גם לכם יש בעיות באתרוג?>>

  • הוסף לסימניות
  • #1
תוצאות החיפוש השתנו לאחרונה, ואין אפשרות לחפש כלום.
גם דרך פרוג!!!

מי שגם סובל מהבעיה בבקשה שיגיב.

ומקווה שנוכל להחזיר את המצב...

דוג' לחיפוש דרך פרוג-
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בס''ד
גם כן אותו דבר. חשבתי שהבעיה בפרוג לכן כתבתי להם. עוד לא קיבלתי תשובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אכן, גם לנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
גם לי!!!! :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בס''ד
1-החיפוש מחוץ לפרוג נראה רגיל עם המיגבלות הרגילות של אתרוג.
2-אתרים מותרים פתוחים כרגיל.

אולי עושים קצת סדר בפרוג? תמונות פרטיות וכל זה? מי יכול לבדוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בס''ד
למי שצריך החיפוש השני נראה לי עובד רגיל.
 

קבצים מצורפים

  • לכידה.PNG
    KB 39.5 · צפיות: 24
  • הוסף לסימניות
  • #8
גם אצלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י SUTER;1045679:
בס''ד
למי שצריך החיפוש השני נראה לי עובד רגיל.

אכן, אך ה"כרגיל" שלו לא מספק בכלום!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גם לי. אבל לא תמיד.
בדפדפן אקספלורר זה קורה לי יותר. ובכרום זה קורה פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
עוד משהו..
המפות של גוגל הפסיקו לתפקד. לכולם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אכן גם אצלי גם המפות וגם החיפוש
עושים בלאגן :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גם אצלי הכל על הפנים!

התקשרתי אליהם והם מרחו אותי על הקו 3 שעות,העבירו אותי מאחד לשני ולא יצא מזה כלום!!!
צריך שכולם יתקשרו להתלונן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
גם לי!
לא הבנתי מה קרה למחשב שלי...
תוצאות חיפוש שתמיד הייתי עושה נראות אחרת ובלי כמעט תוצאות
מעצבן ממש!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מישהו בסביבתכם מתמודד עם קושי רפואי או נפשי?
בואו נדאג שהוא יקבל את הכסף המגיע לו על פי חוק מהביטוח הלאומי!

שלום לכולם:) כאן עוה״ד שרונה תגר.
תודה למערכת פרוג על מיזם 'חודש הזכויות' – במהלכו ננסה לעזור לכמה שיותר משפחות להשיג את הזכויות המקסימליות שמגיעות להן מהביטוח הלאומי.

כעו״ד המתמחה בתביעות ביטוח לאומי למעלה מעשרים שנה, אני לצערי מודעת לעובדה שמתמודדים רבים אינם ממצים את זכויותיהם בביטוח הלאומי .
למה? או בגלל חוסר ידיעה והיכרות עם הנושא, או פחד מהבירוקרטיה או מניסיון לא מוצלח של דחיה בעבר, ואפילו מחוסר זמן.

התוצאה היא שאנשים יקרים, שגם ככה קשה להם, מפסידים עזרה כלכלית קריטית שמגיעה להם על פי חוק! חלקם אפילו לא יודעים שמגיעה להם קצבה כי הם חושבים שהמקרה שלהם קל וזניח או לא חשוב מספיק ואין עליו קצבה. בנוסף אני פוגשת המון אנשים שבטוחים שהם מקבלים את המקסימום, אבל בפועל מגיע להם הרבה יותר!

ידע שווה המון, במקרה הזה הוא שווה כסף. המון כסף.

המטרה שלי היא לעשות סדר ולתת מענה אמיתי ומקצועי.
אני מזמינה אתכם לשאול ולהתייעץ איתי כאן בשרשור על כל מקרה ולברר סוגיות בנושאי קצבאות נכות של ילדים ומבוגרים בביטוח הלאומי.
אני וצוות המשרד שלי נשתדל לענות בהקדם ובמקצועיות כדי לתת לכם את התשובות הכי מדויקות. כדי שלא תלכו את המסע הזה לבד.

מעדיפים לשאול ולהתייעץ בצורה ישירה ודיסקרטית?

שלחו לי הודעה פרטית ל
וואטסאפ , אפשר גם להתקשר לנייד: 058-7314000
ואפשר גם לשלוח: לשלוח: למייל

לשימושכם :):
כדי שלא תפספסו חידושים בחוק ובתקנות שיכולים לזכות או להגדיל את הקצבה שלכם, אני ממליצה להירשם לרשימת העדכונים שלי. זה לוקח דקה ויכול להשתלם לכם מאוד בעתיד.
להרשמה: לחצו כאן

1767775070352.png
למה כדאי לכם להוציא לאור ספר בכוחות עצמכם
(או להגשים את עצמכם באופן כלשהו, בלי לחכות לפידבק או לתוצאה).

לאחר מסע ארוך של רצון להגשים את עצמי במהלכו חלק מספריי הגיעו לחנויות וחלק לא הגיעו לציבור הקוראים.

אני רוצה לשתף אתכם בסיכום המסע ועידוד לעשות את זה, למרות שאין תמיד תוצאות חיוביות.

למה כדאי לכם להגשים את עצמכם?

1. מהגשמה לא תמיד מקבלים כסף, גם זמרים לא תמיד מרוויחים ואפילו סופרים גדולים כמעט ולא מרוויחים.

הגשמה היא שכר לנשמה. כסף זה מאת ה'.

יכול אדם לעבוד כל חייו ולחסוך ואיזו השקעה כושלת לוקחת לו הכל, ויכול אדם להיות בלי ממון ולזכות לברכת ה'.

2. אם מהגשמה לא מקבלים כסף, אפשר להשתדל להגשים את עצמי בלי הרבה הוצאות, אלא באופן מותאם לתקציב מוגדר. יש בעלי מקצוע לא יקרים, מתאים למי שמקים עסק בלי רווח מובטח.

3. לא להתחשבן במחשבות סביב הוצאות או הכנסות אלא להבין שכל דבר עולה כסף, השאלה במה באמת חשוב להשקיע במידה ויש אפשרות כלכלית ומה ניתן להשיג בלי תשלום או בהוצאות מועטות.

4. להשתדל לאהוב ולהעריך מאוד את מה שאתם עושים.

5. להחזיר את עצמכם למרכז כל הזמן, לא לגלוש לשוליים.

שוליים זה קיצוניות, מרכז זה יציבות.

6. הגשמה עצמית אין פירושה הצלחה, אלא נכונות להשתדל לעשות דבר מה שמתאים לכישורים שקיבלתי, זו אפילו רק נכונות לחפש מה מתאים לי לעשות למען עצמי ולמען הכלל.

7. לפעמים אנשים לא משתדלים להגשים את עצמם כי גדלנו לתוך תפיסת עולם של "הכל או לא כלום", פרפקציוניזם - שזה אומר מחשבה שצריך להיות הצלחה מסחררת, הכרה ופידבק מהעולם ועוד... ואם אין אז שוקעים בחוסר עשייה בכלל. בעוד שבעצם יש הרבה גוונים בסקאלה של הצלחה, וכל דבר קטן יכול להיחשב הצלחה.

כי היהדות מציגה כל התקדמות קטנה כמשהו בעל ערך או אפילו רק רצון טוב בתור ערך. - כמו המילים בשיר של ביני לנדאו: "הלא כל דמעה וכל דיבור נחשב, כל זכויותיך שמורות אל בין גנזי המלך." כל מאמץ קטן נחשב, זו תפיסה יהודית אמיתית שיכולה לעודד את כל מי שרוצה להגשים את עצמו הכי טוב שרק אפשר.

לסיכום:

צריך להודות על הכל, ותמיד להשתדל בנתונים שיש בידינו, ולא לחשוב שיש כשלון כי כל עוד האדם מסכים לעצמו לעשות משהו חיובי - זו הצלחה וזה נצחון.
הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."
פעם חשבתי שכדאי להוציא אישורים ולבנות ממ"ד. נכון, יש עלויות וזו לא בניה רגילה, אבל מה לא עושים בשביל הביטחון.

היום בשעת מלחמה, אחרי ששהיתי במשך יממה שלמה בבית עם ממ"ד, אני לא מצליח להבין איך אפשר לעבור את המלחמה עם ממ"ד.

הנה עשרת הסיבות למה ממ"ד זה נטל ולא נכס!
ואם יש לכם ממ"ד בבית, תקראו את זה ותגידו אם לא בא לכם לרוץ באזעקה הבאה למקלט הציבורי הקרוב לממ"ד שלכם...

1.
עזבו את אלה שבאופן רשמי הממ"ד הוא החדר הפרטי שלהם, הם סובלים יותר מכולם מהמלחמה, באמת רחמים... תנסו פעם להמשיך לישון כשמתמקמים לכם במיטה עוד ארבעה אנשים שמתנדנדים עם תהילים ביד, והכי מעצבן שאחד מבני הבית שמאוד רוצה שיתחשבו באלה שישנים בחדר דואג להשקיט כל העת את מי שנמלט לממ"ד בלופ של 'שששששש....' עולה ויורד באורך של עשרים שניות כל אחד.
אם היו שואלים אותי, הייתי מעדיף שידליקו לי באמצע שינה טרנסים בפול ווליום, רק לא את הששששש המתחסד הזה...


2.
מבחינה מדעית אין קשר בין בעלי ממ"דים לשמירה על משקל, ולכן אם אתם בדרך ל- או באמצע ה- 'דיאטה', כדאי שתדעו שבירידה ועלייה של מדרגות שורפים קלוריות הרבה יותר מאשר בהליכה רגילה במישור, מה גם שהדרך מהחדר שינה שלכם ועד הממ"ד היא במקסימום 3-7 מטר, ובמדרגות מדובר על בין 20 ל40 מטר, ועכשיו תוסיפו על זה את אפקט המהירות שבתוך הבית אתם הולכים אבל עד המקלט יש תחרות ריצה בין השכנים, אחרת תישארו לעמוד עד שהאירוע יסתיים...
אז אתם שם בממ"ד שצריכים להתחיל להוריד קלוריות, רק שתדעו שלרדת במדרגות זה פי 5 מהליכה במישור, ולטפס שימו לב, זה פי 20.
מה אתם אומרים, ניפגש במקלט?


3.
ומה עם ה'נפש'? גם אם ב"ה לא חטפנו פגיעה פיזית מאיזה רסיס תועה ה'נפש' דורשת את שלה, תמיכה רגשית וחיזוק הדדי מסייע במעבר חלק יותר של המלחמה מבחינה נפשית, במקלט תוכלו לפגוש בעלוני חיזוק, ציורי קיר מרגיעים, או סתם שכן חייכן שמנעים את האווירה, בבית, הסיכוי שלמישהו יהיה כח לזרוק בדיחה ב3:45 לפנות בוקר הוא אפסי, לעומת זאת במקלט הסיכוי שלא יהיה אחד כזה הוא אפסי...
אם יתמזל מזלכם אולי תצליחו לתפוס את צוות הסיוע הנפשי מטעם העירייה שייקלע למקלט שלכם בדרכם לעזרה דחופה בזירת נפילה, אל תוותרו להם, תשאלו את השאלות הנכונות, וסתם בשביל הסקרנות תנסו לראות אם הם לא מגלים בעצמם סימני מצוקה, מאוד יכול להיות שגם הם צריכים עזרה...


4.
מכירים את השכן המטופטפ בהגזמה? זה עם החולצה המגוהצת, הנעליים המבריקות והשיער המסורק.
עכשיו תשכחו את כל מה שידעתם אליו, ותדמיינו 'כרית' בצורה של השכן הזה...
נכון שבא לכם לראות את זה? אז רק שתדעו שמספר ה'פרצופי כרית' שיש במקלט בשעות הלילה, עולה על מספר הכריות שיש לכם בבית כולל אלה שעדיין ב'בוידעם' ולא נכנסו עדיין לכלל שימוש.


5.
אוהבים להסתכן ולראות 'יירוטים'? נראה אתכם מתחמקים מתחת עיניה הפקוחות והלחוצות של אמא ומתגנבים לחלון בסלון כדי לחזות במטר ה'מטאורים' שנוחת על אזור המרכז.
בדרך ל'מקלט' תמיד אפשר להתחמק איכשהוא החוצה, אל דאגה בתוך המקלט יש מספיק המולה שתסיח את דעתה של אמא, והיא תוותר על ללכת לחפש אחריכם בחוץ ברחובה של עיר. לא מומלץ, אבל אפשרי בהחלט.


6.
אני לא רוצה להפחיד, אבל 'מקלט' בתחושה שלי בטוח יותר משמעותית מ'ממ"ד'.
וודאי אם מדובר בממ"ד שמחכה לטיל בקומת הגג.
'מקלט' ממוקם בדרך כלל מתחת לאדמה מה שנותן תחושת בטחון מסוימת שגם אם תהיה פגיעה ישירה, המקלט ישרוד את זה.

מצד שני אם מכניסים למשוואה את כמות הפציעות בדרך למקלט, ה'פגיעה הישירה' הופכת לאופציה רחוקה יותר, ועדיין בגלל שהירידה למקלט היא באחריותנו והפגיעה של הטיל פחות... ההמלצה המושכלת שלי היא עדיין תהיה 'מקלט' בדגש על ירידה זהירה במורד המדרגות.


7.
אם אתם אחראים על 'וועד הבית' בבניין, ולא מצליחים לארגן ישיבת וועד כבר שנה וחצי, אז שתדעו שאם רק היה לכם מקלט בבניין, הייתם יכולים לקבל החלטות מהירות בסבב הצבעות מהיר תוך ניצול ציני של הלחץ שבו אנשים נמצאים כדי לקדם את האינטרסים שלכם בבניין.
עכשיו לכו תנסו להוציא כל שכן מהממ"ד שלו, בהצלחה.


8.
תחשבו על זה, את הממ"ד בבית אתם צריכים לפנות בסופו של דבר לטובת הדיירים המקוריים של החדר, אבל את השטח עליו השתלטתם ב'מקלט' תוכלו לנצל אחרי המלחמה למגוון פעילויות, רק ש'וועד הבית' לא ישמע...

9.
'זכות הרבים' זה לא צחוק!
לכולנו יש זכויות ועם כל הכבוד ל'צדיקים' שיש לכם בבית, אין מה להשוות ביניהם לבין ה'מסה' הגדולה של תינוקות של בית רבן שיש בכל 'מקלט' ממוצע בבני ברק, עליהם שום טיל איראני לא יכול!


10.
אוהבים קונספירציות? בואו למקלט. שם תשמעו מגוון רחב והזוי של עדכונים על אירועים מסתוריים שאולי התרחשו וכנראה שלא, אבל 'כתב החדשות' שזה עתה התחיל את דרכו לא מפסיק לשאול שאלות מעוררות מחשבה על כך שייתכן ואין בכלל מדינה ששמה 'איראן' והכל זה המצאה של ה'בונים החופשיים' שרוצים להשתלט על העולם.

הוא אפילו אמר פעם שיש מצב שה'בונים החופשיים' הם אלה שעומדים מאחורי הקמפיין על כך שצריך לבנות ממ"דים בכל הארץ, הכל כדי שלא יהיה לאנשים דרך להתעדכן במה קורה באמת...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה