מידע שימושי ביקורת שלילית בגוגל נחשבת לשון הרע?

  • הוסף לסימניות
  • #1
בפן ההלכתי וההשקפתי,
האם השארת ביקורת שלילית בגוגל , נחשבת ללשון הרע?
או שאין בזה בעיה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
היא צריכה לעמוד בכללי לשוה"ר. כתב הח"ח שגם בכתיבה עוברים על לשוה"ר, ופגיעה בפרנסה זה מהחמורות שבלשוה"ר
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בפן ההלכתי וההשקפתי,
האם השארת ביקורת שלילית בגוגל , נחשבת ללשון הרע?
או שאין בזה בעיה?
ברור שיש בזה בעיה.
כי לפי הח"ח אפשרי רק בתנאי שזה לתועלת בוודאות ולא מתוך נקמה, וגם אז הדברים חייבים להיות מדוייקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ברור שיש בזה בעיה.
כי לפי הח"ח אפשרי רק בתנאי שזה לתועלת בוודאות ולא מתוך נקמה, וגם אז הדברים חייבים להיות מדוייקים.
אז הבעיה לא בעצם הביקורת אלא יותר בתוכן?
אם למשל מדייקים ממה לא היו מרוצים זה בסדר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לפי מה שאני למדתי
זה אכן בעייתי ולא פשוט כלל
ולמי שמתחרט - יש אפשרות למחוק ביקורת שנכתבה
זה מה שעשיתי לפני תקופה
אשרייכם ישראל !
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לפי מה שאני למדתי
זה אכן בעייתי ולא פשוט כלל
ולמי שמתחרט - יש אפשרות למחוק ביקורת שנכתבה
זה מה שעשיתי לפני תקופה
אשרייכם ישראל !
צריך לזכור גם שאם זה עומד בתנאים של לתועלת - חייבים לכתוב ולהציל ממונם של ישראל - אף אם לא ביקשו, כנפסק בח"ח
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד

מוסר מוסר...
אתה כנראה העיקר
כשהלב נדלק הוא מדליק את כל השאר..

חשבתי על לשון הרע...
רגע של קלות ראש ו"הופס" זה יצא.
ובאמת אין כוונתי רעה
בסך הכל משליך איזו אשמה קטנה על השכנה
ובלי לשים לב מדביק עליה עוד נקודה שחורה
ואחרי כמה שנים של התמדה
הנה לך "אדם רע".

לכאורה רק בעיני הבריות
אבל ידוע מאמר חז"ל
כל שרוח הבריות נוחה הימנו – רוח המקום נוחה הימנו;
וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו – אין רוח המקום נוחה הימנו. (אבות דרבי נתן)
וידועים דברי רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב שעל ידי שמוצא ברשע נקודה טובה מעלהו לכף זכות ממש. (ליקוטי מוהרן רפב)
יוצא שהאדם בעצמו מכריע את גורלו של אותו אדם "רע" חלילה.
משמע שכל דיבור רע על אדם,
קטן או גדול, מכתים את האדם וגורם ל"אין רוח המקום נוחה הימנו" (עם אותו אדם שדיברו עליו)
אוי לנו על מעשינו.
אוי לנו על דעתנו המשובשת

אך מנגד, כאשר האדם מקבל על עצמו לא לדבר לשון הרע,
ומגדיל לעשות ומתאמץ לראות את כולם בעין טובה
לא רק שאינו מכתים אנשים אחרים,
אלא מנקה את הכתמים ממש!
מעלה את אותם אנשים לכף זכות ממש,
שנים של חושך ומזל רע נגמרים בגלל חמש שניות של עין טובה
ולפעמים לא חייב אפילו לומר מילה
יוצא שקיבלנו איש ניקיון אמיתי, חרוץ, יסודי
שפועל כדי שאני, אתה, המשפחה והחברים שלנו נהיה יותר נקיים
מנקודות שחורות שקיבלנו מאנשים אחרים,
אז כולם מרווחים!

דואגים לפארקים מסודרים ומלוקקים,
חרדים על דגים שנחנקים מכוס פלסטיק,
כאילו זה רצח כמעט (וכבוד הנושא במקומו)
אבל את הנקיות הפנימית הרוחנית, לא זוכרים כמעט.
מדברים חופשי ושוכחים את האמת.

אבל זה הגיוני, וזה הכל בהשגחה,
בדור כזה, עם בעיה חדשה כל חצי דקה
מאן דכר שמיה להיות בן תורה
ששומר על מעשיו לפי הרצון האלוהי
ומשקיע בלנקות את העולם שלך ושלי,
ולהשפיע מלמעלה שפע גשמי ורוחני
וככל שהדור יותר נמוך, כך זה יותר מוערך בשמיים שתעשה כן

בא אברהם, ולקח שכר כולם.
שנזכה
אני יודע שהמאמר קצת ארוך, אבל הוא שווה את זה!

המאמר משתף אתכם בידע שמתי מעט יודעים אותו.

למי שרוצה
כאן השאלות הידועות והמחשבות הקדומות על היפנוזה.

אז קדימה,

מתחילים!

היפנוזה!

מה אנחנו יודעים עלייך?


זה שנים רבות מסעירה ההיפנוזה את דעתו של כל מי ששמע עליה.

נשמעת כמו קסם יותר מאשר כמדע.

ונתונה למחלוקת רבה בדעתם של האנשים...

אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? לא הרבה יותר ממה שאמרו לנו...

אנשים רבים מפחדים מהיפנוזה, אבל האם יש צדק בפחד הזה?

האם היא לא הצטיירה כמפלצתית מדי?

אז בוא נפתח את כל הקלפים!
  • מהי היפנוזה?
  • מהי מדיטציה?
  • מהו דמיון מודרך?
  • איך הם קשורים?
  • ואיך כל זה קשור לשיטת הטיפול NLP?

מהי היפנוזה?

במשמעות הדבר היפנוזה היא תהליך כדי לגרום לשינויים בתת-מודע, שינויים שבמצב רגיל לא ניתן לעשות אותם בקלות.

אבל איך זה עובד?

בשביל זה נגדיר קצת את המודע ואת התת-מודע:

המוח שלנו מחולק לשני חלקים עיקריים: המודע והתת-מודע,

(ישנו עוד חלק ה"לא-מודע" שאחראי לתהליכים הפיזיולוגיים והביולוגיים, אבל הוא לא הנידון כרגע).

המודע הינו בסך הכול כ-5 אחוזים מהמוח בלבד, וכל השאר זה התת-מודע.

בקצרה: למודע ישנם 4 תפקידים עיקריים:

  1. "המוח האנליטי" החלק בנו שמנתח נתונים, משווה אותם וכו'.
  2. "הרציונל" שזה בעצם ההיגיון.
  3. "זיכרון לטווח קצר" כפשוטו.
  4. "כוח הרצון" הכוח שמניע אותנו להתחיל דברים.
לתת-מודע נשאר כל השאר:

זיכרון לטווח ארוך, רגשות, רצונות, אמונות, ערכים, ידיעות וכו'.

כל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ולא שמים לב אליו (לדוגמה נשימות, תחושת מנח כף הרגל בנעל וכו'), נמצא בתת-מודע,

וכל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ושמים לב אליו - זה נמצא במודע.

לתת-מודע אין שום היגיון או מוח מנתח, ואם נצליח להחדיר אליו "סוגסטיה" (כלומר הצעה), היא תתקבל (כמעט) בלי עוררין.

לדוגמה: אם נצליח להחדיר לשם שסיגריות הן דבר מגעיל, אז האדם כבר לא יוכל לראות סיגריות.

אבל הקב"ה לא השאיר אותנו חשופים,

ויצר בנו את "הגורם הביקורתי".

הוא השומר שמחליט איזה מידע נכנס לתת-מודע ואיזה לא.

כדי לעשות את תפקידו נאמנה משתמש הגורם הביקורתי בכל הכלים של המודע, ומנתח את הנתון החדש: בודק אם הוא הגיוני, ואז משווה אותו למידע שכבר נמצא בתת-מודע.

אם הנתון לא מסתדר הגיונית או לא תואם מידע שכבר נמצא, אז השומר פשוט לא נותן לו להיכנס!

ולכן כל מעשן שתגיד לו שסיגריות הן דבר מגעיל, זה אולי יחדור למודע שלו, אבל התת-מודע שמנהל לו את הרגשות והרצונות לא יאמין לזה.

חשוב להדגיש שהגורם הביקורתי הוא חלק מהמודע, ולא מהתת-מודע.

בעצם התפקיד שלנו בהיפנוזה הוא לעקוף את אותו "גורם ביקורתי".

אז איך עושים את זה?

יש בזה שתי גישות עיקריות: הגישה הקלאסית והגישה האריקסונית.

בקצרה:

  • הגישה האריקסונית: בשונה מהגישה הקלאסית, היא לא מנסה "להרדים" את הגורם הביקורתי, אלא להתחמק ממנו.
היא נקראת גם שיטת הערפול, ומשתמשת בשיטות מיוחדות כדי להסיח את המודע ואת ה"גורם הביקורתי", ומתחת לפני השטח להשחיל "סוגסטיה" (הצעה).

כרגע נתמקד יותר בגישה הקלאסית:

בגישה הקלאסית
: הרעיון הוא להרדים את המודע, וכך גם את הגורם הביקורתי.

המודע והתת-מודע פועלים כמו מאזניים: כשהמודע בשיא פעילותו התת-מודע מתחבא עמוק עמוק, אבל כשהמודע יורד – התת-מודע נחשף.

לדוגמה, חלומות נובעים מהתת-מודע והם מגיעים במצב שבו המודע חלש מאוד.

לכן הדרך שלנו לחשוף את התת-מודע היא להרחיק את המודע – פשוט להירגע. כן!

ההיפנוזה שכולם רועשים ממנה היא בסך הכול רגיעה!

אבל כדי להגיע לשינויים עוצמתיים צריך רגיעה עוצמתית,

ופה נכנס שלב ה"אינדוקציות" – שזה תהליך איך לעזור לאדם להגיע לרגיעה עוצמתית.

(אם תבקשו אולי אני אכתוב גם על זה מאמר).

אך אל דאגה, גם ברגיעה העוצמתית ביותר תמיד המודע עדיין נוכח. בלתי אפשרי להגיע למצב שבו המודע לא נוכח בכלל,

ואם כן, דבר שינגוד את רצונו של האדם לעולם לא יוכל לחדור פנימה גם במצב של היפנוזה! כפי שנרחיב בהמשך.




רמות פעילות המוח

ושוב בקצרה:

המוח עובד על גלי חשמל בתדרים מסוימים; ככל שהגלים מהירים יותר, זה מראה שהמוח פעיל יותר.

  • גלי ביתא: המצב שבו המוח נמצא רוב היום – פעילות אינטנסיבית ומחשבה רודפת מחשבה.


  • גלי אלפא: המצב של המוח כשהוא ברגיעה קלה או בהתרכזות (פעילות נמוכה יותר), כמו בקריאת ספר, שחמט או שמיעת מוזיקה.


  • גלי תטא: מצב של רגיעה עמוקה. בשלב הזה המחשבות איטיות מאוד ומעורפלות. זה המצב של המוח כשאנחנו חולמים, וכן כמה שניות לפני שינה.


  • גלי דלתא: גלי מוח איטיים ביותר, כמעט ואין מחשבות. זה המצב של המוח כשאנחנו ישנים.
בהיפנוזה אנחנו מחפשים להגיע לגלי תטא, או לפחות לגלי אלפא.

בקיצור: התחושה במצב ההיפנוטי דומה לתחושה של הרגעים האחרונים לפני שינה.

בשלב הזה התת-מודע הרבה יותר נגיש, והמודע עם הגורם הביקורתי הרבה פחות ביקורתיים, וכך נוצר מצב שבו התת-מודע גמיש ומוכן לשינויים.




מה זה מדיטציה ודמיון מודרך?

למען האמת, גם מדיטציה ודמיון מודרך הם מצב היפנוטי לכל דבר, אם כי בדרך כלל הם נעשים ברמה יותר חלשה של רגיעה (גלי אלפא).

ההיפנוזה שקוראים לה "היפנוזה" היא בדרך כלל בגלי תטא.

עכשיו אנחנו מבינים שאין הרבה מה לפחד בהיפנוזה; אדם נכנס למצב היפנוטי בין 7 ל-12 פעמים ביום וזה תהליך טבעי לחלוטין.

אבל רגע לפני שנשפוט – נעבור לשאלות המעניינות...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה