דיון "דעה" ניתוח טכני והשקעה אקטיבית, למה זה פשוט לא עובד?

  • הוסף לסימניות
  • #1
ניתוח טכני והשקעה אקטיבית, למה זה פשוט לא עובד?

ניתוח טכני והשקעות אקטיביות מושכות משקיעים רבים בהבטחה לתשואה עודפת על המדד. גישות אלו מבוססות על ניתוח גרפים ומגמות של מחירי מניות, תוך ניסיון לזהות הזדמנויות קנייה ומכירה לטווח קצר של מספר ימים או מספר שבועות.

נערכו מחקרים רבים בתחום וכולם מובילים לאותה התוצאה, למעלה מ 90% מהסוחרים לא מצליחים להביא תשואה עודפת על המדד וישנם מחקרים שאף מדברים על מספרים גבוהים יותר, מחקר שנערך ע"י Barber and Odean בשנת 2000 בחן את ביצועיהם של משקיעים פרטיים שעסקו בניתוח טכני. הממצאים היו חד משמעיים: משקיעים אלו ספגו הפסדים משמעותיים, לעומת תשואה חיובית של מדד S&P 500.

להלן הנתונים:


  • תשואה נמוכה: משקיעים שסחרו באופן יומי השיגו תשואה שנתית ממוצעת של 7.4%, נמוכה משמעותית מתשואה של 17.9% שהשיג מדד S&P 500 באותה תקופה.
  • הפסדים כבדים: 40% מהמשקיעים ספגו הפסדים של 20% ומעלה, ו-20% מהם הפסידו יותר ממחצית מתיק ההשקעות.
  • פעילות תכופה: בממוצע, המשקיעים ביצעו 120 עסקאות בשנה, כלומר עסקה אחת לכ-3 ימי מסחר, וכידוע ריבוי פעולות יוצר ריבוי סיכונים דבר שבא לידי ביטוי בהפסדים.
  • עלויות גבוהות: עמלות מסחר גבוהות גרעו 0.7% מהתשואה השנתית של הסוחרים ביחס לאלו הפאסיביים, וכידוע עמלות מסחר גורעים לנו נתח משמעותי מהרווחים, ולאורך זמן כל עשירית האחוז גורעת הרבה מאוד כסף מהמשקיע עקב אובדן רווחים על אותם דמי ניהול ועמלות.
  • מיסים: סוחר פאסיבי נהנה מיתרון בדחיית מס, דחיית מס בתוספת אפקט ריבית דריבית נותנת למשקיע את האפשרות להנות מרווחים על כסף שלמעשה לא שייך לו, והכוונה כמובן לאותם 25% שהסוחר צריך להפריש מהרווחים בכל מימוש עסקה ברווח.
בנוסף לזה, יש את התאוריה הידועה "תורת הערך" של פרופסור דניאל כהנמן שערך יחד עם עמוס טוורסקי, תורת הערך היא תאוריה המתארת התנהגות אנושית בקבלת החלטות תחת תנאי אי-ודאות, הנה כמה מההשפעות העיקריות של תורת הערך על מנתחים טכניים:

הפחד להפסיד: אדם פוחד מהפסד יותר מאשר הוא אוהב להרוויח, כתוצאה מכך אנשים חוששים לממש הפסדים ביעדים אותם הם הגדירו, בגלל הקושי לקבע הפסד, וכאשר המניה מרוויחה הם יממשו אותה לעיתים קרובות לפני היעד בשביל לקבע את הרווח, מה שנקרא עדיף ציפור אחת ביד מעשר על העץ.

הטיית העיגון: סוחרים נוטים להתמקד במחיר הראשוני של מניה (נקודת העיגון) וקשה להם להתנתק ממנו. כתוצאה מכך, הם עשויים לקבל החלטות שגויות לגבי רכישה או מכירה של מניות. בנוסף ישנה נטייה לחזור לסחור במניות שהרוויחו לנו בעבר, מכיוון שבראש של הסוחר המניה הזו רווחית נקודת עיגון).

אפקט העדר: סוחרים נוטים לחקות את התנהגותם של אחרים, גם אם היא אינה רציונלית. כתוצאה מכך, ייתכנו "עדרים" של סוחרים שקונים או מוכרים מניות לא בגלל החלטה רציונלית אלא בגלל ששמע מחבר או מאנליסט כל שהוא.

אפקט המסגרת: סוחרים נוטים לקבל החלטות שונות בהתאם לאופן שבו מוצגת להם האינפורמציה. כתוצאה מכך, ייתכן שסוחרים שונים יקבלו החלטות שונות לגבי אותה מניה, בהתאם לאופן שבו היא מוצגת להם על ידי ברוקרים או אנליסטים.

מחקרים נוספים בנושא:

  • Fama and French (יוז'ין פאמה) פרופסור למימון, ואחד הכלכלנים המצוטטים ביותר, שהגה את תאוריית השוק היעיל.
  • Burton Gordon Malkiel (ברטון גורדון מלכיאל), מחבר רב המכר "הליכת אקראי בוול סטריט" בו הוא טוען ש”קוף עיוור שיזרוק חיצים בצורה אקראית על עיתון כלכלי יכול לבחור תיק השקעות מניב במידה שווה לתיק השקעות שנבחר בקפידה על ידי מומחה”, המחקר שלו זכה לחיקויים רבים שהניבו תוצאות דומות.
ישנם מחקרים רבים נוספים בתחום שכולם מביאים לתוצאה שווה, לא ניתן לנצח את השוק לאורך זמן באמצעות ניתוח טכני והשקעה אקטיבית.

והדבר הצורם ביותר זה אותם סרטונים של בעלי הקורסים שמראים רווחים גבוהים מאוד, דבר שמושך מלא צעירים שחולמים להתעשר, אבל הם אף פעם (או כמעט אף פעם) לא מעלים סרטוני הפסד (אחד מהם אפילו חושף את חשבון המסחר שלו, אבל "שוכח" לספר שהוא גם הבעלים של בית ההשקעות בו נמצא החשבון שלו ושם הוא גם ממליץ לתלמידים שלו לפתוח את חשבון המסחר)

וללא כל קשר לכל האמור, סוחרים ומנתחים טכניים שמחזיקים מניות לתקופה של ימים או שבועות מצויים בלחץ במרבית הזמן, ואנשים שהתעסקו עם זה בעבר העידו בפניי שהיו יוצאים לעיתים תכופות ממפגשים משפחתיים או מארוחות ערב בשביל לצפות במניות.

לסיכום ייתכן שיש אחוזים בודדים של אנשים שיכולים לאחר אימון רב להגיע לרמת שליטה עצמית גבוהה מאוד, אבל רוב מכריע של למעלה מ90% אינם מסוגלים להגיע לרמה כזו של קור רוח.
אז לפני שאתם מחליטים ללמוד ניתוח טכני, קחו את כל הנתונים האלו בחשבון ותנסו לחשוב האם תרצו להיכנס לסטטיסטיקה של המסחר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
וללא כל קשר לכל האמור, סוחרים ומנתחים טכניים שמחזיקים מניות לתקופה של ימים או שבועות מצויים בלחץ מרבית מהזמן, ואנשים שהתעסקו עם זה בעבר העידו בפניי שהיו יוצאים לעיתים תכופות ממפגשים משפחתיים או מארוחות ערב בשביל לצפות במניות.
אני חושב שזה אחד הדברים הכי משמעותיים.
גם למי שחושב שהוא חכם ויודע את סודות השוק.
הוא מאבד את כל שלוות הנפש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני חושב שזה אחד הדברים הכי משמעותיים.
גם למי שחושב שהוא חכם ויודע את סודות השוק.
הוא מאבד את כל שלוות הנפש.
לחלוטין מסכים איתך
גם להפסיד כסף וגם לאבד את שלוות הנפש...
הבעיה היא שכ"כ הרבה צעירים מתפתים ללכת ללמוד את התחום בעקבות אותם "הוכחות" על רווחים של תלמידים וצילומי מסך וכו', למרות שלא חסר מידע מהימן למחקרים שעומדים בסטנדרטים אקדמאיים

והתורה חסה על ממומנם של ישראל
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני חושב שזה אחד הדברים הכי משמעותיים.
גם למי שחושב שהוא חכם ויודע את סודות השוק.
הוא מאבד את כל שלוות הנפש.
כן. חיים מאושרים רק בלי אינטרנט, סרטים והשקעות אקטיביות
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שלא חסר מידע מהימן למחקרים שעומדים בסטנדרטים אקדמאיים
בשביל להבין האם חסר או לא חסר מחקרים כאלה, צריך רקע וידע קצת יותר ממה שאפשר לצבור מכמה כתבות וכמה פודקאסטים

אני לא אומר שזה לא נכון. אבל צריך לשים לב שבימינו כל מי שטוען משהו, תמיד יציין למחקר כזה או אחר. ואף אחד לא בודק האם המחקר הזה בכלל קיים, מי חקר והאם אין מחקרים שמראים אחרת לגמרי
 
  • הוסף לסימניות
  • #6

s976

ראשית כל .
כל מילה בסלע!!!

אין לי מה להוסיף אלא לשתף:
אני בחודשים האחרונים רואה את פרסומות של בתי ההשקעות "על הצלחותיהם" שהשיגו 12% או 13% וצוחק וחושב שכל משקיע פאסיבי בשנה האחרונה השיג פי 2 ויותר.

כמו כן קורא ועוקב אחר כותרות מפוצצות על "תופעת העדר" או "בועה שתתפוצץ" וכל מיני תופינים מהסוג הזה.
[חוששני שמימון והפצת הפייק מגיע בעיקר מכיוון הנ"ל שלפתע הם מבינים שהם הולכים להיות מיותרים].
ומבין שכל הסיפור במילה אחת : לאט לאט אנשים מבינים שהם כבר לא צריכים או יותר מזה אנחנו הפסדנו כל השנים כשניהלו אותנו כל מיני בתי השקעות אקטיביים .
והנה לאחרונה נשב לאזורינו ההבנה שיותר מכל אלו עדיף לנו להיצמד למדד כזה או אחר כי הנתונים מראים שהמדד לאורך זמן תמיד היכה את האקטיביים.

נ.ב. אני שמעתי שבאמריקה התופעה כבר קיימת שנים לקנות מדד סנופי ואף אחד לא חושב שם שזה בועה פשוט הם מבינים שכלכלת העולם המערבי מיוצגת ונמצאת עמוק בוול סטריט כך שהמשוואה נורא פשוטה בגדול.
עליית הכלכלה המערבית=עליית המדד.
נסיגה ומיתון=ירידת המדד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הגלגול שמשאיר את מור מאחור במרוץ הישראלי לביטקוין

המוסדיים הישראליים השיקו השנה קרנות מחקות על המטבע הדיגיטלי הלוהט. חמש משש הקרנות נוקטות אסטרטגיה דומה — השקעה בקרנות סל אמריקאיות שעוקבות ישירות אחר מחיר הביטקוין. מנגד, הקרן של מור מתחקה אחרי מדד שעוקב אחרי חוזים עתידיים על הביטקוין, שאותם יש לקנות מחדש בכל חודש. אלא שהחוזים האלו מתייקרים מדי חודש, וכך הקרן של מור הציגה תשואת חסר של 3% מתחילת השנה בהשוואה לממוצע של הקרנות הישראליות האחרות

כלכליסט

מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בסוף 2024,
הביטקוין שוב לוהט והפך לאחד מאפיקי ההשקעה המסוקסים והפופולריים בעולם. מתחילת השנה הנוכחית גם הציבור הרחב בישראל יכול להיחשף בקלות לביטקוין, בלי ארנק דיגיטלי והצפנות מורכבות, דרך שש קרנות מחקות שהנפיקו מוסדיים ישראליים שעוקבות אחר שער הביטקוין. אלא שאחת הקרנות, זו של בית ההשקעות מור, מפגרת אחרי כל היתר, ובצורה משמעותית. למה? בגלל השיטה שבה היא בחרה לפעול, שצפויה להותיר אותה מאחור גם בעתיד, מה שיעלה למשקיעים בה הרבה כסף.

כאמור, בתחילת השנה החלו להיסחר באחוזת בית שש קרנות שעוקבות אחר שער הביטקוין. הקרנות האלו מנהלות כ־160 מיליון שקל של הציבור. לכל הקרנות האלו יש מכנה משותף אחד: אף אחת מהן לא מחזיקה בביטקוין באופן ישיר. חמש מתוכן מנוהלות באמצעות השקעה בקרנות סל אמריקאיות על הביטקוין, ולכן הן סופגות את דמי הניהול של אותן קרנות, בנוסף לדמי הניהול שהן עצמן גובות. הקרן השישית, זו של מור (מור מחקה S&P Bitcoin), נוקטת גישה שונה. היא משקיעה בעיקר בחוזים עתידיים על הביטקוין, שנסחרים בבורסת CME, בורסת המסחר באופציות של שיקגו, שהיא הגדולה מסוגה בעולם. הבחירה הזו הובילה לכך שמתחילת השנה התשואה של הקרן של מור פיגרה ב־3% בהשוואה לממוצע התשואה של חמש הקרנות האחרות. להערכתנו, הפער הזה צפוי להישמר גם בעתיד.

משקיעים רבים בוחרים בהשקעה בקרן מחקה מתוך רצון ליהנות מתשואה הדומה למדד הייחוס, אך מתעלמים מפרטים חשובים דוגמת אופן ההשקעה של הקרן, העלויות הנלוות ודמי הניהול בפועל. כל אלו עלולים להשפיע מהותית על התשואה שהמשקיע מקבל בסופו של דבר. ובמקרה של הקרנות הישראליות שעוקבות אחר הביטקוין, האותיות הקטנות עושות את כל ההבדל.

שיטות שונות, תוצאות שונות

שש הקרנות המחקות הישראליות מבוססות על ארבעה מדדי ייחוס שונים. שלושה מהמדדים עוקבים אחרי מחיר הביטקוין, וההבדל ביניהם נובע מזהות הגוף שעורך את המדד (CME, S&P ו־Index), ממקורות הנתונים שמשמשים לחישוב המדד ומהמאפיינים הטכניים שלו. אולם בפועל, ההבדלים בין המדדים אינם מהותיים. הקרן של מור חריגה גם בהיבט הזה. היא עוקבת אחר מדד בשם S&P Bitcoin Futures Daily Roll. המדד הזה אינו עוקב אחרי מחיר הביטקוין עצמו, אלא אחר תשואת ההשקעה בחוזים העתידיים על הביטקוין. כתוצאה מכך, התשואה שלו שונה באופן מהותי משל המדדים שמבוססים על מחיר הביטקוין באופן ישיר, וזאת בעיקר בשל עלויות הגלגול הכרוכות בניהול פוזיציה באמצעות חוזים עתידיים.

כאמור, עיקר ההשקעה של הקרן המחקה של מור על הביטקוין מתבצעת באמצעות רכישת חוזים עתידיים על הביטקוין בבורסת CME. חוזה עתידי הוא הסכם פיננסי שבו שני הצדדים מתחייבים להעברת תשלומים לפי השינוי במחירו של נכס בסיס כזה או אחר, ובמקרה הזה ביטקוין, במועד עתידי קבוע. ההשקעה בחוזים עתידיים אינה דורשת כסף, למעט העמדת ביטחונות, ולכן מרבית כספי המשקיעים בקרן מושקעים בפיקדון נושא ריבית. מכיוון שחוזי הביטקוין בבורסת CME פוקעים מדי חודש, הקרן של מור נדרשת לגלגל את הפוזיציות שלה באופן שוטף. כלומר, למכור חוזים שפוקעים החודש ולרכוש חוזים לחודש הבא. ההליך הזה נעשה בדרך כלל באופן מדורג על פני החודש, על ידי רכישת חוזים חדשים ומכירת חוזים קיימים מדי יום מסחר. הבעיה המרכזית של הקרן נעוצה בכך שהחוזים העתידיים על הביטקוין לחודש הבא נסחרים, בממוצע, במחיר גבוה בכ־0.7%—0.8% מהחוזים לחודש הנוכחי. כלומר, בכל חודש הקרן מוכרת חוזים זולים וקונה חוזים יקרים יותר, מה שמייצר הפסד עקבי של כ־9%—10%. הריבית על הכספים בפיקדון מקזזת חלק מההפסד. מכיוון שהריבית עומדת על כ־4.5% בשנה, עלות הניהול בפועל של הקרן מסתכמת ב־4.5%—5.5% בשנה, ומובילה לשחיקת התשואה של המשקיעים. נתון זה עולה בקנה אחד עם תשואת החסר בפועל של הקרן של מור בהשוואה לממוצע של הקרנות האחרות, 3% בתוך שבעה חודשים בלבד. מכיוון שהפער בין החוזים נותר יציב יחסית, סביר להניח שתשואת החסר של הקרן של מור תימשך גם בעתיד.



חשוב לציין כי הבעיה אינה ייחודית למור או לקרנות ישראליות. כך, קרן הסל האמריקאית BITO של חברת ProShares, שמנהלת כ־2.7 מיליארד דולר, פועלת באותה שיטה, וגם היא הניבה תשואת חסר של 3% לעומת קרנות אמריקאיות שמשקיעות ישירות בביטקוין. כמו כן, ראוי לציין כי הבעיה המדוברת אינה קיימת ביחס לקרנות שעוקבות אחר רוב מדדי המניות. זאת משום שבמקרים האלו תמחור החוזים העתידיים בין מועדי הפקיעה השונים משקף לרוב את שיעור הריבית במשק, כך שאין פער מהותי בין עלות הגלגול של החוזה לריבית על הפיקדון. לכן ניהול קרנות סל על מדדים כמו S&P 500 באמצעות חוזים עתידיים צפוי להניב תשואה דומה לזו של קרן המחזיקה ישירות במניות המרכיבות את המדד.

מנגד, הפער בין מחירי החוזים העתידיים לחודש הבא לבין אלו של החודש הנוכחי משפיע באופן מהותי גם על התשואה של קרנות סל שעוקבות אחר סחורות כמו נפט, גז ותבואות, וכן אחר מדדים תנודתיים דוגמת מדד הפחד (Vix). בשל כך, התשואה של קרנות אלו עשויה להיות שונה באופן משמעותי מהשינוי במחיר נכס הבסיס שעליו הן מבוססות. כך, משקיע שרוכש קרן סל על הנפט לא יכול לצפות בהכרח לתשואה שתשקף את השינוי במחיר הנפט בפועל. עם זאת, יש לבצע הבחנה חשובה – בעוד קרן סל על חוזים עתידיים על הביטקוין תניב כמעט בוודאות תשואת חסר בהשוואה לקרן שמשקיעה ישירות במטבע הדיגיטלי, הרי שבמרבית קרנות הסל המבוססות על חוזים עתידיים על סחורות, לא ניתן לדעת מראש אם תשואת הקרן תהיה גבוהה או נמוכה מהשינוי במחיר הסחורה. התוצאה תלויה במבנה עקום החוזים ובשינויים בשוק לאורך זמן.

איילון בית השקעות גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר

חמש הקרנות המחקות הנוספות של המוסדיים הישראליים מחזיקות בעיקר בעשר קרנות סל שמשקיעות ישירות בביטקוין. למעשה, כל חמש הקרנות מחזיקות באותן עשר קרנות סל, כאשר ההחזקה בכל אחת מהן מוגבלת לעד 10%, בהתאם להגבלות רגולציה ולמדיניות הפיזור. למרות הדמיון הרב באופן הניהול, קיימים פערים של כמעט 1% בתשואות מתחילת השנה בין הקרן המובילה לקרן בעלת התשואה הנמוכה ביותר (להוציא את מור). לשוני הזה יש כמה הסברים, כשהבולט והפשוט ביותר הוא גובה דמי הניהול. כך, הקרן של איילון בית השקעות גובה דמי ניהול של 0.65% בתוספת דמי נאמנות של 0.03%, בעוד יתר הקרנות גובות דמי ניהול של 0.2% ודמי נאמנות של 0.02%—0.03%. כלומר, המשקיע בקרן של איילון בית השקעות משלם 0.45% יותר בשנה עבור ניהול דומה עד זהה לשל הקרנות האחרות.

הסיבה השנייה היא השימוש של חלק מהקרנות הישראליות בקרן סל אמריקאית נוספת לצורך ניהול הפוזיציה - קרן הסל BITO, שפועלת במתכונת דומה לשל מור ומתבססת על חוזים עתידיים ולא על החזקה ישירה, ושלכן גם היא הציגה תשואת חסר בהשוואה למתחרות השנה. נכון לסוף אפריל, 8.76% מנכסי הקרן של איילון בית השקעות – שהציגה את התשואה הנמוכה ביותר מבין הקרנות הישראליות בנטרול הקרן של מור – מושקעים בקרן BITO, וכך גם 4.99% מנכסי הקרן של IBI ו־2.3% מנכסי הקרן של מגדל שוקי הון. במאי איילון בית השקעות סגרה את הפוזיציה בקרן הזו, ואילו הקרן של קסם פתחה פוזיציה בשיעור של 3.87% מנכסי הקרן. ההחזקה בקרן הזו פוגעת בתשואת הקרנות הישראליות.

בנוסף, חלק מקרנות הסל הזרות שבהן משקיעות קרנות הביטקוין הישראליות מאופיינות בנזילות נמוכה יחסית. כתוצאה מכך, יצירת פוזיציה משמעותית באותן קרנות עלולה להיות יקרה, הן מבחינת עלויות המסחר והן מבחינת השפעה על מחיר השוק.

תופעה ללא רציונל כלכלי

תופעת הביטקוין מהווה את אחת החידות הכלכליות הגדולות של העידן המודרני. מרבית השימוש במטבע נעשית מתוך תקווה לעליית ערך – כלומר, כהשקעה ספקולטיבית – בעוד השימוש בו כאמצעי תשלום נותר מוגבל. חרף זאת, כשהמחיר של הביטקוין הגיע ל־120 אלף דולר החודש, שווי השוק הכולל של הביטקוין הגיע ל־2.4 טריליון דולר. זה סכום שקשה להסביר אותו במונחים כלכליים רגילים של תועלת, שימוש או ערך פונדמנטלי שנובע מהמטבע עצמו.

לגורמים רבים יש אינטרס לשמור על ערך המטבע הדיגיטלי גבוה. טראמפ, למשל, שצבר הון אישי עצום באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי על שמו ועל שם אשתו מלניה, תומך במטבע. ענקית ההשקעות בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, גוזרת קופון עצום מניהול קרן הסל הגדולה בתחום – IBIT, שמנהלת כ־87 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.25%, מה שמייצר לבלאקרוק זרם הכנסות של מעל 200 מיליון דולר בשנה. מדובר על עמלה גבוהה משמעותית משל שלוש קרנות הסל הגדולות בעולם שעוקבת אחר S&P 500. לשם המחשה, קרן SPDR, שמנהלת כ־651 מיליארד דולר, גובה דמי ניהול של 0.09%; קרן VOO, שמנוהלת על ידי ואנגרד ומנהלת נכסים ב־683 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03%; וקרן IVV, ששייכת לבלאקרוק עצמה ומנהלת 642 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03% גם כן.

אז, כאמור, גורמים רבים שמחזיקים בביטקוין ושומרים על מחירו גבוה הם גורמים חזקים מאוד, והמחיר שלו תלוי בראש ובראשונה באמונה שהמחיר ימשיך לעלות. את האמונה הזו אי אפשר להצדיק דרך תיאוריה כלכלית קלאסית, שבוחנת ערך מול תועלת ושימוש. לכן, בעימות בין התיאוריה הכלכלית לאמונה בביטקוין, האמונה מנצחת לפי שעה. ואין לדעת מתי האמונה הזו תתערער.
  • תודה
Reactions: השקעות R הון1 //
15 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה