גמגום או חוסר שטף

  • הוסף לסימניות
  • #1
הודעה
========================


בני בן 4+ נתקע המון בדיבור. יש לו תקופות טובות יותר ויש פחות. יש לציין שזה התחיל לו בפתאומיות. הוא כבר מגמגם כך 4 חודשים. אמרו לי לחכות לא להלחיץ אותו וזה יעבור. בינתיים אינני רואה שיפור משמעותי, ואני ממש לחוצה.
הוא מבחינתו ממשיך לדבר עם כולם ולא מתבייש
.

יש לכם רעיונות? או אולי תוכלו להפנות אותי למישהו שמטפל
בזה​
?

 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שמעתי על אחד בבני ברק שפיתח שיטה לטיפול בגמגום, ועזר במקרים קשים מאד!
אם את רוצה פרטים, אפשר באישי או במייל
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ישנה סגולה לתת לילד לאכול מריבת אתרוגים שקיימו בהם מצות 4 המינים.
לא יודע מה המקור, אבל יש לי חבר שילד שלו כמעט לא דיבר עד גיל שנתיים (חוץ מבמבה ומאבא) ומאז שהם ניסו את הסגולה הילד לא מפסיק לפטפט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה קרה גם לבני אחרי תקופה קשה מבחינתו, ( אישפוז בבי"ח, לידת ילד חדש וכו') רופא הילדים אמר לי להניח לו, להשתדל לתת לו סביבה רגוע ואוהדת והמליץ לתת לנפח בלונים ולהשמיע קולות על דופן הבלון המנופח בתור משחק, נוצר הד כזה.
ברוך ה' העניין חלף. הספקנו לשכוח מכך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
קרה לי אצל שני ילדים שגמגמו במשך תקופה בגיל זה בערך, אחד מהם גמגם במשך שנה.
גם לי אמרו לא לטפל ולא להתייחס, והתופעה חלפה כלא היתה ללא שום טיפול - פשוט נעלמה באחד הימים (ללא הדרגתיות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש סגולה לכתוב ע"י דבש את כל אותיות א-ב כולל הסופיות אפשרי על מגש, ואח"כ לאסוף את כל הדבש ולתת לו לאכול
גם כדאי להקפיד לברך אותו בברכת האבות בליל שבת
רפו"ש מן השמים
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
זה נובע מלחץ, ולכן גם יש שינוי בין תקופות.
תנו לילד יותר חום ואהבה, תשאלו אותו מה מעיק עליו, מה מציק לו, ותתעניינו בשלומו.

רק אל תדברו איתו על הבעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מנסיון עם שני ילדים, אחד מהם גמגם כשנתיים! חמותי כמומחית גדולה לחינוך מיוחד ובפרט לתקשורת טענה שאי אפשר לטפל באמת בגמגום מתחת לגיל 10. רק אז כשהילד כבר מודע לדיבורו אפשר ללמד אותו.
מה שברור שזה נובע מלחץ ובד''כ מדבור מהיר (ירושה מההורים!) אנחנו טיפלנו אצל קלינאית במשך שנה שלמה והילד נהנה מאד. להגיד שזה עזר לגמגום לא אוכל להגיד אבל היום הוא לא מגמגם...
הפיתרון לא להיות בלחץ. וגם אם נדמה לכם שאינכם משדרים זאת לילד, דעו כי הראדארים שלו משוכללים ממה שנדמה לכם.
ומאד חשוב להרגיל את הבית לדבר ל-א-ט. לא רק ליד הילד אבל במיוחד לידו. (עיצה זו הופיעה פעם במכתבים למערכת של יתד ולנו עזרה פלאים)
ו...להתפלל. הכי חשוב, כמו בכל דבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
גם לי יש ילדה בת 6, מגיל 4 בערך היא החלה לגמגם, היום היא הרבה יותר טוב! (כמעט חלף לגמרי ב"ה)
חשוב לחתוך את ההברות ולדבר לאט יותר,
לא להלחיץ! כמובן שלא להעיר לילד על זה
פרשת שבוע וכד' - להשתדל לעודד את הילד להשתתף בתוך הסיפור מעצמו, ולא בצורת שאלות
הרבה סבלנות וכמובן תפילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יש פה קישור לארגון בשם אמבי. יש שם המון חומר בנושא.

לא כל מה שכתבו פה בתגובות למעלה נכון. תיזהרי, את משחקת בילד שלך!

www.ambi.org.il
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לרופא ילדים פניתם?
שיתן הפניה לקלינאית תקשורת והיא תדריך אתכם.
זה מה שאנו עשינו, ובמקרה זה לא היה טעם לטיפול אלא קבלנו הדרכה, פחות או יותר מה שכתבתי למעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
כדי להיות בטוחים שעשיתם מה שצריך- לכו להדרכה, אבל כדאי שתדעו שזו תופעה מאוד מצויה בגיל הזה שחולפת מאליה בני בן השלוש גם כן התחיל לגמגם תקופה, והסבירו לי שזה כתוצאה מהתפתחות החשיבה- המחשבות רצות לו הרבה יותר מהר מהמילים. אחרי מס' חודשים זה התאזן- ושכחנו בכלל מהבעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
האם יש ילד מתחתיו שהתחיל למשוך אליו תשומת לב יותר? ע"י שהתחיל לדבר או כל התקדמות אחרת בהתפתחות או שלקטן יותר יש ביטחון לי קרה את אותו מקרה בתי בת ה4 התחילה לגמגם נורא ולה אחות בת 3 שנראית יותר פלפלית ממנה כך שהגדולה מעט הוזנחה מכל המימרות שהיתה שומעת מסביב לדוגמא:איזה מתוקה הקטנה וכד' לכן תחילה יש להוסיף או לרמוז חיובי גם על הגדולה ובבית אם הילדים צוחקים וחוזרים אחריה לדאוג שדבר זה לא יקרה יותר, לדבר עימה לאט, לא להלחיץ ובסיעתא דשמיא הגמגום יעבור כיום היא כבת 4.5 ולא מגמגמת כלל .
נ"ב זוהי תופעה שמצויה אצל ילדים בגיל זה ואין צורך להלחץ אלא אם כן יש משהו במשפחה שמגמגם שאז זה עלול להיות תורשתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה