כללי איך כותבים ג'ימבורי באנגלית?

הירשם עכשיו!
  • פותח הנושא start
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
מורפיקס טוען שכך Gymboree
אבל אני מחפשת תמונות של חדר ג'ימבורי עם ילדים משחקים וכד' וכל אתרי התמונות לא מכירות מילה כזו.
איך יתכן?מה אכתוב לו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כך כותבים. ובגוגל תמונות זה גם מביא תוצאות.

תנסי action park ,kids toy place, כאלה דברים
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מתנפחים inflatable ,inflatables
טרמפולינה trampoline
inflatable blow-up toy for kid.
Children's Inflatable Castle Playground
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

    • מאמר
    789
    • ה
    עזרה ילד שאין לו חברים!!
  • הדר 310 //
    • לאחרונה נודע לי שיש לבן שלי בכיתה ילד שמנודה מאוד בחברה.
    עוד יותר היה לי עצוב לדעת שגם הבן שלי משתף עם זה פעולה.

    לא אלאה אתכם בדברים, רק אומר שדיברתי עם הבן שלי (בן 8) על הנושא, הסברתי לו מה עובר על הילד ועודדתי אותו להזמין אותו אליו ולשתף אותו במשחקים, ותודה לה' זה עבד.

    אמא של אותו ילד התקשרה אלי בהתרגשות גדולה ואמרה לי "עשיתם דבר גדול!".

    כדי שזה יחזיק מעמד, כתבתי סיפור בעזרת צ'אט GPT, ויצרתי תמונות לסיפור, על מנת לעזור לילד שלי להבין טוב יותר את הדברים, איך הילד הרגיש כשהיה לבד, ועד כמה זה שמשתפים אותו בכיתה בדברים, משמעותי עבור הילד הזה.

    הסיפור וגם התמונות לא מושלמים, למרות ששיפצרתי לא מעט, אבל את העבודה הם עושים!

    כל מי שמעוניין לקחת ולספר לילדים שלו כדי לרכך להם את הלב, ולפתוח להם את העיניים לילדים שסביבם, קדימה!
    אנחנו בתור הורים יכולים לעזור כל כך לילדים שלנו להיות אכפתיים ואמפטיים יותר ולשנות את החיים שלהם עצמם ושל כל הסובבים אותם.



    הסיפור

    אהרן עמד לבד במסדרון של כיתה ד’, ליד וו המעילים. כל שאר הילדים רצו, קפצו, דיברו וצחקו. הרצפה רעדה מעט מהרעש של ארבעים זוגות נעליים שחזרו מהפסקת עשר. אבל הוא – רק עמד שם. החזיק את המעיל שלו חזק־חזק, כאילו הוא מגן עליו מפני כל העולם. הוא לא ידע בדיוק ממה הוא מפחד – אבל הרגיש שכל תזוזה שלו תגרום לכולם להסתכל. כל מבט, כל לחשוש קטן מאחורי הגב – כאילו מדביק לו מדבקה של “אחר”.


    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_31_00 AM.png
    הוא ידע שהוא שונה. אינו אהוב עליהם. הוא ראה את זה בעיניים של הילדים האחרים, גם כשהם ניסו להסתיר. הוא הרגיש את זה בלחישה של המילים כשהיה עובר לידם. הוא שמע. הוא הבין.


    הוא הגיע רק לפני חודש מבני־ברק. הבית שם היה קטן מידי בשבילם, והם החליטו לעבור דירה וגם עיר, לירושלים. אמא שלו הייתה אומרת לו כל בוקר: “אתה ילד מיוחד, אהרן. אתה תאיר איפה שתהיה” אבל עכשיו, בתוך החיידר החדש הזה, היה לו קשה מאוד להאמין בזה.


    החולצה שלו הייתה תמיד נקיה ומגוהצת בצורה מושלמת. אמא שלו, שידיה תמיד היו עסוקות, גיהצה אותה כל בוקר בקפידה – אולי בתקווה שאם הוא ייראה מסודר, יהיה לו קל יותר למצוא חברים. אבל הילדים בכיתה ראו בזה משהו מוזר. הם לבשו בגדים רגילים, לפעמים מקומטים, לפעמים לא תואמים. החולצה המושלמת של אהרן רק חיזקה את הרגשת הזרות. כאילו הוא משדר: “אני לא שייך.”


    בהתחלה כשהגיע לחיידר, עוד ניסה לדבר עם חברים שם, לספר משהו. אבל הילדים האחרים היו מסתכלים עליו בלעג, ואז מתלחששים ביניהם. הוא שמע את הלחישות. לא תמיד הבין את כולן, אבל הבין מספיק. מספיק כדי לדעת שמדברים עליו.


    וכל הפסקה – כל הפסקה! – הוא היה יושב בפינה, לבד, ומוציא את קופסת הפלסטיק שלו. בתוכה היה תמיד כריך גבינה לבנה, חתוך לשניים בדיוק שווה, ובתוך כל אחד מהחצאים שורה של זיתים ירוקים. תמיד אותם זיתים. תמיד אותה הקפדה. הוא היה לוקח ביס קטן, לועס לאט־לאט, לא כי היה רעב – אלא כדי להרגיש שיש לו מה לעשות. הוא פחד מהרגע שבו האוכל ייגמר. כי אז לא תהיה לו שום סיבה להישאר לשבת. ואז – מה יעשה? יעמוד לבד? יטייל במסדרון לבד? יבהה בילדים משחקים?


    לפעמים הוא היה מרגיש שהלב שלו רוצה לבכות. אבל הוא לא בכה. לא ליד כולם. רק בערב, מתחת לשמיכה. שם, רק שם, היה מרשה לדמעות ליפול. אבל אפילו אז – בשקט. למה אף אחד לא משחק איתי? לא שואל אותי למה אתמול לא באתי לכיתה?? למה לא אוהבים אותי כאן?

    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_54 AM.png

    המלמד, הרב בלוי, היה טוב לב. הוא השתדל לעזור, לשים אותו ליד ילדים חדשים בכל פעם, אולי תיווצר חברות. אבל כמעט תמיד, כשהגיע תורו של אהרן להחליף מקום – היה שקט מוזר. מין רחש כזה. מישהו היה לוחש משהו. ובסוף – אהרן שוב מצא את עצמו יושב לבדו, ליד הקיר. קרוב למדפי החומשים. רחוק מהלב של הכיתה. אף אחד לא היה מעוניין לשבת ליד הילד הזה, שעליו כל הילדים לועגים.


    הוא היה מסתכל על הילדים, איך הם צוחקים, מתווכחים, משתעשעים. ואילו הוא – לבד. לפעמים דמיין שהוא שקוף, כמו אוויר. הוא נמצא, אבל אף אחד לא רואה אותו באמת.


    בכל פעם שהיה צריך לקרוא בקול – שפתיו רעדו. הוא פחד שיטעה. פחד שיצחקו. לפעמים האותיות התבלבלו לו. הפה יבש. והמילים – לא יצאו חלק. הוא ידע שהוא יודע, אבל הפחד שיתקע, שיגמגם – עצר אותו. והוא שמע את הלחישות, את הגיחוכים, גם אם היו חלשים. הם היו מספיק חזקים כדי לפגוע.


    ואז הגיע חיים דוד.


    חיים דוד ברנשטיין היה ההפך הגמור מאהרן. הוא היה מרכז הכיתה. חכם, שמח, חרוץ, עם חיוך רחב שכולם אהבו. אפילו המלמד הקשוח של הצהריים היה נמס כשהוא היה שר “אהבת תורה” בלחן חדש שהמציא. כל הילדים רצו לשבת לידו. הוא ידע להקשיב, ידע לעזור, אבל הוא היה עסוק. כל כך עסוק. והוא – לא ראה את אהרן.


    עד לאותו יום.


    זה היה שיעור גמרא. המלמד חילק דפים. לדף של אהרן היה קרע. הוא ניסה לחבר אותו עם מהדק סיכות שהיה לו בקלמר. אל לא ממש הצליח בזה. פתאום – חיים דוד קם, הלך לשולחן של המלמד, לקח דבק סלוטייפ, התכופף ליד אהרן והדביק לו את הדף בזהירות. בלי לומר מילה. אהרן לחש "תודה." חיים דוד רק חייך קלות וחזר למקומו.


    ומשהו קרה.


    למחרת בהפסקה, כששיחקו טאקי, חיים דוד הניח יד על כתפו של אהרן ואמר: “רוצה להצטרף?”


