בקשה ברכה למשלוח מנות לכיסוי לפלטה בצבע חום

  • הוסף לסימניות
  • #1
ראיתי כאן לאחרונה ברכה יפה שהרעיון הוא שכתוב מוגש בחום לא מנוקד
אבל כרגע זה לא נמצא
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הופיע הרבה באשכולות של המשלוחי מנות 'מוגש בחום'
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הופיע הרבה באשכולות של המשלוחי מנות 'מוגש בחום'
רוב המוגש בחום זה ברכה למשלוח מנות בנושא קפה
היה כן ברכה יפה לזה (שבגלל זה קניתי את הכיסוי לפלטה) אבל אין לי מושג איפה זה היה
אצלי החיפוש לא עובד ולכן אין לי אפשרות למצוא את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אולי מישהי תתנדב לעשות חיפוש מתקדם ולעשות עם קובץ מצורף מוגש בחום ואולי כך אמצא את זה תודה רבה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

רציתי שוב לשתף..
לקראת חג הפורים שמתחיל להתקרב ..

בהיותי רווקה מבוגרת (לשעבר!) שנאלצה לגור לבד (מנסיבות שלא אפרט כאן!).
השבתות והחגים היו כואבים במיוחד. בין אם היה לי איפה להיות ובין אם לא.
זה מצב שרק מי שחווה אותו יכול להזהות.. ולהבין כמה זה קשה.
הבדידות מורגשת שבעתיים כשברקע נשמעים קולות משפחתיים , שירים, צחוקים, דיבורים, קולות שקשוק המזלגות והסכינים...
כשאת עם עצמך ובקושי היה לך כח ורצון להכין משהו לאכול..
כן, לא תמיד אפשרי להתארח.
לפעמים (למען האמת הרבה פעמים) הייתי ממש לבד עם 4 הקירות.
זאת היתה המציאות ואיתה הייתי צריכה להתמודד.
הלבד היה כואב לכשעצמו והציף מחשבות ורגשות וזכרונות...
גם כשהתארחתי (בעיקר לא אצל משפחה) היה מאתגר.
לא תמיד הרגשתי "בבית" וכחלק מהמשפחה אלא סוג של נספח. תוספת מאולתרת. גם כשעל פניו היה לי נחמד וכיף, והכי השתדלו להיות אלי נחמדים..
וגם אני הייתי נחמדה ואהבו אותי. על פניו הכל פיקס..
אבל היו כל מיני "צביטות" שהזכירו את זה. שאני לא בת בית באמת..
לא פעם אפילו הרגשתי מסכנה, סוג של מקבצת נדבות שעושים איתה חסד...הרגשה נוראית.
ואל תיסקלו אותי על נחיתות. בבקשה.
מי שלא היה במצבים האלה באמת לא יבין. ולא ישפוט.
אגב כדי להמעיט מההרגשת ה"מקבלת חינם" הזאת תמיד הבאתי איתי משהו שידעתי שאוהבים (עוגה / עוגיות) . דוקא שמחו לקבל, ואני שמחתי לתת.

אני אסירת תודה עד סוף ימי למשפחה מסוימת ,שלא מקשר דם, שפתחו את ליבם וביתם,
וארחו אותי בסעודותיהם והמתיקו לי את הקושי. שכרם רב בשמיים אני בטוחה.
קצת משפיל אותי היום להיזכר במקום הזה, וגם לא הכי נעים לשתף.
יש בי גם סוג של פחד מהתגובות, כי אני בטוחה שלא כולם יבינו ואולי ישאלו שאלות למה ומדוע..
ובכל זאת אני כותבת לכם
כי אני רואה זאת כשליחות עבור מי שחווה את זה היום.

עוד מעט פורים
חג השמחה.
מהחגים שהיה הכי לי קשה לשמוח בהם. בהיותי לבד...
השתדלתי לא להיות ממש לבד כל הפורים, לצאת לתת משלוח מנות, להיות קצת אצל המשפחה (הם היו שכנים, אך כבר קראתי להם משפחה..)
אבל גם אם לפני כן קצת הצלחתי לשמוח, ברגע שהייתי חוזרת אל השקט הרועם.. היה מתחיל המאבק. על שמירת ניצוץ השמחה והתקווה. וזה לא היה קל.

היה גם ענין המשלוחי מנות.
היו פעמים שלא קיבלתי והייתי במתח אם אקבל. כן זה יכול להישמע ילדותי.. אבל רציתי לקבל משלוחי מנות, לא אחד, אלא כמה.
כל משלוח שקיבלתי הרים לי את מיפלס המצב רוח, נתן לי עידוד.
הרגשה שזוכרים ואוהבים אותי. שאני לא לבד.
לפעמים היתה מצורפת ברכה מהלב, שאותה שמרתי וקראתי עד שידעתי בעל פה..
(כמובן שהחזרתי משלוח, או שאני הבאתי את הראשון..)

היום ברוך השם אני במקום אחר.
זכיתי ב"ה להתחתן ולהיכנס למשפחה חמה ואוהבת, אני כבר לא מרגישה לבד.
אבל יש כאלו שכן. (בין רווקים/ות / זקנים/ות בודדים/ות / חולים ל"ע..)
ופורים מבחינתם זה עוד אתגר לעבור..
בואו נקל עליהם קצת, נעזור להם לשמוח-
כל מי שמכיר מישהו/י כזה בסביבתו-
משלוח מנות יפה, עם ברכה כנה וחיוך – והדלקתם אור בנשמה מיוסרת.
ומי שיכול (ואם זה שייך ומתאים) להזמין לסעודת הפורים.. – תבוא עליו הברכה.
זה לא (רק) חסד – זאת שותפות.
ויש מספיק זמן עד פורים כדי להקדיש לזה מחשבה..
בהצלחה
בס"ד
מי ישלח משלוח מנות לאמא ?

את עסוקה, עמוסה ?תשושה ?
(מלתקן או לחפש תחפושות, או סתם כך בלי סיבה מיוחדת:)
בעיצומם של ימי ההכנות והשמחה
המטבח נראה כמו מחסן של עלית---
הבית מלא בצלופן מרשרש,
ואת?
עסוקה בלחשב למי מגיע משלוח "מכובד" (ההורים והשוויגר),
למי "חמוד" (השכנה מהבנין הסמוך)
ולמי "העיקר לצאת ידי חובה" (ממלאת מקום בגן פעם בחודשיים :).
עברת על כל הרשימה שלך?
שמת לב שחסרה שם מישהי מיוחדת במינה?
מישהי שבלעדיה אין סעודה, אין תחפושות, ובעיקר - אין בית?
נכון, אני מדברת עלייך.
מי ישלח משלוח מנות לאמא?

מי יניח לך על השולחן (שניקית כבר חמש פעמים היום) חבילה יפה עם מילים חמות?
מי יגיד לך-"וואו, את פשוט מלכה!
איך תיקתקת את הניקיונות, והבישולים,
והתחפושת של הכהן הגדול שחסר לה בדיוק החושן ב-12 בלילה?"
אז חוץ מלבדוק אם האוזן-המן במילוי פרג או שוקולד,
מצ"ב מתכון מקטיפה לאוזני המן פריכים במיוחד -
אזני המן .jpg

הגיע הזמן שתתני לעצמך משלוח מנות !
תעצרי לרגע הכל, תסתכלי במראה ,ותתני לעצמך "משלוח מנות" של מילים
מתוקות,חריפות ושנונות כמו שרק את יודעת ועם כל העוצמה !
  • מחיאת כפיים סוערת- על זה שלא איבדת את השפיות כשהילד החליט להתחפש ל"תיבת נח" יומיים לפני פורים.
  • מילה טובה-תזכירי לעצמך שאת המנוע של הבית, את לא "רק" מכינה אוכל, את רוקחת זיכרונות, הריח של המטבח שלך הוא האחדות וההווי של המשפחה.
  • טפיחה על השכם- על כל הפעמים שאמרת הכל בשמחה כשבפנים רק רצית לישון עד פסח (של שנה הבאה).
  • הכיני לעצמך משלוח מנות חם ומפנק- קני לך משהו מיוחד שאת אוהבת עטפי אותו באריזה(אמיתית, כן) וכתבי לך מילים טובות שהיית רוצה לשמוע ולהשמיע לעצמך...
  • הכיני לך כוס קפה (חמה!)- קחי שוקולד איכותי (זה שאת מחביאה למעלה מאחורי הקמח מצה), ותגידי לעצמך בקול:
    "אשרי שזכיתי! אני מדהימה, אני מסורה, (וושתי לא היתה שורדת יומיים בניהול המטבח שלך:)))))
  • הכיני לבעלך רשימה מה לקנות עבורך, ממש מפורט בדיוק כמו שאת אוהבת :)) בקשי שיוסיף ברכה חמה ויכין לך משלוח מפנק !

הערכה עצמית היא לא מותרות, היא חובת הישרדות!
אמא שמוחאת לעצמה כפיים היא אמא שיש לה כוח למחוא כפיים לילדים שלה.
אמא שמעריכה את עצמה- הילדים שלה מעריכים אותה ואת עצמם !
אל תחכי שמישהו יביא לך את ה"יישר כוח",
תני אותו כאן ועכשיו לעצמך -כי מגיע לך !

חודש אדר הוא חודש של "ונהפוך הוא",
בואי נהפוך את המבט - במקום להסתכל רק על מה שעוד לא הספקנו,
שעוד לא עשינו שלא אמרו לך שלא קנו לך -
תסתכלי על המפעל האדיר שהקמת בין כותלי הבית שלך
ועל כל רגע ורגע של חיות ואור ושמחה וצחוק שם- שלהם - שלך הוא הכל זה את ! ובזכותך !

פורים שמח, מבדח ומלא בהערצה והערכה עצמית (מוצדקת וביושר!!)
ולא נשכח -
תפילות חמות שיתקבלו הלוואי, פורים- כיפורים שנזכה לנצל בס"ד!
בכל רגע, בכל בקשה פשוטה גם תוך כדי ה'מלא עשייה' שיש ביום הזה, תודה לד' בשמחה
כל הפושט יד נותנים לו - לוואי אמן

בהערצה !
היה היתה כבשה אוגיאו אאוגה.
נקרא לה טובהלה.
טובלה היתה קצת בוגרת, אולי גם קצת שמנה אבל כשמה - טובה , ותמיד הקדימה מהה לכל המי ומו.
טובלה שמה לב כי בטנה מקרקרת זה ימים מספר, והחליטה לעשות מעשה ולנדוד קמעה ,למצוא מעט עשב טרי להחיות בו את נפשה הרעבה.
הלכה לה טובלה , מעט בכבדות עד אשר ראתה עדר קטן ונחמד הרועה לו בשדה מוריק ופורח.
בצעדים שמחים וקלילים התקרבה הגברת לקבוצה הלועסת.
מהההה מההה פעתה לעברן בשמחה.
הקבוצה הרימה ראש.
טובלה חייכה לעברן.
הקבוצה הורדה ראש.
טובלה הרגישה קצת לא בנח, מה קורה כאן?
אכלה והעשב קצת נתקע לה בגרון, למרות שהיתה ממש רעבה..
עברו חלפו הימים... הכבשות הצעירות רועות להן, מעבירות את הזמן בצוותא, ביחד, בכיף ובנעימים. מרחוק ניראו כגוש צמר לבן אחד ומאוחד... ולידן.. קצת במרחק, לועסת לה בדממה כבשה מבוגרת בשקט, היא כפופה, ופניה כבושות באדמה.
טובלה.
הכבשה השחורה.
מענין, חשבה לעצמה.
דווקא זכרה היא שתמיד היתה צחורה כשלג, כך גם ראתה בהשתקפות האגם הסמוך, די לאחרונה , לפני שהגיעה לגבעה.
אבל כנראה משהו בה השתנה. בעצם בטוח שמשהו השתנה.
אחרת איך ניתן להסביר את היחס הדוחה?
הרי כולן משתלבות נהדר , רק היא לא מצליחה להתחבר. להיות חלק מהעדר..למרות שניסתה והתאמצה..
בטוח שהבעיה בה .אין בכך ספק.
בעצם כנראה שתמיד היתה כזאת .. אחרת אי אפשר להסביר תופעה כזאת שבה מחרימים דווקא אותה.
‏אולי זה הגיל, אולי העגיל.. יש כאן סיבה קריטית.
‏הרי הכבשים כולן תמימות וטובות לב, חלילה לטעון שהבעיה בהן.. זהו עוול של ממש!
‏ממחשבה למעשה.
לקחה לה טובהלה את רגליה המזקינות והתרחקה לה , אל האופק הבלתי ידוע.
אין לי מה לחפש כאן, אמרה לעצמה טובלה בצער.
‏אין לי מה לחפש כאן! אמרה קצת יותר בקול והחישה את צעדיה.
‏אין לי מה לחפש כאן!!! צעקה מעומק נשמתה הדואבת ופתחה במנוסה, באמוק...
‏אין לי מה.. בוםםם!
‏טובלה נפלה. פצועה. מדממת.
‏שקט.. דממה.
‏טובלה מלקקת את פצעיה.
‏מעליה מרחף פתאום ינשוף, מאיפה הגיע?
‏ ראיתי הכל -הוא אומר - תקשיבי...הבעיה היא בך.
‏ למה ציפית בדיוק? ליחס שווה? לשיוויונות? ואולי לא היית מספיק נחמדה בעצמך. אל תאשימי אחרים.
‏תלמדי בעצמך ותפיקי לקחים.
‏את צריכה לטפל בעצמך ומהר!
‏אני אומר זאת רק לטובתך, שלא תיפגעי שוב!
‏אמר ועף לו משם.
וטובלה ממשיכה לדמם ולתהות.
ולחשוב לעצמה מה בעצם היה כאן...
‏ אולי היא צריכה לטפל בעצמה ואולי ממש לא..
‏אבל אם אם אפשר כרגע פשוט להניח לה עד שהפצעים קצת יתייבשו.
‏עד שהרגליים הפצועות מהמסע יתייצבו, הלב כואב יחלים, והמח הסוער יישקט קצת...
‏אם אפשר.. בבקשה.
‏ממני, טובלה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה