אלול, זה הזמן להתקרב / קפה עילית

  • הוסף לסימניות
  • #21
משום מה במשרדי הפרסום החרדיים, מרגישים שכדי להצדיק את קיומם,
צריכים להטיף בשער.
לא הכל צריך להיות עם מקורות בחז"ל ובמעגל השנה.
מותר לשבת על כוס קפה בלי קשר לאלול.
את אלול תשאירו להרצאות, שמועסים, ולמגידי מישרים.
תנו לנו לקנות קפה מעילית, ואלול ממקורות שיסודתם בההרי קודש,
אין צורך בערבוב הזה, מיותר והורס את ניחוח הקפה, ועוד יותר את ניחוח אלול.
משום מה, ההקשרים הדתיים, לשיווק מוצרים גשמיים
מריחים לי, במחילה, דאודוראנט על גוף מזיע.....:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הארט קצת סטה מהמסלול אבל הקונספט מדהים.

יש לי רק הערה קטנה, והיא, שכמדומני אי-אפשר להפוך את הקפה לבית-קפה רק בקמפיין נקודתי. אם כבר, שיהיה קונספט לאורך הקפה, ולא לחודש אחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני לא מבינה בפרסום, ומבינה טיפה בעיצוב, ומודעה כזו אפילו בתור ש.ב לא היתה עוברת... איך מוציאים כאלה ביצועים מהמשרדים הגדולים??
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לא רואה שום בעיה בלנצל את חודש אלול שמיועד מלכתחילה לקירוב לבבות, לצאת בקמפיין מקַרב לבבות על כוס קפה, ובעיקר, לפתור קונפליקטים!

איך נהג הרב פישר זצ"ל לומר? "הגן עדן שלי זה גמרא, כוס קפה וסיגריה", אז גם הוא הוריד את ה'גן עדן' נמוך? ההיפך! כוס הקפה הופך את מה שאתה עושה לחוויה עמוקה, מקרבת ועוצמתית יותר.

צאו מהקוביה, זה אחד הקמפיינים המקסימים והמדוברים לאחרונה, ולא אני זה שאומר את זה. עיינו בביקורת העיתונות ותתרשמו.

אך הבהרה קטנה, הקונספט של "שבו על כוס קפה" הוא קונספט כללי של קפה נמס - עלית בכל המגזרים, ועשו בו שימוש מצוין גם במגזר הדתי. הפעם תרגמנו את זה למגזר, לדעתי הענייה בצורה נכונה.


--
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י איש קטן;1067832:
לא רואה שום בעיה בלנצל את חודש אלול שמיועד מלכתחילה לקירוב לבבות, לצאת בקמפיין מקַרב לבבות על כוס קפה.

איך נהג הרב פישר זצ"ל לומר? "הגן עדן שלי זה גמרא, כוס קפה וסיגריה", אז גם הוא הוריד את ה'גן עדן' נמוך? ההיפך! כוס הקפה הופך את מה שאתה עושה לחוויה עמוקה, מקרבת ועוצמתית יותר.

צאו מהקוביה, זה אחד הקמפיינים המקסימים והמדוברים לאחרונה, ולא אני זה שאומר את זה. עיינו בביקורת העיתונות ותתרשמו.

אך הבהרה קטנה, הקונספט של "שבו על כוס קפה" הוא קונספט כללי של קפה נמס - עלית בכל המגזרים, ועשו בו שימוש מצוין גם במגזר הדתי. הפעם תרגמנו את זה למגזר, לדעתי הענייה בצורה נכונה.


--

1. ברוכים הבאים!! היה שווה כל הקמפיין של עלית כדי שתקפוץ לביקור בפרוג...
2. לגופו של עניין, אני לא רואה כאן כלל עניין של ניצול, אלא עניין של אילוץ. המידות לא תפורות על הפציינט.
3. זה נכון, שכוס קפה יכול לספר לנו על איזה תענוג עלום, אבל בכל זאת בקונספט, לא מדבר כמו שצריך. אני הבנתי שמדובר פה באיזה קונפליקט "אלולי" שהיה צורך לשכך...
4. עם כל זה שמדובר בסלוגן כללי של עלית, יכלנו להתאים אותו יותר למסר ולויז'ואל של הקהל יעד, שידר כמו שצריך. [לדוגמא, אם היינו הולכים על כיון "לא מבינים את התוספת? - שבו על כוס קפה", ככה משהו שיתאים לתחילת הזמן האלולי]. ולא כשהצופים עומדים מהצד מבולבלים ולא יודעים מאיפה נפלה עליהם פרסומת מימים אחרים וממחוזות אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
קמפיין מעורר בחילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י pr;1067865:
קמפיין מעורר בחילה.


אולי מתוך הבחילה הוא יצר הזדמנות שתעברי על המודעה :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י סתם;1069178:
אולי מתוך הבחילה הוא יצר הזדמנות שתעברי על המודעה :eek:

