שוב ביקש ממני להעתיק לכאן את המופיע בחתימתי.
אז בבקשה.
בס"ד.
למה הפסקתי להקדים את הדלקת הנר בערב שבת?
לפני שאסביר ואבהיר ברצוני להקדים ולומר שאין אני מאן דאמר ואיזה רב בכל הנושא הזה. אלא סך הכל בררתי לעצמי את הפרטים, וכל הרוצה לראות מה היו שיקולי יראם כעת לפניו:
ובנוסף אני לא מדבר על הפסקה ממלאכה מוקדם לפני השבת כי זה דבר מבורך לכשעצמו להפסיק הרבה ממלאכה ולעסוק בתורה עוד טרם בואה של השבת המלכה. אלא בעיקר אני מדבר על הדלקת הנר עם ברכה. וכן גם יישר כוח לכל אלו המעודדים את הציבור לסיים המלאכות הרבה לפני השבת. ושכרם רב מן השמים!
הטעם הראשון שאותו ראיתי למה אין להדליק נר שבת מוקדם הרבה יותר מעשרים דקות מהשקיעה הוא, כי לדעת רוב הראשונים, אי אפשר להדליק נר שבת לפני פלג המנחה, ופלג המנחה לדעת רוב הראשונים נע בין כרבע שעה לכארבעים דקות לפני השקיעה (לפי עונות השנה, קיץ וחורף). והמדליק ומברך אז (לפני הזמן הזה) ברכתו לבטלה.
ואם כן הנהגה זו להקדים להדליק את הנר איננה חסידות ולא יכולה להיחשב ולהיות מצווה לכתחילה ומהודרת. שכן לדעת הרבה מאוד מהראשונים הדבר גובל באיסור. ואיזה מן חסידות זו אם אני עושה מצווה לכתחילה לדעה אחת ואילו לפי הדעה השנייה אני עושה עבירה לכתחילה?
אז לכל הפחות חסידות והידור וודאי זה לא ייקרא!
מה שכן, ניתן להדליק הנר אך ללא ברכה.
הטעם השני, מפני המכשלות הנגרמים מזה, שלא פעם ולא פעמים תפסתי את עצמי או את אחרים שבאים לעשות מלאכה, או לאכול ולשתות, לאחר שקיבלנו שבת מוקדם מהרגיל. ויש כאלה שנכשלו וודאי במלאכות לאחר קבלת שבת. ואם כן יצא שכרנו בהפסדנו. שכן היה כבר עדיף לקבל שבת עם כל הציבור כרגיל ולא חלילה להיכשל במלאכה על ידי הרצון הטוב להקדים את השבת.
אבל מי שיפסיק לעשות את כל המלאכות לא מתוך שהוא מקבל שבת אלא בתור שהוא רוצה כבר לגמור עם כל השבוע ולפנות ליבו אל נועם השבת... ולקבל שבת אחר כך ביחד עם כל הציבור אשריו ואשרי חלקו. כי בזה הוא יוצא ידי כולם.
הטעם השלישי, שלדעת רוב הראשונים והשולחן ערוך והפוסקים זמן תוספת שבת – מדאורייתא, מתחילה מיד עם השקיעה, ולפני השקיעה זה רק מדרבנן. (והיינו שאפשר מדרבנן להוסיף רק מפלג המנחה שהוא כעשרים דקות בימים השווים לפני השקיעה). ולפני כן כל מה שהוסיף אין זה נחשבת למצוות תוספת שבת כלל, כך שלפי זה התברר לי דבר חמור, שאם כדוגמא קיבלתי שבת בימים הקצרים כארבעים דקות לפני השקיעה אזי יוצא שביטלתי מצווה מהתורה של תוספת שבת שהזמן שבו יש לקבלה הוא מהשקיעה ואילך. ובשביל להבין זאת טוב יותר, נשאל, מה יקרה אם אדם יקבל שבת בבוקר של יום שישי ולא יעשה מלאכה עד ליל שבת האם באופן כזה הוא נחשב לאחד שקיים את המצווה, ועוד לכתחילה? וודאי שלא! כך כאן זה אותו הדבר בדיוק. כשקיבלתי שבת מוקדם מהרגיל – אזי ספק האם קיימתי את המצווה, ובוודאי שלא לכתחילה ובהידור.
הטעם הרביעי, שאם עושים מעשה כמה פעמים אזי זה נהפך להיות כעין נדר, שחייבים להמשיך איתו, והרבה פעמים הדבר גורם שלא מספיקים (ואו ששוכחים גם מרוב לחץ להספיק הכל מוקדם) להדליק את המזגן או לכבות את האור או להכין סלט חשוב וכו' והדבר אחר כך מעכיר את האווירה של השבת.
אבל אם מתנהגים כרגיל ובנחת ולא מקדימים ביותר את קבלת השבת אזי אפשר להשים לב לפרטים הנשכחים ולהספיק את אותם הדברים שלא היינו יכולים להספיק - עקב הקדמת קבלת השבת המוקדמת.
הטעם החמישי, שלא אחת תפסתי את עצמי ומשפחתי שנכנסים 'לטרנס' להספיק הכל עד לארבעים דקות לפני השקיעה ומה שנגרם מזה בבית, אל תשאלו, רק מריבות וצעקות אחד על השני. ונמצא שעברנו על כמה עבירות לא טובות כמו על לא תיקום ולא תיטור וכו' ואם כן אמרתי לעצמי, איזה ערך יש להקדים להדליק הנר מוקדם ולקבל אז שבת בו בזמן שאתה עובר עבירות של תורה? האם לא כדי להניח לכל זה? הרי חכמים ביטלו לנו לדורות עולם את מצוות תקיעת השופר כשחל ראש השנה בשבת - בשביל שאולי יהודי אחד לא יעבור על דאורייתא. האם כאן זה לא פחות חשוב ממצוות תקיעת שופר בראש השנה?
ובמקום זה גיליתי שמותר לפעמים לוותר על הידור וחסידות בשביל שלא לעבור עבירות גדולות יותר. וכמו כן גיליתי שלפי הרבה מהראשונים כל השעה שאחרי השקיעה – אם אני מוסיף מהשקיעה ואילך, שאני מקיים מצווה מהתורה של תוספת שבת מחול על הקודש, שכל אותה השעה נחשבת לנו שקיימנו מצווה מהתורה של תוספת שבת.
ואם כן, מה צריך להקדים יותר ומעבר לכך? האם כל השעה שאחרי השקיעה (של תוספת שבת) לא מספיקה שלכן צריך להוסיף עליה עוד כארבעים דקות?
ובנוסף, אכן ראיתי שלפי גדולי המקובלים כמו האריז"ל והרש"ש הקדוש ועוד צדיקים ומקובלים אין לקבל את השבת לפני השקיעה אלא רק לאחריה: דהיינו יש לקבלה ברגע השקיעה ממש ולא לפני כן. ובכדי שתראו שאני דובר אמת העתיק לכם פה את כל הלשון של גדול המקובלים האר"י הקדוש זיע"א מספרו שער הכוונות שכך הוא כותב בפירוש ממש:
וזה לשונו:
לשון שער הכוונות [ענין קבלת שבת דף ס"ד דרוש א']:
"סדר קבלת שבת הוא שתצא לשדה ותאמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא לחקל תפוחין קדישין... ותעמוד מעומד במקום א' בשדה ואם יהיה על גבי הר א' גבוה הוא יותר טוב ויהיה המקום נקי כפי מה שצריך מלפניו כמלוא עיניו ומאחריו ד' אמות כו'
ותחזור פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך ותשים ידך השמאלית על החזה ויד ימינך על גבי שמאל ותכוין באימה וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוספת קדושת שבת.
ותתחיל ותאמר מזמור הבו לה' בני אלים כו' כולו בנעימה ואח"כ תאמר ג' פעמים באי כלה באי כלה באי כלה שבת מלכתא ואח"כ תאמר מזמור שיר ליום השבת וכו' כולו ואחר כך תאמר ה' מלך גאות לבש כו' עד לאורך ימים ואז תפתח עיניך ותבא לביתך כמו שנכתוב בעז"ה": עכ"ל שער הכוונות.
אבל כמו שפתחתי בתחילת דברי שאני לא איזה מאן דאמר ולא רב, אלא סך הכל פרטתי, למי שרוצה לדעת, מה היו השיקולים העיקריים שבשבילם חדלתי מלהקדים את הדלקת הנר.
ואכן אני בעד ובעד שכולם יסיימו מלאכתם מוקדם לפני השבת ויכינו נפשם לקבלה בחשק ובשמחה. אך על עצם הדין דיברתי, שראיתי שהדבר גובל באיסורים אחרים כנגד. ובגללם חשבתי לעצמי שיותר נכון לעשות מה שכולם עושים שמדליקים הנר כעשרים דקות לפני השקיעה ומקבלים שבת כחמש דקות לפני השקיעה [או גם בשקיעה עצמה לפי הרבה מאוד מהראשונים ולפי גדולי המקובלים האר"י והרש"ש ועד צדיקים ומקובלים].
הנושאים החמים
