מנסיון הצוות מאוד רוצה בשיתוף פעולה אני יודע מכמה סיפורים וכמה וכמה מוסדות אולי אתה מדבר על מוסד מיושן וכד' בכל המוסדות היום יש הקשבה ורצון להקשיב ולרצות את ההורים!!!!
כנראה לא הובנתי נכון,
ודאי שדבר ראשון זה לדבר עם הצוות החינוכי,
אך 1. לא בזה מסתיים הסיפור מהצד של ההורים.
2. לא תמיד זה באמת עוזר, ולא תמיד יש שיתוף פעולה (במילים כן, במעשים פחות),
כדי שיובן הכיוון שלי, אני אצטט פה את מה שכתבתי לפותח/ת האשכול באישי, עם קצת השמטות...
קודם כל, כמו שרבים ציינו באשכול, אין מצב להשאיר את העניין ללא טיפול, זה צלקות לכל החיים ועלול להשפיע על הרבה תחומים. ועצם זה ששאלתם את השאלה - מראה שאכן זה עומד בראש שלכם...
אני לא מכיר את המקרה הזה ספציפית, וחסרים כמה פרטים לתמונה הכוללת
1. איך הוא מבחינה לימודית
2. האם יש לו חברים.
ועוד...
אבל אוכל לתת לכם את הרעיון של הדברים,
אכתוב מה כן לעשות ואח"כ מה לא...
קודם כל ישנם 2 דברים שחייבים לעשות ללא קשר לילד,
1. השלב הראשון - זה לדבר עם הצוות, - ואת זה עשיתם,
2. לדבר עם הורי הילד המתעלל, ולהסביר להם לא בצורה מאשימה, אלא להציג את הנתונים, ולבקש מהם לעזור בעניין, אפשר גם לומר להם בפירוש, שאתם מבינים שיכול להיות שהילד עובר קשיים, אבל לומר באסרטיביות שהם חייבים לעצור את זה, לא רק לטובת הילד שלכם, אלא גם שלהם!!!, במידה ואחרי זה עיין לא משתנים דברים, אפשר כבר לדבר איתם בצורה יותר תקיפה ולדרוש מהם לעצור את הילד ובמידת הצורך לטפל בו..
הבעיה הגדולה - לא תמיד לדבר עם ההורים באמת עוזר מכל מיני סיבות, ואין כאן המקום לפורטן...
מה עושים עם הילד -
הרבה מאוד תלוי בסגנון שלכם ההורים ושל הילד,
1. הילד חייב לקבל מכם בבית הכלה והבנה, וכמובן חום וכו'... כמו שכתבו, מותר לכם לומר לילד שהמתעלל מקנא בו
והוא עצמו מסכן, נראה לי שרוב הילדים זה לא באמת עוזר, ואז צריך לומר - כמה שהוא רשע, ואתם חושבים שהילד שלכם צודק וכו' וכו' כמובן עם המון חיזוקים חיוביים על התכונות שבו ועוד...
2. טיפול רגשי, שמטרתו, א. אינטלגנציה רגשית, - שידע להבין מה הוא מרגיש עם עצמו, ב. ללמד אותו דרכים להתמודד מול המצב, הן מול המתעלל והן בתוך עצמו, וכאן גם נכנס הנושא שרבים כתבו - ייתכן שהוא מושך את הפגיעות אליו, הן ע"י שמראה שהוא נפגע, ואז זה מושך אליו עוד אש, והן לבדוק האם באמת הוא לא קצת גורם לעצמו את זה בדרכים אחרות, כגון להתגרות או לא לשמור מספיק מרחק ממנו, להוציא לו את העיניים ועוד.. ג. הכלה ופריקה...
ואחלק את זה לשני חלקים.
א. טיפול רגשי מקצועי אצל מטפל מוסמך, ב. חונכות רגשית (אם צריך - אז גם לימודית) אצל חונך בעל ניסיון שיש לו הבנה בנפש הילד, ויוכל גם לדבר אתו על דברים שלא תמיד הוא ידבר איתכם ההורים, וגם יוכל לעזור לו בהתמודדות החברתית הן בעצות והדרכה והן בחיזוקים חיוביים.
מה לא לעשות...
1. לא ישר להאשים את הילד במצב, גם אם אתם חושבים שזה כך, רק על ידי שיחה רגועה במצב טוב לא כשהוא בוכה, אפשר לשוחח איתו ולכוון אותו בשאלות - למה אתה חושב שהמתעלל עושה את זה? מה אתה חושב שאפשר לעשות, - אבל כמו שכתבתי זה תלוי בסגנון ההורים והילד, ואם אתם לא מצליחים לעשות את זה - תשאירו את העבודה לחונך או למטפל רגשי...
2. לא להילחם עם הצוות החינוכי בשום אופן, אפשר לבקש ולדרוש באסרטיביות, אבל לא לאיים ולבוא לחדר מורים ולרוח עליו שם, - זה רק יעשה יותר גרוע...
3. לא להעביר ת"ת כל כך מהר, לפעמים עד שהילד לא יודע איך להתמודד - עדיף לא להעביר אותו, מכיון שפעמים רבות זה יימשך גם בת"ת השני, הן בגלל שאולי באמת הוא מושך את זה אליו, והן מכיון שהוא יכול להגיע כבר בלי ביטחון עצמי ואף למטה
ואז בוודאי שזה ימשוך אליו אש...
מעבר ת"ת - רק אחרי שמיציתם את כל מה שאפשר והילד כבר במצב שהוא מבין ויודע איך צריך ואפשר להתמודד, ואם אם הוא לא מצליח איפה שהוא עכשיו - אז להעביר ושיתחיל דף חדש...
שוב, אני לא מכיר את פרטי המקרה עד הסוף, וייתכן שבאמת צריך עכשיו להעביר, אך רציתי לתת כיוון...
- זכור לי שישנה עצה של חיים ולדר, אני לא בטוח במאה אחוז שזה בדיוק מה שהוא אמר, אבל זה כיוון הדברים - שזה לבא לילד המתעלל ולומר לו שאתם לא מסכימים שזה יימשך, ושאם עוד פעם זה קורה, אתם תגיעו לכיתה ומול כל הכיתה והמלמד אתם תצעקו עליו וכו'.. וכמובן - רק לאיים ולא לבצע...
אין לי ניסיון עם העצה הזו, אבל אני קצת חושש ממנה, כי לדעתי - לפעמים זה באמת יכול רק להתסיס את כל הכיתה נגד הילד...
והדבר שבטוח הכי עוזר - ובלי זה שום דבר לא יעזור - המון המון תפילות ודמעות על הילד!!!
הנושאים החמים
