דרוש מידע אמא לתלמידות בכיתות א' עד ד'-נשמח לשמוע את דעתך

יש כלל ויש יוצאים מן הכלל,
יש בנות שאם לא יתנו להן סיוע ותמיכה זה יגרום לנסיגה לימודית אח"כ לייאוש מהלימודים וחבל ,
בכל אופן הן צריכות לעבור עוד הרבה שנים בבית הספר.
ילדה שלא בעניינים , כי אתמול לא מצאה מחברת ושלשום לא ידעה היכן החוברת, נעלם לה הדף חזרה למבחן וכו'....
מאבדת עניין, היא לא יודעת בכלל מה קורה...
היא רק עסוקה בחיפושים ואבדות.
המורה - אפילו הכי הכי לא תוכל לתת לה שיעור פרטי יחד עם עוד עשרות לתמידות ...
התדמית שלה תרד , החברות יכולות לזלזל בה .... וזה יכול לגרור תוצאות לא נעימות בכלל שעדיף להמנע מהן.
באופן טבעי כל ילדה רוצה להצליח, להיות בעניינים, לקבל ציונים טובים וכו'...
הייתה לי בת שלא אהבה לימודים בלשון המעטה,
כל מבחן היה ממש סיוט, בכי וכו'...
חשבתי לוותר ודי,
שתלך לחוגים , תרקוד ותשמח כל היום.
נסעתי להתייעץ עם הרבנית קנייבסקי ע"ה ,
היא שאלה אותי - היא בסדר? [ אם היא לא חנ"מ או משהו חריג...] אמרתי לה היא בסדר גמור,
לא אוהבת ללמוד...
היא אמרה לי - כדאי שהיא תלמד, למודים זה חשוב.

לפעמים זה ממש כל העתיד של הבת, נשמע מצחיק לחשוב על זה בכיתה ד' , אבל חכם עיניו בראשו ...סמינרים וכו'...
זה לא אמור להלחיץ אבל כן לחשוב ע"כ בכובד ראש....
 
לא זכיתי לעבור על כל התגובות, אבל נראה לי שחוץ מלאבחן את הבת
צריך לשים לב למה קורה בבית, הרבה פעמים הבית לא מספיק יציב וברור
לבת כישרונית, אין לה מספיק האהבה והכלה לייחודיות שלה.
וזה כנראה הגורם העיקרי לחוסר ריכוז ובלבול
קשה להכיל כישרוניים ומיוחדים
 
לא זכיתי לעבור על כל התגובות, אבל נראה לי שחוץ מלאבחן את הבת
צריך לשים לב למה קורה בבית, הרבה פעמים הבית לא מספיק יציב וברור
לבת כישרונית, אין לה מספיק האהבה והכלה לייחודיות שלה.
וזה כנראה הגורם העיקרי לחוסר ריכוז ובלבול
קשה להכיל כישרוניים ומיוחדים
גם כשרוניים, אם אין להם יכולת ארגונית הרבה פעמים נכשלים...
בתור מורה ראיתי חלשים מאורגנים שמשננים ומצליחים ,
לעומת הרבה מוכשרים מפוזרים- שנכשלים במבחנים.
[ כי בכלל לא זכרו שיש היום מבחן, כי אבדו דף חזרה, כי קראו ספר עד מאוחר וכו'...]
אולי בחיים ובעתיד זה לא כך אבל בבית הספר היסודי כך התרשמתי.
 
לא קרה כלום אם נכשלים במבחנים.
מה שגורם לא להצליח זה התגובה
של המורה או האמא
 
לא קרה כלום אם נכשלים במבחנים.
מה שגורם לא להצליח זה התגובה
של המורה או האמא
נכון, אם ילדה - לא מסוגלת אז נעודד אותה שלא קרה כלום ונפתח בה כישורים אחרים,
יש הרבה אנשים שמצליחים מאוד בחיים ובלימודים - זה לא היה ניכר...
אבל אם יש יכולות - חבל.
התחושה של ההצלחה גורמת לסיפוק, אושר, דמוי עצמי חיובי.
מי לא אוהב להצליח?
 
ברור שהצלחה גורמת לנאמר לעיל,
אבל יכול להיות שנעודד דברים שיגרמו
לסוג של הצלחה, על חשבון מה שהוא מוצלח
באמת. כל החיים נחשוב שעזרנו לו ולמעשה
קברנו את המוצלח הבא.
 
רציתי להוסיף דבר נוסף, לא תגובה ישירה לאחריות ההורים וכו' אלא למי שאמר שבלי לחץ, שלא תעשה שיעורים, מורות קשות/ רעות וכו'
מסגרת ביה"ס מיועדת גם בשביל להכין אותנו לחיים,
בחיים יהיו כל מיני מטלות, מהעבודה, מהבית, נחמדות ופחות נחמדות שחייבים לעשות,
ש.ב. הם פשוט תרגיל מגיל קטן למצב שבו אני עומדת במטלה גם כשקשה לי,
ולכן להגיד, שלא תעשה/ שתעשה מתי ומה שתרצה- הם פגיעה בילדה עצמה.
בנוסף, במהלך החיים נפגשים בהמון סוגי אנשים, קשוחים יותר/פחות ולא תמיד תהיה אפשרות שאמא תתלונן בהנהלה, זה יכול להיות הבוסית, שכנה וכד'
ברגע שמרגילים ילדה שיש מורות קשוחות יותר, ויש להם כללים לא מובנים, (ולא אמרתי כללים מתעללים), אבל היא מעלייך ואת צריכה לעשות מה שהיא דורשת, את נותנת לה כלי להתמודדות בחיים.
 
צריך ללמד שיש דברים שצריך לעשות גם אם
הם לא נחמדים. אבל בשום פנים ואופן לא ללמד
שמה שהמורה אומרת זה הלכה למשה מסיני,
זה גורם לילדה להבין שהיא לא טובה בגלל
שהמורה לא מוצלחת כמוה.
אח"כ מי יטפל בחסכים הללו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה