עזרה איך עוזרים לילד שחווה התעללות בכיתה?

[RacheliArt]

בלי לקרוא את כל הכתוב,
לגבי ילד שמתעלל:
יש ילד שמתעלל סתם. קיים וודאי. יש לי הכבוד לגדל ילדה כזאת בביתי.
ושמחתי והודתי לגננת מאוד מאוד כשהיא שיתפה אותי בנעשה. אני הפסקתי את זה חד וחלק כולל בקשת סליחה ושיחות.
הבת שלי הציקה באופן חמור, מילולי, לילדה בגן (חובה). הגננת שיתפה אותי בשלב מתקדם. אני התקשרתי מייד לאמא של הילדה המוצקת, התנצלתי והבטחתי לטפל. הבת שלי היתה בתקופה רגילה לחלוטין. היא עוצמתית מאוד מחד וקשרי חברה אינם חשובים לה מאידך.

במידה ואני לא הייתי מטפלת (נניח תקופה קשה בבית וכדו') והטיפול של הגננת לא היה יעיל אני חושבת שעל האמא של הילדה המוצקת היתה החובה לטפל. ולבוא לבת שלי באיומים היא דרך לגיטימית מאוד לטעמי. מדברת לילד בשפתו חד וחלק.

וואו.
כל הכבוד לך על ההודאה.
אני חושבת שאת ראויה להערכה, לא כל אחת תודה ככה על גבי פורום ציבורי, גם באנונימיות, על דבר כזה.
ואני בטוחה שהילדה שלך מתוקה מאד בלי קשר.

 

[צפורן]

כל הכבוד ללילי על האומץ.
אני בטוחה שהבת שלך מתוקה, ולא בטוחה שהיא "מתעללת".
לי היה הכבוד להסביר לכמה מילדי, לפני שהיה להם יצר הטוב, שאין לפגוע בחברים.
לא כל ילד בגן חובה או בכתה ג' שמציק לחבר הוא "ילד מתעלל".
לילדים בגיל זה אין מספיק הבנה, והתפקיד שלנו הוא לחנך אותם.

כשמדובר על כתה ו' זה כבר משהו אחר.

 

[לילי 1]

וואו.
כל הכבוד לך על ההודאה.
אני חושבת שאת ראויה להערכה, לא כל אחת תודה ככה על גבי פורום ציבורי, גם באנונימיות, על דבר כזה.
ואני בטוחה שהילדה שלך מתוקה מאד בלי קשר.

אכן קשה לכתוב, אפילו ביני לבין עצמי (תודה על ההערכה),
אבל הגישה הזו של אין ילד רע וכו' כל כך חורה לי שאזרתי אומץ
זה בסיס להרבה מאוד מחוליי הדור המפונק והעטוף שלנו
(אם לא היה אנונימי היה אסור לי כלפי הילדה)

כל הכבוד ללילי על האומץ.
אני בטוחה שהבת שלך מתוקה, ולא בטוחה שהיא "מתעללת".
לי היה הכבוד להסביר לכמה מילדי, לפני שהיה להם יצר הטוב, שאין לפגוע בחברים.
לא כל ילד בגן חובה או בכתה ג' שמציק לחבר הוא "ילד מתעלל".
לילדים בגיל זה אין מספיק הבנה, והתפקיד שלנו הוא לחנך אותם.

כשמדובר על כתה ו' זה כבר משהו אחר.

מסכימה איתך שלא כל מציק הוא מתעלל
חושבת שככל שהילד גדל ה"יצר הרע" וה"הצקה" הופכת להיות יותר מתעללת ומקבלת יותר נפח של מערכת יחסים.
אני חושבת שזה מאותו מקור, אותו ילד מהגן שתלו את זה ביצר הרע, גוננו עליו (לא את, כן?) ותלו את ההתנהגות בתילי תילים של סיבות קש, כשיגיע לכתה ו' הוא כבר יהיה מקצוען
):

 

[צפורן]

לילי
מסכימה אתך מאד לגבי הגישה של "אין ילד רע".
לא רק שיש, אלא שעפ"י המקורות, לפני גיל מצוות, יש רק יצר רע.

