האם פסיכולוגיה היא מקצוע אובייקטיבי?

  • פותח הנושא מי
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י קקטוס;971627:
לתת לבן-אדם להרטיב על עצמו זה לא יותר מדי התעללויות
התלבטתי אם לצטט " אחד הקטינים מספר שהוא מרבה לחשוב על אירוע שבו חייל שחרר נפיחה לפניו בזמן שחייל אחר צחק"

סתם כבוד אנושי, לא משהו מעבר, זה מה שקורה שלוקחים ערסים טיפשים לצבא, מה שעצוב הוא שכולם מגוננים על ההתעללויות ומפחיתים אוטומטית את החומרה, בלי לנסות שניה אחת לשים את עצמם במקומם לדקה אחת בלבד.
המקום שבו ההשוואה עולה בדרך כלל, היא באירועים של פינויים מתוקשרים, או הפגנות, יום אחרי פינוי תראו כותרות, "שוטר דחף אותי בגסות", "חייל בעט לי בברך"
או בהפגנות "הקלגסים הציונים הפליאו את מכותיהם בחרדים" (אלו רק דוגמאות לניסוח) כל צד מרגיש רק את כאביו.
מה כל כך קשה ליהודי לחשוב על האוייב שלו בצורה אנושית, לא כאב לנו לקבל מהפולנים והליטאים (לא הגרמנים) את היחס הזה? לא למדנו כלום?

התאורים מזעזעים מאוד!!!

התעללות קשה מאוד!!

מבחינתי התעללות כזו היא התעללות רגשית, והיא חמורה יותר מהתעללות פיזית, של מכות, דחיפות, והצלפות.

השאלה היא האם הכל נכון??
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י חיוך;971660:
התאורים מזעזעים מאוד!!!

התעללות קשה מאוד!!

מבחינתי התעללות כזו היא התעללות רגשית, והיא חמורה יותר מהתעללות פיזית, של מכות, דחיפות, והצלפות.

השאלה היא האם הכל נכון??
מצטרף לשאלה

כלומר: מה שכתבתי הוא בהנחה שזה נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י קקטוס;971491:
(במאמר המוסגר, צריך להבין שנער ערבי שזורק אבנים הוא בדיוק כמו אותו שבבניק שזורק אבנים בשבת על ניידות משטרה. היסוד הנפשי לזה לא קשור לשנאה אלא לשיעמום)
אשמח אם יחלקו על דעתי.

ראית אותם בשעת מעשה? אשריך, אבל לכן ככה אתה חושב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י קקטוס;971491:
מי התחיל? מה היה קורה לילד ישראלי שהיה נופל? האם התיאורים מוגזמים? הדרומיים סובלים יותר.
יכול להיות.
המעצר - מחוייב המציאות.
שיטות החקירה - ייתכן שכן וייתכן שלא.

ברגע שעוברים את הגבול בין ניהול רציונלי של חקירה, לבין התעללות גרידא, זה מחפיר ומשפיל.
מצוטט כמדומני בשם הרב שך ביחס לשואה (סליחה אם אני לא מדייק) "אני שמח שאני מהצד של הנרצחים ולא מהצד של הרוצחים"

ולכן זכותי להיגעל...
(במאמר המוסגר, צריך להבין שנער ערבי שזורק אבנים הוא בדיוק כמו אותו שבבניק שזורק אבנים בשבת על ניידות משטרה. היסוד הנפשי לזה לא קשור לשנאה אלא לשיעמום)
אשמח אם יחלקו על דעתי.

999
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י אהובה ו;971688:
מי אתה? שונאי הדת הגדולים לא עושים כאלה השוואות
מי אני?
שונא דת גדול, ככל הנראה.
למה את חושבת שאני משווה?
אני חי במדינת ישראל בדיוק כמו כל אחד אחר, קיבלתי בדיוק כמו כולם את הטילים בשכנותי וגדלתי בירושלים דוויית הפיגועים, את החרדה וכו' אני מכיר טוב מאוד.
אני לא השוותי שום מקרה לשום מקרה, הדבר שאמרתי הוא, ואולי לא מספיק הדגשתי:
מי שיודע מה היה בשואה, (יש היום מספיק ספרי שואה) וסבא וסבתא שלו סבלו בשואה, אם הוא מרשה לעצמו לחפות ולגונן על התעללות בחסרי ישע, סימן שהוא לא למד כלום מהשואה.
וחבל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י קקטוס;971713:
מי אני?
שונא דת גדול, ככל הנראה.
למה את חושבת שאני משווה?
אני חי במדינת ישראל בדיוק כמו כל אחד אחר, קיבלתי בדיוק כמו כולם את הטילים בשכנותי וגדלתי בירושלים דוויית הפיגועים, את החרדה וכו' אני מכיר טוב מאוד.
אני לא השוותי שום מקרה לשום מקרה, הדבר שאמרתי הוא, ואולי לא מספיק הדגשתי:
מי שיודע מה היה בשואה, (יש היום מספיק ספרי שואה) וסבא וסבתא שלו סבלו בשואה, אם הוא מרשה לעצמו לחפות ולגונן על התעללות בחסרי ישע, סימן שהוא לא למד כלום מהשואה.
וחבל..

אני מתיחסת לזה:
(במאמר המוסגר, צריך להבין שנער ערבי שזורק אבנים הוא בדיוק כמו אותו שבבניק שזורק אבנים בשבת על ניידות משטרה. היסוד הנפשי לזה לא קשור לשנאה אלא לשיעמום)

גם אם מוצאים דברים משותפים (שתיהם משתמשים באבן, גרים באותו מדינה) יש השואות שלא עושים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני חושבת שיש כאן איזה הפרדה שצריך לעשות (ותסלחו לי שאולי לא מצליחה כ"כ להסביר ולנסח).
העובדה שיש יחס לא מספיק הולם כלפי עצורים ע"י חיילים, הזדעזעתי מאוד בתחילה כששמעתי מזה אבל כנראה שזה אמיתי. לא הייתי שם ולא ראיתי. אבל שמעתי וגם זה הגיוני. החיילים שנמצאים שם הם צעירים משועממים בגיל מלא מרץ. המפקדים שמעליהם צעירים גם הם.
אל דאגה, שמעתי שהם מתעללים אחד בשני!
ובדור הצעיר של החיילים המגיעים לשם.
עורכים נסיונות ותרגילים עם חומרים מצחינים וכפיתות עם ניירות כסף וכל מיני שטויות.
זה סוג של צבא חובה לא מקצועי.

ברור שלשמולאנים שונאי ישראל יש עניין להפיץ את זה בהרחבה ומאידך לתקשורת שלנו אין עניין לדווח על זה.

עוד זווית (או נתון איך שתקראו לזה) ההתעללות הזו בילדים היא לא ממש התעללות. כלומר התעללות במושגים של ערבים היא קטיעת איברים, חריכה, חניקה, ועוד דברים מצמררים. במושגים שלנו התעללות היא התעלמות מצרכים, היא תחושת חוסר בהירות. השמולאנים באים ומסבירים להם את זה שהם מאוד 'מתועללים' ובעולם הנאור אפשר להשיג בזה הרבה. לעיתים נראה שכואב להם יותר מלערבים. ובמקורותינו כבר מצינו: כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים.

ברור שצורת חיים שם בתחומי הכיבוש, בחלק מהמקומות היא לא אידיאלית, מחייה בשטחי מחנה פליטים היא כנראה לא משהו מלבב, תחת כיבוש שיכול מסיבות של הגנה עצמית לחסום להם את אספקת החשמל, מזון והנשק...
הם נורא מסכנים הרי הסבים שלהם לא חיו באהלים...
עם כל זאת ברור שליהודים ולמדינה לא היה אינטרנס להגיע למצב כזה. ראו את הדרוזים ומיעוטים שונים שהוכיחו נאמנות למדינה או לפחות לא התנגדו מידי וזוכים להרבה הטבות ובטח לא למניעת צרכים.
לצערנו ישנם בתוככי האזורים הכבושים הרבה גורמים שמתסיסים עד דם. לכן מתוך צורך לעצור זאת יש צורך בהשגת שליטה לעיתים למרבה הצער נפגעים אזרחים שלא היו מעורבים, אך לצערנו אין לנו דרך אחרת להגן על חיינו.

חשוב להזכיר את חלקן של המדינות הערביות בפרשייה: נתחיל מכך שאחרי קום המדינה הן סרבו לקבל את הפליטים. מתוך תקווה שתבער בנודדים חבית נפץ שתגרום להם להתנגד בחום ובדם למדינת ישראל-כפי שאכן קרה.
גם היום המדינות הערביות ממשיכות במדיניות הזו. מצד אחד הם מגבים את המלחמה בישראל. ומצד שני הם לא מעוניינים לקלוט כמות כלשהי של פליטים. לאזרח ולשקם אותה בארצם.

אשמח אם תרחיבו את היריעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
המאמר מאוד שמאלני ונראה כאילו לקוח מהתעמולה של הפלסטינים נגד ישראל שנכתב לעיתון אמריקאי.

מי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י אהובה ו;971725:
אני מתיחסת לזה:


גם אם מוצאים דברים משותפים (שתיהם משתמשים באבן, גרים באותו מדינה) יש השואות שלא עושים!
להיפך
יהודי שזורק אבן הוא הרבה יותר גרוע מערבי שזורק אבן, כי הערבי מטבעו אלים יותר, ויהודי שהגיע למצב הזה צריך רחמי שמים מרובים.
ההשוואה היא לשון המעטה רק כדי להמחיש לאנשים שיש מסביבם ובתוך השכונה שלהם ילדים מופרעים ושבבניקים שזורקים אבנים על כל מה שזז, ובכל אופן אף אחד מהכותבים פה (אני מקווה) לא יעלה על דעתו להתעלל בהם רק ע"י קשירת עיניים ומניעת צרכים.
אני לא מצדיק אף ערבי שזורק אבן או גרגר אבק, אני פשוט שונא את האווירה הקיצונית הזאת, שמבחינתה כל מי שהוא נגדנו, מותר לנו לנקוט בכל האמצעים בשביל להסיר אותו מדרכנו.
מבחינתי זו לא דרכה של תורה, התורה שמצווה "לא תתעב מצרי" כי גר היית בארצו, התכוונה לאותם מצרים רשעים שהיו רודים בנו ומטביעים תינוקות בטיט, ובכל אופן צוונו לא לתעב אותם. למה? אומר רש"י "לא תתעב אותם מכל וכל, אע"פ שזרקו זכוריכם ליאור, מה טעם, שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק. לפיכך." ע"כ
אם אנחנו ננהג במידות טובות ומוסריות כל הגויים ילמדו מאיתנו וייתייחסו אלינו במוסריות, אך אם אנחנו נוהגים כמו הגויים, איך הם אמורים ללמוד התנהגות מוסרית מהי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י קקטוס;971734:
[/B]אם אנחנו ננהג במידות טובות ומוסריות כל הגויים ילמדו מאיתנו וייתייחסו אלינו במוסריות, אך אם אנחנו נוהגים כמו הגויים, איך הם אמורים ללמוד התנהגות מוסרית מהי?

הצבא הישראלי ידוע כצבא המוסרי בעולם.
יש גורמים שמטרתם לקחת את המציאות ולהקצין אותה, עד לשקר, כדי להוציא אותנו רעים.
אם ילד ערבי זורק אבנים, הכרחי לטפל בו, גם אם זה לא כ"כ "נח" לו.
כמובן שבצורה ענינית ולא באלימות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
שבבניק שזורק אבנים-לא מתכוון להרוג ולא ירקוד על גגות אם זה חלילה יקרה אלא יבכה מאוד.

נכתב ע"י קקטוס;971734:
[/B]אם אנחנו ננהג במידות טובות ומוסריות כל הגויים ילמדו מאיתנו וייתייחסו אלינו במוסריות, אך אם אנחנו נוהגים כמו הגויים, איך הם אמורים ללמוד התנהגות מוסרית מהי?

אמר פעם ביבי: אם הערבים יניחו את נשקם-לא תהיה עוד מלחמה.
אם היהודים יניחו את נשקם-לא תהיה עוד ישראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
יפי הנפש, גם כאן?????

החיילים האלה מוציאים את הזעם שיש בהם על הערבים האלה שגורמים להם לא לישון בלילה. כמה חיילים שלנו נהרגו בכל המבצעים בהם נכנסו לשטחים הערביים? ואז מגיע לידיים שלהם נער חוצפן שמרשה לעצמו להתגרות בהם עד כמה שהוא מסוגל והיה מת להרוג מישהו מהם. למה אתם מצפים? שינהגו איתו באהבה ובחמלה? האם לא הוא גרם את זה לעצמו?
ומה עם הרתעה? לא קיים לדעתכם? אם לא היו מטפלים בהם כהוגן- התופעות היו מכפילות את עצמן פי כמה וכמה.

וכל יפי הנפש שכאן הייתי מזמינה אותם להתראיין ערוצי פלשתין ולהסביר את דעותיהם היפות. אולי גם להגיש מועמדות לראשות הממשלה- ואז, כאשר הם יבחרו ברוב קולות ינהיגו את שיטותיהם היפות והנפלאות. צפויות לנו שנים של פריחה ושיגשוג תוך ביטחון מלא..:rolleyes::rolleyes::rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
לא נוהגת להשוות אבל למי שאוהב להשוות בין ממשלת ישראל דהיום למלכות ישראל הקדושה נא יזכר כיצד נתבע שאול כאשר ריחם על הצאן... רחמים אינם ערך אוניברסלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
במקם להציג את דעתך בנועם ובכבוד. יצאת למלחמה (מלווה בנשק של סימני שאלה).
את אומרת דברים נכונים אבל לסכסוך הזה יש הרבה פנים, את מכירה את הצד שלך בלבד ובצדק, אבל יש עוד צדדים.
והם לא סותרים את העובדה שאנחנו עושים כאן מה שנכון בחוסר ברירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י אפרתה;971769:
לא נוהגת להשוות אבל למי שאוהב להשוות בין ממשלת ישראל דהיום למלכות ישראל הקדושה נא יזכר כיצד נתבע שאול כאשר ריחם על הצאן... רחמים אינם ערך אוניברסלי.
גם אני חיפשתי דומגמא מהתורה כדי להראות שזה לא דרך תורה היפות נפש והתנהגות עם מרצחים בפינצטה כפי שצה"ל נוהג היום במציאות (לחייל אסור לירות בפלשתיני שתוקף אותו עד שמה? עד שהוא כבר מת מסלע בראש) , אחרי זה סתם לא היה לי כח להכנס לדיונים, אבל נתת דוגמא טובה.
נכון שיהודים הם רחמנים בני רחמנים, אבל עצוב שיש יהודים שלוקחים את זה לכיוון הלא נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י שעת סיפור;971774:
במקם להציג את דעתך בנועם ובכבוד. יצאת למלחמה (מלווה בנשק של סימני שאלה).
את אומרת דברים נכונים אבל לסכסוך הזה יש הרבה פנים, את מכירה את הצד שלך בלבד ובצדק, אבל יש עוד צדדים.
והם לא סותרים את העובדה שאנחנו עושים כאן מה שנכון בחוסר ברירה.
לא נראה שהיא התכוונה להציג לא בנועם, אבל זה קצת צורם שמציגים כאן מאמר שבעצם לצרינו ולא לנו באיזשהו מקום ואנשים מהטוב לב שלהם (האמיתי) מושפעים מכך
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נראה לי שמציגת המאמר 'מי' לא מזדהה עם התוכן. אחרת למה היא הביאה אותו כדוגמא לכך שהפסיכולגים לא מנותקים מהשקפותיהם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י שעת סיפור;971786:
נראה לי שמציגת המאמר 'מי' לא מזדהה עם התוכן. אחרת למה היא הביאה אותו כדוגמא לכך שהפסיכולגים לא מנותקים מהשקפותיהם?
זה ברור לי אבל עובדה שיש אנשים שהושפעו מהרוח הזאת אז אולי גם בתור דוג' היה כדאי לוותר עליו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ואני בטוחה שאתם דואגים לילדים שלכם - אז יש כאן מידע ממש שימושי עבורכם.
חברה שלחה לי את המאמר הבא שתקראו👇, בדקתי וראיתי שגם הילדים שלי לא צורפו אוטומטית כמו שהקופת חולים הייתה צריכה לעשות.
כמובן שעשיתי את זה באותו הרגע.

---


קראו ושלחו למבוטחים שלכם
הודעה חשובה לידיעת הציבור
המילים הבאות רלוונטיות לכל משפחה ולכל ילד בישראל.
ואני חושבת שזה אחד הפוסטים החשובים שכתבתי.
לקחתי אוויר של יומיים כדי לכתוב לא מתוך כאב ותסכול.
אלא מתוך רצון לעזור לכל ילד בישראל , שלא יזדקק לכך.

בישראל לכל אדם יש שני ביטוחים.
ביטוח בריאות - דרך קופות החולים
וביטוח לאומי.

הוא משלם כל חייו או באופן עצמאי, או שהוריו משלמים עבורו את הפוליסה. עבור אותם ביטוחים.
לפני מספר ימים בעזרתה של חברתי האהובה והמקסימה יעל פוזנסקי החלטנו לתבוע את זכויותינו בעבור הביטוח הסיעודי של מכבי.
יש לנו ילדה שלצערינו הרב נאלצנו לבצע עבורה הנגשה בבית, והיא מוגדרת כנכה, וזכאית ע״פ כל הקריטריונים לקצבת סיעוד.

לאחר שדובי הגיש את כל המסמכים
קיבלנו מייל יבש ולקוני ממכבי.
לבת שלכם אין ביטוח סיעוד !!!

מה זאת אומרת?
לכל ילד בישראל יש ביטוח סיעודי דרך קופות החולים, והביטוח הוא ללא עלות .
אבל , מסתבר שכדי שילד יהיה מבוטח בפועל הוא צריך לפנות לחברת הביטוח שעובדת עבור קופת החולים (אצלינו זה הפניקס)
ולהירשם.
אני אגיד שוב שיהיה ברור לכל בני האדם כולל כאלו קשיי הבנה כמוני.
המחוקק החליט שכל ילד זכאי באופן א ו ט מ ט י ובחינם לביטוח סיעודי עבור כל ילדיו הקטינים
אבל את המידע על החיוב בהרשמה מול החברה המבטחת בפועל , לא ידענו, ולא יודענו על יד קופת חולים.

אני מראש מתנצלת שלא קראתי את חוברת הפוליסה המפורטת כי או שקראתי ופספסתי את האירוע, זה היה לפני שנים.

אנחנו דיי המומים כי המשמעות כרגע מבחינתינו היא הפסד של עשרות אלפי שקלים.
והכסף הזה לא היה אמור להכנס להשקעות במניות בנסד״ק, אלא ליטרלי לאיכות החיים של רעיה.

אתם יודעים, מלחמה עבור החיים דורשת המון המון כוחות
אבל גם המון המון המון בירוקרטיה.
כתבתי את המילים הללו לא כדיי שתחשבו שאנחנו מסכנים.
אלא פשוט שתקחו אחריות ותעשו שלשה דברים.

1. תבדקו האם רשמתם את הילדים שלכם בפועל לביטוח סיעודי
2.תעזרו לי שהפוסט הזה יגיע לכל החברים שלכם.
3.אם יש לכם חבר שאיננו דובר עברית, תנסו להנגיש לו את המסר בשפתו.

תודה לחברתי עו״ד Shira Mack רזמוביץ׳ שעוזרת לנו למצא עו״ד מומחה לנושא אם ישנו כזה בעולם.

אין מושג את מי עוד לתייג, אז תייגו בתגובות אנשים רלוונטים.

מוסיפה בעריכה בזכות גיסי המדהים חנן גלר

לטובת הציבור ועל מנת לחסוך לכם חיפושים להלן רשימת הקופות ודרך איזו חברת ביטוח מנוהל הביטוח הסיעודי וטל׳ לברור והצטרפות :
כללית - הראל 9838*
מכבי - הפניקס 3507*
מאוחדת - מנורה 1700722233
לאומית - מנורה 5565*
בהצלחה 🙏
התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה