כללי המאבק הוויזואלי על דמוקרטיה לחרדים >>> הצטרפו

[shraga0]

///

///

 

[shraga0]

קריקטורות של 'לדעת'

עדיין אקטואלי...

צפה בקובץ המצורף 183262


ועוד קריקטורה...
צפה בקובץ המצורף 183263

 

[יאלילי]

היית מקפיץ את זה במוצ"ש, לא עכשיו..

 

[חיים יעקב]

אולי אפשר לעשות משהו כדוגמת "חרדי?! לא קונה מוצרי כחול לבן" חרם כלכלי על מדינת ישראל

 

[אברהם]

אולי אפשר לעשות משהו כדוגמת "חרדי?! לא קונה מוצרי כחול לבן" חרם כלכלי על מדינת ישראל

דפקת את אגד.
מה אשמים העסקים (שחלקם בבעלות חרדית ו/או מעסיקים חרדים) בכך שמדינת ישראל דופקת את החרדים?

 

[113570]

אני מבין שאתה עובד בסביבה חילונית בעיר בית שמש ואתה אף פעם לא קיללת חרדי כשנכנס לחנות בה אתה עובד , וד"ל

 

[מוטי נאה]

אעתיק כאן כמה קטעים שפורסמו:

"...מה שברור הוא שישנם צעדים מסויימים שיכנסו לפעולה באם ההשתלחות חסרת הרסן של 'כוהני' בית שמש לא תפסיק..."

ישנם דיבורים חזקים על חברת מוניות בה יועסקו רק חרדיים, בעוד שהדרת הנהגים ה'כהנים' תכנס לתוקפה.

הסיבה: אין לי אינטרס לתת עבודה ופרנסה למישהו שלא רק שלא מייצג את דעתי, אלא משתמש בביטויי אושוויץ והסביבה בכדי לתת לגיטימציה לצעדים שלו.

אותה עלובת נפש הלוקה בנפשה (עיין בערכים המשפטיים המפורסמים עליה באינטרנט) אשר הגדירה את החרדיים לגרועה שבמחלות, אמורה להבין כי על מפתן חנותה לא תדרוך רגל חרדי, עליה להבין כי החרדים אינם כופים את דעתם על איש, ובלבד שלא יכפו עליהם.

התפיסה ה'כוהנית' של 'בואו נחזיר את בית שמש לידיים שלנו' היא תפיסה כפייתית מחוסרת הגיון, ונטולת כל כוונות טובות, התפיסה נובעת מהכרת המציאות בו כל קירח ומגדל בלורית, זב חוטם כמצורע בשכלו, יודע כי המשפט "הכה בחרדים והצל את עצמך" לא היה מעולם ריאליסטי ורלוונטי כל כך.

אמנם אלי כהן לא המציא את השיטה, אך גם לא האח ולא הבן דוד המציאו את השיטה, שנאת עם הארץ לתלמיד חכם היא שנאה מוכרת, פעם הגדירו זאת 'כשנאת המשכיל לפרימיטיב' מה שלא מצאנו במדינות העולם השלישי, מצאנו שם רחמים, אהדה, השתתפות, אבל לא מצאנו 'שנאה', מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור הוא משפט שנאמר על ידי התנא הקדוש רבי עקיבא בהיותו "עקיבא רועה הצאן", בני עקיבא המה ממשיכי מורשת "עקיבא רועה הצאן", לא של 'רבי עקיבא'.

לשקר אין רגליים, אבל מה לעשות ידיים יש לו, וכאותו ילד נטול ריטלין הוא משתולל ומשתולל ומשתולל, לרקוע ברגליו הוא לא יכול, מה לעשות אין לו רגליים, אז מרביץ, כותב ומכתיב ערעורים, לרשות השניה, לבית המשפט העליון, לבית המשפט התחתון.

אבל סופה של האמת לנצח, האמת שותקת את שתיקתה הרועמת והכואבת, היא מקבלת סטירה ומגישה את הלחי השניה. אבל בסופו של דבר !!!, בסופו... היא נשארת ורואה את רעותה הרעה ממנה נקברת עמוק עמוק באדמה...

קחו את המאמר באופטימיות זעירה, כל קול קובע.