מי יגונן על משהו שהוא תוצאה של יצר הרע? למה?
המגוננים הם אלו שלענ"ד מרחמים על אכזרי, בטענת "אין ילד רע, יש ילד שרע לו"
אולי הוא לא ילד רע, אבל הוא ודאי עושה מעשה רע, ומעשים רעים יש למנוע!

 

[אהרן שטיימן]

אבל הגישה הזו של אין ילד רע וכו' כל כך חורה לי שאזרתי אומץ
זה בסיס להרבה מאוד מחוליי הדור המפונק והעטוף שלנו

לילי
מסכימה אתך מאד לגבי הגישה של "אין ילד רע".
לא רק שיש, אלא שעפ"י המקורות, לפני גיל מצוות, יש רק יצר רע.

מי יגונן על משהו שהוא תוצאה של יצר הרע? למה?
המגוננים הם אלו שלענ"ד מרחמים על אכזרי, בטענת "אין ילד רע, יש ילד שרע לו"
אולי הוא לא ילד רע, אבל הוא ודאי עושה מעשה רע, ומעשים רעים יש למנוע!

* אציין כי הדברים שכתבתי גם בהודעה זו וגם בהודעה הקודמת - איך להתמודד..
עברו ביקורת של אבי שליט"א שהוא איש חינוך ותיק, והדברים נכתבים מניסיון ולא משליפה...
וזו גם הסיבה לכך שלקח לי זמן להגיב על הדברים...


יש כאן טעות אחת - אבל קריטית,
אני לא מצליח לצטט את ההודעות מדפים קודמים, אבל אם תעיינו, תראו שכתבתי 2 דברים שלכאורה סותרים אחד את השני,

כתבתי כי ילדים הם עם אכזר א. מכיון שיש להם רק יצר הרע, ב. עדיין הם לא פיתחו הבנה ורגש כלפי ההרגשה של מישהו אחר...ג. אין להם חשבונות של מה יאמרו וכדו', ומה שיש להם להגיד הם אומרים...

מצד שני כתבתי לגבי לצעוק בצורה חמורה על ילד מתעלל וכדו', שלפעמים כשלא יודעים מה באמת קורה עם הילד המתעלל, ייתכן שגם בזה המשפט של "אין ילד רע, יש ילד שרע לו", נכון..

ולכאורה הדברים סותרים,

אלא זאת כוונת הדברים,

אכן ילד מטבע ברייתו, מועד לפגיעה באחר 3 הסיבות שלעיל.., אבל המציאות מראה, שרוב הילדים אינם כאלה, ומסתבר שיש כמה סיבות לזה, אבל אחת מהם - כיון שהם גדלים באטמוספירה של מידות טובות וסובלנות, ואמרו כבר כמה גדולים - שמידות עוברות בתורשה...
ויש גם ילדים שבאופן טבעי יותר רגישים לזולת,
ואם רוב הילדים הם לא "מתעללים" להיכן נעלם המושג שילד הוא רע מעצם ברייתו? האם זה פסח עליהם??,

אלא שהכל מתחיל בחינוך כבר מינקות, וזה שילד יש לו רק יצר הרע, זה לא אומר שכל היום הוא עושה דברים רעים, כי אז, איך היינו חייבים לחנך את הילדים למצוות, מה אתה רוצה מהם? הוא "רע"..., אלא העניין הוא, שכשיש יצר הטוב הוא עוזר במלחמה מול היצר רע, אך כשאין יצר טוב, התפקיד של ההורים זה לחנך את הילד ובעצם להיות הגורם שנלחם עם היצר הרע, ולכן - טוב עשתה "לילי 1", שחינכה את ילדתה לא לפגוע... כי זה מה שיש לעשות,


אבל הגישה של "אין ילד רע, יש ילד שרע לו" אינה באה כדי לפטור את הילד מאחריות למעשיו או את ההורים והמחנכים מטיפול... וגם לא אמורה כלפי הילד, אלא כלפי הורים והמחנכים,

