בשר מספר חמש

[bekkiback]

טקסט עם בשר משובח.

היה תענוג צרוף לקרוא!!!

 

[אשר שרבר]

אולי מן הראוי 'היא עמדה במטבח וכו' ומזגה'.

פלאי עמדה במטבח ומזגה?
אסתר דבוירה זה ממש שלא שינו שמם

 

[מעצב פנימיות]

פלאי עמדה במטבח ומזגה?
אסתר דבוירה זה ממש שלא שינו שמם

אויש לא.
כוונתי שהשף שבישל את היצירה המדהימה הזו קובע כאן שה'אסתר דבוירה' שבה דומיננטי יותר מה'אלמה' בעוד שהגיבורה עצמה נתונה בכף הקלע.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

שפתיים ישק.




למה זה תשאל לשמי והוא פלאי,
אולי מן הראוי 'היא עמדה במטבח וכו' ומזגה'.

לא

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אויש לא.
כוונתי שהשף שבישל את היצירה המדהימה הזו קובע כאן שה'אסתר דבוירה' שבה דומיננטי יותר מה'אלמה' בעוד שהגיבורה עצמה נתונה בכף הקלע.

היא גם אסתר דבוירה וגם אלמה
בעת ובעונהובעונה אחת

 

[Natan Galant]

שאלה פתוחה: האם יואל צריך לקבץ את הטורים שלו לספר אחד?
בד"כ אנשים לא ורצים ספר שכולו סיפורים סיפורים, אם המקרה כאן שונה?
(גילוי נאות: אני שואל כדי שתגידו "כן!" גדול)

 

[מוישה]

הנה לך, הדפס וקרא.
מסודר ונעים.

נו, באמת. וכי זאת הבעיה? התכוונתי להוצאת ספר [לא פחות טוב מגעציל, עי' שם בסוף...]. והלוא ידוע לנו על לפחות ספר אחד הממתין בגנזיו של יואל.

 

[כנפיים]

נדיר.
איזה כשרון ענק!
העובדה שהסופר לא נוכח בסיפור בכלל- משביחה אותו ברמות, ומכריחה את הקורא להתעמת מול כל הצדדים בעצמו.
אומנות אמיתית ונדירה לגמרי.
בקשר להודעה לעיל- אין לי היכרות רבה עם התכנים של יואל ארלנגר, (וגם לא עם הפורום..) אבל אם הייתי רואה ספר שמכיל בתוכו ולו רק את הסיפור הזה, הייתי קונה-כמה שיעלה.
זה לא דבר שמותר לו להישאר במגירה, וגם לא פה בפורום-עם כל הכבוד.
העולם זכאי לזה.

 

[y&m]

זאת פעם נדירה שהמסר היה ברור לי עוד לפני הכתיבה.

לדעתי יש לזה השפעה על היצירה.

יש ליצירות שלך טאצ' מסוים ומאד מיוחד.
והן גם מאד התקדמו מאז הראשונות שהעלית כאן.

עדיין כשקראתי את היצירה הזאת הרגשתי שהיא בנויה.
שהיא נכתבה עם GPS.
נכון לא תמיד צריך לצאת מכווני מטרה וזה נחמד גם לטייל סתם, לעשות סיבוב ואולי לגלות תוך כדי עוד כמה שקדיות פורחות.

אולי זה מקום לדבר על עמוד השדרה של היצירה.

 

[יענקי R]

תענוג צרוף.
היה לי עונג שבת אמיתי בקריאת הסיפור. ממש מעין עוה"ב.

 

[מכונתכתיבה]

מטורף .
אומנות. ברור שכדאי להוציא ספר. הייתי טסהההה לקנות.
מסוג הסיפורים שארצה לקרוא שוב ושוב
היה לי קצת מוזר שחבר'ה רציניים מהישיבה
ככה משוחחים עם אלמה בפתיחות,
כאילו משהו קצת מוזר בסיטואציה
אבל אולי זה הקטע??

מצד אחד זה מגניב שהסיפור מנחית עליך דמויות משומקום
פרק בודד שנותן לך המון טקסטורות והמון כיווני חשיבה פרועים על ההמשך...
מצד שני רוצים המשך!!
יש מצב??

 

[יוסף שחק]

היה לי קצת מוזר שחבר'ה רציניים מהישיבה
ככה משוחחים עם אלמה בפתיחות,

הם דיברו מבחינתם עם אסתר דבוירה
פחות מוזר, נכון?

 

[אבימי]

נפלא. נאדר. מלא טעם בכל מני רמות.

בקטנה, תארי הפועל כאן מיותרים להחריד, הסיפור הזה מובן לגמרי בלי דברים כמו 'הבשר המשובח' או 'כוס קדושה' 'תנועה סיבובית'. הכל מובן לגמרי גם בלי זה.

 

[RACHELIZ]

הם דיברו מבחינתם עם אסתר דבוירה
פחות מוזר, נכון?

לא..
אולי בגלל שהיא אלמה אז כביכול משוחרר יותר..

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

לא..
אולי בגלל שהיא אלמה אז כביכול משוחרר יותר..

תכלס הם מנסים לקרב אותה, להחזיר אותה בתשובה

 

[RACHELIZ]

תכלס מנסים לקרב אותה, להחזיר אותה בתשובה הם

בשביל זה הם יצטרכו לפנות למקור, הלל התנכי, שיערוך כמה שינויים "קלים" בתכנים שמוסר. בתקווה שלא ישטוף גם להם את המח…

 

[Ushaya]

בד"כ אנשים לא ורצים ספר שכולו סיפורים סיפורים, אם המקרה כאן שונה?

בד"כ מסתכלים על ספר סיפורים כספר פחות ערך. 'לא הצליח הסופר לחשוב על עלילה אחת טובה'. אבל, וכאן האבל הגדול, כאשר הסר הוא לא 'אסופת סיפורים' שפעם פירסמתי וחשבתי וכו', אלא חומר טוב באמת- אנשים קונים.
עיין ערך מוישה גוטמן- שפתח את הז'אנר בסיפורת קצרה (?), מיה קינן עם 'פורשים כנפיים' שהיא הוציאה לו כרגע מהדורה נוספת, וחיים ולדר- שלא מפסיק לרגע. (טוב, יהיו כאלו שיאמרו שהוא הגיע לשלב המיצוי ואיבד את התואר 'חומר טוב').
תכל'ס- למה לא?

 

[הלל שלם]

ADHD כמוני, מעדיפים פעמים רבות ספר של סיפורת קצרה, אם כל סיפור מהווה 'אגרוף מחשבה', סוג של אבקת מרק מרוכזת שתתבשל אחר כך לאיטה במי המוח, מאשר סיפור ארוך-ארוך, שגם אם איכותו גבוהה, הנפש המפוזרת מדי והמוח העייף מדי עומדים כמחסומים בפניו.

 

[Natan Galant]

בד"כ מסתכלים על ספר סיפורים כספר פחות ערך. 'לא הצליח הסופר לחשוב על עלילה אחת טובה'. אבל, וכאן האבל הגדול, כאשר הסר הוא לא 'אסופת סיפורים' שפעם פירסמתי וחשבתי וכו', אלא חומר טוב באמת- אנשים קונים.
עיין ערך מוישה גוטמן- שפתח את הז'אנר בסיפורת קצרה (?), מיה קינן עם 'פורשים כנפיים' שהיא הוציאה לו כרגע מהדורה נוספת, וחיים ולדר- שלא מפסיק לרגע. (טוב, יהיו כאלו שיאמרו שהוא הגיע לשלב המיצוי ואיבד את התואר 'חומר טוב').
תכל'ס- למה לא?

@יואל ארלנגר צא לדרך כבר, כולם חושבים כמו התגובה המצוטטת. מספיק להתחפר בלבטים מייסרים. צא, צא, העם איתך.

ADHD כמוני, מעדיפים פעמים רבות ספר של סיפורת קצרה, אם כל סיפור מהווה 'אגרוף מחשבה', סוג של אבקת מרק מרוכזת שתתבשל אחר כך לאיטה במי המוח, מאשר סיפור ארוך-ארוך, שגם אם איכותו גבוהה, הנפש המפוזרת מדי והמוח העייף מדי עומדים כמחסומים בפניו.

בעלי ADHD מתקשים בקריאת חומר כתוב, ככלל, בדורנו אנו שמסכים זמינים בו בכל פינה.