הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הימים האלו הם ימים לא פשוטים לאף אחד
וכל אחד מאיתנו מלא מלא בעצות כחול הים איך לדבר עם הילדים
ואיך לדבר לילד שבתוכנו
וכמה עלינו להיזהר מלהתמכר לחדשות
ולא להעביר סרטונים/שמות של חיילים וכו'....
אני רוצה לקחת נקודה שהרבה כבר דיברו עליה אבל לתת לה מימד ונופך שישנה את התמונה ממש!!
כל אחד כנראה כבר שמע על כך, שכשיש אזעקה ח"ו או כל דבר אחר מסביב שמשדר לנו טראומה
צריך להתעסק בחיובי, דהיינו לא לתת לרגש להשתלט על האירוע אלא להפעיל את המוח
כי כשהמוח פעיל בזמן הטראומה הלב פחות מעצים את הרגש
וברגעים שהרגש מסתובב בין פחד/חוסר אונים/בהלה/לחץ וכדו'
עדיף להעסיק את הראש בדברים אחרים לרגעים האלו
(כמובן לא להתעלם מהרגשות אבל לא להעצים אותם יותר מידי ברגע שאינו כ"כ נכון...)
לדוגמא - יש אזעקה כולם הולכים לממ"ד אז מושי אומר תהילים/מחלק שתיה וכדו' (ולא מצטנף בפינה...)
זה דבר נכון אבל חסר בזה הרבה - -
התחושה של עשיה רק כדי לא לשבת ריק ולא להרגיש את הפחד זה חלק מהתחושה הלא טובה...
שהרי כל העשיה/אמירת התהילים מתרגמת בראש לבריחה מהמצב..
ולכן עדיף להתמקד בחלק אחר/נוסף בחלק חיובי אמיתי ולא חיצוני - ואני יסביר
כשרואים אריה רץ אחרי שור והשור בורח ולא מנסה להילחם = הוא בורח
כשרואים אריה רץ אחרי כבש והכבש בורח ולא מנסה להילחם = הוא נלחם
כי לשור יש קרניים ואם הוא בורח ולא מנסה להשתמש בכלים שיש לו להילחם אז הוא 'בורח' הוא 'פחדן'
אבל הכבש אין לו שום כלי להילחם ולכן הבריחה שלו והאיתגור של האריה זה דרך הלוחמה שלו הוא 'נלחם' הוא 'אמיץ'
וכאן מגיע החלק שלנו
כל אחד יודע שטרור זה לא רק הרצח עצמו אלא גם בדגש על ההפחדה ועל האוירה של כל שאר האנשים שאינם ממש בקו החזית.
הניסיון להפחיד אותנו - להוריד לנו את המוראל - לדכא אותנו - זה חלק מהמלחמה
כל הסרטונים וכו' זה לוחמה פסיכולוגית לכל דבר !!! (ולכן כדאי מאוד לא לצפות ולא להעביר...)
ילד/מבוגר שבורח לחדר ממ"ד וכדו' הוא נמצא בתחושה של פחד/חוסר אונים וכו'
ולהתעסק בחיובי/מעשי רק כדי לא לזכור את הפחד הוא לא מספיק כ"כ
אבל אם נשכיל להעביר את המסר שאנחנו 'נלחמים' זה יעלה את המוראל ויתן משמעות חיובית להכל
כי לנו כאזרחים כרגע אין לנו דרך לירות טילים בחזרה על הערבים
ואין לנו דרך להתגונן מול הטיל עצמו.. ולכן הבריחה שלנו היא לוחמה לכל דבר
אנחנו לא נותנים לשונאים שלנו לעשות את מה שהם רוצים, הם רוצה להרוג ואנחנו לא מסכים!!!!!
ובאותו משקל בגזרה הנפשית כמו כן אנחנו לא מתחזקים סתם כבריחה אלא אנחנו לוחמים!!!
להיות לוחם זה תחושה של אני גיבור/אני שולט/אני חזק
וזה מה שנצרך בימים אלו יותר מהכל - בשביל החוסן הנפשי של כולנו
ואז כשלמושי שלנו יש תפקיד לחלק שתיה מתוקה בחדר ממ"ד בכל פעם שיש אזעקה
זה לא בסגנון 'ניחום אבלים' אלא 'לוחמה' זה תפקיד של להרים את המוראל כי הוא לוחם!!!!
לא לכל ילד אפשר להסביר את כל המערכה הזו אבל אם אנחנו ההורים נפנים את זה בצורה נכונה
גם נדע לשדר את זה נכון לסובבים אותנו, וההבדל בין 'בו נתעסק במשהו חיובי' עם פרצוף רציני
לבין 'קדימה, לא ניתן להם לשבור אותנו' ונפעיל מוזיקה זה הבדל בין שמים וארץ..
וכל האמור אינו רק תקף לחדר ממ"ד אלא לכל דבר שרוצה לשבור את רוחינו
אם זה יהיה בחזרה לשגרה ואם זה יהיה ביציאה החוצה ובכל דבר שהם רוצים לשבש לנו את החיים
אנחנו 'לוחמים' ו'חזקים' ועושים ההיפך ממה שהם רוצים - - -
כהשלמה נוכל לקחת השראה של אנשים ששרדו את השואה ובכל שמחה יהודית שמחו
והיו אומרים בשמחה וסיפוק ובחיוך של מנצחים א נקמה און ד'דייטשן (נקמה בגרמנים)
הם לא החיו את ששת המיליונים אבל הרוח והמלחמה הפרטית שלהם - הם ניצחו את הגרמנים
בתקווה שכלנו נעבור את הימים האלו
בבריאות השלימה בגוף ובנפש
ובתפילה לכל השליחים שלנו שיצליחו במשימתם
ויחזרו הביתה בקרוב בשלום
הכותב הינו מאמן / רגשי / ומוקדן מסמך בער"ן
לתגובות והארות <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
וכל אחד מאיתנו מלא מלא בעצות כחול הים איך לדבר עם הילדים
ואיך לדבר לילד שבתוכנו
וכמה עלינו להיזהר מלהתמכר לחדשות
ולא להעביר סרטונים/שמות של חיילים וכו'....
אני רוצה לקחת נקודה שהרבה כבר דיברו עליה אבל לתת לה מימד ונופך שישנה את התמונה ממש!!
כל אחד כנראה כבר שמע על כך, שכשיש אזעקה ח"ו או כל דבר אחר מסביב שמשדר לנו טראומה
צריך להתעסק בחיובי, דהיינו לא לתת לרגש להשתלט על האירוע אלא להפעיל את המוח
כי כשהמוח פעיל בזמן הטראומה הלב פחות מעצים את הרגש
וברגעים שהרגש מסתובב בין פחד/חוסר אונים/בהלה/לחץ וכדו'
עדיף להעסיק את הראש בדברים אחרים לרגעים האלו
(כמובן לא להתעלם מהרגשות אבל לא להעצים אותם יותר מידי ברגע שאינו כ"כ נכון...)
לדוגמא - יש אזעקה כולם הולכים לממ"ד אז מושי אומר תהילים/מחלק שתיה וכדו' (ולא מצטנף בפינה...)
זה דבר נכון אבל חסר בזה הרבה - -
התחושה של עשיה רק כדי לא לשבת ריק ולא להרגיש את הפחד זה חלק מהתחושה הלא טובה...
שהרי כל העשיה/אמירת התהילים מתרגמת בראש לבריחה מהמצב..
ולכן עדיף להתמקד בחלק אחר/נוסף בחלק חיובי אמיתי ולא חיצוני - ואני יסביר
כשרואים אריה רץ אחרי שור והשור בורח ולא מנסה להילחם = הוא בורח
כשרואים אריה רץ אחרי כבש והכבש בורח ולא מנסה להילחם = הוא נלחם
כי לשור יש קרניים ואם הוא בורח ולא מנסה להשתמש בכלים שיש לו להילחם אז הוא 'בורח' הוא 'פחדן'
אבל הכבש אין לו שום כלי להילחם ולכן הבריחה שלו והאיתגור של האריה זה דרך הלוחמה שלו הוא 'נלחם' הוא 'אמיץ'
וכאן מגיע החלק שלנו
כל אחד יודע שטרור זה לא רק הרצח עצמו אלא גם בדגש על ההפחדה ועל האוירה של כל שאר האנשים שאינם ממש בקו החזית.
הניסיון להפחיד אותנו - להוריד לנו את המוראל - לדכא אותנו - זה חלק מהמלחמה
כל הסרטונים וכו' זה לוחמה פסיכולוגית לכל דבר !!! (ולכן כדאי מאוד לא לצפות ולא להעביר...)
ילד/מבוגר שבורח לחדר ממ"ד וכדו' הוא נמצא בתחושה של פחד/חוסר אונים וכו'
ולהתעסק בחיובי/מעשי רק כדי לא לזכור את הפחד הוא לא מספיק כ"כ
אבל אם נשכיל להעביר את המסר שאנחנו 'נלחמים' זה יעלה את המוראל ויתן משמעות חיובית להכל
כי לנו כאזרחים כרגע אין לנו דרך לירות טילים בחזרה על הערבים
ואין לנו דרך להתגונן מול הטיל עצמו.. ולכן הבריחה שלנו היא לוחמה לכל דבר
אנחנו לא נותנים לשונאים שלנו לעשות את מה שהם רוצים, הם רוצה להרוג ואנחנו לא מסכים!!!!!
ובאותו משקל בגזרה הנפשית כמו כן אנחנו לא מתחזקים סתם כבריחה אלא אנחנו לוחמים!!!
להיות לוחם זה תחושה של אני גיבור/אני שולט/אני חזק
וזה מה שנצרך בימים אלו יותר מהכל - בשביל החוסן הנפשי של כולנו
ואז כשלמושי שלנו יש תפקיד לחלק שתיה מתוקה בחדר ממ"ד בכל פעם שיש אזעקה
זה לא בסגנון 'ניחום אבלים' אלא 'לוחמה' זה תפקיד של להרים את המוראל כי הוא לוחם!!!!
לא לכל ילד אפשר להסביר את כל המערכה הזו אבל אם אנחנו ההורים נפנים את זה בצורה נכונה
גם נדע לשדר את זה נכון לסובבים אותנו, וההבדל בין 'בו נתעסק במשהו חיובי' עם פרצוף רציני
לבין 'קדימה, לא ניתן להם לשבור אותנו' ונפעיל מוזיקה זה הבדל בין שמים וארץ..
וכל האמור אינו רק תקף לחדר ממ"ד אלא לכל דבר שרוצה לשבור את רוחינו
אם זה יהיה בחזרה לשגרה ואם זה יהיה ביציאה החוצה ובכל דבר שהם רוצים לשבש לנו את החיים
אנחנו 'לוחמים' ו'חזקים' ועושים ההיפך ממה שהם רוצים - - -
כהשלמה נוכל לקחת השראה של אנשים ששרדו את השואה ובכל שמחה יהודית שמחו
והיו אומרים בשמחה וסיפוק ובחיוך של מנצחים א נקמה און ד'דייטשן (נקמה בגרמנים)
הם לא החיו את ששת המיליונים אבל הרוח והמלחמה הפרטית שלהם - הם ניצחו את הגרמנים
בתקווה שכלנו נעבור את הימים האלו
בבריאות השלימה בגוף ובנפש
ובתפילה לכל השליחים שלנו שיצליחו במשימתם
ויחזרו הביתה בקרוב בשלום
הכותב הינו מאמן / רגשי / ומוקדן מסמך בער"ן
לתגובות והארות <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
