הנושאים החמים
ראש לשועלים
מהמשתמשים המובילים!
- הוסף לסימניות
- #1
מבלי משים
נכתב ע"י ראש לשועלים · ביום שלישי ב- 00:29
(כבר קצת לא רלוונטי, אבל עד הושענא רבא עוד לא מאוחר)
סליחה מהנציגה הטלפונית של סלקום שחשבנו שהיא מפלסטיק ודיברנו אליה כאילו היתה מזכירה אלקטרונית. בסוף, אחרי שהכל נגמר, אפילו לא אמרנו שלום לפני שניתקנו.
סליחה מהאיש שהתקשר ושאל אם זה משפחת ויסוצקי, ולא ידע שכמוהו היו לנו שלוש ברצף בשעה האחרונה, ידענו שהוא לא יודע את זה. מה שלא מנע מאתנו להסביר לו מה אנחנו חושבים על טיפוסים מסוגו, במקום לומר יפה: טעות, שלום.
סליחה מהזקנה שעמדה אתנו בתור בסופר ואמרה בקול רועד שיש לה רק שני מוצרים, סליחה שאמרנו בקול קשה: לכולם פה יש רק שני מוצרים, אפילו שזה בכלל לא היה נכון.
סליחה מהבחור שעמד בתחנה וסיפר שאין לו כסף לנסיעה. סליחה שהמשכנו בדרך כאילו לא שמענו אותו, ועוד הרגשנו עם זה חכמים ונבונים ולא תמלא'ך כמו גיבורי סיפורי העוקץ הידועים.
אולי באמת לא היה לו כסף?
סליחה מהחבר שפגש אותנו ושאל אם נוכל להלוות לו 200 ₪, אמרנו לו שאין לנו שקל על המכנס.סליחה ששיקרנו וחבל שלא היה לנו את האומץ להסתכל לו בעיניים ולהגיד אמת.
סליחה מהאורח שגנב לנו את המקום בבית כנסת, ורק בגלל שאנחנו אצילי נפש עמדנו כל התפילה בעמדת תצפית על המקום השדוד ששועלים הלכו בו, והצצנו עליו ללא הרף במבטים שכל השנאה והכעס שבעולם טמונים בהם. אחר כך חזרנו הביתה עצבנים וצעקנו על הילדים. כל זה, במקום לבוא ולומר לו יפה צא.
סליחה מהסבא הזקן, שפגש אותנו בחתונה של הבן דוד ומצא חן בעיניו לשוחח קצת. בעינינו בכלל לא. לא הלכנו חלילה, וגם לא ענינו בחוצפה. אבל אף תשובה שלנו לא כללה יותר ממילה אחת, מה שהביא לקץ מהיר של ההטרדה הכפויה. סליחה שיצאנו מרוצים על שהשתחררנו מזה מהר, ולא עלו על ליבנו אפילו ייסורי מצפון. שנה הבאה, יכול להיות שהוא כבר לא יהיה פה, לא להטריד אתכם ולא לסלוח, כדאי להזדרז.
סליחה מהדוד שאוהב ליסוע בשקט לבד באוטו, ובאמצע הריקודים קראנו לו הצידה וביקשנו לנסוע עליו טרמפ כי ידענו שלא יהיה לו נעים לומר לנו – לא!
סליחה מהבן אדם שעלה לאוטובוס ולא היה לו מקום ישיבה, כי תפסנו אותו לאחיין, איזה גועל נפש!
סליחה מוועד הבית שהיו צריכים לדפוק אצלנו חמש פעמים (לא היינו בבית, מה אתם רוצים) ולשים שש פתקים בתיבת הדואר, וראו את השלושים שקל שמגיעים להם רק בעקבות פגישה אקראית במדרגות שאין ממנה התחמקות. סליחה שכשהבניין נשאר מטונף שבועיים ידענו למי צריך לפנות.
סליחה מכל השכנים שהיו צריכים לעשות סיבוב ביציאתם מהבניין בגלל שכאשר ירדתי ביום שישי להעיף את האשפה אל הפח, ראיתי כי אין איש רואה ואנוכי אנוכי ועצלן, הסתכלתי כה וכה ושמטתי אותו מהר על יד הפח...
סליחה מנוסעי האוטובוס שישבו וחיכו בערב חג אחרי סגירת הדלתות (אחרי העמסה מזוודות ופעוטות בתחנה שנמשכה 7 דקות תמימות) כאשר הוד מעלתנו נזכר להופיע בתחנה ודרש במפגיע שהנהג יפתח אותן שוב (אחר כך היינו צריכים גם תא מטען).
סליחה מהפקח שצעקנו עליו כשנתן לנו רפורט, סליחה שהתרגזנו כל כך ולא עלה בדעתנו שזאת העבודה שלו (גם לחטוף את השפכטל שלנו...).
סליחה מהאיש שפינו באמבולנס באמצע היום, סליחה שהתגודדנו לבדוק מי באלונקה? ולא ניסינו אפילו לדמיין מה הוא מרגיש עם זה, כן, הוא היה בהכרה.
סליחה מנהג האוטובוס הנחמד שאמר לנו שאין לו עודף ממאתיים. סליחה שלא ידענו שזכותו לומר את זה, וסליחה שצעקנו וגידפנו ואמרנו שנתבע את החברה, בסוף לא שילמנו על הנסיעה בכלל, והוא יכל בגלל זה לחטוף קנס מפקח.
סליחה מהאנשים שעלו בתחנות אחר כך, ואכלו את מה שאנחנו בישלנו. סליחה מהנהג שקיבל מהם על הראש.
סליחה מכל האנשים שלא עשינו להם שום דבר רע. אבל במפורש לא היינו בני אדם בכלל.
דונו אותנו לכף זכות, היה חם אותו יום כמו בבקעת הירדן...
סליחה מבורא כל עולמים על שנה שיכולנו לעשות בה הרבה יותר בשבילו ובשביל היהדות שלנו.
אולי השנה...
סליחה ממכם על הזמן הקצר, ועל כל הסליחות שנשמטו בגלל זה.
נכתב ע"י ראש לשועלים, ביום שלישי ב- 00:29 | כתיבה וסיפורת
