האם אתם שולטים בנגינה בקלידים מכל סולם?

  • הוסף לסימניות
  • #1
האם צריכים לדעת לנגן מכל הסולמות?
או מספיק לדעת לנגן מכל הסולמות בלבנים,
כי בסולמות כמו רה בימול, זה קצת יותר קשה, במיוחד לנגן סולו עם איצבוע נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם תתאמן בנגינת כל הסולמות הקשים לך (כל יום רבע שעה סולם אחר) תשלוט בהם בלי בעיה ותוכל לעבור מסולם לסולם בעיניים עצומות ובלי להסתבך באצבעות. זה רק עניין של אימון מתמיד. אני למדתי פסנתר תשע שנים וניגנתי בכל יום עשר דקות סולם (בכל שבוע סולם אחר), ואפילו היום, לאחר שלא ניגנתי הרבה זמן (הפסנתר שלי חולה), אין לי בעיה לנגן בכל סולם שהוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
שמעתי ממורה לפסנתר שעדיף להשקיע ל"חרוש"
2 סולמות מעולה - עם כל סוגי הליווים, מעברים, להטוטים ..ז"א צורת נגינה מעולה ומקצועית
מאשר ללמוד מלא סלומות

מה אומרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כדי לדעת לנגן לא צריך לדעת את כל הסולמות ואת כל התאוריה מסביב, צריך פשוט לשבת על האורגנית, לקחת שיר פשוט כמו יונתן הקטן ולנסות להתחיל , ואח"כ להמשיך עד הסוף, ואז לעבור לשירים מורכבים יותר ואהובים יותר, וככה להכיר את הטונים והקלידים.
אל תחשבי שזה קל - זה קשה, דורש הרבה זמן, אבל שווה!!
באורגנית שלי אני משתמשת בקלידים הלבנים והשחורים ביחד, כי הקלידים השחורים משלימים את הנגינה של הקלידים הלבנים - השחורים הם חצאי טונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מקצוען שולט בכל הסולמות.
(ברור רה במול, למשל, פחות שימושי)
חובבן משתמש בכפתור קטן ושמו טרנספוזיציה.
ומנגן רק דו מז'ור ולה מינור בגלל הפחד הנוראי מהשחורים.
(כנראה בגלל זה שמעתי במסיבה של בתי הקטנה את המנגנת בטון נמוך ולא מותאם בכלל לילדות צעירות. רק צרחו להן:"יותר בקול". והמסכנות גרדו במאמץ את הגרון בצלילים נמוכים לא תואמי גיל)
בכלי טבעי יש משמעות גדולה לבחירה בסולם מבחינת גובה ותחושת צליל.
בכלים אלקטרונים- הרבה פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ברור שצריך לשלוט בכל הסולמות (טוב, לא באמת בכולם.. אבל ברובם..)
ואני בתור תלמידה הייתה לי מורה שאחזה ללמוד רק סולם אחד טוב,
ולקח לי המון המון זמן ומאמץ כדי לשבור את המיתוס הזה לעצמי.. וזה היה קשה!

כך שבאמת חבל לא לעשות את זה מההתחלה..

ואגב, ברגע ששולטים בעוד סולמות עולם ההרמוניה הרבה יותר נפתח,
לשילוב של אקורדים מסולמות אחרים,
וטרנספוזיציות מקוריות( משו קצת יותר מקצועי מעליה של חצי טון בדומנניטה חמישית:p)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כמובן שהאופטימלי הוא לשלוט בכל הסולמות, אני לא מצליח להבין מורים שממליצים על סולם אחד. הענין בזה, שאפשר להבין את המוזיקה הרבה יותר מבחינת הדרגות, מעבר בין סולמות, מודלציות.
אני אישית חושב, שההסתכלות הנכונה על סולמות היא בסוגים מינורי מזורי פריגי וכו' וההבנה של הסולם צריכה להיות לפי הדרגות הרומיות המקובלות, וכשמבינים טוב את הסולם (כולל הסולמות שכבר שולטים בהם) וכמובן, מתאמנים על אצבוע - אז השליטה בזה היא קלה והרבה יותר מסודרת.
מה שאומר שהעבודה היא בעיקר בראש. אני למשל, לוקח שירים מורכבים מבחינת אקורדים (יונתן רזאל לדוגמא) מנתח אותם מבחינת דרגות, ומעביר אותם לסולמות אחרים.
מעבר לזה, שמי שמנגן על פסנתר במיוחד עם קהל, אין לו את הכפתור של הטרנספוזיציה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
שיטה ללימוד סולמות שאני המצאתי: לנגן בהם שירים רגילים נורא לאט. ככה זה המוח שלנו, מסבירים לו לאט הוא מבין מהר. העצה כמובן למנגנים ע"פ שמיעה שלא יודעים תוים.
שיטה שקיבלתי ממוזיקאי ידוע - לנגן את הסולם עצמו קדימה ואחורה באיצבוע נכון. כנ"ל לאט, טמפו 60
האם מוכרחים? תלוי מה רמת הנגינה ששואפים אליה. וגם יש שירים שא"א לנגן בלי לדעת יותר מסולם אחד.
בפסנתר מוכרחים, כמובן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא שיש הרבה מה להוסיף על מה שכבר אמרו, אבל גם אם נצא מתוך הנחה שמחפשים נוחות ולא התקדמות, יש שירים-חצאי יצירות שמחליפים סולמות - ולא בצורה פשוטה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י PBיסטית;2142579:
...טרנספוזיציות מקוריות - משו קצת יותר מקצועי מעליה של חצי טון בדומנניטה חמישית:p)
זוהי הצורה המקצועית שבה מגדירים את העליה מ-F ל-A#m (לדוגמה)?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני יודעת 2 סולמות מצויין וכל השאר אני אפי' לא מנסה משום שהבעיה שלי היא הליווי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י dLive;2142781:
זוהי הצורה המקצועית שבה מגדירים את העליה מ-F ל-A#m (לדוגמה)?

בדיוק;)

וסתם דוגמא שהעלתי פה בערב, השיר "ישראל אשר בך."
שעיבד יואלי דיקמן- מלך במעברי סולמות ולא רק..

תאזינו-
 

קבצים מצורפים

  • ישראל אשר בך.mp3
    5.5 MB · צפיות: 55
  • הוסף לסימניות
  • #14
//
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני יוסיף קצת על מה שאמרו פה.
בעיני להכיר את כל הסולמות זה פשוט הכירות בסיסית עם הכלי.
לדעת איפה הכל נמצא ולא רק בתאוריה אלא פשוט להכיר את הכלי בכל המקומות שלו.
והדברים אמורים לגבי כל כלי.

הדרך להכיר היא להפעיל מטרונום זה יכול להיות על tempo 60 ולתרגל את הסולמות ע"פ מעגל הקוינטות לעלות ולרדת כמו שאמרו כל יום 10 דק' פשוט לעשות את זה, זה נכנס.
ולמה זה כ"כ תורם?
כאמור דבר ראשון הכירות עם הכלי.
שנית, זה מפתח מאוד את השמיעה המוזיקלית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לה במול מז'ור...
הקלידן הזה היה יכול לקחת דו מז'ור עם טרנספוזיצה באותו כסף.. רק כנראה שהוא לא יודע איפה הכפתור...;)
 

קבצים מצורפים

  • קלידן Blue Melody.mp4
    7 MB · צפיות: 78
  • הוסף לסימניות
  • #17
היופי שעוברים סולם, זה שעושים זאת עם מהלך שמחבר בין שני הסולמות, בשיר הזה הוא פשוט כל כמה רגעים מחליף סולם ללא שום מהלך מקדים - זה מאד פשוט... (זה לא אומר שיואלי לא יודע לעשות זאת מתוחכם יותר...) אני מעלה שיר ששם המעבר הוא מתוחכם - זה מצריך מלבד שליטה בכלי גם שליטה בהרמוניה, בדוגמה הזאת זה דווקא בווקאלי...
 

קבצים מצורפים

  • 0 ביטים · צפיות: 0

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

1766386261582.png


פרק ראשון: היום בו לא קורה שום דבר מעניין.

---

"סלח לי, האם אתה תקוע בלולאה?".

---


בוקר. שלושה עשר בינואר, שנת 2010. יום רביעי.

הוא פקח את העיניים לאיטו, התהפך על הגב והתרומם על מרפקיו. השעון המעורר הוותיק שלו הבהב מולו באותיות אדומות גדולות: 07:34.

קשה להיפרד מהכרית לבוקרו של יום סתמי, שגרתי ובלי אירועים מיוחדים או מעניינים. השגרה, על כל מה שהיא מביאה.

ספל נטילת הידיים היה מרוחק מעט מהמיטה מאשר כל יום רגיל. וזהו.

במבט לאחור זה היה שגוי, בבירור. היום הזה היה צריך להיפתח בסופת רעמים לכל הפחות, אם לא בהפסקת חשמל אז אולי תרגיל צבאי כולל להיערכות מפני פיגוע ביולוגי או משהו. במקום זאת היום הזה נפתח פשוט רגיל.

הוא עבר לאיטו למצב ישיבה ואז הניח את רגליו היחפות על הרצפה החמימה, חימום תת רצפתי היה לפעמים דבר נפלא.

לאחר נטילת ידיים חנן יצא מחדרו לעבר המטבח ונתקל בדרך באחיו קובי בן ה-17 יושב לו על הרצפה ומכוון את הגיטרה שלו בקפדנות. טיימינג פשוט מושלם.

חנן ביצע את הבעת הפנים הרגילה שלו למקרים מעין אלה והמשיך למטבח. אימו כבר הייתה שם, מטגנת חביתה לארוחת בוקר.

"בוקר טוב" אמר בטון צרוד מעט.

"בוקר טוב" היא השיבה, נראית עייפה מהרגיל.

הוא הנהן קלות והרתיח את המים לקפה. מוחו עדכן אותו שאין משהו ספציפי שעליו הוא צריך לדבר, אז לאחר ששתה את הקפה הוא המשיך ברוטינת הבוקר הרגילה ויצא לדרכו בריצה קלה. חנן תמיד טען שלא לרוץ בבוקר לישיבה שלו יהיה הפסד מביך של כושר-בוקר פלוס הגעה בזמן, בתשלום זעיר של זיעה מציקה על הבוקר.

אז הוא רץ.

היום ההוא היה יום קריר, לא ירד גשם אך האוויר היה צלול ונקי שלא כרגיל. כשאתה גר בעיר שאנשים מסוימים טוענים שהיא כלל לא קיימת, אך הפחמן הדו חמצני הנפלט מכל מקום מוכיח אחרת (פתח תקווה, כמובן) – אתה צריך להעריך כל טיפה של אוויר נקי בבוקר.

הוא עצר באחת. מולו במרחק של כמאה מטר בערך עמדו שני צעירים באמצע הרחוב והכו זה את זה. למעשה, אחד הכה את חברו די בחוזקה והשני ניסה להכות אותו. זה לפחות מה שהיה אפשר לראות מהמרחק הזה.

זה לא קשור אליו – אז הוא לא צריך להיות כאן, הוא חצה לצד השני של המדרכה ועקף את המכשול.

הוא הגיע ב-8:30 בדיוק לשער הישיבה התיכונית הדתית בה למד (חנן תמיד חשב שצריך להיות חוק נגד מספרים עגולים, ברור שהרבה יותר הגיוני להתחיל את הלימודים ב-8:32, זה פשוט יהיה כל-כך יותר נוח שזה מגוחך שנשארו ב-8:30 רק בגלל שזה עגול).

לאחר התפילה (החזן היה זה החביב עליו, הוא כמובן לא טרח לומר לו את זה אי פעם) חנן צעד לאיטו לעבר חדר האוכל והתיישב ליד שמעון, חברו הטוב.

"בוקר טוב", חנן.

שתיקה.

"שמעון?" הוא טפח על כתפו בחוזקה מוציא אגב כך את האוזניות שהיו תקועות באוזניו.

"אה, בוקר טוב" הואיל שמעון בטובו.

"אני חושש ששמעת את השיר הזה יותר מידי פעמים", אמר חנן.

שמעון מיד נדלק. "תגיד, השתגעת?! לעולם אני לא אשמע אותו מספיק! גם אם אשב כל היום ואשמע אותו בלופים זה לא יספיק! גם אם אשב כל חיי ואקשיב לו ברצף – זה עדיין לא יספיק!" הוא ידע לכעוס באופן אמין כשרצה.

חנן חייך, לומר משהו על השירים של שמעון, תמיד הפך את השיחה שבאה אחר כך למעניינת יותר.

"מה?" התרעם שמעון, "הבנאדם רוצה לשמוע קצת מוזיקה וכבר צריך להפריע לו? מה זאת מצווה?" הוא הניח את ידיו על הנגן כמגונן עליו.

"מצווה לאכול ארוחת בוקר, בין היתר" השיב חנן בנחת. "לא הייתי מעז להפריע להוד מעלתו אם לא היה לי ברור מניסויים קודמים מה יקרה אם לא אעשה זאת".

שמעון המהם משהו כתגובה ואז קם באי רצון קל לעבר שולחן האוכל והתחיל למלא לעצמו את הצלחת. חנן בא אחריו.

"אז מה חדש?" שאל שמעון כשאלת פתיחה מנומסת למחצה לאחר שחיסל את תכולת צלחתו.

חנן משך בכתפו, אף פעם הוא לא חיבב במיוחד את השאלה הבנאלית והתעניינות המזויפת הזאת. מה זה 'מה חדש?', מה חדש בעולם? בישיבה? ביבי?

"איך אתה מסתדר בלימודי המתמטיקה שלך?" החזיר שאלה מתעניינת באמת.

"בסדר, אני יהיה בסדר".

"אהיה" תיקן חנן.

"'אהיה', מר נודניק".

בתכלס', מה שכיף בלתקן שגיאות דקדוק של אחרים היה התיקון, לא משנה באמת עד כמה הוא נכון. חנן נקרע כל חייו בין הרצון לתקן שגיאות דקדוק לבין הרצון שיהיו לו חברים. הראשון ניצח, זה היה כל-כך הרבה יותר כיף.

הם דיברו עוד כמה דקות לאחר שסיימו לאכול, בעיקר מצידו של חנן. שמעון נראה כרוצה לחזור לנגן שלו כל אותו הזמן, חנן התייאש בסופו של דבר והשאיר אותו לבד והמשיך לעבר בית המדרש, סדר בוקר.

---

רחוק יותר מהיכן שרוב הבחורים ישבו, אי שם בשולחן האחרון זבולון צפה על שניהם. חיוך קטן ועגמומי על פניו. נראה כאילו עבר הרבה יותר מגילו.

הו, זה היה כל-כך צפוי.

---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה