דלת נסגרה על האצבע, מה עושים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
לבן שלי נסגרה הדלת של הבית על האצבע.
הוא צועק מכאבים, מתחת לצפורן אדום והאצבע סגולה וקצת נפוחה.
יכול להיות שיש שבר או משהו שצריך לבדוק?
ומה אפשר לעשות כדי להרגיע את הכאב?
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
קודם כל תשטפי בזרם מים, מרגיע קצת
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י זוהר טל;1336741:
לבן שלי נסגרה הדלת של הבית על האצבע.
הוא צועק מכאבים, מתחת לצפורן אדום והאצבע סגולה וקצת נפוחה.
יכול להיות שיש שבר או משהו שצריך לבדוק?
ומה אפשר לעשות כדי להרגיע את הכאב?
תודה

לשים את האצבע בספל עם מים,או בכלל משהו קר-כמו איגלו.
אם זה מתנפח וממשיך לכאוב לו עוד זמן,אולי כדי ללכת לצילום או לבדוק את זה רציני יותר.
בשורות טובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י זוהר טל;1336741:
לבן שלי נסגרה הדלת של הבית על האצבע.
הוא צועק מכאבים, מתחת לצפורן אדום והאצבע סגולה וקצת נפוחה.
יכול להיות שיש שבר או משהו שצריך לבדוק?
ומה אפשר לעשות כדי להרגיע את הכאב?
תודה

לבעלי זה קרה לפני חודש,
לפעמים אכן יש שבר. אבל יותר גרוע, נהיה שטף דם מתחת לציפורן ונוצר לחץ עצום, הכאבים הם נוראיים ביותר, הוא לא הצליח לעצום עין במהלך הלילה, לא מצא שום תנוחה ליד, שום כדור הרגע לא עזר, גם לא טיפות אופטלגין
כעבור כמה שעות החליט ללכת לטרם.
יש להם מקדחה מיוחדת עם מחט זעירה בקצה, עשו לו שלוש חורים קטנים בציפורן,(הוא טוען שזה לא כאב, כי הרופא היה מאוד זהיר) כל הדם התפרץ אחוצה, והכאבים המטורפים פשוט נרגעו.

אז אחרי שאת שמה במים, ועובר זמן, והכאבים רק גוברים, שווה ללכת לבדוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י sm05276;1336745:
קודם כל תשטפי בזרם מים, מרגיע קצת

ניסינו עם מים והוא בכה עוד יותר.
זה קרה כבר לפני שעתים בערך.
נתתי לו אקמול והוא נרדם בינתיים אבל כל כמה זמן מתעורר בצעקות.
חשבתי שאולי זה משהו יותר רציני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אולי תתקשרי לטרם?
תעדכני. רפואה שלימה! (בעקרון - זמן רב תחת זרם מים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י Art Studio;1336753:
אולי תתקשרי לטרם?
תעדכני. רפואה שלימה! (בעקרון - זמן רב תחת זרם מים)

תודה רבה.
אפשר טלפון שלהם? בירושלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י זוהר טל;1336756:
תודה רבה.
אפשר טלפון שלהם? בירושלים.

כתובת: בית יהב, רח' ירמיהו 80, ירושלים
שעות: 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע
טלפון: 1-599-520-520 שלוחה 2
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מנסיון

יכול להיות שיש שבר, וזה צריך בדיקה
אבל בדרך כלל הכאבים, הם עקב הלחץ של הדם (האדום שרואים מעבר לציפורן) שיש בין הבשר לציפורן, ולכן יש ללכת לרופא והוא עושה נקב בציפורן (בדר"כ ע"י מחט רותח - וזה לא כואב.... מנסיון).
ומהרגע שהדם פרץ החוצה, חולפים הכאבים כליל.

נ.ב. המקום לא נראה הכי טוב לאחר מכן - בגלל החור, וצפורן שמתקלף וכו' וכו'.
אבל אל דאגה! הציפורן ממשיכה לגדול ותוך כמה שבועות לא רואים זכר.


בשורות טובות
ורפואה שלמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ברוך ה' הילד נרדם ונרגע.
בבוקר הוא אמר שכואב לו חלש, והאצבע נראתה יותר טוב.
נקווה שיעבור כלא היה.
תודה לכל הדואגים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מנסיון של אחיינית שנטרקה עליה דלת,
לאחר ששמתם את היד בספל מים קרים,
לרסס המון תרסיס אלוורה, או לשפוך לתוך כוס ולשים את האצבע,
זה הרגיע תוך זמן קצר וב"ה לא נשאר סימן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הכתוב מדבר על נשים וגברים כאחד D:

תסגור.את.הדלת.
מכירים את זה שיוצא לכם להעיר למישהו והוא פשוט לא מיישם?
ואמרתם שוב ושוב.
לא פעם.
לא פעמיים
ולא גלידה אחת או שתיים.
אולי סניף שלם יספיק.
אולי אפילו לא.
וכמה כבר אפשר להגיד?
בזמן האחרון היה לי מקרה
שקניתי לעצמי משהו טעים
ולאחר שבשטח ציבורי הוא כמעט נגמר
החלטתי להחזיר אותו לשטח שלי בטאבו.
לא צריך להגזים ולהחביא
פשוט לשים בטריטוריה המוגדרת.
ואז יום אחד אני באה לקחת מהמשהו הטעים
שנשאר באותו מקום ב ד י ו ק .
באותה פוזה אפילו.
משום מה הוא הוריד במשקל
לא יכול להיות.
הקופסא ריקה.
מישהו אכל את הטעים שלי.
ולא רק שלא טרח לזרוק את הקופסא
אלא החליט להשאיר אותה עומדת על כנה כדי לתעתע
אולי כדי לתת לי עוד תקווה קטנה
לא יודעת מה חשב ה"גנב"
העצבים זרמו לי בכל הורידים
וקול שופר המבשר את בוא המלחמה נשמע:

"את יודעת שהוא עובר תקופה קשה"
- לא איכפת לי זה לא תירוץ!

"זה לא בכוונה"
- החטיף לא קפץ לפה שלו בטעות!
וחוץ מזה - למה לא לשאול? לבקש?

"אולי הוא התבייש או פחד ממך"
- לא זכור לי שנשכתי מישהו מאז המעון וגם זה בספק.

"אבל אולי גם את לפעמים לוקחת משהו בלי לבקש"
-לא לוקחת משהו שאי אפשר להחזיר!

"אפשר להחזיר!"
- אני לא אבקש ועכשיו רציתי ואין לי!

"ואם הוא היה חטוף?"
-

כאן עלתה בי מחשבה
אם הוא היה חטוף?
היית דנה לכף זכות.
למה? כי הוא סובל.
גם ה"גנב" שאותו אני מכירה סובל.
וכנראה היה זקוק למשהו שימתיק לו.
לא צריך להגיע לרמת סבל של חטוף בשביל לוותר.
כי לפעמים לפני שהמוח חושב היד פועלת..
לא.
כאן הוא חשב. וידע. ועשה.
אז מה עוד נשאר?

כאן נזכרתי במקרה שקרה גם הוא בתקופה האחרונה.
"למה אתם לא סוגרים את הדלת עד הסוף?? נכנסים זבובים!!"
כל פעם הדלת נשארת פתוחה ''קצת'' ואז נכנסים זבוב וצריך להלחם להוציא אותו.
איזה אסון.
כמה באמת אפשר להעיר על לסגור את הדלת?
כמה אפשר לסגור אחריכם כל פעם מחדש??
תסגור את הדלת.
אל תטפטף.
תנקה אחריך.
שים את הבגד בתוך סל הכביסה ולא בחוץ. (מוכנה שיצוץ לו חצי שרוול.)
למה זה זרוק על הרצפה ולא בתוך הארון??
למה שוב אכלת מתוך הסיר והחזרת את הכף??
למה שוב אכלת הכל לבד כשיש עוד אנשים בבית??
מה הבעיה להתחשב??
כמה. אפשר. להעיר. כמההה?

ואז.
בחסדי השם עלתה בי מחשבה.
פניתי לזה שהעיר על למה את הדלת לא סוגרים.
אבל גם אתה לא סוגר את הדלת ונכנסים זבובים?
-אני? מה פתאום אני תמיד סוגר!
כן אתה גם לא סוגר את הדלת.
כ-ו-ל-נ-ו לא סוגרים את הדלת.
שאלת כמה אפשר להעיר לבן אדם שיעשה מה שמבקשים ממנו?
כמה פעמים בורא עולם מבקש מאיתנו 'תסגרו את הדלת' ואנחנו לא סוגרים?
כמה פעמים הוא בכבודו ובעצמו צריך 'לקום' לסגור את הדלת שאנחנו השארנו פתוחה?
למה? למה אנחנו לא סוגרים??
יכנסו זבובים! מרעין בישין! צועק לנו אבא.
גם אם זה פתח קטן!
"לפתח חטאת רובץ"
לפחות תסגרו את הרשת!
תאמינו לי.
מספיק זבוב מרדן אחד שיכנס ויטייל לו בהנאה בכל הבית בשביל לטמטם משפחה שלמה.
ועדיין.
אנחנו לא סוגרים את הדלת.
והלוואי וזו באמת היתה רק דלת.
אבל לא.
יש יותר מזה.
לשון הרע. שמירת עיניים. קפדה. רכילות. גזל. קנאה. כעס. ברכה ללא כוונה.
כמה כבר אבא שבשמיים יכול לבקש מאיתנו?

אז ה' ברחמיו ריחם עליי והזכיר לי את זה.
בשביל לדון את אותו 'גנב' לכף זכות.
ולזכות לרגע אחד קטן של 'ארך אפיים'
מאז.
כל פעם שאני רואה שמישהו שוב לא ''סגר את הדלת''
אני משתדלת להזכיר לעצמי כמה דלתות פתוחות אני השארתי.
וכמה ה' בכבודו ובעצמו סוגר אותן.
ואומר לנו שוב. ושוב. ושוב.
בניי.
אהוביי.
בבקשה.
תסגרו את הדלת.
תמונות של הבית - אורך (5).jpg


אם נעצור לרגע ונחשב את שעות העבודה שלנו בבית, נגלה נתון מפתיע: חדר הכביסה הוא אחד החללים הפעילים ביותר. אנחנו נמצאים בו שעות מדי שבוע- ממיינים, מעבירים, תולים ומקפלים. ולמרות זאת, משום מה, הוא נשאר לעיתים קרובות החדר הכי מוזנח בבית; צפוף, עמוס בסלים ונטול השראה.

בפרויקט הזה, החלטתי להפסיק להתייחס לחדר הכביסה כאל "חדר שירות" צדדי, ולהפוך אותו לחלל עבודה חכם שפשוט עובד בשבילנו.

המהלך ששינה את הכל: ארון כביסה דו צדדי

הבעיה המרכזית הייתה חדר כביסה קטן מאוד עם דלת כניסה מהמטבח ודלת נוספת לחדר הרחצה הצמוד. במקום להשאיר את המעבר לחדר הרחצה, החלטתי לבטל את הדלת ובמקומה תכננתי ארון נגרות חכם.
מהצד של האמבטיה הילדים משליכים בגדים לפתחים מעוגלים, ומהצד של הכביסה – הבגדים כבר מחכים ממוינים לשליפה ישירה למכונה. התוצאה? סלי הכביסה נעלמו מהבית.


תמונות של הבית - אורך (8).jpg



תמונות של הבית - אורך (7).jpg

שרשרת עבודה מלאה באפס מאמץ

כשהשטח קטן, הדיוק הוא הכל. השרשרת מתחילה ברגע שהמכונה מסיימת: בזכות המיקום האסטרטגי בצמוד לחצר השירות, הכביסה הרטובה עוברת ישירות למייבש או נתלית בחצר הצמודה ללא צורך בסלים כבדים.

מעל המכונות הצבתי משטח עץ רחב שמאפשר לקפל את הבגדים מיד כשהם יוצאים מהמייבש או מהתלייה, מה שמונע את הערימות המוכרות שמחכות "למחר" על הספה בסלון. מעל המשטח שולב מוט תלייה מובנה; חולצות שנתלות עליו כשהן עוד לחות נמתחות מעצמן, שומרות על הצורה וחוסכות כ-80% ממאמץ הגיהוץ בהמשך.

עבור הפריטים שכן דורשים גיהוץ, שילבנו פתרון פשוט וזול: קרש גיהוץ המתקפל אל הקיר ונישה ייעודית למגהץ בתוך מסגרת החלון, כך שהכל נגיש ונסגר בשנייה.
כדי להשלים את הסדר והבטיחות, הגבהנו את הרצפה מתחת למכונות למניעת הצטברות לכלוך, והוספנו ארונות עליונים לחומרי ניקוי הרחק מהישג ידם של הילדים.
אחד מהארונות העליונים מתחבר לחדר הרחצה של ההורים וגם משם יש פתח להשלכת הכביסה.


תמונות של הבית - אורך (3).jpg


חדר הרחצה: כשפרקטיקה פוגשת עיצוב

גם בחדר הרחצה של הילדים הושקעה מחשבה רבה. בחרנו בחיפויים בטקסטורת טרוונטין בשילוב אריחים דומיננטיים בגוון כחול-חלודה שמעניקים עומק. תכננו כיור רחב ועמוק במיוחד, שנבנה בהתאמה אישית כדי לשמש גם כעמדת רחצה נוחה ובטיחותית לתינוקות, יחד עם אחסון תחתון נדיב לכל מה שצריך בשלוף.




תמונות של הבית - אורך (5).jpg

תמונות של הבית - אורך (4).jpg
תמונות של הבית - אורך (2).jpg
תמונות של הבית - אורך (6).jpg

בשורה התחתונה

עיצוב פנים טוב הוא כזה שפותר את ה"כאבים" הקטנים של היום-יום. כשאנחנו הופכים את חדר הכביסה מחלל מוזנח למכונה משומנת של סדר וארגון, איכות החיים בבית כולו עולה.


תמונה של לפני -IMG_2567.JPG



רוצים גם אתם להפוך את המטלות הביתיות לחוויה קלה ומעוצבת? מוזמנים ליצור קשר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה