עזרה הסרת התוסף של הצבע אדום.

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני לא מצליחה למצוא את זה וזה כל הזמן משגע אותי. יצוין שאני לא רואה חלון שנפתח אלא רק שומעת את הצליל. זה לא נמצא ברשימת התוספים של כרום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אין למעלה בצד שמאל ריבוע קטן שכתוב עליו תוספים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כנסי לפאזל הזה
תראי את התוסף
לחצן ימני על ה השלוש נקודות
והסרה מכרום
‏‏לכידה.JPG
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אולי זה הרשאה להתראות בפדפן מאתר מסויים.
בהתראה הבאה ללחוץ על גלגלי השיניים ושם הפסק התראות מאתר זה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אהלן לכולם, לא מכיר את האתר יותר מדי אבל חבר המליץ לי לפנות לכאן, בתקווה למצוא כיוון.
רקע קצר:
אני בחור ישיבה (25) כמעט שלוש שנים. הגעתי לעולם הישיבות אחרי צבא, מבית דתי-לאומי קלאסי. לא הייתי "בראש" של ישיבה לפני הצבא, אבל התחזקתי מאוד במהלכו ואחריו, ומאז אני רוצה ודבק בלימוד תורה.
המסלול שעברתי:
התחלתי בישיבה של חוזרים בתשובה ("אש התלמוד", בערך שנה), והיה לי שם קושי חברתי גדול מאוד. עזבתי, שילבתי עבודה וכולל (חצי שנה), ומשם עברתי לישיבה נוספת של חוזרים בתשובה, בה אני נמצא עד היום. היה לי מאוד קשה ובאמת שעברתי מסירות נפש (התחלתי ללמוד שם סדר אחד והיום אני ישן שם ועושה שבתות).
הלימוד מצוין, אבל הראש לא מתחבר:
* בצד החיובי: התקדמתי המון בלימוד, ואני מאוד מחובר ללימוד תורה רציני, לדקדוק בהלכה, וזו הדרך שאני רוצה להקים בה בית. אני רוצה ללמוד כמה שיותר – אם לא כל היום, אז את רובו.
* בצד הקשה: אני לא מצליח למצוא חברים בראש שלי. אני בחור מאוד חברותי, שאוהב אנשים וצוחק, אבל אני מרגיש שהאווירה הכללית בישיבות האלה היא קיצונית עבורי – אנשים מנותקים לגמרי מהעולם החיצוני וזה יוצר חוסר איזון שאני מתקשה איתו.
בזהות שלי אני לא מחובר לעולם החרדי, לא אוהב את הקודים החברתיים, הלבוש והסגנון. אני לא לחוץ להתחתן אלא מעוניין להתקדם ברוגע, ואני יודע שלהקים בית לא יפתור בעיות כאלה. להיפך, אני חושש שתוך כמה חודשים אחרי החתונה אני יכול למצוא את עצמי במקום שבו אחשוב: "וואלה, למה נכנסתי לזה?" – כי הנישואין יכניסו אותי עמוק יותר לבוץ שאני לא מרגיש שייך אליו. אני מחפש להתחתן עם מישהי שתתאים ל'ראש' המאוזן שלי, אבל אני מבין גם שבמסגרת הנוכחית שלי זה אולי גם בלתי אפשרי.
הבקשה לעזרה:
אני נמצא בצומת דרכים. אני רוצה להישאר בעולם התורה ובהתקדמות הרוחנית, אבל אני לא רוצה לעשות את זה במחיר של אובדן עצמי, וחברתי.
אני מחפש המלצות על:
* ישיבה אפילו לא חרדית אבל עם אווירה חברתית מאוזנת, פתוחה, שתואמת יותר את הרקע שלי כבוגר צבא וראש בריא,
האם מישהו מכיר מסגרת כזו? כל רעיון או כיוון אחר יתקבל בברכה!
חברים, שלא כדרכי אני כותב כאן בפורום כי המועקה הזו לא נותנת לי מנוח.

אני צופה בתיעודים של אירועי הדריסה האחרונים, ומה שמפחיד אותי באמת זה לא רק המעשה עצמו – אלא המבט של הנהג. התחושה הזו שהוא פשוט נוסע קדימה, כאילו אין שם בני אדם. כאילו הציבור שעומד מולו הוא אוויר.

הבנתי שזו המציאות שלנו: אנחנו שקופים מול הפגוש.

זה מתחיל בתקשורת שמפהקת מול תיעודים מצמררים, ובמקום לזעזע את אמות הסיפים היא בוחרת במילים מכובסות כמו "חיכוך" או "תאונה". זה ממשיך בפרקליטות ובמשטרה שמתעקשות במין עקשנות אטומה לא לראות את מה שכל עין רואה – שזו דריסה מכוונת לכל דבר. הם מחפשים כל תירוץ מתחת לאדמה כדי לא להגדיר את זה כפשע שנאה או כניסיון רצח. וזה נגמר בזה שנהג מרשה לעצמו ללחוץ על הגז כי הוא יודע שדמו של חרדי הוא כנראה המצרך הזול ביותר בשוק. כשמישהו הוא שקוף בעיני המערכת, קל מאוד להפוך אותו למטרה על הכביש.

אני מסתכל על המראות האלו ומרגיש שמשהו בסיסי מאוד בביטחון הקיומי שלנו פשוט נסדק. איך אפשר להמשיך בשגרה כשמבינים שחיי אדם אצלנו הפכו לשאלה של נרטיב פוליטי???

האם גם אתם מרגישים את השקיפות הזו ששורפת בבטן? איך אתם מסוגלים להסתכל על המציאות הזו בלי להרגיש שהדם של כולנו אדום פחות?

תכל'ס, מה עושים?

האם יש דרך ריאלית לגרום למערכת להתעורר ולהתייחס לחיים שלנו ברצינות? ואולי הגיע הזמן שנבנה בעצמנו מנגנון פנימי שידע לשמור על הזכויות שלנו ולדאוג ששום אירוע כזה לא יעבור בשקט?

נ. ב. אני מבקש בכל לשון של בקשה – בואו נשמור על הדיון ענייני. ללא פוליטיקה ולא ויכוחים בין מחנות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה