קורונה הרהורים על הסגר. קיבלתי. שווה קריאה!

  • הוסף לסימניות
  • #21
הקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו
והוא בחר בנו לעמוד בחזית המלחמה
מלחמת הבלבול, הלא ידוע
אנחנו נמצאים בעולם כ"כ מפותח ומתקדם עם מיליוני חולים ואלפי מתים ועדיין.... הנסתר רב על הנגלה.
יש לנו ממשלה רחבההההההההה ועדיין הולכים לישון בלילה עם המון סימני שאלה....
אנחנו צריכים לאסוף את עצמנו ולדעת להבדיל! בין חוקי התורה לחוקי המדינה להבין ש"לב מלכים ושרים ביד ד'"
ואם הוחלט על סגר אז ד' החליט על זה וברור שזה הכי טוב בשבילנו (אם זה לא נוגד את התורה שאז זה בעצם בדיקה עד כמה אנחנו נאמנים לדרך ד') ומתוך המקומות והתחושות האלה צריך לחשוב מה עלינו לעשות ואיך לנהוג ובכלל מה המטרה של כל זה? למה בכלל ד' הפך עלינו את העולם?
ואשמח שיעלו פה עוד נקודות שמראות את טוב ד' עלינו ואיך רואים שרק טוב יוצא מאת ד'

ברוך אתה... שהכל נהיה בדברו
את הסגר כמו את הקורונה הביא הקב"ה

שימו לב
לא ביבי לא גמזו ולא אף אחד אחר מחליט אם יהיה סגר רק ה'!!
והוא ורק הוא יכול לבטל אותו.

אז הבה נתפלל לרבונו של עולם שיבטל את הסגר.
ויבטל את המחלה
ושנוכל לחגוג את החגים הבעל"ט בירושלים הבנויה
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הרהורים על הסגר בחגי תשרי

נכון... כואב מאוד, מאוד מאוד אפילו.
עשרות אלפי יהודים יאבדו את פרנסתם, ממוכרי הנעליים ועד סוחרי ארבעת המינים.
מאות אלפי ילדים שיסתובבו משועממים בין ארבע קירות בצפיפות בלתי נסבלת במשפחות ברוכות.
במקום המניין הגדול ואוירת תפילה מרוממת נתפלל בחצר במניין של עשרה.
במקום סעודות חג חגיגיות נשאר לבד.

אבל חייב לשתף אתכם במחשבה שעלתה לי...

כולנו יודעים שהשנה בראש השנה ביומו הראשון לא נתקע בשופר, מצווה מן התורה ובכל זאת לא נקיים אותה. למה? מדוע?
חכמינו ביטלו את תקיעת השופר שמא יעביר את השופר בשבת ויטלטל אותו ויעבור על חילול שבת.

ובכנות, אני לא מבין... אני שם את השופר מערב שבת בבית הכנסת, הרבנים יתנו הוראה גורפת לכל בתי הכנסת להכין שופרות מערב שבת וכולנו נתקע בשופר בשבת ונקיים מצווה חשובה כל כך. מדוע לא?

התשובה חייבת להיות רק אחת! אם יהודי אחד יחלל את השבת ואפילו בטעות בגלל תקיעת שופר אין ערך למצווה הזו. חכמינו העדיפו לוותר על המצווה החשובה הזו כדי להציל יהודי אחד מחטא.

אתם מבינים מה זה אומר?
אתם מבינים מהי המשמעות של השבת לעם ישראל? מהי החשיבות של כל יהודי?

הרי כולנו יודעים שמי שישכח את השופר ויטלטל אותו בשבת זה לא איזה רב בבני ברק או במאה שערים... זה יהודי פשוט ממושב נידח שלא ידע את ההלכה ויעבור עליה.

אבל חכמינו הקדושים ידעו מה חשוב יותר ומה חשוב פחות והנה התשובה השבת חשובה מכל.

אז רבותי... קטונתי . באמת קטונתי. אבל אם יהיה סגר מראש השנה הבא עלינו לטובה ועד מוצאי חג הסוכות כמה חילולי שבת בפהרסיא נחסוך... ארץ ישראל היא פלטרין של מלך, וחילול שבת בפהרסיא הוא חילול כואב ועצום מאין כמוהו.

נזכה לראש השנה , יום הכתרתו של מלך מלכי המלכים למדינה שלימה שסגורה בשבת שחל להיות בו ראש השנה .
ליום כיפורים-שבת שבתון של שביתה מוחלטת.
לימים של קדושה שמועדון אחד לא יהיה פתוח בו.

עם ישראל זוכה ומסובב כל הסיבות מסובב זאת!

אני אחרי המחשבה הזו שמח שיהיה סגר. אני בטוח שגם אבא למעלה שמח.

ותודה לחיים היקר שעורר אותי למחשבה הזו, בשבת לפני כחודשיים בסעודה שלישית בבית הכנסת, שח לי חיים לפי תומו, הרב מה אתה אומר על לעשות סגר בסופ"ש? חשבתי לרגע והקב"ה שם לי את המילים בפה "בטח" "הלוואי" יהיו פחות חילולי שבת , הכי טוב שזה יקרה.
חיים שמע זאת וממקום של יהודי שבחר את השבת למתנה טובה רץ והתרוצץ להציע את הרעיון הזה, וזה רץ ואושר... לצערי זה לא החזיק ובוטל. אולי אם אז היו מצליחים להחזיק בזה היינו זוכים להבטחת חכמינו "אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד היו נגאלין"
ואם לא אז אז לפחות עכשיו שנזכה לזה בגאולה שלימה מהרה אמן ואמן
חזק
אבל!
אלפי אם לא מאות אלפי יהודים שרגילים לבוא בכל שנה ביום כיפור אם לכל נדרי או לנעילה
והשנה לא יזכו לכך
על זה דווה ליבנו
ועל אלו טענתנו לאותם כופרים העומדים בראש המדינה ששל גהינום
על כך שלא דאגו לעשות הסגר בימי יולי ואוגוסט הכ"כ קדושים להם רח"ל
ובכך לדאוג שנוכל לכה"פ בר"ה ויו"כ להתפלל כיהודים בבתי הכנסיות ובתי המדרשות
תכלה שנה וקיללותיה תחל שנה וברכותיה!
תשפ"א - מאשפו"ת ירים אביון! (חת"ס)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לדעתי זה מאוד תלוי איפה גרים
מהלך רוח הדברים כאן נראה שמי שגר בעיר חרדית זה מאוד מציק לראות את השוטרים מחללים שבת ועוברים עם ניידת באמצע מניין רחוב
לעומת זאת מי שגר בעיר חילונית שרגיל ששבת זה טראנסים ומכוניות, אז נכון שעדיין יש שוטרים ברחובות אבל זה עדיין הרבה פחות ממה שיש בלי סגר
ואסור לשכוח שמי שגזר את הסגר זה רק מלעלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מאמר נפלא,
צריך להוסיף בו עוד פיסקה:

כולנו ודעים את מעלתה של תקיעת שופר, אבל אם חז"ל ביטלו את תקיעת שופר שמא תחולל השבת פעם אחת, כלומר שמעלת שופר של הרבה שנים ושל אלפי יהודים עדיין אינה מגיעה למעלתשמירת השבת.
כמה צריכם להודות לה' על שנתן לנו את השבת עם כל מעלותיה?!

יש עדיין משהו יותר חשוב משבת, חיי אדם.
מותר ואף חובה לחלל את השבת על ידי עשרות יהודים אם בזכות זה אדם אחד יתכן שיחיה עוד כמה דקות.

אם מעלת השופר היא כל כך גדולה, ומעלת השבת אף גדולה הימנה, כמה גדול הוא מעלת חיי אדם?

ואיך יהין בר אנוש לגרום במעשיו סכנה למאן דהו שמא יפגע מהמגפה קשה?
ואף שלא ימות ממחלה זו אף לא אחד מאלף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מאמר נפלא,
צריך להוסיף בו עוד פיסקה:

כולנו ודעים את מעלתה של תקיעת שופר, אבל אם חז"ל ביטלו את תקיעת שופר שמא תחולל השבת פעם אחת, כלומר שמעלת שופר של הרבה שנים ושל אלפי יהודים עדיין אינה מגיעה למעלתשמירת השבת.
כמה צריכם להודות לה' על שנתן לנו את השבת עם כל מעלותיה?!

יש עדיין משהו יותר חשוב משבת, חיי אדם.
מותר ואף חובה לחלל את השבת על ידי עשרות יהודים אם בזכות זה אדם אחד יתכן שיחיה עוד כמה דקות.

אם מעלת השופר היא כל כך גדולה, ומעלת השבת אף גדולה הימנה, כמה גדול הוא מעלת חיי אדם?

ואיך יהין בר אנוש לגרום במעשיו סכנה למאן דהו שמא יפגע מהמגפה קשה?
ואף שלא ימות ממחלה זו אף לא אחד מאלף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אין ספק בכך אך יש גם "לנו" אפשרות להוסיף חיזוק השבת אצל העם כולו .על ידי שנשמור עליה יותר (ידוע ענין ההשפעה של כל מעשה גם על יהודי בקצה העולם) מי שמחפש היכן רבים מאתנו לוקים בזה אוכל לכתוב
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בסד

מעשה בחורבן שלא התרחש מעולם, במקום שלא מופיע כלל על גבי הגלובוס.

ציפורה דחפה את עגלת התאומים לעבר הצרכנייה השכונתית. זה היה יום חמישי בערב. המקום המה בקונים שהזדרזו לעשות את קנייתם השבועית ולהספיק גם להכין משהו לפני שבת.

ציפורה חלמה על ליל שבת ודמיינה את עצמה יושבת ומשתעשעת עם תאומיה בני השנה. סוף סוף מגיעה שבת קודש.

בלי כביסות בלי טלפונים בלי לבשל בלי לגהץ בלי לרוץ להספיק את ההסעה למטפלת. להיכנס למרחב המוגן של שבת קודש, להתענג על הרגע בו בעלה יחזור מבית הכנסת כשכולו הוד והדר קורן מתפילת השבת להתכנס בנינוחות ליד שולחן השבת, להאזין ואולי להצטרף לשירתו החגיגית. ובין לבין לשמוע את הוורטים המרתקים על פרשת השבוע.

לפני שניגשה לקופות לערוך את חשבונה, שמה לב לדבר מוזר ביותר. רחש לא מוכר עבר בין כל הממתינים. קשה היה שלא לראות את ההתגודדות הסוערת שהתרחשה בתור שאליו החישה את עגלתה.

"מה קרה?" הרים הקופאי את ראשו מעל המספרים המרצדים .

"ביטלו את השבת." זרק לו הגבוה בקול לא לו.

"לא יכול להיות?!" ענו כמה מהקונים והרעידו את האווירה

"זה קרה היום, זה קרה! זה קרה! נשבר קולו של הגבוה



"הזוי , השבת כבר קיימת 3300 שנה . הייתכן שהיא התבטלה?? נרעשו הקונים שנגשו האחרונים לתור.

ציפורה המומה מהמחזה הנוראי ומהידיעה המזוויעה, חשה איך רגליה סמרו למקומם. כשראתה איך הקונים מחזירים מוצרים למקומם ויוצאים שפופי ראש, התנפץ משהו גדול בליבה.

מה זאת אומרת התבטלה השבת. לפני שהספיקה להתאושש קבלה טלפון מהבוסית שהודיעה לה בקול ניחר "לצערי מחר יום שישי נאלץ לעבוד רגיל עד 4 וביום השביעי כנ"ל."

"יום השביעי? אין דבר כזה. יש שבת, שבת קודש."

כולנו בצער ציפורה אבל אם אין שבת. אז גם אין יום קודש . וכל השבוע הוא נהפך לחולין אז אין טעם לא להגיע למשרד, בפרט שחייבים להספיק את הפרוייקט שאנו עובדות עליו"

"לא, למה אנו נכנעים בכלל לדבר הנורא הזה. הרי אין טעם לחיים ללא השבת."

"ציפורה . לא בחרנו את זה. זה נפל עלינו משמיים וכנראה יעברו שנים כדי שנדע על מה גלינו מעל שולחן אבינו שבשמיים."

על הצג הופיע בעלה. היא מיהרה לענות. "שלמה, אל תגיד לי שגם אתה יודע על חורבן השבת, לא. זה חייב להיות חלום רע ומיד אתעורר."

לקח לשלמה כמה דקות עד שהצליח לבלוע את דמעותיו ולענות.

"זה כל כך נורא אבל נכון. אני יודע שאני לא איש בשורה אבל כנראה הדמיון גדול מהמציאות."

"אז מה נעשה?" זלגו דמעותיה וגלשו על ראשם של התאומים שעיקמו את שפתותיהם כלפי מטה לבכי שעוד רגע התפרץ.

"תחזירי את הבקר ואת הסלומון. גם הגלידה מיותרת, את יודעת שאנו קונים זאת רק לכבוד ...." את המילה האחרונה לא הצליח שלמה לבטא. "אני לחוץ בכסף וחייב להחזיר חובות."

"לא, אני לא מוותרת. חלמתי כל השבוע על שבת. אתה לא יכול להגיד לי את זה. חוץ מזה אולי מחר בכל זאת תופיע השבת. אולי."

יללות של בכי נשמעו בשעה היעודה לכניסת השבת והתגברו למחרת. ציפורה הביטה על הפמוטים המיותמים שזו הפעם הראשונה שנראים כה עלובים ואבלים. הדמעות סיממו את עיניה כשהביטה למטה מבעד לחלון אל רחבת החצר. הבנות שהיו אמורות להיראות במחלצות של שבת זוהרות ומקושטות, שבו מבית הספר כשהן בבגדי תלבושת וילקוטן על גבם. הכביש חולל לגמרי ברעש של פקקי החולין.

אין רצה והחלצינו. ניטלה חמדת ימים, אין שמור ואין זכור, אין אבות ובנים ואין סעודות שבת, אין מזמורים. ניטל טעם החמין, ניטל טעם הדגים, ניטל כבוד היום, ניטלה כבודה של השבת

אין מוסף ואין קידוש. אין מנוחה ואין משפחתיות. היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו.

אולי שבוע הבא, אולי כבר נזכה שתשוב חמדת הימים. היא מיששה את המפה הלבנה בגעגוע וחשה איך ליבה מתפלץ . לעולם לא אוותר על הריח הנפלא על קדושת השבת . מישהו השמיע את מזמור אשת חייל וציפורה התעלפה.

70 שנה אחרי

סבתא ציפורה החזיקה את הסידור הישן שלא מש מידיה כששמעה את הדלת נפתחת. אביגיל נכדתה נכנסה לבקר ולהגיש לה מאפה קלוע מבריק ועליו שומשום.

"סבתא . אמה קבלה מתכון מדהים ללחם חגיגי שמגישים אותו במסיבות יוקרה. והיא רצתה שתטעמי."

"חלה אמיתית?!" זקפה סבתא את גווה הזקן ופתחה זוג עיניים גדולות.

"חלה אמיתית?" חזרה אחריה אביגיל. אין זאת אלא שסבתא מתחילה להיות סנילית. "את מכירה את זה?"

" למה הייתם חייבות להכאיב לי" יתייפחה לפתע כילדה קטנה בפני אביגיל המופתעת.

"אבל סבתא, אמא רצתה לתת לך מעשה ידיה. למה זה אמור להכאיב לך?"

"חלה כזו אכלנו בשבת כל שבוע עד לאסון הגדול. וזכר היום הקדוש הזה מחניק אותי ומחיש את סופי."

"שבת? את מתכוונת ליום השביעי?"

”היום השביעי כיום הוא יום חול. כשזכינו לחסות תחת כנפי השכינה, זו הייתה שבת קודש."

"למה את לא מצליחה לצאת מהעבר הזה. מה כל כך נורא היום. למי זה חסר?" אביגיל הביטה חסרת הבנה על רגשותיה של הישישה. כמה הם מוזרים הזקנים האלה עם הזיכרונות הלא מובנים.

"אביגיל יקירתי, את לעולם לא תוכלי להבין מה הפסדת. גם הירידה שלך מהדרך היא ממש מאותה סיבה, שלא טעמת מעולם מה זו שבת. מעולם לא ראית אימא מדליקה נרות שבת . מעולם לא חשת איך השבת עוטפת אותנו. ומעולם לא זכית בברכתה של השבת. את כל כך רחוקה . ימי השבוע שלך חפים מכל השפע שרק השבת בכוחה לתת . והכי גרוע שלא שזפו עיניך שולחן שבת אמתי. וכי כיצד תוכלי להבין?"

סבתא הגישה את החלה בידיים רועדות לאביגיל ששתקה. "איך אוכל לאכול את החלה הזו שהיא כלחם הפנים בקודש הקודשים. הרי הוא מכאיב לי עד כלות הכוחות ומזכיר את מה שהפסדנו."

"אז למה אימא סיפרה לי שאת שומרת על הפמוטים העתיקים הגביע והסידור במהדורה הישנה עם תפילת השבת בארון למעלה?"

"כדי לספר לכם שפעם הכול אחרת ויום השביעי היה פעם חמדת הימים. ולהמחיש באוזניכם את הקדושה, את שמחת הנשמה את הסיפוק שבמנוחה ששרתה על היום הזה. כדי שאולי גם את, יום אחד כשתחזרי ליהדות תוכלי להזיל דמעה, על מה שהיה ואיננו. אילו רק יכולת להבין שזו מתנה יקרה ערך מבית גנזי ד' , זה ודאי היה מחיש את הגאולה."

<<<<<<<<<



נכתב על פי רעיונו של הרב יהודה עמית הי"ו כשניסה להמחיש את עומק השבר על חורבן בית המקדש. שכל הנכתב למעלה זה אפס קצהו וצל קלוש על מה שהפסדנו ודוגמה דמיונית, כואבת מאוד אבל חיוורת לעומת חורבן בית המקדש שהיה ואיננו.

יהי רצון שנזכה להעריך נכון את השבת, מקור הברכה ולשומרה כהלכה.

יהי רצון שימי האבלות ייהפכו לימי שמחה ונזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה