ" מהדברים שנכתבו כאן, יש נידונים רבים בספרות ההלכתית על מנהג שסותר הלכה, ומנהגים שחובה לנהוג בהם כי כך מנהגי ישראל. אבל בנוגע למנהגים שנהגו אדמורים שהיו לפני כמאה וחמישים שנה שהיו כמובן ברמה רוחנית גבוהה יותר מאנשי דורינו שנהגו בדברים מסויימים לא בהכרח שאנו ננהג כמוהם, אך בוודאי שהדברים מיוסדים ומקורם בקודש ומכאן ועד לכנות את החסידים ההולכים אחריהם "מקהלות הטיפשים בארץ ובגולה" זה בוודאי לא הכיון הנכון ולא הדרך הנכונה.

והוסיף ואומר, אם חפץ אתה "במקורות קדומים" שהם לא מעדת החסידים, אז הנה לך חומרה: בעבר היה זמן מסויים שבו לא נהגו להניח תפילין מפעת סיבות שונות שאחת מהם היא הזהירות היתירה בגוף נקי. מובן לכל בר דעת שמי שינהג כך היום הוא לא יחשב לחכם במיוחד. (רשב"א שבת קל. סמ"ג עשין ג, ועוד). והדברים ברורים.
מה אתם רוצים אם יש סיבה עושים ואם לא לא עושים.
מנהגעוקר הלכה זה א' לא להלכה וב' זה רק במקום של מנהגים קדומים שראינו את גדולי הדור שיודעים את ההלכה קובעים אותם ולא אדמרי"ם שנהיו אדמורים כי אבא שלהם היה אדמו"ר בגלל שאבא וכו' וכו'. ועם כל הכבוד להם מיעוטם בלבד בקיאים בהלכה.
 
בספר עליות אליהו הגרא מלוילנא
קצת מוזר
הנה ציטוט מה'כתר ראש' על הגר"ח וולאוז'ינר אות י"ג
'א"ל (הגר"ח להגר"א) שמצינו בזהר על תפילין דר"ת שהן של עוה"ב, השיבו דפשט הזהר אינו כן והמהדר אחר עוה"ב יניחן. ובשמעו דברי אלוקים חיים מפי רבו ז"ל פסק מלהניחן'
ועוד שם אות י"ד 'ובדבר שיטת תפילין דר"ת שמעתי מפיו שהיה רבינו הגר"א ז"ל אומר שיש לו קושיות על שיטת ר"ת שיקשה לו בעלמא דאתי. ולפי דעתי לא הניחם גם מחששא דבל תוסיף'
 
שלום לכולם
למישהו יש מושג על ספה"ק 'נחלי דן'
(ספר קבלה)
להרה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי זי"ע

קיים?
אפשר להשיג?

@מאן דאו
 
שלום לכולם
למישהו יש מושג על ספה"ק 'נחלי דן'
(ספר קבלה)
להרה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי זי"ע

קיים?
אפשר להשיג?

@מאן דאו
לא ידוע לי על ספר בשם זה (גם חיפוש באוצר החכמה לא העלה דבר). אולי מדובר על "דן ידין" שהוא פירוש לספר הקרניים שמחברו הוא רבי יצחק סגי נהור, בנו של הראב"ד. או רבי אהרן ב"ר אברהם מקרדינא. (שם הגדולים מערכת ספרים אות קטז)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה