דיון אתגר דו שבועי- שרשרת אירועים

[שירת הכוכבים]

כי אני לא יודע אם זה נקרא סיפור "שרשרת אירועים"

אז אפשר להעלות לכאן, ואם זה ייקרא- אני אכניס את זה לשיפוט. מקווה שזה בסדר מבחינת הכללים.

 

[ראש חריף]

שבוע טוב!
איזה עולם דפוק! אני שונא את כולם!
מקודם אחרי זה העליב אותו, אחרי זה שימי השפיל אותו מול כל הכיתה, ושדודי הגיע והרביץ לו והוא קרע לו את החולצה, הרב'ע נכנס והעניש אותו. יופי. ממש תודה!
"חיים, גש הנה" הוא ניגש אליו עם דמעות חונקות, מה עכשיו? "גש למנהל" תודה רבה!
זה ה-ת-ע-ל-ל-ו-ת!

השמש קפחה על ראשו בעוז. ציפורים צפצפו מעליו, תינוק קטן צווח. הכל רקד מסביבו. מוזיקה רועשת. ילדים מפטפטים.
די נמאס לי! אני רוצה לברוח!

לאיפה תברח חמוד שלי?
לא יודע, אבל בטוח לא כאן.

חיים בעט באבן הצהובה בכעס. נמאס.

האבן מוכת-הגורל התגלגלה לבדה. בודדה ועצובה.

….
היא הלכה לאיטה, הבית ריק. סבתא רחל ישבה על הכורסא שותקת. מחכה שהטלפון יצלצל. שהדלת תצלצל.
אבל כלום. דממה ברחוב. השמש המחייכת שקעה והעלתה נוגות על האישה הזקנה. מה מה? איפה כולם?
היא קמה מכינה תה, חוזרת בחזרה לכורסא. התה מר. היא חזרה לסלון ניסתה לקרוא ספר, המילים ריצדו מולה.

איפה כולם? כולם מתו היום?

פשוט היה לה בא לקום וללכת לברוח, רחוק רחוק. משהו נשבר בה. כל הכאב, התיסכול האכזבה הכל התנקז ללב שלה. דמעה קטנה נפלה על השולחן.
היא ניגשה לחלון, אנשים הסתובבו שם צחקו, דיברו, לעגו, הרעישו. והיא…. דממה.

אולי תצא לרחוב.. קצת ירגיע את נפשה, האוויר בחוץ היה קריר כמוה.

היא יצאה החוצה, האורות נדלקו.
אבל היא היתה חשוכה…

"לאף אחד" היא לחשה לעצמה, מדדה על האבנים האדומות "לאף אחד כבר לא אכפת ממני"

היא רצתה לברוח? לאן?

היא בעטה באבן הצהובה בכעס. נמאס.

האבן מוכת-הגורל התגלגלה לבדה. בודדה ועצובה.

…….
"אני לא יכול יותר!!!!!!!!" יצחק שאג מול העיניים נדהמות. הם שתקו.

ארי ושרי הקטנים הצטנפו בפינה, מביטים בו בעיניים גדולות. הבובה נפלה על הריצפה שותקת.

כל העולם שתק.

הם ניסו להרגיע אותו, ניסו לשבת איתו. הוא לא יכל.

המילים נשמעו לו מתחנפות, מעצבנות, הכל הסתחרר, הכניסו אותו למסגרת שחורה, קודרת.
הוא לא רצה אותה.

הוא שנא אותם. סופית.

"דיייייייאיאיעיעיי!!!!!!!!! אין לי כוח אלייכם!! תשתקו!!!"

'בום'!

הוא טרק את הדלת בעצבים. נמאס לו.

רוח קרירה נשבה אליו בחדווה. הדם שלו רותח. רק רץ. רק רץ.

יצחק בעט באבן הצהובה בכעס. נמאס.

האבן מוכת-הגורל התגלגלה לבדה. בודדה ועצובה.

….
היא לא רצתה שום דבר. רק בכתה כמו ילדה קטנה "למה, למה לכולם יש ולי אין?"
"כי אנחנו לא כולם!"
אה.
רבקה משכה בחוזקה את הילדה לביתה. אין לה כוח אין לה מוח.
ולמי יש?
החובות לא הגיעו ביום אחד. הם הצטברו ככדור שלג שרק עולה וגודל. היא נאלצה לקחת הלוואות קטנות, ויותר קטנות. עד ש….
אין כסף.
חור בבנק. חור בארנק. חור בשכל.
"אלוקים, למה?" לחשה רבקה, מביטה לתוך הכוס הריקה. והכוס שותקת. כמו תמיד. היא נאנחה.

רבקה בעטה באבן הצהובה בכעס. נמאס.

האבן מוכת-הגורל התגלגלה לבדה. בודדה ועצובה.

…..

האבן נעצרה באמצע הרחוב.
חיים הגיע ראשון,עומד לידה בעייפות.
סבתא רחל גררה רגליים והביטה בו בשקט.
יצחק נשם כבד, רבקה התקרבה אחריהם.
כולם הביטו זה בזה – לא ידעו מה לומר.
האבן שתקה.
ופתאום – בפעם הראשונה – היא לא הייתה בודדה.
בעצם גם הם לא בודדים. הם הסתכלו אחד על השני.
ואז… שני הבנים התקרבו, לרגע היססו-ואז חיבקו חזק.
ואז… הזקנה והצעירה התקרבו, לרגע חששו ואז- התחבקו חזק.


והאבן? נעלמה….

 

[ראש חריף]

שירת הכוכבים אני יכול מהר לשלוח את הסיפור????​

 

[אוראל סולטן]

עכשיו ב"ה העליתי קטע לאתגר (בדקה ה99...):

אתגר - אתגר דו שבועי- שרשרת אירועים

מכירים את הסיפור הידוע (שגם הוזכר לאחרונה כאן בקהילה) על החיוך שהתגלגל? הרעיון הטכני של הסיפור הוא מעגל שמתחיל בדמות אחת, עובר הלאה לדמות אחרת, ובסופו של דבר מסתיים בדמות הראשונה. כאן באתגר תצטרכו לבנות סיפור דומה, רק ברמה אחת מעל. המקרים בסיפור אינם אותו הדבר כמו חיוך או מחמאה, אלא מקרים שונים...

www.prog.co.il

אבל משום מה הוא הרגיש לי מעט קיטשי... מה אומרים?

 

[צביה ר.]

@אוראל סולטן מאד אהבתי את הסיפור.
השתלשלות האירועים סביב הנעל (שהיתה נעל... אהבתי.) ואפיון הדמויות מעניינים בהחלט.

משהו קטן שבלט לי במשפט הראשון - אולי עוד אפשר לשנות:

לח וצחיח

תרתי דסתרי...

 

[אוראל סולטן]

@אוראל סולטן מאד אהבתי את הסיפור.
השתלשלות האירועים סביב הנעל (שהיתה נעל... אהבתי.) ואפיון הדמויות מעניינים בהחלט.

תודה רבה!
הנחת את דעתי...

משהו קטן שבלט לי במשפט הראשון - אולי עוד אפשר לשנות:

תרתי דסתרי...

שכוייח
שיניתי.

 

[צביה ר.]

שיניתי.

אמממ... צחיח ויבש זו אותה משמעות. והסתירה בין לח ליבש נותרה בעינה...
ממש סליחה על ההתקטננות. שיהיה ברור - זה לא מוריד כלום מהכתיבה היפה והמעניינת, רק זה ממש במשפט הראשון אז זה בולט.

 

[אוראל סולטן]

אמממ... צחיח ויבש זו אותה משמעות. והסתירה בין לח ליבש נותרה בעינה...
ממש סליחה על ההתקטננות. שיהיה ברור - זה לא מוריד כלום מהכתיבה היפה והמעניינת, רק זה ממש במשפט הראשון אז זה בולט.

שיניתי שוב
תודה רבה על התיקונים!