"הרצה" של הצגה - מה זה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה המשמעות שמזמינים אדם (שעוסק בתחום) לבא לצפות בהרצה של הצגה שעומדת לצאת לאור.
מה עושים שם
ומה מצפים מהצופים
ומה האינטרס שלהם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
1. לשמוע ביקורת.
2. שהוא יזמין את ההצגה.
3. לבקש ממנו המלצות בכתב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה,
העניין הוא שאותו מוזמן הוא אינו בעל מוסד/ אמצעים /קשרים,
הוא גם אינו מומחה מפורסם בשביל לכתוב המלצה
סה"כ אדם שעוסק בתחום והיה סטודנט עד לא מכבר.
לקבל ביקורת גם לא נשמע סו"ס יש להם במאי משלהם ,
אולי סוג של לבדוק את התגובות בקהל ?! וא"כ זה ממש ללכת לעבוד בחינם ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תמיד טוב להריץ מופע שעומד לצאת לאור
גם אם זה לפני אנשים או קהל שלא מומחים יותר מדי
טוב לשמוע את הביקורת והתגובות דווקא כשזה בא מהמקום של הקהל
ובלי קשר, חובה להריץ לפחות פעם אחת את כל ההצגה לפני שהיא יוצאת לשוק,
אפילו בלי צופים בכלל, בתור ניסיון, 'פיילוט'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כמובן, כל הצגה חייבת לעבור "רן",
התכוונתי שהצופים המוזמנים הם אלו שעובדים בחינם..
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא רשמת שהם באים בחינם
וגם אם כן, לפעמים זה שווה להם
זה כבר שיקול שלכם ושלהם...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד



כשהייתי בת שמונה עשרה, עבדתי בספריית וידאו בתחילת רחוב עמק רפאים בירושלים. זה עשה המון לדימוי העצמי שלי, לכל מיני כיוונים. שימח אותי, שהצלחתי 'להיכנס לשם', שקיבלו אותי ואני שייכת. אבל, גם נתקעתי קצת ב'שמחה' הזאת, ששמה אותי בעמדה, בדלפק, עושה הצגה של אחת מהברנז'ה. אם צריך תרגום, להיות בברנז'ה זה להיות אדם שהוא דוגמה טובה ל'איך נכון' להיראות, מה נכון לעשות, וסביר לאמץ הנהגות שרואים אצל אותו אחד או אחת, כדי להידמות ולהתקבל יותר.

ואם צריך תרגום למה זה "ספרית וידאו", אסביר שלפני יותר מ20 שנה, כדי לצפות בתוכן כזה או אחר, היה צורך להשכיר או לקנות עותק פיסי, ולהפעיל אותו במכשיר ייעודי.

בספריה שעבדתי בה, הזמינו הקלטות מיוחדות מחו"ל, ורמת הנידחות והזרות העידה על טוב טעם ויוקרה. בהנהון לעיתים מבין, לעיתים מתנשא, לעיתים מעושה, הייתי עונה האם יש כך וכך, ומתי יגיע הסרט פלוני, או הצגה אלמוני. היו מבקשים הרבה המלצות. זה היה עניין מרכזי בתפקיד. וכל עובד או עובדת היו לה את הלקוחות שהיו מעדיפים להיוועץ רק בם: כיצד יעשירו את הידע, כיצד יהפכו גם הם ל'מבינים'.

היה מונח שגור על פינו והוא 'קאלט'. זו מילה באנגלית שתרגומה "כת". בנבכי המדפים, שהיינו מסדרים, מארגנים ומאבקים, היו יצירות ידועות יותר, וידועות פחות שהתהדרו בתואר זה: יחודיות לזמן ולמקום, אם מתי שנוצרו, או שדובר בהן בהקשר מאוחר יותר, וקיבלו חן מיוחד ומשיכה, ושנים אחרי אנשים מסוימים נטו לצפות ולצטט בהפקות האלה דייקא.

הרב אורי זוהר זצ"ל, צדיק אמת, היה מחשובי המשפיעים בתרבות ההיא, אותה עזב ואליה לא שב.

בספריה היה מדף, ועליו הניחו את כל היצירות שהיו בנמצא הקשורות לעבודתו. 25 שנה אחרי שעזב את מועדוני הלילה ביפו לטובת ישיבת אור שמח, עשו הדפסות חדשות, וגם היו מקרינים אותן בסינימטק. באחת הנקודות הנמוכות בעמק גיא בן הנום, שכן מבנה עם מרתפים עצומים ששמרו על הסרטות וצילומים נדירים, וכל מה שהוקרן על גבי מסך גדול בארץ ישראל עשרות בשנים, אוחסן בקרבו. גם שם ביקרתי הרבה, טופפת מעדנות לתוך האולם החשוך ובמבט הממחיז חוסר מודעות לכך שמתבוננים ומודדים, נוחתת ומחליקה לתוך כסא מרופד

הגל החדש הוא כינוי לסגנון מסוים שמשך אליו יוצרי אמנות שונים: בעיקר צלמים, במאים וכותבים. הם קראו תגר על משיכת היתר לבידור ולתנועה, וההימנעות מצילום של החיים ה'אמיתיים'. חברי התנועה טענו שאם יתבוננו בצילומים של כל תקופה, הם לא ישקפו אותה, אלא יעוותו אותה.

כל הסרטה עלתה כסף רב, הצלולואיד נמכר ממש לפי מטר רץ, ומצלמות היו מסורבלות, כבדות ועדינות. ה"חבורה" ההיא, שלא היו משופעים בתקציבים בכלל, היו משאירים אותה דולקת גם ללא הוראות בימאי, היו מאלתרים בלי תסריט, מקליטים ללא ידיעת המצולמים וכן על זו הדרך. מה הם חיפשו?

חותמת איכות מיוחדת במינה הייתה 'פסטיבל קאן,'. אחת לשנה בקיץ, מגיעים יוצרים להציג את עבודותיהם בעיר קיט בדרום-מזרח צרפת. כעשור טרם התחזקותו והתקרבותו של הרב אורי זהר, הוא קיבל פרס של מקום ראשון. כתיבתו הושפעה רבות מתנועת הגל החדש, ועם הזכייה הפך להימנות בין מוביליה. מעטים אז ואף היום, הישראלים שזכו בכך.

הוא היה ממש "מלך הבימאים".

כשהוא נסתלק בסיוון התשפ"ב, צפיתי בהסרטת ההלוויה שלו ב"קול הלשון". הרגשתי, שהוא צופה לצדי וקצת צוחק. ואני בכיתי. הצלם חג מסביב לקהל שהקשיב להספדים של בניו וחתנו. הלך קדימה, הלך אחורה. התמקד בפרטים שהיו נראים לעיתים שרירותיים – ודומה היה בעיני שהמצלמה מכוונת על ידו. מה שכל כך תפס גם אותי בצעירותי, הניצוץ של איזו אמת, היה נוכח שם במלוא עוזו.
אני אדם שמח פחות או יותר. יש ירידות מצב רוח פה ושם כמובן, בגדר הנורמה. אני חושב שניתן להגדיר אותי כעליז מעל הממוצע.

עד שבא פורים.

כבר מהשבוע שלפני, כשקולות פיצוץ עולים בלילות מניסויים בלתי מבוקרים בחומרי נפץ. וצמדי בחורים נבוכים ומצחקקים מתחילים לנקוש על הדלת - העצב מתחיל להזדחל בתוכי.

וככל שעולה השמחה בחוצות, כך הדכדוך מתגבר בי.

התמונות של הליצנים במודעות הרחוב ובפרסומות בעתונים, נראות לי חסרות טעם, ואפילו קצת מאיימות.

וכשמגיע פורים עצמו, בכלל. המוסיקה הרעשנית מכל עבר נשמעת לי כרעמי מלחמה והחיוכים המלאכותיים על פני הכול עושים לי בחילה.

אני מסתגר בבית, וכשקבוצות עליזות של בחורים נשמעות בחדר המדרגות, אני רועד מפחד שיכנסו אלי ויכריחו אותי לרקוד איתם.

אני לא אוהב שיכורים, ועוד יותר לא אוהב שיכורים מתחזים.

אני מנסה להתרכז בתוכן של פורים, ולא מצליח לחבר אותו להמולה המטורפת מסביב.

אני רק מחכה שתרד כבר השקיעה, ושכל השתויים יפלו ארצה ללא הכרה. ושקט שפוי ישתרר.

ועד אז, אני אומר לעצמי, עברנו את המן - נעבור גם את זה.

אני לא אומר פה מוסר או השקפה. רק תחושה פנימית, רק תחושה פנימית.

אם מישהו מרגיש דכדוך דומה וירצה לשתף. זה ישמח אותי מאד שלא ארגיש שאני פסיכי לגמרי.

יש שיאמרו שאני צריך ללכת לפסיכולוג, שיגלה שבילדות אבא שלי הרביץ לי עם רעשן או משהו.

יתכן.

אבל אין לי את זה בשום סיטואציה אחרת. רק בפורים, מרגיש לי כמו הצגה אחת גדולה וריקה.

ויש כל כך הרבה תוכן. יש מה לחשוב ומה לקרוא ועל מה לשוחח ביישוב הדעת ליד שולחן הסעודה מלבד הצעקות הריקניות, הבדיחות חסרות הכלח, והפגנת אנרגייה מוגזמת בכל ערוץ אפשרי.

אל תנסו לזהות אותי בפורים. לא תצליחו, אני מחייך כמו כולם, אני מקפצץ ושותה אלכוהול ומפזר וורטים מטופשים על המגילה.

הכל בפנים.

עמוק.

כואב.

משהו לא מסתדר לי, זה אני או הם, או מה.

רק מחפש נפש אחת שתתקרב ותלחש באזני

- גם אני

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה