כללי הצעה מיוחדת לנשים ובנות בצפת

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
בנות ונשים מצפת ששואפות ללמוד עיצוב ברמה גבוהה יכולות לפנות אלי בפרטי או בטלפון 050-4110162.
יש לי בשבילכן הצעה מעולה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 510
    • מחשבים זה אני !
    מידע שימושי כוילל עיון חדש בירושלים לאברכים עובדים
  • מחשבים זה אני ! //
    • תקופה ארוכה מאוד שאני מחפש כולל כלבבי ולא מוצא, אני מחובר חזק ללימוד בעיון ישיבתי ומעלה דהיינו סוגיות בעיון עמוק ובהקף רחב ומאידך גיסא בעלים ומנהל בפועל של עסק (כמו שכאן מכירים אותי)
    אינני מוצא כולל משום ש: בכוללים הרגילים אם אתה לא קבוע נמצא בסביבות 9:30 אתה לא רלוונטי ובפרט בכוללים שהם שני סדרים ולהיות רק חצי מסדר א' לא מוציא אותך רציני וממילא אין כ"כ עם מי לדבר בלימוד וקשה למצוא חברותת (ובא נאמר גם קצת נחיתיות מול האריות האלו שיושבים לומדים לפני שבאת ואחרי שיצאת)
    מאידך גיסא הכוללים של אנשים עובדים שהייתי עד היום (ובדקתי הרבה ) היו בהרבה סגנונות ולכל אחד היה את התוספות שגרמו לי פחות להתחבר לשמה אם זה כולל שבבהמ"ד יושבים חברה עם טלפונים ומעיינים בדברים שמעניינים אותם או כולל אחר שזה בעצם מקום לשת"פ עיסקי או מקום לקביעות תורה של דף היומי וכד'

    למעשה לא מצאתי מקום רציני שהוא מתאים "לאברכים שמשלבים גם עבודה" דהיינו שטעייגן רציני ברמה גבוהה ובעיון רציני ומצד שני יש בו מקום אמיתי גם לאחד שמסיבותיו שלו יכול להתחיל את הסיידר רק ב11 ולסיים ב2 או שמפאת עיסוקיו הוא יכול להיות רק שעתיים בתחילת הסיידר או בחלק השני של הסיידר

    היום דיברתי עם חבר ממקום אחר בארץ שסיפר לי על הכולל שלו שהוא פתח והוא בדיוק בדיוק עומד על כל מה שחיפשתי והבנתי שיש סיכוי להרים דבר כזה מקום תורה "לאברכים עובדים" כולל רגיל שיש בו אברכים שהזמן שלהם שונה מהזמנים הקונבנציונליים אך הם מנצלי זמן, שיש בו אברכים שעובדים אך יראי שמים, ובעיקר בזמן שהם נמצאים הם שקועים בלימוד ובעיון (ולא עושים שימוש בטלפון למעט שיחה וגם זה רק למה שנצרך באמת)

    האם גם אתם מרגישים שמקום כזה יכול לתת לכם מקום לפרוח בו בלימוד או שאולי אתם מכירים מישו שזה יכול להתאים לו או שיש לכם רעיונות אייך לגרום למקום כזה להצליח אני ממש ממש ישמח שתחכימו אותי
    הכולל יפתח בעז"ה באזור קריית משה ברגע שיהיה 10 אברכים כרגע נכון לכתיבת השורות יש 5
    לגבי המילגה מדובר על דתות (לזכאים) + מלגה של כמה מאות שקלים, הזמנים הם בין 10 עד 1 עם התחייבות ללפחות שעתיים ביום


    נ.ב. אומנם ניסוח הדברים לאברכים עובדים אך המקום ירצה לזכות בכל אחד שרואה את המקום מתאים לו להתעלות בלימוד

    לעוד פרטים ניתן לפנות אלי במייל המופיע בחתימה או במספר הטלפון 0559745344
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: 360 מעלות, הדס99, בן תורה ועוד 14 משתמשים17 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מחשבים זה אני !
    מחשבים זה אני !
    מקפיץ שוב (פעם אחרונה בל"נ ;) ) בתקווה בעז"ה לדוג עוד אברך או שתים אם מעניין אותך אפילו רק...
  • 2 3 4 3K
    • כ
    מידע שימושי די לאבחונים, לא לומדים מקצוע.
  • ככר השוק //
    • התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
    אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
    או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
    מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
    ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
    אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

    ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
    יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
    אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
    רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
    * הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
    * מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
    * מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

    אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

    רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
    בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
    התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

    ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
    אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

    לגבי "לעבוד במחקר"
    זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
    למחקר מגיעים ב2 צורות.
    1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
    העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

    מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

    2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אלו דברים, נחליאלי(ת), רבקהא ועוד 25 משתמשים28 //
    67 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נחליאלי(ת)
    כן, ראיית חשבון זה אותו דבר תכנות או אדריכלות, גם באוניברסיטה יש שני תארים - הנדסאי = מה...
  • 79
    • ל
    ביקורת ספרות קלעים - סקירה ספרותית
  • ליליאן //
    • קלעים/נעמי צוובנר

    ספר די ישן
    שמשום מה שלא השאיר את רישומו
    לרוב האנשים, גם חובבי קריאה, שם הספר לא אומר דבר.

    בעיניי הוא מעולה,
    עד כדי כך שקראתי לטור סקירה ספרותית -
    כי, אממ, אין לי ביקורת.


    קלעים הוא ספר קליל אבל עמוק,
    זורם ונוגע
    דרמה משפחתית עם מתח עלילה שנראה בלתי פתיר.
    אין בו את הכבדות שמאפינת את שאר ספריה של הכותבת
    (שמזמנת את התגובה האוומטית: נעמי צובנר, פחות הטעם שלי..)

    לכל מי שרוצה פשוט לקרוא סיפור ולרוץ איתו,
    בלי ריצות לזירה אחרת בקצה השני של העולם,
    בלי קפיצות לחדרי חקירות וחורשי מזימות,
    בלי הבלחות עבר עתיד ויקום מקביל.
    בעיניי זה מחייב כתיבה מושכת ועלילה ברמה גבוהה
    הרבה יותר קל להחזיק מתח וערנות קוראים ע"י אלמנטים של סכנה
    או ע"י סקרנות מה קורה בינתיים בעלילה השניה
    במיוחד בדור המסכים שאנחנו,
    להשאיר אותנו במקום אחד בלי לזפזפ
    זו אומנות.


    הספר עוקב אחרי יחסים של שתי בנות דודות,
    תלי (אתל) ואסנת,
    מהגן ועד האירוסין.
    יחסים עקומים, הזויים, פוגעניים,
    היום אולי היו קוראים להם רעילים ועוד כל מיני אבחנות.
    ספרים כאלו יש הרבה.
    מה שמיוחד בספר הזה
    זה כמה נקודות:

    * הסריקה של כל התקופות.
    איך התצוגה משתנה עם הגיל, אבל לא המהות.
    איך אי אפשר להפסיק אם זה גם כשמבחינים מגיל גן,
    גם כשמפרידים מסגרות.
    גם כשנפגע יודע כבר לא להתקרב.

    * איך עובד תעתוע,
    גם עלינו הקוראים.
    אנסה איך מוליכים שולל את כל העולם כמעט.
    איך הנטיה להרס של הני כדי לרומם אותי
    יכול להיות נסתר,
    מההורים, מהחברות, מהפוגע עצמו.
    שבאמת בטוח שהוא מיטיב.

    *כשהפוגע הוא ילד.
    ילד לא יכול להיות הרע בשום סיפור.
    והוא גדל, והוא שואף ומשפר כל מיני צדדים,
    אבל הנטיה החזקה והנסתרת ממנו -
    איך ומתי משתלטים עליה.

    *המורכבות של הדמויות.
    המעשים הטובים והצרכים העמוקים של הפוגע,
    טוב לב ונסיון לעבוד על המידות ולשמור על הלשון ועל השלום - של הנפגע
    בשילוב עם התפתחות האופי ולמידה להגיד לא, עד כאן.
    איך מרגישים המבוגרים באותה משפחה
    כמה ההורים צריכים לתמוך בילד מול התנהגויות שלו
    כמה סבים צריכים לאחד משפחה או להאפשר הפרדה
    ואם כ"כ רחוקים שלא רואים את הנזק
    ואף אחד לא מתנדב להסביר.


    נכון נוצר רושם של ספר קשה?
    ההיפך הוא הנכון.
    ספר מלא תיאורי מלאי צבע וענין
    של ילדות, של בית ספר, של מסיבות ושמחות
    של תקשורת ואינטראקציה של בנות בכל הגילאים
    עם כל מה שמעסיק בנות. בכל הגילאים.


    כלל כל הדמויות מאופינות בכשרון ואמינות אבסולוטית.
    לכל אחד תפקיד ברור, אופי יחודי,
    וגם גמישות מפליאה.
    איידי, אמא של אסנת, שחוזה את האת הסרט מראש.
    הסבתא, שרוצה כ"כ לקרב ולא להרגיש.
    בלה, אמא של תלי, שנחושה להוציא ממה שיש את המיטב
    ומהמשפחה שלה, כמה שהיא קטנה, את גאות היחידה.
    הוא דמות מורכבת, ששנאתי כנערה,
    ועכשיו אני מאוד מעריכה. אותה ואת הכתיבה עליה.
    מרגלית, החברה של אסנת בסמינר,
    שהוא דמות צבעונית בלפני עצמה אבל יש לה גםתפקיד מאד חשוב
    לדברר את אסנת. לשמוע מה יושב מתחת לערימת טוב לב הזאת.

    שאם לא הייתי מכירה,
    הייתי חושבת שאין ילדות כאלה. אין נערות כאלה, ואין בחורות כאלה.
    שתמיד רוצות להיות טובות.
    שתמיד רוצות להיטיב עם השני, וללמד זכות.
    האופי שלהם טוב בעצם והתמימות, גם כשהיא נשברת, שומרת על טוהר.
    אבל אני מכירה בנות כאלה. והן קיימות.
    אני חושבת שמה שהכי אמין פה, זה שככל שהיא גדלה ומתבגרת,
    הטוב הזה נסדק.
    גם אם נלחמת בו כמו ילדה טובה, היא כבר לא יכולה להתעלם.
    ובסוף היא גם נשברת. אבל מה זה נשברת.
    מה שמפתיע, אולי קצת פחות אמין, שתלי הופך את עורה, בדיוק באותה הסיטואציה.

    ותלי,
    ולרגעים כבוגרת אני מקנאה בה.
    איך אפשר תמיד להיות מרוצה מעצמך.
    תמיד לשווק את עצמך מעולה.
    וכולם, כולם, מאמינים לך.
    גם אם אין לך אחים, גם כשיש.
    גם כשיצאת לעבודה במקום ללמוד,
    גם שלא ק בלו אותך.
    כשרצו אותך, כשלא רצו אותך.
    ובשקט בשקט נודה כולנו שלא קל בכלל לגדול ליד מישהי כמו אסנת
    שנראה ששכחו לחלק לה חסרונות - בערכים ובמידות בפנימיות.
    ואת הקנאה שלה במשפחה גדולה - קשה לא לראות.


    אז איך זה המשיך כשהלכו לסמינרים שונים בתכלית
    איך השפיע פשיטת הרגל
    איך התנהלו השידוכים
    ואיך אפשר לעשות גם באירוסין, ופעמיים,

    תקראו ותספרו לי.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, Chaya Lea, צביה ר. ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה