כללי אני לא גרפיקאית...!/?

[ariels]

מצטרפת לקוביה ועדן
זו עבודה מאוד ראשונית, אכן נקיה ומסודרת, ובהחלט רואים שיש לך גישה עיצובית
אך עדיין - זו לא ממש מודעת פרסום, יותר כמו כרטיס ביקור בסיסי.

 

[סימן טוב]

כרגע שווה לא יותר מ-150 ש"ח. אפשר לשפר עם פונטים ועוד כמה ליטושים כפי שהעירו קודמי.

אגב, תמחור קשור גם לזמן עבודה - כמה זמן עבדת על זה? שעה? שעתייים?

 

[eden7115]

כשלא מדובר על גרפיקאית אין משמעות לזמן העבודה.

וכי בגלל שמישהי מנסה לשחק בפוטושופ ולא מכירה את התוכנה ועבודה של 5 דק' לקחה לה 10 שעות צריכים לשלם לה לפי הזמן שלקח לה???

 

[ariels]

גם כשכן מדובר על גרפיקאית, אם היא עובדת לפי שעה - היא מקבלת לפי שעה (וכמובן, אם היא מתחילה ובגלל זה לקח לה 10 שעות לעצב כרטיס ביקור - זה לחלוטין לא הגיוני)

תמחור יכול להיות או-או - אפשר לתמחר פרוייקט, ואם הלך לי מהר - הרווח שלי (וזה כמובן מתקזז, תמיד יש פרוייקטים מהירים יותר וכאלה שפחות), או לתמחר לפי שעה
אחרת זה לא הגיוני

 

[פרסום דובדבן]

אני לא מסכימה עם שמואל גרינשטיין (די נדיר...)
אני חושבת יותר בכיוון של "קוביה" - שהמודעה שווה כ-100 ש"ח כרגע.
גם עם שיפור של טיפוגרפיה (ברמה ש"לא גרפיקאית" תגיע אליה) - המודעה לא תהיה שווה לטעמי מעבר ל-200 ש"ח.

גם אני בדעה ש100 ש"ח זה די והותר בשביל זה, גם אם הטיפוגרפיה תשופץ.

ובגלל שהודעת שאת לא גרפיקאית אני מרשה לעצמי להגיד שהרמה ממש בסיסית.

 

[blueberry]

הכיוון ממש נחמד
אך כיוון שהוא לא מלוטש
הוא עלול להזיק ללקוחה בתור פרסומת לא מספיק מקצועית.
בהצלחה!

 

[brod]

מה שאמור להיות כרטיס ביקור\פרסומת קבועה (בלי כל המשחקים עם הצבעים) בעיני הרבה יותר מוצלח כי המודעה היתה קצת מדי עמוסה ומקושקשת
וגם הקו הירוק עומד שם יותר טוב
רק אולי להוריד את הטלפון למטה מתחת ללוגו?

בהצלחה.

גם לדעתי את יכולה לקחת על העבודה 100-150 ₪

 

[שמואל גרינשטיין]

אני לא מסכימה עם שמואל גרינשטיין (די נדיר...)
אני חושבת יותר בכיוון של "קוביה" - שהמודעה שווה כ-100 ש"ח כרגע.
גם עם שיפור של טיפוגרפיה (ברמה ש"לא גרפיקאית" תגיע אליה) - המודעה לא תהיה שווה לטעמי מעבר ל-200 ש"ח.

הלו, הלו. אפשר לנסות להסביר?! אולי זה יציל גם את הפעם הנדירה הזו. בסדר?!


תחשבי רגע על תימני שנכנס למסעדת גורמה ומבקש מרק ירקות. המלצר המנוסה מנחית סדרת שאלות. איך תרצה את המרק? חם או רותח? תרצה מוקרם? עם אטריות או קרוטונים? אתה מעדיף אותו זך, או עם חתיכות ירקות בפנים?

התימני עושה לו פרצוף, ואומר לו: תשמע. לפני יומיים אמא שלי מתה. והמרק ירקות שלה, לא היה כדוגמתו. היא חילקה מתכונים לכולם אבל אף אחד לא הצליחה להגיע לרמה שלה. אין מרקים כאלה. אני רוצה מרק כמו של אמא שלי. אם תצליחו לתת לי את זה אני מוכן לשלם. מחיר מלא. לא אבקש הנחה. מבטיח.

גורמה, כבר אמרנו. מסעדה עם כבוד. אתה תקבל כמה צלחות מרק שתרצה, עד שנקלע לטעם שלך. והמלצר מתחיל עם נסיונות. מרק חם, רותח, פושר, סמיך, דליל, מוקרם, עם קרוטונים, מלוח, מתוק, עם ירקות, עם בלי ירקות, הכל.

נאדה. התימני לא מרוצה. זה לא המרק של אמא שלי. השף יוצא ומבקש הבהרות. בעל המסעדה נזעק לשמור על שמה הטוב של המסעדה. כלום.

בסוף הגיע איזה לץ אחד, ומחליט לנסות את מזלו. הוא מכניס לסיר קצת ירקות, נותן למים לרתוח, ומכבה את האש. שם בצלחת ומגיש לתימני צלחת מרק. הקישוא עדיין קשה, את הגזר צריך לכרסם, תפוח האדמה מכהה את השיניים, המים (זה לא בדיוק מרק) ממש תפלים. והתימני מבסוט. בדיוק כמו של אמא שלי. אה.

גומר צלחת אחת, ומבקש עוד. איזו הצלחה. ואז מגיע המלצר עם החשבון. והתימני מאדים. רותח. איזו חוצפה. בקושי בישלתם את המרק, ואתם מבקשים מחיר מלא. אז מה אם הבטחתי. דיברתי על מרק גורמה. וזה לא מה שהגשתם לי.

אמר לו בעל המסעדה: תקשיב. אם היית מקבל את מי הירקות הללו בצלחת חד פעמית, הרי שאתה צודק. אבל קיבלת את זה בצלחת של המסעדה, עם מפית מלמטה, כף מעוטרת בזהב בצידה ומלצר מעונב. גם אם זה לא בדיוק מרק גורמה, הרי קיבלת מה שרצית. אז תשלם. מחיר מלא. של מרק.


לכן אמרו כולם ל-Pencilphoto שלא תגיש בצלחת חד פעמית, אלא תסדר את הפונטים והטיפוגרפיה. ואחרי שהלקוחה תקבל בדיוק את מה שהיא רצתה, בצלחת ממותגת טיפוגרפית, היא צריכה לשלם. כי מרק זה מרק, ומודעה זה מודעה. גם אם זה בקושי מבושל, אבל זה הטעם שלה. אין סיבה שתשלם פחות ממחיר של מודעה.

 

[קוביה]

הלו, הלו. אפשר לנסות להסביר?! אולי זה יציל גם את הפעם הנדירה הזו. בסדר?!


תחשבי רגע על תימני שנכנס למסעדת גורמה ומבקש מרק ירקות. המלצר המנוסה מנחית סדרת שאלות. איך תרצה את המרק? חם או רותח? תרצה מוקרם? עם אטריות או קרוטונים? אתה מעדיף אותו זך, או עם חתיכות ירקות בפנים?
.

המשל מוצלח מאד הנמשל פחות

 

[יוסניו]

המשל מוצלח מאד הנמשל פחות

ר' ברוך בער היה אומר שהוא לא אומר אף פעם משלים
כי באמת למה אתה מסביר את הענין עם משל,
כי הנמשל באמת לא מובן, ולכן אתה רוצה להסביר את הענין עם משל, כדי להבין, כי זה מובן יותר
א"כ הנמשל אינו דומה למשל

 

[שמואל גרינשטיין]

ר' ברוך בער היה אומר שהוא לא אומר אף פעם משלים

אני לא ר' ברוך בער. ושומעי לקחי אינם כתלמידיו.


חוץ מזה שאני לא זוכר כזה סיפור מר' ברוך בער. אבל אני יודע בוודאות ששלמה המלך דרש אלפי משלים.


__

 

[יוסניו]

אני לא ר' ברוך בער. ושומעי לקחי אינם כתלמידיו.


חוץ מזה שאני לא זוכר כזה סיפור מר' ברוך בער. אבל אני יודע בוודאות ששלמה המלך דרש אלפי משלים.


__

הכוונה שלי היה הפוך
שכל המשלים בעולם זה ככה שהמשל מובן יותר מהנמשל
אני לא זוכר מקור על זה, אני זוכר את הווארט הזה מלפני שנים

 

[eden7115]

הלו, הלו. אפשר לנסות להסביר?! אולי זה יציל גם את הפעם הנדירה הזו. בסדר?!


תחשבי רגע על תימני שנכנס למסעדת גורמה ומבקש מרק ירקות. המלצר המנוסה מנחית סדרת שאלות. איך תרצה את המרק? חם או רותח? תרצה מוקרם? עם אטריות או קרוטונים? אתה מעדיף אותו זך, או עם חתיכות ירקות בפנים?

התימני עושה לו פרצוף, ואומר לו: תשמע. לפני יומיים אמא שלי מתה. והמרק ירקות שלה, לא היה כדוגמתו. היא חילקה מתכונים לכולם אבל אף אחד לא הצליחה להגיע לרמה שלה. אין מרקים כאלה. אני רוצה מרק כמו של אמא שלי. אם תצליחו לתת לי את זה אני מוכן לשלם. מחיר מלא. לא אבקש הנחה. מבטיח.

גורמה, כבר אמרנו. מסעדה עם כבוד. אתה תקבל כמה צלחות מרק שתרצה, עד שנקלע לטעם שלך. והמלצר מתחיל עם נסיונות. מרק חם, רותח, פושר, סמיך, דליל, מוקרם, עם קרוטונים, מלוח, מתוק, עם ירקות, עם בלי ירקות, הכל.

נאדה. התימני לא מרוצה. זה לא המרק של אמא שלי. השף יוצא ומבקש הבהרות. בעל המסעדה נזעק לשמור על שמה הטוב של המסעדה. כלום.

בסוף הגיע איזה לץ אחד, ומחליט לנסות את מזלו. הוא מכניס לסיר קצת ירקות, נותן למים לרתוח, ומכבה את האש. שם בצלחת ומגיש לתימני צלחת מרק. הקישוא עדיין קשה, את הגזר צריך לכרסם, תפוח האדמה מכהה את השיניים, המים (זה לא בדיוק מרק) ממש תפלים. והתימני מבסוט. בדיוק כמו של אמא שלי. אה.

גומר צלחת אחת, ומבקש עוד. איזו הצלחה. ואז מגיע המלצר עם החשבון. והתימני מאדים. רותח. איזו חוצפה. בקושי בישלתם את המרק, ואתם מבקשים מחיר מלא. אז מה אם הבטחתי. דיברתי על מרק גורמה. וזה לא מה שהגשתם לי.

אמר לו בעל המסעדה: תקשיב. אם היית מקבל את מי הירקות הללו בצלחת חד פעמית, הרי שאתה צודק. אבל קיבלת את זה בצלחת של המסעדה, עם מפית מלמטה, כף מעוטרת בזהב בצידה ומלצר מעונב. גם אם זה לא בדיוק מרק גורמה, הרי קיבלת מה שרצית. אז תשלם. מחיר מלא. של מרק.


לכן אמרו כולם ל-Pencilphoto שלא תגיש בצלחת חד פעמית, אלא תסדר את הפונטים והטיפוגרפיה. ואחרי שהלקוחה תקבל בדיוק את מה שהיא רצתה, בצלחת ממותגת טיפוגרפית, היא צריכה לשלם. כי מרק זה מרק, ומודעה זה מודעה. גם אם זה בקושי מבושל, אבל זה הטעם שלה. אין סיבה שתשלם פחות ממחיר של מודעה.

שמואל גרינשטיין, למשל צריך להתייחס אחרת וכפועל יוצא גם לנמשל.
(ולכן הפעם הנדירה בעינה עומדת...)

למרות שהלץ הכין מרק דלוח שריצה את המזמין, הרי שהפרודוקטים של מסעדת הגורמה - איכותיים הם (קרי: פונטים), כלי הבישול הינם מקצועיים ועלו למסעדה כסף רב (קרי: התוכנות), המסעדה עצמה עולה הון לתחזוק (קרי: שכירות/חשמל/כלים וכו') - ולכן כשאדם יושב במסעדה (קרי: הולך למעצב מקצועי) - הוא צריך לשלם כמו במסעדה.

אך כשאדם הולך לביתו של לץ שמכניס לו כמה ירקות למים דלוחים, למרות שהטעם ערב לחיכו - לעולם לא ישלם מה שמשלם במסעדת גורמה.

 

[פיקצר פרפקט]

שמואל גרינשטיין, למשל צריך להתייחס אחרת וכפועל יוצא גם לנמשל.
(ולכן הפעם הנדירה בעינה עומדת...)

למרות שהלץ הכין מרק דלוח שריצה את המזמין, הרי שהפרודוקטים של מסעדת הגורמה - איכותיים הם (קרי: פונטים), כלי הבישול הינם מקצועיים ועלו למסעדה כסף רב (קרי: התוכנות), המסעדה עצמה עולה הון לתחזוק (קרי: שכירות/חשמל/כלים וכו') - ולכן כשאדם יושב במסעדה (קרי: הולך למעצב מקצועי) - הוא צריך לשלם כמו במסעדה.

אך כשאדם הולך לביתו של לץ שמכניס לו כמה ירקות למים דלוחים, למרות שהטעם ערב לחיכו - לעולם לא ישלם מה שמשלם במסעדת גורמה.

נכון מאוד!
ועוד יותר מזה,
במרק של הסבתא, כל מה שענין את הלקוח זה עניין ה"טעם" וזה המוצר שהוא הזמין. טעם.
פה הלקוח הזמין "פרסומת" ובפרסומת עניין הטעם שולי ביותר... נכון, הלקוח רוצה שזה יקלע לטעם שלו, אין בעיה לזרום עם זה, אבל! אם המודעה לא בנויה בצורה נכונה, זה לא יעבוד כפרסומת! ואת זה הלקוחות בד"כ לא יודעים...

 

[שמואל גרינשטיין]

שמואל גרינשטיין, למשל צריך להתייחס אחרת וכפועל יוצא גם לנמשל.
(ולכן הפעם הנדירה בעינה עומדת...)

למרות שהלץ הכין מרק דלוח שריצה את המזמין, הרי שהפרודוקטים של מסעדת הגורמה - איכותיים הם (קרי: פונטים), כלי הבישול הינם מקצועיים ועלו למסעדה כסף רב (קרי: התוכנות), המסעדה עצמה עולה הון לתחזוק (קרי: שכירות/חשמל/כלים וכו') - ולכן כשאדם יושב במסעדה (קרי: הולך למעצב מקצועי) - הוא צריך לשלם כמו במסעדה.

אך כשאדם הולך לביתו של לץ שמכניס לו כמה ירקות למים דלוחים, למרות שהטעם ערב לחיכו - לעולם לא ישלם מה שמשלם במסעדת גורמה.

אוי. אז כדי שנוכל להכריע האם מדובר כאן באכילה ממטבחו של הלץ, או על שולחן במסעדת יוקרה... נכנסנו לסוגיה של "מיהו מעצב" ו"מהו מקצועי" ?! (ע"ע "מהו אמן" ו"מהי אמנות")

תקבלי תשובות מגוונות מאד, בסגנונות שונים התלויים בהשקפת עולם ודרך חיים.

בשורה הסופית נגיע להגדרה מהו עיצוב מקצועי - "כל עבודה שנעשתה למהות עיצובית ולא למטרה אחרת", הרי שהיא עונה על ההגדרה. (ביקורת על עצם העבודה, ניתן לבקר אפי' את גדולי האמנים).

היוצא מכך, כי העבודה כמות שהיא עכשיו, כיון שנעשתה לצורך אתגר אינלקטואלי גרידא אינה עונה על ההגדרה, ועל כן לא ניתן להתייחס אליה כאל עבודת עיצוב, והיא תתומחר כעבודה חובבנית. לעומת זאת, אם היוצרת תסיים את עבודתה מתוך ראיה עיצובית ולמטרה זו, הרי שחובה עלינו להתייחס לעבודתה בהתאם, וממילא היא תתומחר כפי שמתומחרות עבודות מקבילות.

וברוב ענוותי איני יכול להתאפק מלהביא ציטוט מדברי לעיל.

שתשלם כמה שהיא מוכנה.

תסיימי את הטיפוגרפיה רק אם היא תשלם כמה שזה שווה. (במידה ותשפצרי את הטיפוגרפיה, זו מודעה ששווה כ-500 ש"ח +).

*במאמר מוסגר, אני חייב לציין ששאלות מסוג זה חביבות עלי מאד, משום האתגר האינטלקטואלי בהגדרת והבהרת מושגים מעניינים, ומשום החלפת הדעות החווייתית.

 

[ariels]

גם אם הטיפוגרפיה תעשה כמו שצריך זה עדיין לא יהפוך למודעת פרסום.
בתור כרטיס ביקור זה נחמד.
טיפוגרפיה משופצת לא תביא למאפרת הזו יותר טלפונים...

 

[פיקצר פרפקט]

"כל עבודה שנעשתה למהות עיצובית ולא למטרה אחרת", הרי שהיא עונה על ההגדרה. (ביקורת על עצם העבודה, ניתן לבקר אפי' את גדולי האמנים).

QUOTE]
עיצוב פרסומת אינה עבודה שנעשית למהות עיצובית, ובהחלט יש לה מטרה אחרת, נוספת, מהות פרסומית.

 

[Pencilphoto]

תודה כולם על העזרה - קצת יצאתי מהעניינים בשל אבל משפחתי.

היה ממש מענין לשמוע את הדעות, משלים והסברים אבל נותרה לי שאלה אחת (שלצערי תדגיש קמעא את בורותי בעניין)

הצעות התמחור עולות על השתיים ביחד או בנפרד?

 

[לנדא]

בהתיחסות לנושא העיצוב: (ולא התמחור)
באופן כללי הבסיס טוב,
הדוגמא השניה שצורפה נעימה מאד לעין, אך למה היא משמשת???
הדוגמא הראשונה צריכה עוד המון שיפור, החיתוך של הצבע באותיות ממש לא נעים לקריאה ולא מזמין, זה חייב חשיבה מחודשת!
וכן הפונטים (כמו שכבר כתבו) וסידור המיקום של הטסקטים...
הבסיס טוב, אך יש הרבה מה לשפר... בהצלחה!

נ.ב. לאחר שזה יהיה מושלם מבחינה עיצובית יהיה הרבה יותר קל עם נושא התמחור...

 

[Pencilphoto]

תודה.

את השניה עשיתי קודם - זה תהיה פרסומת קבועה.
הדוגמא הראשונה היא כמבוא...

בעצם יש גם עוד אחד: