סיפור בהמשכים גישה אל הפרשה בהרגשה חדשה

[ניק 150135]

וואי, וואי, תראו אותו !! לא נשאר ממנו כלום?!
כמו תמיד הוא מסתובב שיכור הלום,
בהתחלה נפלה עליו לבנת הקרח הנורא,
כל אחת בגודל של קורה,
ואחרי זה גם גופתו נשרפה ,
מהלהבה שפרצה מתוך הקופסא שהתפוצצה,
איזה נס שנכנסנו לכאן,
כנראה שהמקום מוגן,
אמנם הפיצוצים נשמעים ממש קרובים,
אבל על המבנה לא נופלים אבני הברד המפחידים.

סוף סוף הגיעה ההפסקה,
הם זרזו את זה, כדאי לנצל את ההפוגה בהתקפה,
נצא נביא מזון לצאן המורעב,
שלא ימות בעקבות המצב,
'אני אלך' הציע הגבוה,
מנסה להסתיר שהוא לא כל כך רגוע,
הי, הי, אי אפשר לצאת,
יש איזה משהו מעבר לדלת ,
בואו בואו כולם!!
כי אם לא, לא נצא מכאן לעולם.
האיכרים השרירנים,
ניסו מכל הכיוונים,
הם התאמצו עם כל הכח
לא מוצאים את הדרך לברוח,
אבל כולם נשארו נעולים
מבינים את המצב, קצת מבוהלים,

תקשיבו ניסה להרגיע העובד נקיון
אולי מחר יימס קצת הברד
הם דחו דבריו בבזיון
זה נראה קפוא לעד
אין בזה שום הגיון
שהרי האש לא המיסה את הקרח
אז איך ייתכן שהוא יימס באמצעות קצת שמש ורוח...

כבר שבוע שאין מזון לאלילים
אם הם באמת האלים
מעניין למה הם לא יכולים לדאוג לעצמם לקצת עלים,
בואו נשחט אותם, לפחות שיהיה לנו קצת בשר
חיש קל הם שחטו פרה אחר פר,
אולם האסון עוד לא נגמר,
אפילו חתיכת בקר לא נשאר,
עופות דורסים ענקיים
חדרו למבנה ממספר חרכים,
מכלים את הבשר,
עד שכלום לא נותר.


ויפרוש את כפיו.

מחוץ לעיר עמד המנהיג פורש את כפיו,
מתכונן להאריך בתחנוניו,
אולם מיד פסקה ההרעשה,
עוד לפני שהתחילה התפילה הרגישה ,
מה ארע?
למה כל כך מהר החגיגה נגמרה?
המכה הקודמת לא הופסקה
לפני שהתפללתי תפילה ארוכה?!

רק אחר כך התברר,
שהיה דחוף לגמור את הענין מהר,
כי הפחד הנורא
מהתופעה הקרה והמוזרה,
שיתק את הממלכה העשירה,
והפרעה התורן,
הבין שאי אפשר לברוח, פשוט אין לאן...
'ה' הצדיק' סוף סוף הוא הודה,
על מה שכל אחד כבר ידע,
אולם אין רצונו של בורא העולם,
שיהללוהו רשעים מתחתית הסולם,
'קח את מבוקשך במהירות',
הכריזו במלאכות,
לא רוצים כאן לשמוע שבחים מפה מלא רשעות ...