להיפך, זה בא לומר, אתה רואה שהילד שלך מתעלל?, תחנך אותו,
אבל אם אתה רואה שלמרות שהילד גדל בסביבה של מידות טובות וכו', ולמרות החינוך שלכם הוא עדיין מתעלל, במקום להזניח את המצב ולומר - מה יש לעשות - הוא "רע",
עליכם לומר לעצמכם, אולי באמת מציק משהו לילד? אולי באמת הוא לא כזה רע, אבל משהו מפריע לו, - זה יכול להיות קנאה, זה יכול להיות חוויות רגשיות שונות, פחדים ועוד..
ולא להשאיר את המצב כמות שהוא או לחילופין לצעוק על הילד שהוא רע, כי אז הסיכוי שגם אם עד עכשיו הוא לא היה רע, הוא אכן יהיה כזה!!!
(כמו שאסור לומר לילד שמדמיין כל מיני דברים - וזה יכול להיות אפי בגיל 11, שהוא שקרן, כי הוא לא שקרן, רק מדומיין, ואם אתם תגידו לו שבהוא שקרן, אז הוא אכן יהיה כזה (חיים ולדר))

אלא פשוט לקחת את העניינים לידיים ולטפל במה שצריך לטפל, במקום לטמון את הראש בחול ולהגיד - מה לעשות -זה ילדים... הם רעים... או כמו שכתבתי - לומר שהם שהם רעים, שאז זה הכי גרוע,
אפשר לומר שהמעשה הוא רע, אך חלילה לומר לילד שהוא רע..

 

[צפורן]

אבל אם אתה רואה שלמרות שהילד גדל בסביבה של מידות טובות וכו', ולמרות החינוך שלכם הוא עדיין מתעלל, במקום להזניח את המצב ולומר - מה יש לעשות - הוא "רע",
עליכם לומר לעצמכם, אולי באמת מציק משהו לילד? אולי באמת הוא לא כזה רע, אבל משהו מפריע לו, - זה יכול להיות קנאה, זה יכול להיות חוויות רגשיות שונות, פחדים ועוד..
ולא להשאיר את המצב כמות שהוא או לחילופין לצעוק על הילד שהוא רע, כי אז הסיכוי שגם אם עד עכשיו הוא לא היה רע, הוא אכן יהיה כזה!!!
(כמו שאסור לומר לילד שמדמיין כל מיני דברים - וזה יכול להיות אפי בגיל 11, שהוא שקרן, כי הוא לא שקרן, רק מדומיין, ואם אתם תגידו לו שבהוא שקרן, אז הוא אכן יהיה כזה (חיים ולדר))

אלא פשוט לקחת את העניינים לידיים ולטפל במה שצריך לטפל, במקום לטמון את הראש בחול ולהגיד - מה לעשות -זה ילדים... הם רעים... או כמו שכתבתי - לומר שהם שהם רעים, שאז זה הכי גרוע,
אפשר לומר שהמעשה הוא רע, אך חלילה לומר לילד שהוא רע..

ילד שנכנע ליצר הרע, לא הופך להיות "ילד רע".
ולא תמיד זה גם ילד שרע לו.
לפעמים הוא סתם לא חושב, או חושב שזה מצחיק, או נסחף אחרי חבר "רע".
בקיצור, לא צריך להגיד שהוא רע, ולא להגיד שרע לו. צריך רק להבהיר לו שהמעשה הוא רע, ולוודא שלא יחזור עליו.

 

[אהרן שטיימן]

ילד שנכנע ליצר הרע, לא הופך להיות "ילד רע".
ולא תמיד זה גם ילד שרע לו.
לפעמים הוא סתם לא חושב, או חושב שזה מצחיק, או נסחף אחרי חבר "רע".
בקיצור, לא צריך להגיד שהוא רע, ולא להגיד שרע לו. צריך רק להבהיר לו שהמעשה הוא רע, ולוודא שלא יחזור עליו.

מסכים, עם הערה...

