איך מוצאים חברות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לי בעיה שלאחרונה התחילה להציק לי
אני נשואה כ 10 שנים, 4 ילדים
בתור בחורה הייתי חברותית באופן נורמלי - הייתי שייכת לקבוצה המובילה בכיתה, היו לי מספר חברות בקשר חביב, לא הייתי הטיפוס של קשרים עמוקים מדי
לאחר החתונה המשכתי לשמור על קשר עם 3-4 חברות, ולאט לאט, עם העומס בחיים - התדלדל הקשר, עד שבשנתיים האחרונות אני לא מרימה טלפון לחברות וגם הן כבר לא מחפשות אותי...
ממה שאני שומעת פה ושם - בינן לבין עצמן כן נותרו קשרים חמים, ואני לא ממש יודעת איך להיכנס חזרה לנישה הישנה

חוץ מזה, אני מוצאת את עצמי מעוניינת מאד לקשור קשרים עמוקים וחמים, אבל אין לי מושג - איך מוצאים את החברות המתאימות? ואיך יוצרים את הקשרים???

גם מבחינת שכנות - הקשר הוא ברמה של "שלום מה נשמע" עם חלק מהן, ועם חלק אחר קשר חביב יותר של מספר דקות שיחה בלובי או בדלת

אבל זה לא מספיק לי!

אני רוצה חברות ממש טובות, ואני לא טורחת להגדיר כאן למה הכוונה, אבל משיטוטים רבים בפורום מסתבר שיש כאן מספיק נשים שמבינות את כוונתי

אני מנסה להיות ממש נחמדה, שלחתי מספר פעמים מתנות ועוגות לשכנות שילדו, הצעתי עזרה בתחומים מסויימים אבל שום דבר לא התפתח למעבר לשכנות (בשורוק) נחמדת ואפרורית.

אשמח לכל עיצה ותובנה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
קודם כל - להתפלל.
דבר שני - אל תצפי שמשהו יתפתח מעצמו.. זו לא העוגה כמו ההתעניינות החביבה, שיתוף קליל ולאט לאט הכרות מעמיקה יותר
אבל צריך ס"ד עם מישהי שתהיה מעוניינת גם כן ותשמח לשתף פעולה, ולכן כתבתי להתפלל קודם כל.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
קודם כל - להתפלל.
דבר שני - אל תצפי שמשהו יתפתח מעצמו.. זו לא העוגה כמו ההתעניינות החביבה, שיתוף קליל ולאט לאט הכרות מעמיקה יותר
אבל צריך ס"ד עם מישהי שתהיה מעוניינת גם כן ותשמח לשתף פעולה, ולכן כתבתי להתפלל קודם כל.
בהצלחה!

תפילות זה באמת דבר ראשון, ותודה על התזכורת
מה שאני מחפשת כאן זה באמת טיפים של כל אחת כאן מהכיוון השני - מה את מחפשת בחברה? אילו צורות של התקרבות מוצאות חן בעינייך? טקטיות ולא מאיימות אבל מתקרבות מספיק? מה לא לעשות כדי לא להידחף בכח? וכו' וכו'
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני ישבתי הרבה בגינה עם הילדים. ונוצר שיח בין השכנות היום יש לי חברות טובות בין השכנות בבנין.
בשביל להתרגש עם מישהי, להתייעץ, לשתף. הן תמיד זמינות וגם אני להן. בבנין אנחנו ממש חבורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מגפה חמורה מזה עשרות שנים משתוללת בעולמנו.
מגפת "הלא רוצה".
אנשים מתחזקים אותה כשהם חושבים, מדברים, מתמקדים-
במה שהם אינם רוצים ומתפלאים מדוע הדבר מופיע שוב ושוב בחייהם.
אנחנו מקבלים את מחשבותינו ודיבורינו בצורת מציאות חיינו.
כשמתמקדים מאד במשהו, נותנים לו כוח והוא אכן קורה.
וזה ממש לא משנה אם את רוצה או לא רוצה את הדבר עליו את חושבת , מפחדת, מתלוננת, מתמקדת- יותר מכל.
מה שכתבו כאן לפניי- זה פלסטר.
מה שצריכה להשתנות זו הגישה.
אני לא מכירה אותך.
את כותבת שהיית מאד חברותית.
ייתכן שהפסקה קטנה אחרי נישואייך , גרמה לפחד הגדול מאיבוד חברות מה שגרם לו להתעצם ולהתרחש ביתר שאת. כי כידוע את אשר יגרתי בא לי. החיים מגישים לנו את מחשבותינו בצורת מציאות חיינו.
אז ככל שאת מתלוננת ומפחדת מכך, את מעצימה את העיניין וגורמת לו להיות יותר ויותר בר קיימא.
אז מה כן?
את אותה פונקצייה שכתבתי לך למעלה תשרתי לצרכייך.
תחשבי על מה את כן רוצה. תדמייני את עצמך מוקפת חברות. תרגישי טוב כלפי כל העניין של חברה וחברות. תהפכי את כל הרגשות השלילים שיש לך כלפי המצב לרגשות טובים שמחים וביטחון ודאי שיהיה מהפך לטובה.
והוא יהיה.
מבטיחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יש נשים שפחות צריכות את זה, כי ההתאווררות שלהן נעשית בתוך הבית או בתוך המשפחה.
או שיש להן חברות לעבודה שמעניקות להן את הרגשת החברה שהן צריכות.

נשמע שאת לא עובדת בחוץ, נכון?

בכל מקרה, תנסי להתחבר עם כאלו שיותר נוחות וזורמות ולא עם כאלו שלא משתפות פעולה כי זה סתם יצור תסכול.
ואני מבינה אותך מאד.
חברה זה צורך ממש ובסיסי.

וזה לא עוגה פה ושם, (שרק בשביל שתשלחי לי, אשמח להיות חברתך הטובה ביותר:)), אלא קשר יותר פעיל.
ומי שלא משתפת פעולה, אל תטריחי את עצמך בכיוון שלה.

פעם הייתי בבזאר שטראוס עם הבת שלי.
איזה ילדה ניגשה אליה ושאלה אותה: רוצה להיות חברה שלי?
והן התחברו באותה רבע שעה והיה להן נחמד.
חשבתי לעצמי שחבל שאנחנו המבוגרים לא יכולים לדבר ישירות..
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #11
יש נשים שפחות צריכות את זה, כי ההתאווררות שלהן נעשית בתוך הבית או בתוך המשפחה.
או שיש להן חברות לעבודה שמעניקות להן את הרגשת החברה שהן צריכות.

נשמע שאת לא עובדת בחוץ, נכון?

בכל מקרה, תנסי להתחבר עם כאלו שיותר נוחות וזורמות ולא עם כאלו שלא משתפות פעולה כי זה סתם יצור תסכול.
ואני מבינה אותך מאד.
חברה זה צורך ממש ובסיסי.

וזה לא עוגה פה ושם, (שרק בשביל שתשלחי לי, אשמח להיות חברתך הטובה ביותר:)), אלא קשר יותר פעיל.


דווקא עובדת
עם עוד 2 נשים חרדיות במשרד :)
ושוב - יש בינינו קשר מאד חמוד, מפטפטים ומספרים על הילדודס, אפילו קצת מחליפים מתכונים
אבל לדוגמא (רק דוגמא, כן? ) - החברות של גיסתי מגיעות לכל החתונות של האחים והאחיות שלה, ואצלי - לא הכיוון. מצד שני - גם אם אח של החברה מהעבודה מתחתן מחר, אין שום סיבה שאני אגיע, והיא ממש לא הזמינה אותי, אז שוב שאלת המליון - איך זה מתחיל??
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #13
לדעתי, כשבאים בגישה כזו להוטה
זה מרחיק חברות פוטנציאליות, אומרת מניסיון.
נשים שיותר מדי רוצות בקרבתי אני מוצאת את עצמי מסננת אותם בסינון אכזרי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני חושבת שאם את משתפת/מתייעצת עם מישהי אפילו בקושי קל ויומיומי-זה יוצר פתח לחברות. למשל את פוגשת שכנה ואז ככה זורקת לה-את שומעת, הבן שלי כך וכך, אני שוקלת טיפול רגשי...או למשל, הבת שלי טיפוס כך וכך, יש לך רעיון עבורה? או אולי לאו דווקא הילדים אלא עצה איך להכין דבר מה, כל אלה יוצרים יחסי שיתוף ומטבע הדברים כדרכן של נשים גם היא משתפת וכך לאט לאט יש פתח לחברות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
קודם כל, מחקתי משו מהתגובה שלי, תערכי גם.

איך זה מתחיל-
זה לא קורה ביום אחד. לי יש חברות שמגיעות לחתונות של אחים שלי כי פשוט לי שהן אמורות להגיע.
אני פשוט מביאה הזמנה ואומרת לה שיש לה לאן לצאת הערב, אבל בלי לחץ..
באמת חברה אחת בד"כ לא מגיעה,
אבל השאר כן באות.