    הלב של אהרן דפק מהר. הוא לא ידע לשחק. הוא לא זכר את הצבעים. והוא באמת טעה ומאוד מהר הפסיד. כמה ילדים צחקו. אבל חיים דוד רק עשה בידו “ששש” והמשיך לשחק כאילו כלום. ואחר כך חילק וופל שוקולד שהיה לו בתיק. חצי אחד – הוגש לאהרן. וזה... שינה הכל.


    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_47 AM.png
    אהרן הרגיש כאילו השמש זרחה בתוך הלב שלו. פתאום – הוא לא היה לבד. פתאום – מישהו ראה אותו.


    באותו ערב, כשחזר הביתה, אמא שלו אמרה: “מה קרה? אתה נראה אחר.” והוא רק חייך. חיוך קטן. אבל מלא אור.


    אבל לא הכול היה קל. יוסי לנדאו – שידע להצחיק ולהרעיש – אמר בקול: “המלך מצא לו קבצן!” והילדים צחקו. לא חזק. אבל מספיק.


    אהרן הוריד את הראש. הבושה חזרה. כאילו הרגע היפה מאתמול – נמחק.


    אבל חיים דוד קם. נעמד מול יוסי ואמר בשקט ובביטחון: “דיבורים כאלה לא בכיתה שלנו.” והמלמד שמע ושיבח. והכיתה שתקה. וחשבה.


    ואז – דברים התחילו להשתנות.


    כשאהרן גילה יום אחד לחיים דוד, שבחופש סבא שלו לימד אותו קליגרפיה – לכתוב אותיות יפות כמו סופר סת”ם – חיים דוד מיד תלה שלט: “בואו ללמוד מאהרן!” והילדים באו. ובכל יום בהפסקה הגדולה – אהרן הדריך בכתיבה קליגרפית את הילדים. חיים דוד ישב לידו, הסתכל בהתפעלות, ואהרןכל כך שמח. הוא הרגיש שהוא נותן. שהוא חשוב.


    במסיבת החומש – כל האולם היה מקושט בכתובות שהוא עזר לצייר. והוא קיבל תעודה. ומחיאות כפיים. ויוסי לנדאו – אפילו הוא חייך.


    במירון, בטיול השנתי של הכיתה, אהרן התחיל לשיר מה שתמיד הם היו שרים בטיולים, כשהיה בחיידר בבני ברק. חיים דוד הצטרף, ולאט־לאט גם שאר הילדים עד שכל האוטובוס התמלא בשירת ילדים צוהלת. הוא הפך להיות זה שמחכים לשמוע ממנו עוד, שיש לו סיפורים ורעיונות מעניינים, שהביא איתו מבני ברק. זה היה רגע שבו לא רק הוא הרגיש שייך – אלא כל הכיתה הרגישה את זה גם.

    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_42 AMמ.png

    בלילה, בנסיעה חזור, פנה אליו לפתע חיים דוד, ואמר לו: “חשבתי שאני עוזר לך, אבל בסוף אני לומד ממך” – אהרן הרגיש שדמעה של התרגשות מתגלגלת לו על הלחי, ואמר לחיים דוד "אני לא אשכח לך לעולם את מה שעשית למעני".


    בסוף השנה, במסיבת סיום הגדולה, קראו בשמו: “פרס חברותא למופת – אהרן!”

    ומיד אחריו: “פרס מנהיגות – חיים דוד!”
    והם עלו יחד לבמה. כתף נוגעת בכתף. עיניים נוצצות.


    והכיתה מחאה כפיים. ואמא של אהרן – מחתה דמעה.


    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_38 AMמ.png
    וגם כשהם גדלו, ואהרן הפך לתלמיד חכם גדול, וחיים דוד למשגיח בישיבה קטנה, בכל פעם שחיים דוד סיפר לתלמידים צעירים על חסד – הוא אמר: “פעם אחת, ילד הושיט יד במשחק. והוא לא ידע – שהוא בעצם הוציא ילד אחר מהצל אל האור.”
    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_31_00 AM.png
    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_54 AM.png
    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_47 AM.png
    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_42 AMמ.png
    ועוד 2 נוספים
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: נעה 5, -אפרת-, שלמות של אירוע ועוד 65 משתמשים68 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הדר 310
    ה הקראתי לילד והראתי לו את התמונות אחרי שכבר התחיל המהלך, ואמרתי לו שיראה איזה דבר גדול הוא...
  • 2 3 1K
    • ס
    דיון תובנות על כתיבה
  • סיפור8 //
    • בעז"ה


    היי,
    מי שמכיר אותי קצת מקהילת הכתיבה, יודע שאחד מתחביביי הוא ללמוד כתיבה טובה- מקריאה טובה.
    הפעם אני לא אביא דוגמאות ספציפיות מספרים, רק אשתף בכמה תובנות כלליות מהספרים האחרונים שקראתי:) ואם אתם תגלו משהו חדש שרלוונטי לכתיבה שלכם, זה כמובן יהיה משמח:)


    1. סיכון = מחיר
    כשאנחנו כותבים סצינות שבהם הגיבור בסיכון, אנחנו עלולים להדגיש את הסיכון על ידי אפקטים: הגיבור נפצע, הגיבור מסכן, הגיבור נלחם עד זוב דם וכמעט הפסיד, הגיבור היה צריך לברוח; אבל למרבה הצער, כל האפקטים האלו לא מספיקים בכדי ליצור סצנות מותחות באמת. מדוע? כי כדי שהסצנה תהיה מותחת, כדי שהקוראים באמת יאמינו לכותב שהגיבור עלול להפסיד משהו במאבק הזה, הגיבור צריך אכן להפסיד משהו- בכל סצנת סיכון.
    זהו מסר חשוב, שכל כך לא מצוי בספרות שלנו, שאולי צריך להדגיש אותו שוב: האופן היחיד לשמור על מתח אמיתי של הקורא, הוא להפוך כל סצנת סיכון, לסצנת מחיר. גיבור פצוע יחלים, בעזרת השם. הוא אולי יתאשפז, יתעלף, יתמסכן עד כלות רחמינו, אבל הוא לא שילם מחיר אמיתי, בלתי הפיך, על המאבק שלו. רק כאשר הגיבור משלם מחיר אמיתי בכל סצנת מאבק - ומאבד באופן בלתי הפיך משהו שהיה שלו, כמחיר לסיכון שלקח- המתח הופך לאמיתי. לאט לאט, אחרי כל סצנה כזו של מאבק ומחיר, הקוראים יבינו שכאשר הגיבור בצרות- זה באמת מפחיד. הם נתפסים לחלוטין למאבק שלו, חרדים לגורלו ולגורל כל מי שקשור אליו. בתת מודע שלהם, הם יודעים שהסיכון כאן אמיתי. הגיבור עלול להפסיד משהו- והוא אכן יפסיד משהו- משהו יקר.

    2. אקספוזיציה זו לא מילה גסה
    יש דעה בספרות המודרנית שאקספוזיציה בסיפור היא חולה רעה שצריך להסתיר אותה מאחורי תירוצים מספקים: דו שיח טבעי בין דמויות שחושף מידע שהקורא לא ידע, דמות שמסתכלת במראה כדי לחשוף את המראה שלה, ועוד ועוד דרכים ססגוניות להותיר את האקספוזיציה של הסיפור שקופה. באופן כללי זה נכון, אבל לא כדאי ללכת לקיצוניות. לעיתים אקספוזיציה היא פשוט חלק מהיצירה הפלאית שנקראת סיפור, בדיוק כפי שסיפרו לנו סיפור כשהיינו ילדים: "פעם פעם, לפני שנים רבות, היה איש אחד עני...". לא תמיד חייבים לברוח מאקספוזיציה ברורה, ולעיתים היא גם מוסיפה עומק ועניין לסיפור. הרי בסופו של דבר- המילים שלכם הן האמצעי היחיד שבו הקורא יכול להכיר ולדמיין את העולם והדמויות שאתם בונים. כאשר המילים דלות, או תיאורים לוקים בחסר בגלל פחד מפסקאות ארוכות מדיי- הדמיון של הקורא עלול להיות חיוור. אל תתקמצנו ותלחצו מתיאור יתר או מידע, ואל תרוצו עם העלילה על חשבון אקספוזיציה עשירה.

    כאן כן אמחיש בדוגמא קטנה: את מהללאל אהבנו בגלל האומץ שלו, הלב הטוב וגם- לעיתים- החוצפה שלו. אבל נקשרנו אליו רגשית דווקא בזכות סצנות עשירות באקספוזיציה סבלנית, שנתנה לנו רגעים של קרבה עם הדמות.

    ...בשקט עמד על מקומו, מביט בצאן המתנהל לאטו בין הדשאים הרטובים מטל, בלהקת ציפורים קטנות וססגוניות שהתעופפה מעליהם, מחפשת אחר ארוחה, בקרן שמש אחת שחדרה בין העצים, מציירת קשת יפיפייה על מגדל קורי עכביש שהתנוסס בין שני ענפים, וידע שהגיע זמנו ללכת.



    ולסיום, טיפ אחרון: הסופרת מרגרט אטווד אמרה: "אנשים תמיד מגיעים עם תאוריות חדשות בנוגע לסיפור. אבל הכלל העיקרי לכתיבת ספר טוב הוא: "תחזיקו את תשומת הלב שלי."
    זהו טיפ בסיסי בכתיבה, והניסוח שלה מצוין וברור מכדי שיהיה צורך להוסיף מילה מיותרת על ההגדרה הזו. אבל איך בעצם עושים זה? איך מחזיקים את תשומת הלב של הקורא? לא על ידי זיקוקים, אפקטים, קרבות או דרמות רגשיות (למרות שגם הם לעיתים חשובים), אלא על ידי שינוי. שינוי מחזיק את תשומת הלב של הקורא, כיוון שהוא גורם למצב להפוך להיות לא סטטי, ולעלילה לקבל משמעות.
    הכלל הוא פשוט: בכל סצנה צריכה להיות התרחשות, שינוי. אין אפשרות שכתבתם סצנה- גם אם זה ספר דרמה- ולא השתנה בו משהו באופן בלתי הפיך (כלומר- שלאחריו הדברים אף פעם לא יחזרו להיות כפי שהיו). גם אם לא ענק, גם אם לא עניין של חיים ומוות, ואולי אפילו רק שינוי רגשי- אבל שינוי חייב להיות.

    אנחנו בכל זאת בחודש אלול, אז הייתי ברשותכם רוצה לקשר את המסר היפה הזה גם לחיינו, כי אני מאמינה בכל ליבי שכללי סיפור האונברסליים בעצם משתלשלים מהאופן שבו הקב"ה מנהל את העולם, ובאופן שבו הוא טבע הסיפור האנושי:
    סיפור חיינו עשוי מרגע אחרי רגע, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. הקב"ה כביכול לא "כותב" את הפרקים בחיינו לחינם. השם נותן לנו כל רגע, חודש ושנה- כי הם חשובים לעלילה שלנו, הם משמעותיים עבורנו. בחסידות מוסבר שיום ללא שינוי- הוא יום מבוזבז.


    תודה שקראתם עד כאן:) שמחתי לשתף.
    אסיים באיחול- שנזכה לשנה טובה ומתוקה, ושנזכה לכתוב סיפורים טובים באמת, שעושים להשם נחת ומקרבים את הסיבה האמיתית לכל העלילה האנושית הזאת- את הגאולה האמיתית והשלימה.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: פרפקט-סציו-ניסטית, עלות השחר, ברסלבית148 ועוד 56 משתמשים59 //
    54 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    ת.עקבי
    אז אולי נכון יותר לציין את זה כ'נגררת'? כלומר - סעיף שנדבק לעלילה ומכביד עליה מכיוון נוסף? כי...
  • 1K
    • ו
    טיול בחו"ל מסקנות מטיול האזרחות לאמריקה!!!
  • ו8 //
    • בשעה טומ"צ חזרנו מאמריקה ולהלן הרשמים:
    מצרפת למטה קובץ של התכניה שלנו לפני זה, מומלץ לקרוא קודם את זה ואח"כ את המסקנות...
    (אני חפרתי וחיפשתי כל כך הרבה לפני זה ואשמח שזה יעזור לאנשים שמתכננים לטוס גם...)
    מצרפת כמה תמונות/ ומפות שעזרו לנו. -גם בהודעה הבאה. אפשר עד 12 בהודעה.
    בשיטת התאם תמונה לנאמר...- לא הצלחתי להכניס את התמונות במיקום המתאים..

    • בדרך הלוך היה לנו עצירה של 4 שעות בצרפת- שארל דה גול. הסתובבנו בשדה (הענקקק) וגילינו שיש שם ממש בסוף (ZONE 3 / GATE L33 ) מתחם שרואים מאד קרוב המראות ונחיתות. עם ספות מנוחה. ממש יפה. בzone 3 בדרך לGATE יש מתחם קטן עם כמה מתקני משחק לילדים. (כמו פאזלים וכד')
    טסנו עם ילדים בחברת איירפראנס והביאו לתינוק דובי- שמיכי חמוד ואיכותי מתנה, וגם לילדים האחרים ערכת תעסוקה- ממש ברמה.

    קניתי והזמנתי מיליוןןן תעסוקה ומשחקים לדרך והבאתי מלטונין, כי כולם אמרו לי וואי על הטיסה הארוכה.
    ב"ה היה קלי קלות, הילדים היו עסוקים במסך שלפניהם (כמובן רק מה שאישרתי- איזה משחק או שתיים) וכמעט לא הייתי צריכה להשתמש בתעסוקה.
    בחזור (טיסה ישירה) הבאתי מלטונין - חצי כדור לגדול ורבע לקטנים, אחרי 10 דקות נרדמו וישנו יפה בערך 4 שעות.
    --------------------שבוע לפני זה ניסיתי בבית לתת להם באותו מינון כדי לראות שאין תופעות לוואי..)---------------

    • פילדלפיה- הגענו למטבעה (US MINT) ב16:14 ולא הסכימו להיכנס. הם אמרו שסוגרים ב16:30 ומ16:15 הכניסה נסגרת. בגוגל מפות ובאתר שלהם כתוב רק סגירה ב16:30 וזה היה ממש ממש מאכזב.
    • בליקווד יש חנות פיצה כשרה למהדרין (JH PIZZA) שיש שם פלייסמנטים- דפי צביעה וצבעים, היה חמוד. וסופר גדול (evergreen.)
    • חנויות בבורו פארק:
    • *בינגו- שזה כמו אושר עד, אבל כמובן באמריקה הכל יותר גדול ומעניין ויש יותר דברים..
    • *טארגט- Target – אמרו לי לפני זה שיש הרבה מה לקנות שם, תכל'ס לא התרגשתי בכללל.
    • * אמייזניג סייבינג- יש 2 סניפים.
    • יש חנות DOLLAR TREE בכתובת 6101 18th ave. מצאנו שם כל מיני שמונצעס ומזכרות. (היה קשה למצוא מתנות שיחלקו לחברים, למשל.)
    • על ה13TH AVE:
    • *TOYS 4YOU יש בקומה השניה מלאא דברים ב1.25 דולר. היה מלא דברים חמודים.
    • *חנות מתנות יותר לבית וכו'- לא משחקים THE CLOSEOUT CONNECTION- .
    • *חנות ממתקים - OH! NUTS. יש שם ממתקים מעניינים.
    • בטעות נקלענו ל- 16th ave ובערך בפינת 43 או 44 יש חנות של מתנות/ מכשירי כתיבה ומצאנו שם יחסית דברים יפים כמו מגנטים/ מחזיקי מפתחות.

    • אמריקן דרים      - לא היה לנו שווה בכלל את הכסף (מבורו פארק עלה לנו 95 דולר לצד- למיני וואן- 6 מקומות- הכל כלול- כולל מס גשרים. יחסית לדרייברים אחרים היה זול, נסענו עם חברת נהגים "אייזיקס" נהגים גויים- מהגרים זרים.)
    קניון ענק עם מלא חנויות יוקרתיות (לא היו ב"ה תמונות או מסכים נוראיים) יש פה ושם איזה מוצג מעניין/ מזרקות וכו.


    האטרקציות:

    הכל עולה בערך 25 דולר לבן אדם. ולא היה אפילו משהו אחד שהיה כל כך מלהיב שאמרנו ששווה לנו הכסף. – גם כי אם לא מבינים אנגלית ישר והפוך חבל לנסות, וגם כי רוב הדברים לא התאימו לגילאים שלנו (9 ומטה)

    מה שכן היה כבר יותר זול- זה הלונה פארק אבל שם היה אפשרי להיכנס רק עם סמרטפון כי התשלומים באפליקציה/ אונליין בלבד. וב"ה זה לא רלוונטי לנו.

    אם רוצים להגיע לחנות או אטרקציה ספציפית/ או סתם מחפשים מיקום – פזורים מכשירי מידע דיגיטליים שבקלות מראים את המסלול לכל מקום.

    בכל אופן מה עשינו:

    יש שם לשכור חיות נעות במחיר 10 דולר ל10 דקות (נתנו לנו 13 דקות) והילדים התחלקו בזה. (הסתפקו בסיבוב אחד סה"כ לכולם יחד)

    קנינו גלידה בטויס אר אס (7 דולר לכדור עם 1 תוספת)

    בטויסאר אס יש מגלשה , הקטנים פחדו הגדול נהנה. אבל יש שעות פתיחה: בין 1-2 בבוקר ובין 4-5 בצהריים (בימי שני-שישי)

    היה מעניין לראות את חנות הממתקים האגדית- 3 קומות.

    חנות "BILD A BEAR" שאפשר לבחור שם בד לדובי (החיצוני) והם ממלאים את הפנים- מעניין גם סתם לראות.

    בחנות של הלגו יש מכשיר שהופך מטבע של סנט לאליפסה עם לוגו . (עולה 1 דולר)

    ליד איזה אטרקציה "חשמלית" היה אפשר להציץ מלמטה וזה סקרן מאד את הילדים- צפו איזה רבע שעה, ליד זה יש ספסל שבינתיים ישבו ואכלנו משהו. (אפשר כמובן גם להיכנס בתשלום כפי שכתבתי למעלה..)

    אפשר לראות שם גלישה על שלג במתחם כזה. (אפשר כנ"ל...)

    אפשר לצפות על מתחם שמשחקים של מיני גולף. (אפשר כנ"ל...)



    • מוזיאון הילדים היהודי של חב"ד – מעניין מאד! חובה!!! היינו שם כמה שעות וזה היה בול מתאים לגילאים. יש שם הרבה מאד סרטונים/ שמע באנגלית , אבל על אף שהילדים לא מבינים מילה באנגלית היה להם מספיק מה לעשות שם.
    • בתשלום על כניסה למוזיאון מקבלים אפשרות להיכנס ל"סדנא"- או יצירה או סוג של הרצאה- הצגה על סת"ם. אנחנו היינו בשני- אני תרגמתי לילדים את מה שהוא סיפר ואח"כ עושים בית מזוזה- חוויה נחמדה.
    • יש תחנת רכבת –(KINGSTON AV) שממש צמודה למוזיאון.

    • המעבורת שנוסעת לסטייטן איילנד- FERRY :
    • *כמו שכתוב בהרבה אתרים- ניגש אלינו מישהו ושכנע ממש בגופו שבתשלום מועט הוא יעלה אותנו למקום הכי טוב. אבל שימו לב!- זה בחינם! גם המקום הכי טוב בחינם! לא ללכת איתו!.
    • * הכי מומלץ לעלות לקומה העליונה- יש גם מעלית- שם יש גם מרפסת ורואים מצוין. (בצד ימין כשעולים ממנהטן)
    • *רואים די מרחוק את פסל החירות אבל בשביל "לראות" ובשביל התמונות זה בהחלט סיפק אותנו.
    • *כשמגיעים- חייבים לרדת ולהיכנס שוב מכניסה אחרת- ההבדל בין הירידה לעליה הוא ממש דקות ספורות- אנחנו נעצרנו שם בתחנה- יש חנות עם מגנטים ומזכרות ועלינו על אחד אח"כ.

    • נסענו ברכבת- מבחינת הנסיעות- היה בסדר. היינו צריכים לשלם רק למבוגרים. (ילד בגיל 9 גם לא שילם) רק שהסתבכנו קצת עם המסלולים. צריך להכיר טוב את המפה. כמו"כ לפעמים עבדו רק המכשירים של הטעינה למי שיש כרטיס- לנו לא היה, השתמשנו בכרטיסי נייר, באחת הנסיעות המכונה לא עבדה למזומן, ובדיוק לא היה לנו אשראי- והם נתנו לנו להכנס בלי לשלם. מסקנה: לקחת גם אשראי לכל מקום... (כי אולי לא יהיה לכם את המזל שלנו...:)
    מסקנה כללית- אולי לכל טיול:

    אם אתם מדפיסים מפות מגוגל מפות תדפיסו מכל מקום שבמסלול – גם לכיוון הבית, כך שגם אם תשנו תכנית באמצע היום תדעו לאן לחזור. (אנחנו רצינו ללכת ממקום א' למקום ב' ומב' לבית. בסוף היינו רק בא' וממש התקשינו בחזור. זה לא בדיוק הפוך מהלוך!!!)
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: צופה מן הצד, נתנאל היוצר, כובע הנזיר ועוד 22 משתמשים25 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    ר.מ
    ואוווו את פשוט אלופה!! נתת כאן פירוט מושלם!!! עבודת נמלים כולל הסבר מפורט, היינו כמעט בכל מקום...
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה