עזרה אמא, מי יקח אותי לים?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
תפתחו אשכול ייעודי לאבות שאין מי שיבוא איתם לים.

זה אשכול שנפתח עבור כ"כ הרבה ילדים שבאמת אין מי שיקח אותם.
וזה שאתם חושבים שהאבא תקין ולא מהווה סכנה רוחנית/פיזית/נפשית זה לא אומר שאכן כך
אז בבקשה, תנו להעלות למודעות את הצורך של ילדים קטנים אלה שלא חטאו ושעוברים סבל ונידוי חברתי, תפתחו את הלב ותנסו לפחות לרחם ולחשוב איך אפשר לעזור להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
תפתחו אשכול ייעודי לאבות שאין מי שיבוא איתם לים.

זה אשכול שנפתח עבור כ"כ הרבה ילדים שבאמת אין מי שיקח אותם.
וזה שאתם חושבים שהאבא תקין ולא מהווה סכנה רוחנית/פיזית/נפשית זה לא אומר שאכן כך
אז בבקשה, תנו להעלות למודעות את הצורך של ילדים קטנים אלה שלא חטאו ושעוברים סבל ונידוי חברתי, תפתחו את הלב ותנסו לפחות לרחם ולחשוב איך אפשר לעזור להם.
כדאי דרך ארגון או דרך מישהו שממליץ
לא לשלוח עם מי שלא מכירים
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אני מכיר זוג שהתגרש באופן שהם החליטו שהם לא מתאימים ... (שם באמת הבעל היה כוכב)
והם עושים את זה בלי מריבות וכו'...
והילדים היו בקשר גם אם האמא וגם אם אבא ...
ברור שזה לא רלוונטי בחלק מהמקרים ...
אבל בהחלט בחלק מהמקרים אפשרי! אם מחפשים את טובת הילד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
משתדלים, באמת,
אבל אל תשכחי שמהצד השני יש גם אנשים שמתביישים להציע עזרה, למרות שהם מאד רוצים לעזור.
לכן, אין ברירה, צריך להתבגר ולהתגבר.
אז השאלה היא מי הראשון שיעיז?
תאמיני או לא כמה כוחות נפש צריך
סיפרה לי לאחרונה חברה שמתמודדת עם קושי כלכלי גדול מאד שבאה לאסוף בכוחות עצמה איזה צדקה מארגון חסד בערב פסח ורצו לגרש אותה כי היא נכנסת בין גברים! והיא לא ויתרה ולא בגלל שהיא חצופה או נועזת ממש לא. רק שאין גבר בבית שיבוא לקחת. זה הכל!
ומה הגיבו לה? אם אין גבר אז שלא תקבל.
אולי שאותו אחד אטום יבוא ויאמר אני אדחף בשבילך? למה על זה הוא לא חושב?
זה היה בעיה שלה שלא העזה לבקש? כל דבר צריכים לבקש מאנשים כשיש יום יומי מליון דברים שצריך גבר בשבילם? אפשר לפקוח עיניים ולהציע עזרה כשנראה שיש משהו שאישה לא תסתדר לבדה כי אין לה מי שיעשה זאת.
לא. לא יפתר לבד ויש דברים שיחכו ויחכו עד שיבוא הגבר הגואל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
מה ממש לא?
כל סיפור גירושין שאני מכיר יש מריבות על הילדים!
עם כל הרגישות שבדבר, חייבים להכיר גם את הצדדים האפלים שעלולים להיות
בתי החולים לבריאות הנפש מלאים באנשים שמסוכנים לסביבה במובן הפשוט של המילה
במצב כזה גם אם ההורה נאבק על הילד תפקידה של הסביבה הוא להגן עליו מהתעללות פיזית ונפשית
יש ל"ע ילדים שסיימו את חייהם במפגש כזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
  • הוסף לסימניות
  • #69
כי זה לא הנושא.
הנושא הוא לשים לב לילדים שאין להם מי שיקח אותם.
וזה גם לא נכון. מכירה כמה וכמה חברות שהאבא ירד מהדרך והאמא עדיין ממשיכה לכבד אותו ולתת לילדים להיפגש איתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
אז השאלה היא מי הראשון שיעיז?
תאמיני או לא כמה כוחות נפש צריך
סיפרה לי לאחרונה חברה שמתמודדת עם קושי כלכלי גדול מאד שבאה לאסוף בכוחות עצמה איזה צדקה מארגון חסד בערב פסח ורצו לגרש אותה כי היא נכנסת בין גברים! והיא לא ויתרה ולא בגלל שהיא חצופה או נועזת ממש לא. רק שאין גבר בבית שיבוא לקחת. זה הכל!
ומה הגיבו לה? אם אין גבר אז שלא תקבל.
אולי שאותו אחד אטום יבוא ויאמר אני אדחף בשבילך? למה על זה הוא לא חושב?
זה היה בעיה שלה שלא העזה לבקש? כל דבר צריכים לבקש מאנשים כשיש יום יומי מליון דברים שצריך גבר בשבילם? אפשר לפקוח עיניים ולהציע עזרה כשנראה שיש משהו שאישה לא תסתדר לבדה כי אין לה מי שיעשה זאת.
לא. לא יפתר לבד ויש דברים שיחכו ויחכו עד שיבוא הגבר הגואל.
את מאד צודקת, בכל מילה!!
מה שכתבתי זה רק מה שנקרא : כיהודה ועוד לקרא

לשים לב גם לצד השני (אני מדברת מהצד של הביישנים עם המעצורים החברתיים), שגם להם יש מעצורים נפשיים לפנות ולהציע עזרה (לא רוצים לצאת חסרי טקט), ולפעמים סתם שקועים בטרדות היום יום,
אבל הם מאד מאד ישמחו לעזור אם רק יוודע להם
(אני רואה בשכונה שלי כשיש מייל עם בקשה לעזרה (בד"כ באנונימיות וע"י צד שלישי) יש היענות מאד יפה ומשמחת)

לכן אני חושבת שבמקביל לבקשה לפתוח עיניים, מבקשים גם שתעיזו לבקש.
בד"כ אנשים נמסים כשמבקשים מהם לעזור
זה שלא מציעים זה לא בגלל אטימות או רוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
  • הוסף לסימניות
  • #72
נכון ..... בזה שהיא מסכנה וצריכה עזרה וצריך לעזור לה!!!
אבל זה לא מצדיק שתידחף בתוך קבוצה של גברים!
לא נדחפה. רק התקרבה וכבר סילקו אותה
אבל אין לי ענין להתדיין סביב הסיפור
המסר נראה לי מספיק ברור וכואב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
השאלה היא באילו משקפיים אתם מסתכלים על הסיפור
אם אתם רואים את המצוקה ונכונים לעזור, או שאתם רואים את הדחיפות ומרימים שאגות
בקיצור מה שברור שצריך רגישות ..... והיא צריכה להיות מ2 הכיוונים!
לפעמים בן אדם נמצא בסיטואציה שאין לילדים שלו מה לאכול והתמודדויות וכו'
אבל הוא לא אוחז שאין לו אות קין ואנשים שלא מכירים לא אוחזים אותו/איתו...
אז צריך גם רגישות כלפיהם !
לא לעבור גבולות ואז לומר למה לא מתחשבים בי!
מקוה שהובנתי נכון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
את מאד צודקת, בכל מילה!!
מה שכתבתי זה רק מה שנקרא : כיהודה ועוד לקרא

לשים לב גם לצד השני, שגם להם יש מעצורים נפשיים לפנות ולהציע עזרה (לא רוצים לצאת חסרי טקט), ולפעמים סתם שקועים בטרדות היום יום,
אבל הם מאד מאד ישמחו לעזור אם רק יוודע להם
(אני רואה בשכונה שלי כשיש מייל עם בקשה לעזרה (בד"כ באנונימיות וע"י צד שלישי) יש היענות מאד יפה ומשמחת)

לכן אני חושבת שבמקביל לבקשה לפתוח עיניים, מבקשים גם שתעיזו לבקש.
בד"כ אנשים נמסים כשמבקשים מהם לעזור
זה שלא מציעים זה לא בגלל אטימות או רוע
כתבתי את זה אחרי שיצא שבת אחרי שבת שאני נאלצת לבקש ונשבר
ואומר שלא יצא כמעט אף פעם שסירבו לתת ולעזור כי עם ישראל הוא עם מדהים.
אבל בדיוק בגלל זה שלפעמים טרודים כל כך אז אנחנו לא מספיק ערים מה הקושי של השני. לא באה בטענות חלילה כי זה מרגש לראות ת איך אנשים באמת אפכתיים ובאמת יוצאים מגדרם לעזור וטורחים רבות. אבל אי אפשר לבקש מאותו אחד כל הזמן כשהוא גם אב למשפחה והוא יש לו סדר יום עמוס
כשיש לו את הענינים שלו שלמרות כל הרצון לא יכול להיות פנוי כל הזמן. ובכלל כשמזמינים זה מחמם את הלב ונעים יותר מאשר להזמין את עצמינו. ולא בגלל מצב הססטוס רק. כי אנחנו בני אדם זה הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
  • הוסף לסימניות
  • #76
כשגברים רואים אישה שנדחפת שיציעו לה להביא במקומה!!זה לא ברור????
אבל לדחוף אותה כדי לעלות לאוטובוס - מותר

להתווכח על נושאים רגישים - רק בפרוג
יש דברים שחסר טעם לענות עליהם, הרי ברחוב לא היית עומדת ומתווכחת עם הגברים שמסתובבים פה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
התקשרו אלי מארגון שעוזר לאלמנות בתיקונים לבית
שאלתי אותם אם עוזרים גם לגרושות
הם ענו שלא
בד"כ אני תורמת למי שמתקשר אלי,
אמרתי שלא מקובל עלי וכשיחליטו לעזור גם לגרושות - אתרום להם

ומהכרות קרובה עם גרושות + בנים
אין לתאר את הצער של ילד שלא הצליח להשיג ארבעה מינים
כי אמא שלו מתביישת לקנות בדוכנים
ונמאס לה כבר לבקש כי היא נשמעת טרחנית
מספיק היא משלמת למישהו שייקח אותם לבית כנסת בליל שבת
אז היא אומרת להם שידאגו לעצמם... כואב הלב ממש!

ספציפית לילדים האלה, אנחנו לקחנו על עצמנו את ארבעת המינים בשנים שלאחר מכן
אבל לשאר הצרכים אין לנו מענה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
התקשרו אלי מארגון שעוזר לאלמנות בתיקונים לבית
שאלתי אותם אם עוזרים גם לגרושות
הם ענו שלא
בד"כ אני תורמת למי שמתקשר אלי,
אמרתי שלא מקובל עלי וכשיחליטו לעזור גם לגרושות - אתרום להם
מצדיעה לך!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה