הנושאים החמים
רחלים
חומרי הוראה מדהימים, לבית, לגן ולכיתה ttps://www.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
•
- הוסף לסימניות
- #1
וכן לאיזה גיל הייתם מתאימים אותו? אני כיוונתי לגן חובה:
עוד לא התפרסם, ועוד לא עבר הגהת ניקוד,
רוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה בַּיַּעַר עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים הַחֲשׂוּפוֹת, הֶעָלִים כְּבָר מִזְּמַן אִבְּדוּ אֶת צִבְעָם הַיָּרֹק וְהִנֵּה הֵם שׁוֹכְבִים עַל הָאֲדָמָה הַקָּרָה מְשַׁוִּים לָהּ מַרְאֶה אָדֹם לוֹהֵט.. הַשֶּׁמֶשׁ, חִוֶּרֶת וְחַלָּשָׁה, הִסְתַּתְּרָה מֵאֲחוֹרֵי עֲנָנִים אֲפֹרִים, כְּאִלּוּ בּוֹשָׁה לְהַבִּיט עַל הַיַּעַר הַמִּתְכּוֹנֵן לְשֵׁנָה אֲרֻכָּה.
"הַדֹּב הַגָּדוֹל, אֵיפֹה אַתָּה?" קָרְאָה צְפַרְדֵּעַ יְרֻקָּה בְּקוֹל צָרוּד.
"כָּאן, כָּאן!" הֵשִׁיב הַדֹּב מִקֶּרֶב הַמְּעָרָה שֶׁלּוֹ, קוֹלוֹ חָזָק וְרָגוּעַ גַּם יַחַד "מָה שְׁלוֹמֵךְ צְפַרְדֵּעַ?"
"בְּסֵדֶר, בְּסֵדֶר," עָנְתָה הַצְּפַרְדֵּעַ, "רַק קְצָת קַר לִי. שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה מִתְכּוֹנֵן לִישֹׁן כָּל הַחֹרֶף."
"נָכוֹן," אָמַר הַדֹּב, "צָרִיךְ לֶאֱגֹר שֻׁמָּן. הַחֹרֶף הַזֶּה נִרְאֶה לֹא קַל."
"וּמָה אִתְּךָ, סְנָאִי?" שָׁאֲלָה הַצְּפַרְדֵּעַ, "רָאִיתִי אוֹתְךָ אוֹסֵף אֱגוֹזִים בְּקֶצֶב מְסַחְרֵר."
"כֵּן," עָנָה הַסְּנָאִי, "צָרִיךְ לְהָכִין מְלַאי. הַחֹרֶף אָרֹךְ וְהָאֱגוֹזִים טְעִימִים. אֲנִי אוֹסֵף הַרְבֵּה אֱגוֹזִים, וּפֵרוֹת יַעַר וּמַחְבִּיא בְּגִזְעֵי הָעֵצִים, חַיָּב שֶׁיִּהְיֶה אֹכֶל לִפְנֵי בּוֹא הַחֹרֶף". וּכְבָר קָפַץ לוֹ הַסְּנָאִי בִּקְפִיצָה מַרְשִׁימָה וְנֶעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ הַקָּרוֹב.
"וַאֲנַחְנוּ הַחֲסִידוֹת?" נִכְנְסָה לְשִׂיחָה חֲסִידָה, מַנִּיחָה אֶת רַגְלָהּ הָאֲרֻכָּה עַל עָנָף כָּרוּת, כְּנָפֶיהָ פְּרוּשׂוֹת כְּאִלּוּ מִתְכּוֹנֶנֶת לִתְעוּפָה "יוֹצְאוֹת לְחוּץ לָאָרֶץ, עוֹבְרוֹת לַאֲרָצוֹת חַמּוֹת יוֹתֵר. לָנוּ, הַשָּׁמַיִם הֵם הַגְּבוּל. וַאֲנַחְנוּ, הַחֲסִידוֹת, נוֹדְדוֹת אֵלָיו."
"אִתָּן תִּנְדְּדוּ," הִנְהֵן הַדֹּב, "תָּעוּפוּ לַאֲרָצוֹת חַמּוֹת."
"נָכוֹן," אָמְרָה הַחֲסִידָה, "אֲבָל עֲדַיִן קָשֶׁה לְהִפָּרֵד מֵהַיַּעַר."
כֻּלָּם הִבִּיטוּ בָּהּ בַּהֲבָנָה.
"בָּררר.. אֵיזֶה קֹר" חִפּוּשִׁית קְטַנָּה מְשַׁפְשֶׁפֶת כְּנָפַיִם אֲדֻמּוֹת, "אוּלַי, מִתַּחַת לְאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הַהִיא, אֶמְצָא מַחֲסֶה חַמִּים. אוּלַי, שָׁם, אַצְלִיחַ לִשְׂרֹד אֶת הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה. אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ."
"הַחַיִּים בַּיַּעַר בַּחֹרֶף הֵם שׁוֹנִים," אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ, "שָׁקֵט יוֹתֵר, רָגוּעַ יוֹתֵר."
"נָכוֹן," אָמַר הַדֹּב, "אֲבָל גַּם קְצָת מְשַׁעֲמֵם."
"לֹא נוֹרָא," אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ, "נַגִּיעַ לָאָבִיב."
"וְאָז הַכֹּל יִפְרַח מֵחָדָשׁ," הוֹסִיף הַדֹּב.
הַדֹּב מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, מֵרִיחַ אֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְהַקָּרִיר בְּאַפּוֹ הָרָחָב . "טוֹב, נִרְאֶה לִי שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִכָּנֵס לַמְּאוּרָה. אָכַלְתִּי מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַחְזִיק מַעֲמָד עַד הָאָבִיב." הוּא מַבִּיט בֶּעָלִים הַצְּהֻבִּים הַנּוֹשְׁרִים מֵהָעֵצִים, כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מֵהֶם עַד הָאָבִיב, קָם בִּכְבֵדוּת, גּוּפוֹ הַגָּדוֹל רוֹעֵד מְעַט, כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ לְהַסְבִּיר אֶת עֲיֵפוּתוֹ וּמַתְחִיל אֶת דַּרְכּוֹ הָאִטִּית אֶל הַמְּאוּרָה הַחֲמִימָה.
צְפַרְדֵּעַ מַבִּיטָה עַל הַיַּעַר הַסּוֹבֵב אוֹתָהּ, עַל הָעֵצִים הָעֲרוּמִים, עַל מַרְבַד הֶעָלִים הַצָּפוּף שֶׁלְּמֻרְגְּלוֹתָם. הַחַיִּים בַּיַּעַר לִקְרַאת הַחֹרֶף שְׁקֵטִים מְאֹד. הִיא קוֹפֶצֶת קְפִיצָה גְּדוֹלָה, מַגִּיעָה לְאֵזוֹר הַבִּצּוֹת. חוֹפֶרֶת בַּבֹּץ הַחַם וּמִתְכַּסָּה. הִיא תִּתְעוֹרֵר לִקְרַאת הָאָבִיב, הַכֹּל כְּבָר יִפְרַח מִסָּבִיב. בֵּינְתַיִם בַּיַּעַר מִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט עָמֹק. רַק הָרוּחַ הִמְשִׁיכָה לִנְשֹׁב, נוֹשֵׂאת אִתָּהּ אֶת סִפּוּר הַחֹרֶף הַקָּרֵב.
עוד לא התפרסם, ועוד לא עבר הגהת ניקוד,
רוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה בַּיַּעַר עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים הַחֲשׂוּפוֹת, הֶעָלִים כְּבָר מִזְּמַן אִבְּדוּ אֶת צִבְעָם הַיָּרֹק וְהִנֵּה הֵם שׁוֹכְבִים עַל הָאֲדָמָה הַקָּרָה מְשַׁוִּים לָהּ מַרְאֶה אָדֹם לוֹהֵט.. הַשֶּׁמֶשׁ, חִוֶּרֶת וְחַלָּשָׁה, הִסְתַּתְּרָה מֵאֲחוֹרֵי עֲנָנִים אֲפֹרִים, כְּאִלּוּ בּוֹשָׁה לְהַבִּיט עַל הַיַּעַר הַמִּתְכּוֹנֵן לְשֵׁנָה אֲרֻכָּה.
"הַדֹּב הַגָּדוֹל, אֵיפֹה אַתָּה?" קָרְאָה צְפַרְדֵּעַ יְרֻקָּה בְּקוֹל צָרוּד.
"כָּאן, כָּאן!" הֵשִׁיב הַדֹּב מִקֶּרֶב הַמְּעָרָה שֶׁלּוֹ, קוֹלוֹ חָזָק וְרָגוּעַ גַּם יַחַד "מָה שְׁלוֹמֵךְ צְפַרְדֵּעַ?"
"בְּסֵדֶר, בְּסֵדֶר," עָנְתָה הַצְּפַרְדֵּעַ, "רַק קְצָת קַר לִי. שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה מִתְכּוֹנֵן לִישֹׁן כָּל הַחֹרֶף."
"נָכוֹן," אָמַר הַדֹּב, "צָרִיךְ לֶאֱגֹר שֻׁמָּן. הַחֹרֶף הַזֶּה נִרְאֶה לֹא קַל."
"וּמָה אִתְּךָ, סְנָאִי?" שָׁאֲלָה הַצְּפַרְדֵּעַ, "רָאִיתִי אוֹתְךָ אוֹסֵף אֱגוֹזִים בְּקֶצֶב מְסַחְרֵר."
"כֵּן," עָנָה הַסְּנָאִי, "צָרִיךְ לְהָכִין מְלַאי. הַחֹרֶף אָרֹךְ וְהָאֱגוֹזִים טְעִימִים. אֲנִי אוֹסֵף הַרְבֵּה אֱגוֹזִים, וּפֵרוֹת יַעַר וּמַחְבִּיא בְּגִזְעֵי הָעֵצִים, חַיָּב שֶׁיִּהְיֶה אֹכֶל לִפְנֵי בּוֹא הַחֹרֶף". וּכְבָר קָפַץ לוֹ הַסְּנָאִי בִּקְפִיצָה מַרְשִׁימָה וְנֶעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ הַקָּרוֹב.
"וַאֲנַחְנוּ הַחֲסִידוֹת?" נִכְנְסָה לְשִׂיחָה חֲסִידָה, מַנִּיחָה אֶת רַגְלָהּ הָאֲרֻכָּה עַל עָנָף כָּרוּת, כְּנָפֶיהָ פְּרוּשׂוֹת כְּאִלּוּ מִתְכּוֹנֶנֶת לִתְעוּפָה "יוֹצְאוֹת לְחוּץ לָאָרֶץ, עוֹבְרוֹת לַאֲרָצוֹת חַמּוֹת יוֹתֵר. לָנוּ, הַשָּׁמַיִם הֵם הַגְּבוּל. וַאֲנַחְנוּ, הַחֲסִידוֹת, נוֹדְדוֹת אֵלָיו."
"אִתָּן תִּנְדְּדוּ," הִנְהֵן הַדֹּב, "תָּעוּפוּ לַאֲרָצוֹת חַמּוֹת."
"נָכוֹן," אָמְרָה הַחֲסִידָה, "אֲבָל עֲדַיִן קָשֶׁה לְהִפָּרֵד מֵהַיַּעַר."
כֻּלָּם הִבִּיטוּ בָּהּ בַּהֲבָנָה.
"בָּררר.. אֵיזֶה קֹר" חִפּוּשִׁית קְטַנָּה מְשַׁפְשֶׁפֶת כְּנָפַיִם אֲדֻמּוֹת, "אוּלַי, מִתַּחַת לְאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הַהִיא, אֶמְצָא מַחֲסֶה חַמִּים. אוּלַי, שָׁם, אַצְלִיחַ לִשְׂרֹד אֶת הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה. אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ."
"הַחַיִּים בַּיַּעַר בַּחֹרֶף הֵם שׁוֹנִים," אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ, "שָׁקֵט יוֹתֵר, רָגוּעַ יוֹתֵר."
"נָכוֹן," אָמַר הַדֹּב, "אֲבָל גַּם קְצָת מְשַׁעֲמֵם."
"לֹא נוֹרָא," אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ, "נַגִּיעַ לָאָבִיב."
"וְאָז הַכֹּל יִפְרַח מֵחָדָשׁ," הוֹסִיף הַדֹּב.
הַדֹּב מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, מֵרִיחַ אֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְהַקָּרִיר בְּאַפּוֹ הָרָחָב . "טוֹב, נִרְאֶה לִי שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִכָּנֵס לַמְּאוּרָה. אָכַלְתִּי מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַחְזִיק מַעֲמָד עַד הָאָבִיב." הוּא מַבִּיט בֶּעָלִים הַצְּהֻבִּים הַנּוֹשְׁרִים מֵהָעֵצִים, כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מֵהֶם עַד הָאָבִיב, קָם בִּכְבֵדוּת, גּוּפוֹ הַגָּדוֹל רוֹעֵד מְעַט, כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ לְהַסְבִּיר אֶת עֲיֵפוּתוֹ וּמַתְחִיל אֶת דַּרְכּוֹ הָאִטִּית אֶל הַמְּאוּרָה הַחֲמִימָה.
צְפַרְדֵּעַ מַבִּיטָה עַל הַיַּעַר הַסּוֹבֵב אוֹתָהּ, עַל הָעֵצִים הָעֲרוּמִים, עַל מַרְבַד הֶעָלִים הַצָּפוּף שֶׁלְּמֻרְגְּלוֹתָם. הַחַיִּים בַּיַּעַר לִקְרַאת הַחֹרֶף שְׁקֵטִים מְאֹד. הִיא קוֹפֶצֶת קְפִיצָה גְּדוֹלָה, מַגִּיעָה לְאֵזוֹר הַבִּצּוֹת. חוֹפֶרֶת בַּבֹּץ הַחַם וּמִתְכַּסָּה. הִיא תִּתְעוֹרֵר לִקְרַאת הָאָבִיב, הַכֹּל כְּבָר יִפְרַח מִסָּבִיב. בֵּינְתַיִם בַּיַּעַר מִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט עָמֹק. רַק הָרוּחַ הִמְשִׁיכָה לִנְשֹׁב, נוֹשֵׂאת אִתָּהּ אֶת סִפּוּר הַחֹרֶף הַקָּרֵב.