ודאי שבשלב ראשוני, צריך להבהיר לילד בצורה חד משמעית שאסור לעשות כאלו דברים, ושאתם לא מסכימים שדברים כאלה יקרו, אפשר לאיים בעונש, ואפשר גם לנסות לספר לו מה עובר על ילד שכך עושים לו וכו', ושזה עבירה,
ושאתם בטוחים שהוא לא מתכוין להרע אלא כמו שציינתם - הוא חושב שזה מצחיק או שבכלל לא חושב...,
בשלב אח"כ אם לא הועיל השלב הקודם, אפשר כבר להעניש, ולכעוס על הילד (כעס הפנים...), ועוד...
אבל אם אנחנו רואים שזה חוזר על עצמו וגם עונשים לא עוזרים, צריך לבדוק אם לא רע לו...

זה לא מילה גסה לומר שיש ילדים שרע להם, זה קורה, מה לעשות?!

אבל זה נכון שזה לא מה שתמיד, ולכן יש כמה שלבים איך לפעול...

אבל כל זה, מדובר כשההורים משתפים פעולה,
אך גם זה לא תמיד קורה,
ולכן צריך להפעיל הרבה שיקול דעת איך לנהוג מול ילד המתעלל בילד שלך, ולא לשלוף מהבטן...
שוב, מהסיבות שהוזכרו, 1, כדי לא לעשות יותר גרוע. 2. להבין מה ההשלכות על הילד המתעלל, האם באמת הוא רע שמתעלל, או פשוט לא חושב, או שבאמת...רע לו... ולפי זה להתאים תגובות....

 

[צפורן]

אבל אם אנחנו רואים שזה חוזר על עצמו וגם עונשים לא עוזרים, צריך לבדוק אם לא רע לו...

זה לא מילה גסה לומר שיש ילדים שרע להם, זה קורה, מה לעשות?!

מסכימה עם כל מה שכתבת, בצורה יפה ומפורטת, וגם עם שתי שורות אלו.
ובכל זאת, דווקא מנקודת מבט של הורים לילד מציק/פוגע אני חושבת:
א. שתמיד צריך לבדוק שטוב לילד שלך, גם אם אין תלונות שהוא מציק.
ב. שילד צריך לדעת שהעולם אינו הפקר, וגם אם משהו מציק לו, אין לו רשות להציק לאחרים.
כאשר מקפידים על הנ"ל, הסיכוי שילד שהציק בגן חובה ימשיך להציק בכתה ו' קטן משמעותית.

 

[במקום שאין אנשים ;)]

הייתי עדה לשני סיפורים של התעללות.
במקרה הראשון, ילד עבר התעללות קבועה על ידי ילד מכיתה גוהה יותר, שנסע איתו בהסעה.
באחד הימים האמא הגיעה לתחנת ההמתנה. היא אמרה לילד הפוגע: מהיום, אם אני אשמע שנגעת בילד שלי, יהיה לך עסק איתי! הילד ניסה להכחיש, לדבר, ובכל פעם האמא חזרה על המשפט.
הילד הפסיק להתקרב אליו. אבל ילד מתעלל לא מפסיק. הוא פשוט שלח אחרים.
במקרה זה, היו לילד הורים שכאילו שיתפו פעולה. ולמה כאילו? משום שכשהאם התלוננה בפניהם, הוא תמיד חזר עם ממתק, סליחה, וכו', ו-- התעללות. כך שלמרות הרצון הטוב - ההתעללות לא פסקה, כל עוד הילד לא חשב שיש לו ממה לחשוש.
במקרה השני, מלמד בחידר זיהה ילד שמתעללים בו באופן קבוע.
הוא קרא לילד והסביר לו, שבכל פעם שמתעללים בו, מילולית או פיזית, הוא יאמר: לא נוח לי שעושים לי כך, אני לא אוהב שמדברם אלי כך וכו'.
הוא ביקש מהילד, שאם זה לא עוזר - יפנה למלמד.
הילד היה ממושמע. הוא התחיל לומר כך, בגיבוי מלא של המלמד.
לקראת אמצע השנה, היה שם ילד פרח. מקובל חברתית, שמח ולומד.
זה אולי נשמע מידי הפי אנד, אבל כשיש גיבוי וכוח מצד הצוות, יש לזה סיכוי.
הורים יקרים, נצלו את תחילת השנה, יש מלמד חדש, צוות חדש - גם אם בשנה קודמת לא היה שיתוף פעולה, יש לזה סיכוי השנה!
רוב נחת.

 

[לילי 1]

שילד צריך לדעת שהעולם אינו הפקר, וגם אם משהו מציק לו, אין לו רשות להציק לאחרים.

בדיוק!
(וגם למבוגרים כדאי לדעת את אותו דבר אבל לא זה הנושא פה)

 

[progitm]

שמסבירים שמי שפוגע בד"כ ילד סובל בעצמו,

א. לא בטוח, לפעמים יש ילדים יותר חזקים באופי שלא מבינים מה הם מעוללים לילדים אחרים בהתנהגות הזו , וצריך להסביר וללמד אותם.

ב. גם אם כן את לא יכולה להסכים שהבן שלך יהפוך לילד מתעלל בעצמו כי יעשו אתו לילד שסובל הווי אומר מעגל שאינו נגמר.

ג. גם אם זה ילד סובל אם כל הזמן יצדיקו את הסבל שלו ולא יצפו ממנו כי יש סיבה למה הוא כזה, לעולם הוא לא יצליח לצמוח ולהתקדם מעבר וסביר להניח שיגדל כילד נכשל, ילד שמצפים ממנו (אני מדברת על צפיות סטנדרטיות) יצליח ליישם מאשר ילד שכל הזמן נותנים לו להתנהג כאהבת נפשו.

ד. אם זה באמת ילד ממשפחה אומללה (ואין עם מי לדבר) אז פשוט להגיד לבנך שירחם עליו ולהגיד לו עד כמה הילד הזה מקנא בו וכמה לילד הזה קשה בחיים. (כמובן רק אם זו פגיעה נקודתית מאותו הילד אם זה משהו שסוחף הרבה ילדים וזה מתחיל להיות פגיעה כיתתית לא לוותר פשוט להתקיף מהצוות במוסד + דיבור עם ההורים + דיבור עם הילד)

ה. וכמו שכתבתי - לפעמים לילד שנפגע חסר בטחון וחסרות כמה מיומנויות ולכן הוא מושך לעברו פגיעות שכאלו אז כדאי גם לזה לשים לב , ואם צריך לטפל (בד"כ אם זו פגיעה ממשהו אחד לא אבל אם זה דבר שחוזר על עצמו מהרבה כיוונים אז שווה לבדוק)

 

[אהרן שטיימן]

שמסבירים שמי שפוגע בד"כ ילד סובל בעצמו,

א. לא בטוח, לפעמים יש ילדים יותר חזקים באופי שלא מבינים מה הם מעוללים לילדים אחרים בהתנהגות הזו , וצריך להסביר וללמד אותם.

ב. גם אם כן את לא יכולה להסכים שהבן שלך יהפוך לילד מתעלל בעצמו כי יעשו אתו לילד שסובל הווי אומר מעגל שאינו נגמר.

ודאי שבשלב ראשוני, צריך להבהיר לילד בצורה חד משמעית שאסור לעשות כאלו דברים, ושאתם לא מסכימים שדברים כאלה יקרו, אפשר לאיים בעונש, ואפשר גם לנסות לספר לו מה עובר על ילד שכך עושים לו וכו', ושזה עבירה,
ושאתם בטוחים שהוא לא מתכוין להרע אלא כמו שציינתם - הוא חושב שזה מצחיק או שבכלל לא חושב...,
בשלב אח"כ אם לא הועיל השלב הקודם, אפשר כבר להעניש, ולכעוס על הילד (כעס הפנים...), ועוד...
אבל אם אנחנו רואים שזה חוזר על עצמו וגם עונשים לא עוזרים, צריך לבדוק אם לא רע לו...

זה לא מילה גסה לומר שיש ילדים שרע להם, זה קורה, מה לעשות?!

אבל זה נכון שזה לא מה שתמיד, ולכן יש כמה שלבים איך לפעול...

ג. גם אם זה ילד סובל אם כל הזמן יצדיקו את הסבל שלו ולא יצפו ממנו כי יש סיבה למה הוא כזה, לעולם הוא לא יצליח לצמוח ולהתקדם מעבר וסביר להניח שיגדל כילד נכשל, ילד שמצפים ממנו (אני מדברת על צפיות סטנדרטיות) יצליח ליישם מאשר ילד שכל הזמן נותנים לו להתנהג כאהבת נפשו.

אבל הגישה של "אין ילד רע, יש ילד שרע לו" אינה באה כדי לפטור את הילד מאחריות למעשיו או את ההורים והמחנכים מטיפול... וגם לא אמורה כלפי הילד, אלא כלפי הורים והמחנכים,

להיפך, זה בא לומר, אתה רואה שהילד שלך מתעלל?, תחנך אותו,
אבל אם אתה רואה שלמרות שהילד גדל בסביבה של מידות טובות וכו', ולמרות החינוך שלכם הוא עדיין מתעלל, במקום להזניח את המצב ולומר - מה יש לעשות - הוא "רע",
עליכם לומר לעצמכם, אולי באמת מציק משהו לילד? אולי באמת הוא לא כזה רע, אבל משהו מפריע לו, - זה יכול להיות קנאה, זה יכול להיות חוויות רגשיות שונות, פחדים ועוד..
ולא להשאיר את המצב כמות שהוא או לחילופין לצעוק על הילד שהוא רע, כי אז הסיכוי שגם אם עד עכשיו הוא לא היה רע, הוא אכן יהיה כזה!!!
(כמו שאסור לומר לילד שמדמיין כל מיני דברים - וזה יכול להיות אפי בגיל 11, שהוא שקרן, כי הוא לא שקרן, רק מדומיין, ואם אתם תגידו לו שבהוא שקרן, אז הוא אכן יהיה כזה (חיים ולדר))

אלא פשוט לקחת את העניינים לידיים ולטפל במה שצריך לטפל, במקום לטמון את הראש בחול ולהגיד - מה לעשות -זה ילדים... הם רעים... או כמו שכתבתי - לומר שהם שהם רעים, שאז זה הכי גרוע,
אפשר לומר שהמעשה הוא רע, אך חלילה לומר לילד שהוא רע..

 

[קס33]

הרבה זמן חיפשתי האשכול הזה, כי רציתי להגיד לכם תודה ענקית ובפרט למרחבית שכתבה: במקרה כזה הרבה יותר יעיל אם שייך לקרב את הילד הפוגע, להזמין אותו, לכבד אותו, לתת לו מחמאות וכדו'. כך יש סיכוי שיפסיק לזלזל. בעוד שכל מאבק יגרום למאבק נוסף מצידו - סמוי יותר. וכמו שקרה עד עכשיו - האלימות הפיזית התחלפה במשהו שפחות אפשר להילחם בו.
יש לי בן 8 מקובל בכתה ומאוד מוכשר יום אחד הכל התהפך, החברים התחילו להציק מילולית ואחרי כמה ימים גם פיזית, הוא חזר הביתה בלי כפתורים בחולצה וממש חבלות, לא היה אפשרות לדבר עם המלמד כי הוא היה בחו"ל, והמנהל יותר טוב לא להתחיל איתו , ההורים מאותו שכונה ובית כנסת ככה שמאוד לא נעים להתחיל מי צודק וכ'ו. אז שקלתי מה הכי פשוט לעשות כדי לעזור לו. ניסיתי להזמין את הילד שהכי הציק, יום אחרי עוד ילד, ככה במשך שבוע כל הילדים "הרעים", בהתחלה לא רצו לשמעו ממנו, מה פתאום לבוא עליך בבית?! מסריח אצלכם וכ'ו, ככה התסיסו את הכתה שאוי ואבוי אם משהו יעז ללכת לבית של בני... אחרי יומיים מתקשר הילד הראשון שהוא רוצה לבוא וככה יום אחרי יום החברים שלו ביקרו, הוא נתן להם ממתקים ומשחקים שווים לשחק, ופלא פלאים הסיפור נגמר והוא ילד חדש!
בזכות ההשראה שלכם, תודה.
באו נשים האיומים והמכות בצד, ככה לא מתנהג יהודי.