קודם עוברים על המודעה, הבחילה היא תוצאה ולא להפך :)
מותר לחשוב שיש דבר כזה קמפיין לא מוצלח...
גם אם יצר אותו משרד פרסום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אני רק לא מבינה מה רע במשפט ,שלי עלה מייד עם הצצצה במודעה-אלול זה הזמן להתעורר, מה הקשר הלהתקרב?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לפני כמה שנים גייסו את הקפה השחור (של חברה אחרת) כדי להעיר אותנו לסליחות, יש מצב שזה סוג של חיקוי (עלוב) ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י קליגרף B;1069204:
לפני כמה שנים גייסו את הקפה השחור (של חברה אחרת) כדי להעיר אותנו לסליחות, יש מצב שזה סוג של חיקוי (עלוב) ?
בהחלט מיד נזכרתי על המודעה של אז אבל כאן זה באמת חיקוי לא מוצלח
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני מפגר? דווקא מאוד אהבתי את הקמפיין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י נוש;1067747:
משום מה במשרדי הפרסום החרדיים, מרגישים שכדי להצדיק את קיומם,
צריכים להטיף בשער.
לא הכל צריך להיות עם מקורות בחז"ל ובמעגל השנה.
מותר לשבת על כוס קפה בלי קשר לאלול.
את אלול תשאירו להרצאות, שמועסים, ולמגידי מישרים.
תנו לנו לקנות קפה מעילית, ואלול ממקורות שיסודתם בההרי קודש,
אין צורך בערבוב הזה, מיותר והורס את ניחוח הקפה, ועוד יותר את ניחוח אלול.
משום מה, ההקשרים הדתיים, לשיווק מוצרים גשמיים
מריחים לי, במחילה, דאודוראנט על גוף מזיע.....:(

נכתב ע"י איש קטן;1067832:
לא רואה שום בעיה בלנצל את חודש אלול שמיועד מלכתחילה לקירוב לבבות, לצאת בקמפיין מקַרב לבבות על כוס קפה, ובעיקר, לפתור קונפליקטים!

איך נהג הרב פישר זצ"ל לומר? "הגן עדן שלי זה גמרא, כוס קפה וסיגריה", אז גם הוא הוריד את ה'גן עדן' נמוך? ההיפך! כוס הקפה הופך את מה שאתה עושה לחוויה עמוקה, מקרבת ועוצמתית יותר.

צאו מהקוביה, זה אחד הקמפיינים המקסימים והמדוברים לאחרונה, ולא אני זה שאומר את זה. עיינו בביקורת העיתונות ותתרשמו.

--

אני דווקא אהבתי את המודעה, אבל עדיין חושב, שלחבר לקונוטציה של אלול בפרסום כזה, הוא גרוע, וממש לא טוב...

אין עניין לחבר את אלול לקפה, אולי בקונוטציה אחרת של 5 לפנות בוקר עם הקפה של עלית והסיגריה בזריחה המדממת, אבל לא כמו במודעות כרגע..

ואל תביא אף פעם לראיה את ביקורת העיתונות ה"מושלמת" שלנו שתלויה בחסדי מנהלי המדיה של המשרדים ולא קשורה כלל למקצועיות הפרסום, וד"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא ירדתי לעומק הקמפיין ברפרופי על העיתון.

אך הויז'ואל משך את עיני. בהחלט ביצוע מעניין, גם אם המסר משהו מאולץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ויזואל גרוע לא מענין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

  • תודה
Reactions: יהודי קטן1 //
100 תגובות
שיתוף - לביקורת פיצוץ מבוקר
ב"ה

כולם בבית. אי אפשר לצאת.
(בדיוק עכשיו התחשק לי לצאת לקנות נעליים.
חבל שדווקא היום אין טילים עם משלוח עד הבית.)

גם בלי מלחמה, מציאות כזו יוצרת מתיחות.
אנשים לא אוהבים שינויים בשגרה.
(כולל אלה שבחיים לא קמו לפני עשר,
פתאום מתגעגעים לזריחה במשרד.)

הרחובות שקטים. הבתים, פחות.
והתחושה? חנק.
לא בגלל הקירות, אלא בגלל שאין ברירה.
(נכון, גם קודם לא יצאנו,
אבל לפחות ידענו שאנחנו יכולים לא לצאת!)

כשכולנו סגורים יחד, כל אחד מגיב אחרת:
אחד שותק, אחד רותח,
אחת מתכנסת, אחת מתעצבנת,
ואני? אני מדברת עם הקירות.
הם היחידים שלא עונים לי.

המתח באוויר.
וגם ברצפה.
ובעיקר במקרר.
(שנפתח כל חמש דקות כדי לוודא
ששום דבר חדש לא הופיע שם מאז הפעם הקודמת.)

כשהמצב רגיש, והלבבות דרוכים,
לא זה הזמן להסביר מי צודק.
(ספוילר: אף אחד לא.)
זה לא הזמן לריב.
זה בדיוק הזמן
לשכוח למה רבנו מלכתחילה.

ומה כשלא מצליחים לשמור על שקט?
כשהטונים עולים והחביתה נזרקת?
לפעמים צריך פשוט לעצור.
או לשים אוזניות.
או לעבור לגור במרפסת (אם יש).

להבין את המצב –
זה לזכור שלא הכל אישי.
(גם אם הילד אמר לי "אמא את תמיד צורחת",
כשבסך הכול לחשתי "תוריד את הרגליים מהשולחן".)

זה הזמן לא לפחד מהתפרקות.
להרשות לעצמנו רגע לצחוק,
רגע לבכות,
ורגע להתחבק סתם כי פתאום נהיה שקט בבית.

מצאתי את עצמי יושבת על הרצפה עם הקטנים,
אוכלים ביסקוויטים ומדביקים מדבקות על המצח.
(היה בזה משהו מרפא.
וגם דביק, אבל נניח לזה.)

ולמה אני כותבת את זה?
כי כבר היינו פה.
כי אנחנו עם של הלב.
כי גם אם מישהו ירד מהפסים,
(או מהכיסא, או מהשפיות הזמנית שלו)
הוא עוד יחזור.

ובתוך עמי אנוכי יושבת.
(וגם הילדים. כולם. כל הזמן. בבית.
והעמי הזה, מסתבר, גם יודע להכין פופקורן,
לצחוק פתאום, ולומר בלי מילים: "אנחנו ביחד".)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה