הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
כל הצאן היה קשור מאחור. הוא התיישב באנחת רווחה וסובב את המצת. שקט חשוד ענה לו. אפילו לא חירחור, לא שיעול, כלום.
בישיבה, הרושיב'ה אהב לומר כלל. אם אתה נתקל בשאלה שאין עליה שום תשובה, בהכרח שהתשובה קלה ופשוטה מאוד. עכשיו ניסה ליישם את הכלל הזה על גווית המכונית. בטח איזה חיבור התרופף.
הוא פתח את מכסה המנוע, לא כל כך משום שידע מה לעשות, אלא יותר משום שראה שכך כולם עושים. הילדים התקבצו סביבו, משיאי עצות אחיתופל, כמו אשתו.
"אבא, זה זה. פה. אתה רואה שהוא בחוץ?"
"ככה זה אמור להיות".
"לא, התכוונתי החוט הזה".
"גם זה ככה צריך להיות".
עוד עשר שניות והוא סגר את המכסה בחבטה.
ובכן, ידידים.
אחרי שמונה וחצי דקות האוטו חזר לחיים, תוך שהמתנדב מתרה בו לגשת למוסך. אין לנו כח לבוא כל היום לאנשים שדוחים תיקונים.
הוא התקשר לחברותא. יש לי היום סידורים דחופים. הוא התבייש לומר שהאוטו עושה בעיות, אחרי שהחברותא הראה לו מכתב מהרב פינקוס בגנות החזקת רכב, וכמה הפסדים רוחניים הוא גורם.
יש שתי אפשרויות. או ללכת כמו ילד טוב-ירושלים למוסך יהודי, או להיות חברה'מן וללכת לואדי ג'וז.
הוא בחר באפשרות השניה. טלפון לבנדוד ולחבר של הבנדוד, ויש לו שם ביד. ג'מיל בחחות וצפע.
אמין אמין. עד כמה ששייך בהתחשב במוצא.
קיבל הוראות הגעה מפורטות, בסגנון - ישר עד השווארמה ואז תראה עליה קטנה כזו אז אחריה.
הוא רשם על הטלפון 100 ונכנס לשכונה. אם רק תעוף אבן הכי קטנה, הוא מיד מחייג.
זה נראה פה. טיפוס כלשהו מסתובב בחצר, וכמה מכוניות מגובבות ומפורקות בחלקן.
אתה ג'מיל?
שו?
אתה ג'מיל?
מה רוצה?
לתקן את האוטו.
הא, תכניס האוטו.
הטיפוס חייג לאנשהו ואמר לו "ג'מיל כפר מגיע".
בינתיים הוא שינן את רשימת "עשה-ולא-תעשה בתיקון אצל ערבים" שקיבל אתמול מהבן דוד.
א. לבקש הצעת מחיר ולהבהיר שזה סופי וכולל חלקים. וגם כולל מע"מ. אפילו שאין סיכוי לקבלה.
ב. לא לעזוב את האוטו לבד.
ג. לסלק חפצי ערך מהישג יד.
ד. אם הערבי מציע לתקן עוד תקלות שהתגלו, לסרב.
ה. לשלם במזומן בלבד ולהשתדל לתת סכום מדוייק, ללא צורך בעודף.
ו. החכם עיניו בראשו לכל צרה שלא תבוא.
הג'מיל הגיע, פתח את מכסה המנוע, והמהם משהו.
מצבר שלך גמור. מת לגמרי. אני נותן לך חדש ב-450 שקל.
הוא הרים טלפון. שווה?
מה פתאום. תציע 200. ותשגיח כל הזמן על הרכב.
רבע שעה אחר כך כבר נסע ברחובות ירושלים, מאושר על כושר המיקוח שגילה. אבל משהו בנסיעה היה קצת מוזר. הוא עצר בצד, ובדק. פנצ'ר.
צירוף מקרים?
הוא עמד להתקשר שוב לידידים, כשהחליט להסתדר לבד.
הוא פתח את הבגאז' וגילה שהגלגל הרזרבי והג'ק נעלמו.
מחשימו. מתי הספיק לעשות את זה.
בישיבה, הרושיב'ה אהב לומר כלל. אם אתה נתקל בשאלה שאין עליה שום תשובה, בהכרח שהתשובה קלה ופשוטה מאוד. עכשיו ניסה ליישם את הכלל הזה על גווית המכונית. בטח איזה חיבור התרופף.
הוא פתח את מכסה המנוע, לא כל כך משום שידע מה לעשות, אלא יותר משום שראה שכך כולם עושים. הילדים התקבצו סביבו, משיאי עצות אחיתופל, כמו אשתו.
"אבא, זה זה. פה. אתה רואה שהוא בחוץ?"
"ככה זה אמור להיות".
"לא, התכוונתי החוט הזה".
"גם זה ככה צריך להיות".
עוד עשר שניות והוא סגר את המכסה בחבטה.
ובכן, ידידים.
אחרי שמונה וחצי דקות האוטו חזר לחיים, תוך שהמתנדב מתרה בו לגשת למוסך. אין לנו כח לבוא כל היום לאנשים שדוחים תיקונים.
הוא התקשר לחברותא. יש לי היום סידורים דחופים. הוא התבייש לומר שהאוטו עושה בעיות, אחרי שהחברותא הראה לו מכתב מהרב פינקוס בגנות החזקת רכב, וכמה הפסדים רוחניים הוא גורם.
יש שתי אפשרויות. או ללכת כמו ילד טוב-ירושלים למוסך יהודי, או להיות חברה'מן וללכת לואדי ג'וז.
הוא בחר באפשרות השניה. טלפון לבנדוד ולחבר של הבנדוד, ויש לו שם ביד. ג'מיל בחחות וצפע.
אמין אמין. עד כמה ששייך בהתחשב במוצא.
קיבל הוראות הגעה מפורטות, בסגנון - ישר עד השווארמה ואז תראה עליה קטנה כזו אז אחריה.
הוא רשם על הטלפון 100 ונכנס לשכונה. אם רק תעוף אבן הכי קטנה, הוא מיד מחייג.
זה נראה פה. טיפוס כלשהו מסתובב בחצר, וכמה מכוניות מגובבות ומפורקות בחלקן.
אתה ג'מיל?
שו?
אתה ג'מיל?
מה רוצה?
לתקן את האוטו.
הא, תכניס האוטו.
הטיפוס חייג לאנשהו ואמר לו "ג'מיל כפר מגיע".
בינתיים הוא שינן את רשימת "עשה-ולא-תעשה בתיקון אצל ערבים" שקיבל אתמול מהבן דוד.
א. לבקש הצעת מחיר ולהבהיר שזה סופי וכולל חלקים. וגם כולל מע"מ. אפילו שאין סיכוי לקבלה.
ב. לא לעזוב את האוטו לבד.
ג. לסלק חפצי ערך מהישג יד.
ד. אם הערבי מציע לתקן עוד תקלות שהתגלו, לסרב.
ה. לשלם במזומן בלבד ולהשתדל לתת סכום מדוייק, ללא צורך בעודף.
ו. החכם עיניו בראשו לכל צרה שלא תבוא.
הג'מיל הגיע, פתח את מכסה המנוע, והמהם משהו.
מצבר שלך גמור. מת לגמרי. אני נותן לך חדש ב-450 שקל.
הוא הרים טלפון. שווה?
מה פתאום. תציע 200. ותשגיח כל הזמן על הרכב.
רבע שעה אחר כך כבר נסע ברחובות ירושלים, מאושר על כושר המיקוח שגילה. אבל משהו בנסיעה היה קצת מוזר. הוא עצר בצד, ובדק. פנצ'ר.
צירוף מקרים?
הוא עמד להתקשר שוב לידידים, כשהחליט להסתדר לבד.
הוא פתח את הבגאז' וגילה שהגלגל הרזרבי והג'ק נעלמו.
מחשימו. מתי הספיק לעשות את זה.
