"אחדות": שחיטה חדשה בפיקוחם של רבני העיר בני ברק

[חגי פאהן]

פרסום ראשון: חידוש בעולם השחיטה, רבני העיר בני ברק הגר"ש רוזנבלט והגרחי"א לנדא שליט"א החליטו יחד על הקמת פיקוח לשחיטה שתקרא בשם 'אחדות' ותהיה בפיקוחם האישית. שחיטה מהודרת שתהווה בשורה של ממש בקרב בני התורה היראים לדבר ה'.
https://www.jdn.co.il/j_world/1255175/

כעת כשמחדדים את הסכינים זה הזמן לשאול האם יש דגש בד' או לא? הרי במַלְכוּת ויַלְדוּת אין דגש. אבל זה יותר מזה.
אם אין במלכות וילדות דגש, זה אומר שהשוא פה הוא לא נח אלא מרחף. ואם הוא מרחף, אז איך יכולה להיות אַחְדוּת? הרי גרונית לא עומדת בשוא מרחף, וצ"ל אַחֲדוּת!
החלום לאחדות אמיתית הולך ומתרחק.

 

[טראכטער]

כעת כשמחדדים את הסכינים

תרתי משמע

 

[משה מנחם]

דבר המומחה אליהו לוין:

אין דגש!!
כמו מלכות
ומצינו גם אחרי שווא נח 'לכל הדעות'
1. יהושע פרק טו פסוק לח

וְדִלְעָ֥ן וְהַמִּצְפֶּ֖ה וְיָקְתְאֵֽל: ​

2. יהושע פרק טו פסוק נו

וְיִזְרְעֶ֥אל וְיָקְדְעָ֖ם וְזָנֽוֹחַ: ​

3. מלכים ב פרק יד פסוק ז

וְתָפַ֥שׂ אֶת־הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָהּ֙ יָקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: ​

בשלושת הפסוקים השוא בהכרח נח כי ההוא הראשון מהרצופים
ורפי!
כך שאחדות לא קשה מידי
אליהו ​

 

[חגי פאהן]

דבר המומחה אליהו לוין:

אין דגש!!
כמו מלכות
ומצינו גם אחרי שווא נח 'לכל הדעות'
1. יהושע פרק טו פסוק לח

וְדִלְעָ֥ן וְהַמִּצְפֶּ֖ה וְיָקְתְאֵֽל: ​

2. יהושע פרק טו פסוק נו

וְיִזְרְעֶ֥אל וְיָקְדְעָ֖ם וְזָנֽוֹחַ: ​

3. מלכים ב פרק יד פסוק ז

וְתָפַ֥שׂ אֶת־הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָהּ֙ יָקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: ​

בשלושת הפסוקים השוא בהכרח נח כי ההוא הראשון מהרצופים
ורפי!
כך שאחדות לא קשה מידי
אליהו ​

תודה. אבל עדיין קשה, משום שידוע שקשה לבטא את ק' העמוקה לאחר תנועה קטנה ולכן מחזקים אותה, וכמה פעמים אף ממש קיבלה דגש לאחר חיריק חסר (יִקְּהַת, מִקְּדָשׁ). לכן י"ל שפה לאחר קמץ קטן, אף על פי שלא מודגשת ממש, מ"מ מהני להסיר הדגש הקל שלאחריה. אך מכאן ועד לומר שיש משקל קבוע בעברית שבו יש שוא נח ותמיד אין לאחריו דגש קל?

 

[משה מנחם]

מה שנקרא קושייה מדוחק
יש נטייה לדגש אחרי שווא נח
אבל יש משקלים שבהם לא נדגש אע"פ שיש במשקלים האלה גם גרונית
ותו לא מידי ​

 

[משה מנחם]

תוספת:
מדוע ב"מלכא" ו"מלכתא" יש דגש אחר השו"א, משא"כ ב"מלכין, ו"מלכן"?

 

[חגי פאהן]

תוספת:
מדוע ב"מלכא" ו"מלכתא" יש דגש אחר השו"א, משא"כ ב"מלכין, ו"מלכן"?

ומלכן. נדצ"ל מַלְכְוָתָא דלא מצינו בכל המקרא מלכן. באמת לפי כללי העברית לא מובן, אך זו לא עברית ויש לה כללים אחרים בדגש קל, ובעוד נושאים.
למה בעברית במַלְכִּי יש דגש ובמַלְכֵי יְהוּדָה אין דגש? משום שצורת המקור של מַלְכֵי היא מְלָכִים, ושם אין דגש. אז למה במַלְכִּי יש דגש, והרי צורת המקור היא מֶלֶךְ? כי הצורה ההיולית היא מַלְךְּ, וכמו שאומרים הישמעאלים. ובעברית שני השוואים הופכים לסגול סגול משום שקשה לבטא אותם. כמו שתַּרְבְּ (קיצור של תַּרְבֶּה) הופך לתֶּרֶב גְּדֻלָּתִי.

 

[7שבע7]

אני נתפסתי לשגיאה הלשונית שבציטוט...
"ותהיה בפיקוחם האישית"...