אני רוצה להתחיל קומיקס-אבל חייב טיפים!

[beni1]

לכל חברי הפורום היקרים
עשיתם קומיקס? כן!
אז אפשר בבקשה טיפים

כל טיפת טיפ תעזור - זה פעם ראשונה שלי

בתודה מראש לכל חברי הפורום היקרים
בניהו

 

[yaakovh]

הטיפ הראשון, שיהיה לך סיפור קודם.
(:

 

[beni1]

הטיפ הראשון, שיהיה לך סיפור קודם.
(:

תודה
אני 7 חודשים כבר יושב על הסיפור שלי (הוא עדין לא גמור)
הגב יש לך טיפים בכתיבת התסריט-הסיפור

 

[yoyoBL]

קודם סיפור, ודמויות..
אני אישית רק כותב את הסיפור, ונותן לדמיון להחליט איך לחלק את הקוביות..
וזהו בגדול, קומיקס זה אומנות בפני עצמה, שזה אומר, שיותר תעשה קומיקסים יותר תיהיה טוב..
לכן אני ממליץ לך, להתחיל מסיפורים קטנים וקצרים, ככה שביום שתעשה קומיקס גדול יהיה לך טיפה ניסיון..
בהצלחה..

 

[dvory]

עיצה שעוזרת לי: לחשוב על כל הקומיקס כסרט מצויר, ושהתפקיד שלך כמאייר הוא להיות בעצם הבמאי של הסרט. כיון שאתה מוגבל במספר ה'פריימים' (התמונות)- אתה חייב לבחור את התמונה, שתספר הכי טוב את העלילה.
למשל, אם מדובר בסיפור מתח- להשתמש הרבה בגווני לילה, הרבה צלליות. אולי אפילו מבט מלמעלה, מה שמחדד את תחושת האין אונים של הגיבור וכו'. וגם לזכור, שצריך להיות איזון בין זוויות ה'צילום'. ז"א, מצד אחד לתת מקום להראות לצופים (במקרה זה: הקוראים) באיזה מקום העלילה מתרחשת, מה הזמן והתקופה. ואז אתה פחות מתמקד בדמות הראשית כי אם בתפאורה. מצד שני, לאפשר לקוראים לדעת איך מרגישה הדמות הראשית שלך. ואז תופיע משבצת קומיקס של 'תמונת תקריב' מוגדלת, בה רואים את הגיבור הראשי מפלבל בעיניו בבהלה או מחייך חיוך זדוני. הכל בהתאם לאופי הדמות.
מה עוד? סרט מלווה בד"כ במוזיקת רקע שמחדדת את האוירה. קומיקס הוא 'סרט אילם', כך שמוזיקת הרקע שלך יכולה להיות רק דרך הטקסט ובלוני הדיבור. וכאשר הם עשויים היטב, מבחינת טקסט, גופן, בלון דיבור וקולות רקע- זה בהחלט פסקול לא רע בכלל.

 

[נוי]

מומלץ להתבונן בעבודות קומיקס מוצלחות ולנתח למה הן מוצלחות כל כך.

 

[RIVKAG]

עיצה שעוזרת לי: לחשוב על כל הקומיקס כסרט מצויר, ושהתפקיד שלך כמאייר הוא להיות בעצם הבמאי של הסרט. כיון שאתה מוגבל במספר ה'פריימים' (התמונות)- אתה חייב לבחור את התמונה, שתספר הכי טוב את העלילה.
למשל, אם מדובר בסיפור מתח- להשתמש הרבה בגווני לילה, הרבה צלליות. אולי אפילו מבט מלמעלה, מה שמחדד את תחושת האין אונים של הגיבור וכו'. וגם לזכור, שצריך להיות איזון בין זוויות ה'צילום'. ז"א, מצד אחד לתת מקום להראות לצופים (במקרה זה: הקוראים) באיזה מקום העלילה מתרחשת, מה הזמן והתקופה. ואז אתה פחות מתמקד בדמות הראשית כי אם בתפאורה. מצד שני, לאפשר לקוראים לדעת איך מרגישה הדמות הראשית שלך. ואז תופיע משבצת קומיקס של 'תמונת תקריב' מוגדלת, בה רואים את הגיבור הראשי מפלבל בעיניו בבהלה או מחייך חיוך זדוני. הכל בהתאם לאופי הדמות.
מה עוד? סרט מלווה בד"כ במוזיקת רקע שמחדדת את האוירה. קומיקס הוא 'סרט אילם', כך שמוזיקת הרקע שלך יכולה להיות רק דרך הטקסט ובלוני הדיבור. וכאשר הם עשויים היטב, מבחינת טקסט, גופן, בלון דיבור וקולות רקע- זה בהחלט פסקול לא רע בכלל.

ממש נכון!!