לחתונה האחרונה שכחתי לעדכן חברת ילדות שלי, ואחכ היא התקשרה לאמא שלי לצורך אחר, והיתה מופתעת שאחותי התחתנה בלי שאזמין אותה..
ואין לנו היום כמעט קשר.

ואני גם מסוגלת להתקשר לחברה ולצנוח עליה לרבע שעה עם הילדים.
אם אני רואה שהיא לא ממש סובלת, אשאר מעבר לרבע שעה.
אני עצמי מציעה את החברות. אם משתפים פעולה אני ממשיכה,
אם אני רואה שלא נח ויש דיסטנס, אני מכבדת ונותנת את האפשרות לדחות בלי לומר 'לא' במפורש.

(אולי נקפוץ אלייך עם הילדים לרבע שעה? בעצם אני צריכה גם ללכת לחנות. אז אולי אקפוץ בפעם אחרת? אם היא לא רוצה שאקפוץ היא אומרת: אוי חבל אז אולי ביום אחר. אם היא רוצה היא אומרת: תלכי לחנות פעם אחרת).
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לדעתי, כשבאים בגישה כזו להוטה
זה מרחיק חברות פוטנציאליות, אומרת מניסיון.
נשים שיותר מדי רוצות בקרבתי אני מוצאת את עצמי מסננת אותם בסינון אכזרי...

מה ז"א גישה כזו להוטה?
זה לא שאני עכשיו מעוניינת להתחבר עם כל אחת וןאחת ברדיוס הקרוב והרחוק
אבל אם מישהי כן נראית לי בכיוון - זה מה ששאלתי, איך לעשות את זה בלי להתנפל יותר מדי? כדי שאם היא כמוך - היא לא תסנן אותי באכזריות (ציטוט ממך :))
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני חושבת שאם את משתפת/מתייעצת עם מישהי אפילו בקושי קל ויומיומי-זה יוצר פתח לחברות. למשל את פוגשת שכנה ואז ככה זורקת לה-את שומעת, הבן שלי כך וכך, אני שוקלת טיפול רגשי...או למשל, הבת שלי טיפוס כך וכך, יש לך רעיון עבורה? או אולי לאו דווקא הילדים אלא עצה איך להכין דבר מה, כל אלה יוצרים יחסי שיתוף ומטבע הדברים כדרכן של נשים גם היא משתפת וכך לאט לאט יש פתח לחברות.
לא תמיד.
השניה סיימתי טלפון עם אחת שכל פעם ממציאה סיבה כדי להתקשר אליי.
פעם היא ביקשה שבעלי ייעץ להם בשלום בית כי בעלה כזה וכזה והיא לא מדברת איתו יומיים, ואם נוכל להזמין אותם לסעודות שבת.
ואחכ קלטתי שלא כצעקתה.
הזמנו אותם לסעודה למרות שהיה לנו קשה באותו זמן,
ובסוף הילד שלה היה 'חולה' והיא לא יכלה להודיע קודם.
כל הסעודה כבר היתה מוכנה וערוכה, ובביהכ בעלה מודיע שבסוף לא יגיעו.
אז דנתי לכף זכות שהילד חולה, אבל אחכ קלטתי שהסגנון שלה קצת שונה משלי, ועושה לי חוסר רוגע להיות לידה ולהתחיל לייעץ לה כבקשתה.

אני מוכנה לתת לה חברות, אבל לא את מה שהיא מבקשת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נשמה הכל בידיים שלך תהיי נחמדה ויהיו נחמדים אליך ולאט לאט תרקמי קשרים חזקים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נראה לי ש @גליתש פתחה אשכול כזה לא מזמן,
לדעתיתחזוקה של הקשר צריכה ליות על בסיס קים- תחזקה, תרימי טלפון לחברה קימת כל יום שישי בבוקר- ששתיכן פנויות, בערבים, תרימי טלפון למזל"ט לימולדת,
לא שאני לא באותה סירה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
וואי מזדהה איתך..יש לי חברות להיי וביי וכן היינו מדברות על מלא דברים אבל ..יש לי קטע שממש קשה לי מחויבות..לא תמיד בא לי לדבר בטלפון..ולפעמים בא לי לדבר איתה..אז זה לא פייר שרק כשבא לי אני בקשר..קיצר ענין המחויבות קשה לי
כנראה אשאר לנצח זאבה בודדת:(
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה