שיתוף בתהליך איך דמותג מגיע אליכם? חיבור של עבר והווה: הכנסו לשיעור!

[מציירת לילדים]

עם שאלתיאל עשינו היכרות, כאן לראשונה. זה היה מזמן...
טולי הלך והתפתח לקראת ניסן עם בובת בד. (נושא למאמר נפרד בעז"ה.)
והוא- עוד קודם לכן מתקדם בצעד אורבני:
הלקוח רצה לארח אותו בכל סניף כסטנד עבור המגזין.
(את האמת: גם זה כבר היה מזמן...)
אז הגיעה ההזדמנות לאפיין אותו רשמית (ותנ"כית) 'לפי סדר העבודה'.

התהליך היה עמוס, מורכב ועשיר בתובנות.
אפרט כאן, לאו דווקא לפי סדר העבודה אלא יותר מהסוף להתחלה.

כדי לתת מראה כאילו הוא עומד בחנות- שמתי את שאלתיאל עומד מעל אבן: סוג של אשליה.
האבן הזו מאפשרת גם הדבקה פרקטית לבסיס. בלעדיה-
מסובך....

אפשר לשים לב כמה האבן מתעתעת כאילו היא מונחת על הרצפה בשעה שלמעשה היא חלק מהדפסה שעומדת כולה במאונך!
כמובן, ביחס לבסיס האמיתי זו אינה אותה נקודת מגוז, אבל לא נורא.

הכנה לדפוס:
עבודה על קו סכין כדי לאפשר חיתוך צורני. תודה לחסידיש פלוס על ההדרכה המפורטת והחינמית.

הקדמה לקו סכין:
היתה לי פה חתיכת עבודה שיכולתי לחסוך מראש.
את האינק יצרתי עם מברשת מחוספסת ונפלאה. (ונוחה לעבודה)
(בעברית: 'גי' פן האמיתי', קליפ)

אבל!
כשצריך להפוך לקו סכין- מוטב (כלומר, חובה) כי האינק יהיה בקו חלק נטול רשרושים!
לא הייתה ברירה והלכתי לעבוד קשה (וגם ללמוד כמה דברים על הדרך)
הבאתי את האינק בלבד לאילוסטריטור שם הפכתי אותו לוקטורי (טרייס).
משם בחזרה לקליפ, להדביק את הקו החיצוני בלבד מחדש על הצבע.
אבל זו הייתה חתיכת עבודה, כי את החלק הפנימי של הקו החיצוני השארתי מחוספס כפי שהיה.
יחשבנו הצופים את הסיבה לדבר בעצמו. ויש סיבה.
זו הייתה עבודת נמלים של הנחה מדוייקת של הקו הוקטורי על האינק בשכבה מעל
ואז מחיקה של הקו הפנימי שלו.
לשם כך נתתי לקו המקורי צבע אחר באופן זמני, על מנת להבדיל ולהקל על תוספת העבודה.
מסובך? ככה זה היה, באמת.

(אם כי למען האמת 'היה אפשרי' גם, כמובן, לאייר את הכל מחדש במברשת חלקה...)
טוב, ככה לומדים.

* אגב: המונח AI מתייחס כאן לקיצור של 'אילוסטרייטור'. טרם עידן בינת ה AI.

משם בחזרה לאילוסטריטור- בשביל קו סכין.
חגיגה של טיולים.

קו סכין מקרוב נראה כך.
בהגשה לדפוס הוא בשכבה נפרדת. והוא כמובן בצבע שחור.

הוספת בליד גלישת שוליים לבטחון במידה ותהיה תזוזה של החיתוך בפועל.
המלצה רבה: להוריד ולהשתמש באקשן מתנה של חסידיש פלוס, כי זו עבודה מונוטונית ומייגעת.
זהו?

רגע!!!
נשלחה בקשה מעודכנת להתאמה מקסימלית: נא להוריד קו חיצוני שחור.
אוקיי.
זה אומר לתת לקו את הצבע הפנימי שיש לידו. יעני, למראה חסר אינק.
התוצאה בשטח הצדיקה את המאמץ, בתקווה שגם אתם חושבים כך.

קדימה להדפסה: (כבר לא בתפקידי. סתם שיתוף)
חומר קשיח. (בזמנו דברו על פרספקט, לא וידאתי שזה החומר הסופי) יותר פלסטיק מאשר קרטון.
אורך- +1.11
לאחר הדפוס הודבק כיס פלסטיק שקוף בין ידיו של שאלתיאל. שם מחכים לכם המגזינים בסניף.
תכנון היד לקח בחשבון אתהתפיסה הזו, זה היה אתגר!

זה מזכיר לי את שלב מדידות ההתאמה של גודל מגזין בשטח ליחסי המרחק שבין שתי הידיים על המסך
באופן שלאחר ההדפסה תחזקנה אותו במדוייק. (ועוד קצת מקום לכיס פלסטיק)

גימיק קטן: למקרה של גשם סוער או כל סיבה אחרת- יש גם וריאציה עם גרביים:
למתעניינים, נבחרה האופציה השניה.

עד כאן, למרות שזה לא הכל.
בפעם הבאה כשתראו את שאלתיאל מחייך אליכם תוכלו לומר לו שאתם יודעים עליו יותר מאי פעם...

 

[הני p]

מרתק ומחכים
תודה על השיתוף!